תנשמי, כי את ממילא לא קובעת

"אז מה התוכניות לעתיד?" שואלים אותי לפעמים בראיונות, או באירועים משפחתיים. מה זאת אומרת "מה התוכניות לעתיד"? אני אקום מחר בבוקר ואאסוף את הצעצועים מהרצפה. מה יקרה אחר כך, אתם שואלים? ביום חמישי יש לי יוגה. חוץ מזה? אלוהים גדול.

בכל מה שקשור לתכנון קדימה, הנסיבות פועלות נגדי בכל הכוח: אני מוזיקאית עצמאית, נשואה למוזיקאי עצמאי ונולדתי בישראל. ודווקא הייתי שמחה להזמין עכשיו מקומות לחופשה משפחתית בחגים, אבל מי יודע אם יהיו לנו זמן או כסף או חגים?

שלא תראו אותי ככה, אני כן מהמתכננות. שלושה חודשים לפני יום ההולדת אנחנו בוחרות צבע ונושא למסיבה (סגול, חד־קרן). בנובמבר בחרנו תחפושת לפורים (שי־רה, נסיכת הכוח). הקטנה, אגב, לא פחות קונטרול פריק ממני, ואנחנו מתאבססות יחד על סוג הסוכריות לעוגה ותכולת שקיות ההפתעה. כשאני מחליפה ארון מקיץ לחורף, הילדים צריכים להזיע בטרנינג עבה במשך כשלושה עד שישה שבועות. יש לי תור לשיננית בעוד חודשיים ובעוד חצי שנה. יש לי מזווה שאפשר להזין בו שלוש משפחות, אבל אין לי תוכנית ב'.

הפעם הראשונה והאחרונה שבה אמרתי בקול רם "השיר הזה שלי הולך להיות מקום ראשון במצעד" היתה בתחילת העשור הקודם. מאז השיר הושמע פעמיים ב"קול הים האדום" ועוד פעם אחת ברדיו של תיכון ברחובות. האלבום ההוא הפך להיות האלבום הכי כושל שלי. מאז למדתי לסתום את הפה.

אחרי הקורונה, ואחרי שלוש שנים שבהן לא יצאתי לחופשה, קניתי כרטיס טיסה ללונדון והזמנתי לי מקום בבית מלון חמוד לא רחוק מנוטינג היל. שבוע לפני הטיסה התקשרה המפיקה שלי וסיפרה בזהירות שהגיעה הצעה להופעה מעכשיו לעכשיו תמורת סכום שמן מאוד, אבל זה יוצא על החופשה שלי. בתור מי שמעוניינת להמשיך ולהאכיל את ילדיה, שילמתי קנס וביטלתי את המלון. את כרטיס הטיסה לא היה אפשר לבטל. הייתי די מבואסת, אבל ידעתי שזה הדבר הנכון והאחראי לעשות. יום לפני ההופעה היה פיגוע והיא בוטלה.

בדיחה ידועה מספרת על מוזיקאי שזוכה בלוטו. כששואלים מה יעשה עם הכסף, הוא עונה "נמשיך לעבוד עד שהוא ייגמר". בסוף החודש אמר לי רואה החשבון שלי "כל הכבוד! השנה הזו התחילה מצוין!". נאנחתי ואמרתי לו "חכה". לפני כמה שבועות התקשר אלי נציג של חברה שמציעה כלים לתכנון פיננסי. בישרתי לו שהוא לא יכול לעזור לי. אחרי 20 דקות הוא הודה בדמעות שהוא באמת לא יכול לעזור לי. אבא שלי אומר שהדרך היחידה להתמודד עם חוסר ודאות היא לנסות להרוויח כמה שיותר ולהוציא כמה שפחות. זה נשמע לי מאוד חכם, ואני איישם זאת מייד אחרי שאני אקנה את הנעליים האלה.

איכשהו, אף אחת מהבחירות הגדולות של חיי לא היתה מתוכננת: לא תכננתי ללמוד מוזיקה (פשוט לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה), לא תכננתי להיות זמרת (כי זה לפקאצות), לא תכננתי לריב עם חברת התקליטים שלי ואז להעביר חוקים בכנסת (לא יכולתי לעשות מוזיקה, אז היה לי הרבה זמן פנוי), לא תכננתי להתאהב במוזיקאי (יש צורך להסביר?).

כשנכנסתי להיריון, התגובה הראשונה שלי היתה "אוי". כל אחת ואחת מה"תאונות" המשמחות האלה ממלאת אותי יום־יום באושר ובסיפוק. המסקנה ברורה, אם כך: תנשמי, כי את ממילא לא קובעת.