בעצם, העילה של כל מלחמת האחים המדוברת היא השאלה מי ימנה את השופטים בישראל. על זה עיקר הרגשות והדיבור המלחמתי. יש פה בעיה לא פשוטה. נפתור.
למה שלשכת עורכי הדין תהיה מיוצגת בוועדה לבחירת שופטים עליונים בישראל? מה סגולה לעורכי דין, שמצביעים פעם אחר פעם עבור ראשי לשכה פגומים מוסרית, לבחור שופטים בישראל? כאשר הם יכולים לבחור ישירות אדם שיהיה יצגן ראוי של מקצוע עריכת הדין, הם בוחרים אנשים שמַזְנִים את תפקידם. מעניקים תמיכה לכאורה לתפקידי שיפוט עבור שלמוני מין. וזה שרק רצה להיות ראש הלשכה ויצא שיילוק קטן בדרך, איך איש כזה בכלל חושב לאייש את המשרה הזאת? כי זאת רוח המשרה, זאת רוח הלשכה. להוציא מהוועדה.
למה שהשופטים יהיו מיוצגים בוועדה למינוי שופטים? טבעו של אדם לבחור בדומה לו. לא רק טבעו, גם בחירתו בפועל, ומה שקורה בבית המשפט עם המינויים, שני רק למה שקורה בש"ס עם מינויי בני משפחה לרבנים ולמנכ"לים. בית המשפט הנשלט על ידי שופטים שבוחרים עוד שופטים משעמם לי את הצורה. אני אוהב תמונה מגוונת, צבעים, מגדרים, מוצאים, אמונות, כל מיני, שנראה את העולם קרוב למה שהוא באמת, לא תמונת דמיון של האדם הסביר. לא בא לי שהשופטים יתייחסו לבית המשפט כאל משפחה. בעבודה אין משפחה. יש תפקיד, לשרת את כל חלקי העם, ולא ליצור בועה מלאכותית שסופה להתפוצץ. שופטים ישפטו ויקבלו בברכה את מי שיישלח לשבת איתם בהרכב.
למה שפוליטיקאים יבחרו שופטים? הסבילות שהפכה סטנדרט לעבירות על החוק של נבחרי ציבור, מרחיקה את הפוליטיקאים מלבחור שופטים. הרף הפלילי שהם קבעו לבחינת מעשים הוא רף מושחת מיסודו. תחת חסותו, נבחרי ציבור עם אישומים פליליים ממשיכים לעבוד כאילו כלום. ולא רק ראש הממשלה. גם ח"כ דוד ביטן עולה כפורח כאילו אין סרטונים. ראינו את מעשה השוחד. לא צריך לחכות להליך הפלילי. אסור להביע תמיכה. גם בדרעי. אמנם העבירה שלו היא לא ענקית, אבל זה לא משנה. אם אתה רוצה לבחור שופט, אני רוצה לקוות שלא תגיע לעמוד בפני השופט שבחרת, או איזשהו שופט בכלל.
והציבור? הציבור מוכיח פעם אחר פעם שעבודה "נכונה" ברשתות יכולה להשריש כל רעיון מומצא ולהופכו למציאות תודעתית. מנגנוני ההשפעה על הציבור כה מתוחכמים, שבעלי כוח וכסף יתערבו ויטו משפט לעברם.
אז מי יבחר? אני אבחר. הסכמתי. אבחר אנשים שאמונתם לא משבשת את שיקול דעתם, שיודעים שאמנם יש אמת גדולה, אבל יש אמת לשעתה, ומעדיפים את הרגע על פני הנצח וההנצחה. אנשים הגונים, צנועים, שלא לוקחים את עצמם ברצינות, אבל את שליחותם עד הסוף. אבחר אנשים שמעדיפים את עמם על פני רעיונות גרועים מהנכר, אבל פתוחים גם לטוב המתרחש בעולם. אבחר טוב. מבטיח. אפשר לשלוח לי כבר קורות חיים. עדיפות למעבירי תשלום בביט המשפט.
ערבות הדדית נדירה
לא חלפו כמה שעות מהאונס המחריד בגדרה, וכבר נחתה בתיבת המייל שלי בקשה לעזור בגיוס כספים למען האם המותקפת, שתוכל לשקם את חייה אחרי הזוועה. תגובתי הראשונית היתה, כצפוי - איזה עם. בכל פעם שמישהו נופל, חשים האזרחים להרימו. לא תמצאו את הערבות ההדדית הזאת באף מקום אחר. לא משנה כמה עמוקים הפערים האידיאולוגיים בין האנשים - כשדיני נפשות על הפרק, כולם שמים הכל בצד ונרתמים לעזרה דחופה ונדיבה.
אבל התגובה השנייה שלי הדאיגה אותי. חשבתי - מאיפה אני יודע לאן ילך הכסף? מי ערב לי שאיזה ערל לב, איזה נוכל, איזה גנב קטן, איזה זבל של בנאדם לא יירט את הכספים הנאספים בדרכם אל האם האומללה, והם ישמשו לו לשדרוג המרצדס השחורה שלו, הצמוד־קרקע שלו, הנסיעות שלו לחופשות מפנקות? מי יכול להבטיח לי? האם בכלל מוסרי מצידי לתת יד לאיסוף כספים שאני לא בטוח שיגיעו לתעודתם? ומצד שני, מה? עכשיו אני אמור להתחיל לבדוק בציציות של כל תרומה וכל עידוד לנתינה שעוברים תחת ידיי? היש מסרס מזה?
אם כבר מדברים על סירוס, טוב יהיה לחזור אל ימי הפלמ"ח שבהם סורס מחבל מיני ערבי בהוראת בן־גוריון. אז עשו את זה ללא הרדמה, היום אפשר לפנק עם הרדמה מקומית, אבל בטוח שזה יסיים את הסיפור הזה ממש כפי שסיים אותו אז, במיוחד כשזה יהיה סרטון טיקטוק, ובו התוקף יוצא מבית החולים עם שקית ובה גברותו הכרותה, למזכרת.
נחזור לתרומה. מה שעשה עורך הדין המחפיר אייל בסרגליק, ששלח ידו אל כספי התרומות שנאספו לשקם את חייה של אשת הנרצח במעבר החציה, לא היה רק מעשה נבלה מקומי, אלא פיגוע המוני בכל הפרויקטים מבוססי גיוס המונים לטובת מטרות טובות. מי יוכל היום לתת בלב פתוח ובנפש חפצה, כשידוע שאנשים בחליפות אורבים בצד הדרך לשיירה הנושאת את טוב הלב של הציבור אל בית האומללים הזקוקים, ולא מהססים לרגע לשדוד את האוצר היקר, ועוד להגן על המעשה בפומבי - כאילו עבורם פתחו האזרחים את ארנקיהם. כך שמה שעשה בסרגליק לילנה וולקוב יפגע גם באמא מגדרה, ובעוד אינסוף נפגעים אחרים שרק טוב הלב הקיבוצי הישראלי יכול היה להשיבם למסלול. ואם בכל זאת נותרה בכם תמימות, לקבוצת הפייבוקס לתמיכה באמא מגדרה קוראים "מחבקים את הנפגעת מגדרה". תרמו והראו לבסרגליק מה זה להגן על החלשים.
פנאן
ובדמיוני הלא כל כך מדומיין אני יושב לי באולפן תוכנית כזאת או אחרת בעוד שלוש שנים וחודשיים, ומולי יושבת אחת מארבע מבריחות הסמים הצעירות שנתפסו על עוול בכפן ובמזוודתן, והיא כבר משוחררת, רק השבוע יצאה לחופשי, והנה היא כבר יוצאת למשימה באיזו תוכנית ריאליטי, ויש לה ליין של משהו, וכל מה שרצתה להרוויח מההברחה היא מרוויחה מלהיות סלבית רצויה. כל פוסט שלה לטובת מוצר צריכה כזה או אחר מביא לה הכנסות נאות, ומעריצות צעירות, ומעמד ציבורי חזק יותר מכל בושה על המעשה שעשתה. כרגע, כשהן על ספסל הנאשמות בבית המשפט, מרוטות ומפוחדות, זה נראה חזון רחוק, אבל ברור שנערות הקוק האלה קיבלו מתנה. גם לוּק, גם חסרות בושה, גם נחושות להשיג מה שהן רוצות בכל אמצעי ולא משנה מי ישלם, וגם נאשמות בהברחה של סם שנצרך באופן כמעט גלוי לחלוטין בחוגים רבים בישראל ובעולם, ואינו נתפס כזורע אסון ומוות, אלא משפר ביצועים כביכול, תבלין הכרחי לבילויים, סימן ההיכר של המאיון העליון וכל מי שרוצה להידמות לו.
כך שמסע ההלבנה של הבנות האבודות האלה כבר התחיל, ועוד בימי חייכם תראו אותן מקבלות שערי עיתונים בהפקת אופנה בלבן, ומשתפות את הציבור בימיהן בכלא, והופכות להיות משפיעניות, על פיהן יקום דבר. אחת מהן בוודאי תחזור בתשובה, אחת תתכנס מחדש אל אלמוניותה ותפציע פעם בשנה באיזו תוכנית בוקר, אחת תזהר בשמי המדינה לכמה שנים, עד שתתבגר ותתברגן, בטוח תמצא שידוך מהצד של הכסף והיחסים הבעייתיים, גירושים, ליין מייק־אפ, ואחת תתמנה למשרת שופטת לאחר שתעשה שורות עם חבר הוועדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו