"נינג'ה ישראל" היא אחת התוכניות המרעננות והחיוביות שעל המסך. בימים אלה משודרת העונה החמישית של התוכנית, ובעולם שבו הטלוויזיה עמוסה בריאליטי אלים ואגרסיבי, "נינג'ה ישראל" בולטת כתוכנית ערכית, שמעודדת שמירה על כושר, התמדה ותחרותיות בריאה. בעקבות הצלחת התוכנית, תחום הטיפוס וענפי ספורט אקסטרים אחרים זכו להתפתחות ולצמיחה גדולה בישראל, אנשים החלו לבנות "מתקני נינג'ה" בחצרות הבתים, וכדי לענות על הביקוש גם קמו מכונים מיוחדים לנינג'ות מתחילים ומתקדמים.
אבל לא הכל טוב באקסטרים. כך, עולות טענות קשות דווקא כלפי אחד השמות המזוהים ביותר עם התוכנית והצלחתה - המתחרה, המאמן ובעל חדר הכושר המיוחד אדם מלכי, זאת ממתאמנים רבים שעברו אצלו. הם מדווחים על סיוטים שחוו באימונים איתו ובלילות בגללו, וטוענים שההתנהגות האלימה שלו הביאה אותם למצבי קיצון, כמו התקפי חרדה, התנתקות מאנשים ואיבוד הערך העצמי, ושהפחדים והחששות שנבעו מהתנהגותו האלימה והבלתי צפויה צילקו אותם לכל החיים.
עיקר הטענות לגבי הקללות וההשפלות הועלו דווקא על ידי הנשים שמתאמנות אצלו. על המסך הן מסמלות כוח ועוצמה, אבל גם החזקות והטובות ביותר סיימו אימונים עם דמעות בעיניים ומועקה נפשית. בין התלונות הרבות שהגיעו אלינו - מתאמנת שהוא צרח עליה "אני אז**ן אותך", אחרת שהוא סגר בשירותים וצרח עליה במשך דקות ארוכות, ואחת שהושפלה לאחר שביקש מהמתאמנות האחרות להגיד לה "את לוזרית", לאחר שלא הצליחה לסיים את המסלול.
חלק מהמתאמנות תיעדו את ההתפרצויות בזמן אמת. באחת ההקלטות שהגיעה לידינו נשמעת מתאמנת אומרת בקול מבוהל: "אני פה בשירותים ואדם ממש־ממש צורח על הבנות. צורח, צורח, אתן שומעות אותו? הוא צרח שאם (השם שמור במערכת) היתה פה, היא היתה עפה בבעיטה על טיל, הוא מחומם רצח. הוא לא יודע שאני שומעת אותו". ברקע של ההודעה נשמעות צרחות אימה של מלכי.
בהקלטה אחרת נשמע אחד המתאמנים אומר: "לקראת סוף האימון, אני לא יודע מאיפה זה בא לו, הוא התחיל לצאת עליה: 'את אפסית, את לוזרית, אני במקומך לא הייתי הולך לתוכנית. את אפסית, את בכיינית'. בסוף הוא אמר לה, 'לכי תקפצי מהמרפסת'. הוא יוצא עליה במשך חמש דקות ואז שולח אותה להתאבד. זה היה הכי מטורף שחוויתי אצלו עד היום".
בהקלטה נוספת נשמע אדם אומר לאחד העובדים: "אני אז**ן אותך ואת אמ־אמא שלכם".
העדויות, התלונה למשטרה ואפילו האיום בתביעה נגד אחד האנשים המזוהים ביותר עם טרנד הנינג'ה בישראל, לפניכם.
"היו לי סיוטים מזה"
מי שמלכי שלח אותה לקפוץ מהמרפסת היא א', אחת המשתתפות בתוכנית, שהחליטה לאתגר את עצמה בתקופת הקורונה ולהתאמן לתחרות. מי שמכיר את מלכי, אפילו באופן שטחי, יודע שהוא בעצמו היה עד להתאבדות של קרוב משפחה כשהיה בן 8 בלבד, טראומה שהוא תיאר בראיון ל"שישבת" כמשהו ש"ליווה אותי הרבה זמן אחרי. התמונה הזאת שלו, והצליל של המפרקת, זה משהו שאיתי עד היום. היו לי סיוטים מזה, תמונה שלא אשכח בחיים".
במשך שנים נחשב מכון האימונים של אדם מלכי כמצוין לאימוני נינג'ה, יש שיגידו הטוב ביותר בארץ. הוא הפך לבית השני של עשרות מתמודדים שחולמים על היום שבו יטפסו על המידוריאמה בפריים־טיים ויהפכו לנינג'ה הבא של ישראל. כך גם א' הגיעה לפתחו, אבל לרגע היא לא תיארה לעצמה שהחוויות משם לא יתורגמו רק להישגים ספורטיביים - אלא גם לפחד מגברים, עד כדי טיפול פסיכולוגי על מנת לנסות להתגבר על מה שלטענתה אירע לה במשך שנתיים. השיא היה, כך היא מספרת, כאשר מלכי צרח עליה ללכת ולהתאבד.
"שבועיים לפני התחרות ב'נינג'ה', על כל מה שעשיתי באימון הוא אמר לי, 'את לוזרית, את גרועה, תפרשי, אני לא רוצה אותך'. מובן שזה הפריע לי והציק לי, אבל העדפתי להתעלם ולהתרכז באימון", היא נזכרת.
"אני זוכרת שהתאמנתי והייתי עם דמעות בעיניים, אבל ניסיתי לא להישבר והמשכתי להתאמן. בסוף האימון ישבנו ושאלתי אם יש מטלות (בסוף כל אימון נהוג לתת מטלות להמשך אימון ללא מאמן, ע"ס). באותו הרגע הוא התחיל לצרוח עלי, 'אני לא מאמין בך יותר, את חתיכת לוזרית, אני לא רוצה לראות אותך פה יותר'. זה היה מפחיד, אבל כבר היו מקרים כאלה בעבר", מתארת א' התרחשויות שכבר התרגלה להן. "אבל בשלב מסוים הוא קם והתחיל לדפוק על דברים, וזה כבר הפך להיות יותר מלחיץ".
באמת נשמע מפחיד.
"זה עוד כלום לעומת מה שחיכה לי בהמשך. הוא צעק לי, 'את אפסה, את כלום', ואחרי כל זה הגיע השיא, הוא אמר לי, 'קומי, תקפצי מהמרפסת ותתאבדי'. באותו הרגע לקחתי את הדברים שלי ועזבתי. חברה טובה שלי התאבדה והוא יודע שזו נקודה רגישה אצלי, אבל זה לא מנע ממנו להגיד לי את זה. זה היה רגע מאוד קשה. עברו כמה חודשים מאז ואני עדיין מבוהלת מזה".
איך הגיבו המתאמנים האחרים?
"אף אחד מהמתאמנים האחרים לא העז להתערב, כולם כנראה פחדו ממנו. אחרי שזה קרה הלכתי והתפרקתי בבית קפה שנמצא ממול, והם המשיכו כרגיל. כשהאימון הסתיים, מלא אנשים שמתאמנים שם, שהם גם חברים שלי, ביקשו ממני סליחה על זה שהם לא היו יכולים לעזור לי, ואני מודה שגם הבנתי אותם, כי אנשים מפחדים ממנו. לאף אחד אין את האומץ להתעסק איתו. חלקם אמרו לי, 'בואי נלך יחד למשטרה כי הוא ממש לא יכול לדבר אלייך ככה'".
הוא יצר קשר?
"הוא התקשר אלי מלא פעמים כדי להתנצל, אבל משהו ביום הזה נשבר אצלי ולא חזר להיות כפי שהיה קודם. הוא שבר אותי מבפנים. הוא כבר השפיל אותי בעבר והורדתי את הראש לרצפה, אבל המקרה הזה היה האחד שריסק אותי. אני זוכרת שהוא שלח לי הודעה ארוכה שבה הוא מתנצל ואמרתי לו, 'אל תפנה אלי יותר'".
חשבת להגיש תלונה?
"הציעו לי ללכת למשטרה, אבל מלא בנות אמרו לי לא לעשות את זה כי זה יהרוס לי את התחרות ב'נינג'ה'. הסברתי להן שזה לא מעניין אותי, כי נפגעתי ויש פה משהו שהוא מעבר לצעקות הרגילות שלו. זה לא סתם בן אדם ברחוב שזורק לך הערה. זה מישהו שמאמן אותך, שאת סומכת עליו, את מתמסרת אליו והביטחון שלך תלוי בו".
למרות המשבר הזה, החליטה המתאמנת להיענות לבקשתו של מלכי ולהיפגש איתו שוב. "הוא שלח מלא אנשים לדבר איתי ובסוף השתכנעתי. בשיחה הזו הוא בכה את נשמתו. הוא האשים שוב את החיים הקשים שהוא עבר ואת האלימות שהיתה בסביבה שלו ועל דוד שלו שמת ועוד כל מיני דברים".
איך הגבת?
"אמרתי לו, 'אתה רצחת לי את הנפש. אתה גמרת אותי, הורדת את הביטחון, אני לא מסוגלת שגברים יתקרבו אלי, אתה הרסת לי את החיים. כל השנה האחרונה אין לי חברים, העבודה שלי ירדה, אני בקושי רואה את המשפחה שלי, ואז אתה שולח אותי להתאבד. מה זה הדבר הזה?'
"הוא התנצל מיליון פעם. אמרתי לו, 'אני בן אדם סלחן, אבל לעולם לא אשכח לך את מה שעשית לי'. הוא מודע לבעיות שלו. חזרתי לשם כמו אישה מוכה ואני כועסת על עצמי. אני לא אסלח לעצמי שחזרתי לשם".
בהודעה ששלח מלכי לא' לאחר ההתבטאות הנידונה, הוא מביע חרטה על הדברים שאמר יום קודם. "לא הפסקתי לחשוב על מה שקרה אתמול ברמה שלא ישנתי וגם חלמתי על זה בלילה", כתב לה בווטסאפ. "את חשובה לי וכבר אמרתי לך שנכנסת לי עמוק ללב. מהצד שלי רציתי להגיד לך עד כמה אני מאוכזב ממך. אני מתנצל מעמקי נשמתי על בחירת המילים המעוותות. אני עובד על עצמי, אני עושה הכל בשביל להשתפר, אני הולך לטיפול".
"נורא נפגעתי ולא יכולתי לענות לזה כי ידעתי שאני חייבת לעשות לזה סוף", אמרה לנו א' והודתה: "לקח לי בערך שלושה ימים לענות לו עליה".
דיברת על הבעיה הזאת עם אנשי "נינג'ה ישראל"?
"אמרתי להם".
את מרגישה שהסיפור הזה מאחורייך?
"זה משהו שלא עזב אותי עד היום. אחרי שנגמרו הצילומים ברחתי לחו"ל מרוב שלא יכולתי לשאת את זה. קניתי כרטיס טיסה וברחתי, הדחקתי הכל. הייתי חייבת לעכל את זה, ובחופשה הזאת נפלה עלי ההבנה שאיזו מטומטמת הייתי ואיך נתתי לזה יד. חזרתי אחרי שבועיים לארץ ועשיתי הכל כדי לא לחזור להתאמן. כששאלו אותי למה אני לא מגיעה, התחלתי להציף דברים שכולם פוחדים לדבר עליהם. למרות זאת, ניסיתי לתת לו הזדמנות אחרונה והבנתי סופית שהמקום הזה לא בשבילי".
מתי דיברת איתו בפעם האחרונה?
"הוא התקשר אלי ביום כיפור והתנצל, ובאותה נשימה הוא הוסיף: 'אני מבקש ממך לא לדבר עלי, לא לדבר עלי עם אנשים, ואל תשכחי את הטוב שעשיתי לך'. הפחד הכי גדול שלו הוא שהכל ייצא החוצה, כי הוא מודע לבעיות שלו".
איך הגבת?
"הפחד שלי ממנו ירד והרשיתי לעצמי להיכנס בו על 7,000. אמרתי לו, 'אתה הרסת לי את החיים. התחלתי טיפולים בגלל השריטה שגרמת לי. אני לא נרדמת בלילה ולא מסוגלת שגבר יתקרב אלי'. אמרתי לו הכל".
איך הוא הגיב?
"הוא שאל אם אני מתכוונת לדבר, ואמרתי לו, 'אני אעשה מה שטוב לנפש שלי'. הוא אמר לי, 'יש לי יותר תומכים ממך, איך אני איתך?'. אמרתי לו, 'אוקיי, אני אצא לבד נגד העולם'. הוא אמר לי, 'את יודעת כמה שונאים אותך?' אמרתי לו שישנאו אותי כולם אבל אני הולכת עם האמת שלי. הוא אמר לי, 'אבל אני התנצלתי'. אמרתי לו, 'נראה לך שזה עוזר לי? אתה גמרת לי את הנפש'. אני לא רוצה לשמוע ממך, ואם צריך - אני גם אוציא צו הרחקה'".
"פיתחו בו תלות"
אדם מלכי (31) נולד בלוס אנג'לס. אביו, זיו, עובד בתחום התשתיות, ואמו, חברונה, אמנית, הכירו בארץ והיגרו לארה"ב בעקבות עסקי האב. כשהיה בן 5 שב עם הוריו לישראל וגדל ברעננה. מי שמכיר אותו מעיד שהוא חובב כסף ומכוניות יוקרה.
עם כל הכבוד לגיל מרנץ וליובל שמלא, אדם מלכי הוא האיש החזק ביותר ב"נינג'ה ישראל". הוא הבעלים של מכון "פלאש" ברעננה, שבו מתאמנים רוב המשתתפים בתוכנית, והוא המתמודד היחיד שהתחרה בכל חמש העונות, כולל בעונה המשודרת בימים אלה, בין היתר בגלל מעמדו בתחום.
"הייתי, ואני עדיין, סוג של גורו בתחום המכשולים להמון מתמודדים. יותר מחצי מהמשתתפים בתוכנית עברו אצלי", סיפר בראיון שהתפרסם איתו כאן בשנת 2018. "הבאתי בחשבון שאולי יקרה שם משהו שלא יוכיח מה אני באמת שווה, אבל אני אוהב לקחת סיכונים".
קהילת הנינג'ה בישראל לא מאוד גדולה, וההתנהגות וההתנהלות של מלכי ידועות לכולם, כך מעידים רבים שעימם שוחחנו. מלבד התעמרויות רבות שעוד יפורטו בהמשך, נרשמה גם תלונה במשטרה נגדו, תלונות שהגיעו לארגון נינג'ה הרשמי ואפשרות להליכים משפטיים מצד אחת הנפגעות.
"נוצר פה מעגל שכל הטובים מתאמנים אצלו, אבל חלק מהנשים שעומדות בטלוויזיה ומייצגות פמיניזם ועוצמה, בפועל סובלות ביומיום", מספר ת', אחד המתאמנים לשעבר. "אלו בנות מאוד מוצלחות בחייהן הפרטיים, אבל מגיעות הביתה מאימון בוכות. זה לא הכיף בנינג'ה וזה לא אמור להיות ככה. אפשר להגיע לאותם ההישגים בדרכים אחרות, אבל הן פיתחו בו תלות, ולא משנה מה הוא יעשה - הן יחזרו שוב ושוב".
הוא יכול לצרוח צרחות אימה והכל ימשיך כרגיל?
"כשהוא צורח על התותחיות, הן לא מגיבות לו כי הן יודעות שאם הן יענו הוא יצרח עוד יותר, אבל לא לענות לו - זה לא חוזק. חוזק זה לענות לו, חוזק זה לא להישאר שם, חוזק זה לעצור אותו כשהוא צועק על נשים אחרות ולהגן על חברות שלך. אף אחת לא צריכה להתמודד עם הצעקות שלו כי זה לא חלק הכרחי באימונים. אבל באופן אבסורדי זה מה שהפך להיות שם חוזק. הוא היה אומר, 'תסתכלו על (השם שמור במערכת), אני צועק עליה וזה לא מפריע לה כי היא יודעת להתאמן ולהשיג מטרות'. לאט־לאט הוא הופך את כל מה שמפחיד ומסוכן להיגיון בריא".
"אני היחיד בחיים שלך"
אף שההתנהלות הזו מוכרת לרבים, הם הסכימו להתראיין בעילום שם בלבד. מצד אחד הם לא רוצים שמלכי יגלה שהם אלו שדיברו, ומצד שני הם מודעים מאוד לבעיה ורוצים לסייע לעשות לה סוף, ורובם גם מצהירים שאם הבעיה תמשיך או תחמיר - הם גם יפעלו בגלוי.
"התאמנתי אצלו ועזבתי לפני כמה חודשים. אלו היו אימונים בקבוצות, חלקם אימוני נשים וחלקם אימונים מעורבים עם גברים", מספרת ט', אחת המתאמנות. "בתחילת האימונים שלנו הכל היה נראה די סבבה, אמנם ראיתי התנהלות של צעקות, אבל לא נכנסתי לזה יותר מדי ולא התעכבתי על זה. אבל ככל שנכנסתי יותר לעניין התחרותי, כך הדברים התחילו להשתנות והבנתי שזה מעבר לניסיון להחדיר מוטיבציה, אלא משהו רגשי ושתלטני במובן לא בריא".
בשלב זה, התנהגותו של מלכי החלה לפגוע גם בט' באופן ישיר. "זה התחיל לאט־לאט לטפטף ולהשתלט לי על החיים. הוא היה אומר לי דברים בסגנון, 'אני הבן אדם היחיד בחיים שלך, אני הבן אדם היחיד בחיים שיעזור לך'. מלבד האימונים היו לי עוד תחומי עיסוק בחיים ובשלב מסוים הוא התחיל לנתק אותי מהם. הוא היה אומר לי, 'תשחררי מכל העיסוקים האחרים שלך כי זה לא טוב לך', וככה בעצם גורם לך לבודד את החיים שלך. כשיש לך מטרה והוא המאמן שלך ואתה סומך עליו, ואתה חושב שהוא יודע מה הוא אומר, ואתה חושב שכדי להצליח זה מה שאתה צריך לעשות, אז באמת הקשבתי לו כי ככה חשבתי שאני צריכה להתנהל. ניתקתי קשר עם כל החברים שלי והתמקדתי רק בזה, אבל רק אחר כך הבנתי את ההשלכות והשיטתיות".
מה הלאה?
"אחרי שניקיתי את כל הדברים בחיים שלי, עוברים לשלב הבא: אין דבר כזה לא להגיע לאימון ולא משנה מה הסיבה שלא הגעת בגללה. אם אתה מפספס אימון כלשהו, סביר להניח שתקבל טלפון ותחטוף בראש, וכשאני אומרת שתחטוף על הראש זה תמיד בצעקות ולפעמים גם קללות. אחר כך באימון תקבל עקיצות וירידות ליד כולם על זה שלא הגעת. כל ההתנהלות הזאת היא בעיקר אצל הבנות".
איך זה נראה?
"הצטרפתי לקבוצת בנות קיימת. לאט־לאט גיליתי את היחס הקשה לבנות ואת המחויבות שהוא דורש. פתאום הבנתי שהוא לא נותן להן לצאת דקה אם הן צריכות, הוא לא מסכים להן להתאמן במקום אחר, ואם הן כן יתאמנו שם - יכול להיות שהוא לא יכניס אותן אחר כך. אם הן הלכו למקום אחר, הן חייבות להודיע לו בטלפון לאיזה אימון הן הולכות, מתי ועם מי.
"ברגע שהיינו עושות משהו לא לרוחו, הוא יכול היה לקלל אותנו, 'את בת זו**, תעופי מפה', ויכול היה להעניש אותנו. זה היה יכול להיות עונש של עשרה סיבובים או להעיף מהאימון. מה שהיה מפחיד הוא שההתקפים שלו היו יכולים לבוא משום מקום ולא צפויים. נניח אם מישהי היתה הולכת שנייה לשירותים, הוא פתאום היה יכול לצעוק, 'את לא זזה לשום מקום, ואם את הולכת - את עפה על טיל'.
"אחד החששות שלנו היה לא להצליח בתרגיל, ומן הסתם כל אחת לא מצליחה כמה פעמים עד שהיא כן מצליחה. האווירה היתה שאם לא תצליח משהו - תחטוף צרחות קשות, וזה היה עוד יותר מפחיד. הוא היה מתקרב אלינו עם הגוף עד אלינו, צמוד אבל לא נוגע. באחד המקרים מישהי שאלה שאלה כי היא לא הבינה משהו מסוים, והתגובה שלו היתה, 'אני אז**ן אותך בת*ת'. ואם מישהי היתה מעיזה לענות לו, הוא היה אומר לה, 'את לא עונה לי, ואם את עונה לי אני מז**ן אותך בת*ת'. כל זה קורה ליד כולן, וכולן שותקות כי הן מפחדות".
מה היה קורה אם מישהי היתה עונה לו?
"הראשונה שתקום ותענה לו תעוף משם, וזה פחד אימים".
לא ניסיתן להעיר לו?
"הרוב פוחדות, אבל אם מישהי היתה מנסה הוא היה אומר לי, 'ככה אני, אני לא אשתנה, אני ככה מתנהג, אני צועק, אני מקלל. אתן רוצות להיות פה - תהיו פה, ואם לא - תלכו מפה".
אתן מספיק בוגרות כדי לקום ולעזוב.
"ברגע שאתה רוצה לעזוב, מתחילה בעיה אחרת. הוא יכול להעיף מישהי והיא הולכת, אבל אז היא מתחילה לקבל טלפונים. זה בעצם סוג של מחזוריות: אחרי שהוא מתפוצץ, צורח ומעיף אותך ביוזמתו, הוא מתקשר ומתחיל להסביר את עצמו. הוא אומר, 'יש לי בעיות, היו לי חיים קשים', ולא מרפה עד שהיינו חוזרות. אנחנו גם יודעות שאם אנחנו לא שם אין לנו עתיד ב'נינג'ה', אז אנחנו סובלות ומפחדות בשקט והכי נורא שהיינו חוזרות".
הייתן מחויבויות להתאמן אצלו בבלעדיות?
"אין דבר כזה לחייב בלעדיות. אנחנו משלמות ובאות להתאמן, וזכותנו להתאמן איפה שעוד אנחנו רוצות, אבל עליו זה לא היה מקובל. הוא דורש ממך מחויבות שהיא לא בריאה. הוא רצה להביא אותנו למצב ש'נינג'ה' - זה הוא".
איך את מסבירה שעדיין הרוב אצלו?
"יש פה דיסוננס. מצד אחד הוא המאמן הכי טוב שיש, ואני לא היחידה שתגיד את זה, ומצד שני יש פה מחויבות לא בריאה ולא מקובלת. נניח, הוא אמר לנו, 'מי שלא מדבר עלי בצילומים לא נכנס לפה יותר'. הוא כל הזמן מבקש שנדבר עליו ושנעריץ אותו כאילו הוא המלך שלנו. כל הזמן רצה שיזכירו אותו. הוא גם אמר שאם הוא לא משתתף בעונה, הוא לא ישלח את המתאמנים שלו להשתתף. הוא לקח עלינו בעלות".
אחד המקרים הקשים, כאמור, שהגיע לידינו, התרחש לאחר שמתאמנת לא הצליחה את אחד המכשולים, ומלכי בתגובה העמיד את המתאמנות האחרות מולה ודרש מהן להגיד לה כל אחת בתורה: "את לוזרית".
"הוא עבר אחת־אחת ודרש ממנה להגיד את זה, 'את לוזרית'. הראשונה התחילה והיא אמרה לה 'את לוזרית' והשפילה אותה עוד יותר ממה שהיא היתה מושפלת, השנייה נעמדה מולה ואמרה לה 'את לוזרית', וכשהוא הגיע אלי, אמרתי לו שאני לא מוכנה להגיד את זה כי לא הייתי מסוגלת".
"באותו הרגע הוא העיף אותי. הוא התחיל לצרוח עלי, 'קומי ותעופי מפה עכשיו'. לקחתי את הדברים שלי והייתי בדרך לעזוב את המקום בפחד. אלו רגעים שבהם כל שנייה מרגישה שעה. פתאום בדרך החוצה הוא צועק עלי שוב. התכווצתי במקום. ואז הוא אומר לי, 'את לא הולכת לשום מקום, תשבי'. ואני מקשיבה לו, ויושבת".
באיזו תדירות זה היה קורה?
"הפיצוצים איתו היו בערך אחת לשבועיים ואחרי כל פיצוץ מגיעה השיחה. במקום אימון היינו מתחילים שיחה, שבה היית מצפה שהוא יתנצל או יסביר את עצמו, אבל במקום זה הוא מאשים אותנו ואומר דברים בסגנון, 'אתן אלה שמביאות אותי למצב הזה', או מאשים את החיים הקשים שעבר".
"רודף אחריה עד האוטו"
לפני עלייתה של העונה הראשונה של "נינג'ה", התראיין מלכי למוסף הזה וסיפר על חוויות קשות שעבר ושהשפיעו על חייו. בגיל 8, כאמור, קרוב משפחה שם קץ לחייו לנגד עיניו, כשהיה בן 19 סבתא שלו נפטרה מולו, ומאוחר יותר גם סבו. הוא גם סיפר שהספורט הציל אותו בחייו: "בלי הספורט הייתי בורח למקומות לא טובים, ולכן אני כל כך מעריך אותו. אני שומע על אנשים שלא אוהבים ספורט, ומבחינתי מאוד קל לי לגרום להם לאהוב אותו. אני יודע לעשות את זה בצורה הכי טובה שיש".
האומנם? תלוי את מי שואלים.
"באחד האימונים הוא ואחת המתאמנות התווכחו על משהו", נזכרת ז'. "הוא אמר לה, 'תיקחי את הדברים שלך מפה ותעופי, ואל תחזרי לפה בחיים'. היא יצאה משם, הוא יצא אליה וצעק עליה, 'את זו**, אני לא מאמין בך יותר', ובעט לכיוונה את פח הצפרדע. כולם התאספו מסביב".
איך הגבתם?
"יש שם גם בית קפה, ויצאו משם אנשים שישבו שם ורצו להזמין לו משטרה. הם יצאו אליו החוצה ותפסו אותו בחולצה, בזמן שהוא רודף אחריה עד האוטו ובמקביל צועק עלינו שמי שמתקרב אליה לא נכנס לפה יותר בחיים. מה אני אמורה לעשות במצב כזה? זו חברה שלי ואני לא יכולה לגשת אליה".
איך הסיפור הזה הסתיים?
"היא לא הגיעה כמה ימים, ואחר כך הוא התקשר אליה והיא חזרה להתאמן. זה נשמע דפוק וזה באמת דפוק, אבל רק מי שמתאמנת שם יכולה להבין את זה. אחרי שבוע היא זאת שהתנצלה בפניו, כי הרי ברור שהיא זאת שמביאה אותו למצב הקיצון הזה, וחזרה להתאמן".
"פעם אחת המתאמנות שאלה אותו לאיזה כיוון ללכת והוא אמר לה, 'אני אז**ן אותך בת*ת', וכולם היו בשוק. והוא התחיל לצעוק, 'מה אתן בשוק, מה אתן בשוק. אני אז**ן אותה'. אחרי שהוא נרגע הוא התקשר אליה והתנצל, והיא חזרה".
למה לא קמתן ועזבתן?
"חברים שלי היו אומרים לי, 'את מטומטמת? את כל הזמן חוזרת בוכה'. אבל אתה מפתח תלות ופחד. הייתי מבטלת דברים ולא היו מבינים למה אני לא מגיעה. רק היום אחרי שעזבתי אני מבינה את זה".
"בשלב מסוים נחנקתי מפחד"
אחד המקרים הקשים אף הגיע למשטרה. "הוא נורא התלהב ממני כי הייתי בלי ניסיון אבל עם המון כוח", אומרת י'. "הרמתי משקלים שהוא לא הבין איך אני מרימה, והוא לקח אותי כסוג של פרויקט. בשלב מסוים הוא עבר למקום חדש ברעננה, ומובן שאני המשכתי אצלו ואצל המאמנים שלו", היא מספרת. "הוא בן אדם שקשה לו לסמוך על אחרים, אבל עלי הוא סמך. הוא אמר לי, 'בואי נעשה דיל, את תעשי לי את היומן ותבואי להתאמן', ואמרתי לו שסבבה".
אבל מה שנשמע בתחילה כדיל טוב התברר להיות הסיוט של י'. "היה לו יומן לא מסודר, וכשהיו לי שאלות הייתי ממש מפחדת לגשת אליו לברר, כי כששאלתי אותו דברים הוא היה יכול לצעוק עלי, 'באיזה קטע את לא מבינה את כתב היד שלי?'. כדי להימנע מהמצבים האלה ממש ניסיתי לצמצם את השאלות.
"יום אחד ניגשתי אליו, ומול כל המתאמנים שלו הוא פשוט לקח אותי, הכניס אותי לשירותים וסגר את הדלת בצורה שאני לא אוכל לצאת משם. הוא עמד על הדלת, לא נתן לי לצאת והתחיל לצרוח עלי, 'מה את לא מבינה? אלף פעם! כמה אני יכול להסביר לך?'. בשלב מסוים נחנקתי מפחד ולא הצלחתי לעצור את הדמעות. ביקשתי ממנו לצאת והוא לא נותן לי". י' נותרה בשירותים, ומלכי, לדבריה, המשיך לצרוח. "הוא צעק עלי, 'עופי מפה, אל תחזרי, לא רוצה לראות אותך יותר בחיים'.
"זה נמשך משהו כמו שלוש דקות. עפתי משם בריצה והלכתי למשטרה".
כי פחדת שהסיטואציה תחמיר?
"חד־משמעית, פחדתי שהוא ירים עלי יד. הוא לא נתן לי לצאת מהחדר והרגשתי מאוד מאוימת. הגשתי תלונה ואמרו לי, 'תביאי בחשבון שלא יקרה עם זה כלום'. אמרו לי שזה נקרא כליאה. הייתי נסערת. אחרי חודש קיבלתי מכתב מהמשטרה שהתיק נסגר".
איך את מסבירה את ההתנהגות הזאת, למרות שאמרת שהוא מאוד סמך עלייך?
"אין לו שליטה בכעס, כשהוא מתחיל להתרגז ממש מפחיד להיות לידו. אתה רואה את הוורידים שלו יוצאים והוא מתאפק עם הידיים שלא יעופו. אתה לא צריך שייגע בך כדי שתרגיש את האגרסיביות שלו. הוא היה רב עם הרבה מאוד מתאמנים שלו.
"יש כאלה שזה התפוצץ איתם יותר מהר, ויש את אלה שנכנסו לו ללב ואליהם הוא היה יותר סבלן, אבל בעיות היו כמעט עם כל אחד. אחרי שהוא צורח עליך ומשפיל אותך, הוא גורם לך להרגיש שאתה כפוי טובה. תמיד יש איתו אווירה לא נעימה. הוא מאוד רציני, מאוד לחוץ, משהו מאוד מאיים בו, משהו שקשה להסביר במילים, שרק מי שעבר את זה איתו יודע על מה מדובר.
"יש לו את היכולת לגרום לאנשים להרגיש איום. שהוא נותן לך כל כך הרבה וזה מה שאתה נותן בחזרה. הרגשתי שם מאוד מושפלת, בזמן שכולם מסתכלים ומפחדים להגיב. מאז לא חזרתי לשם".
"אני מתבייש להגיד שידענו"
אחרי כמה תקריות קשות, ניסו כמה מהגברים להתארגן לטובת הנשים שלא הצליחו להתאגד לבד. הם פתחו קבוצת ווטסאפ וניסו לייצר אלטרנטיבה וקבוצה בטוחה. בלי צרחות, בלי קללות, בלי פחד ובלי איומים.
"היינו מתאמנים שם בכל יום שישי במשך יותר משנתיים", מספר כ', מתאמן לשעבר. "הוא אף פעם לא צעק על הגברים אלא רק על הנשים. אני זוכר שהיו מתרצים את העצבים שלו כחוסר שליטה, אבל אם זה חוסר שליטה, למה אתה אף פעם לא צועק על מישהו שהוא בגודל שלך?" תוהה כ'.
"אני קצת מתבייש להגיד שידענו שיש בעיה, אבל לא עשינו עם זה כלום. ידענו שככה אנחנו צריכים לקבל אותו. אני אף פעם לא נתקלתי במקרה שהוא צעק על גבר, למעט מקרה אחד שבו הוא צרח על גבר בן 50, ואם אתה שוב בוחן את זה בעולמות הנינג'ה, הוא, בן ה־50, נמצא בעמדת נחיתות".
איך זה נראה מהצד?
"יש שני סוגי צרחות: יש את הצרחות שהוא מוציא סתם בלי סיבה, ויש את הצרחות למקרה שמישהי עונה לו - שהן כמה רמות מעל. ובוא נראה את זאת שמסוגלת לענות לו. אלו צרחות שאני מבטיח לך שנדיר לשמוע צרחות כאלה. אלה צרחות מכל הלב. הוא אחר כך צרוד, הוא נהיה אדום וכל הוורידים שלו בחוץ. אלו צעקות מבפנים.
"הצורה שבה הוא צועק אינה משתמעת לשתי פנים, אלו צעקות של רגע לפני מכות. אם מישהו יגיב לו יהיו פה מכות, ולכן הוא צועק על מי שלא יענה לו בחזרה. הדרך היחידה למנוע מכות היא לצרוח על אנשים חלשים שלא יגיבו לך".
איזה מקרה קשה אתה זוכר משם?
"הבנות התאמנו עם אדם ואנחנו התאמנו בצד. בשלב מסוים אחת מהן עשתה מסלול, ואדם התחיל להגיד לה משהו על הנשימות שלה. היא לא ממש הבינה את הטענה, כי מה כבר אפשר להגיד על נשימות. בשלב מסוים הוא התחיל להגיד לה, 'את לא יודעת לנשום', והתחיל לעשות חיקויים שלה בצורה של קוף. עמדנו בצד וצחקנו כי אובייקטיבית זה היה משעשע, אבל פתאום אתה קולט שהוא מחמם את עצמו ומתחיל להתעצבן. פתאום הוא התחיל לצרוח עליה במשך חמש דקות על זה שהיא לא יודעת לנשום. עמדנו בצד ומרוב שהוא צורח אתה אפילו לא מבין את המילים. היא עומדת מולו, חוטפת ולא מגיבה כי היא מפחדת".
לא אמרתם להן כלום?
"אני חושב שבשלב הזה התחלנו להבין שיש בעיות. יצאנו משם כמה גברים ונשים ודיברנו על מה שקרה. אני זוכר שיצאנו משם ושמנו לב לדיסוננס בין הקבוצות. כשאתה מסיים אימון אתה בדרך כלל מאוד מרוצה, ובאמת הגברים הרגישו ככה, אבל הבנות היו שבורות עם דמעות בעיניים, וזה בדיוק ההבדל בין להתאמן עם אדם מלכי לבין לא להתאמן איתו. אני זוכר שהיא יצאה משם ואמרה לי, 'אתה יכול ללמד אותי לנשום? אדם אמר שאני לא יודעת לנשום, אני באמת נושמת כזה גרוע'. אמרתי לה, 'את רצינית? את בת 30 ואת חיה, נראה לי שאת יודעת לנשום. זה שאדם צעק עלייך לא אומר שאת לא יודעת לנשום.
"הוא כל כך צורח עליהן שכולם פשוט מקבלים את זה. נניח, כשהוא צעק על מתאמנת, 'אני אז**ן אותך', אף אחד לא הגיב, ואני חייב להודות שיש מצב שגם אני לא הייתי מגיב באותו הרגע. רק כשאתה שומע את זה מבחוץ אתה מחזיק את הראש ואומר לעצמך, אלוהים, איפה אנחנו מתאמנים!"
"אני זוכר שדיברתי עם אחת המתאמנות החזקות שלו והיא אמרה לי, 'אין לי כלום בחיים, אני כלום, רק את החרא הזה ואני אפילו לא נהנית פה'. זה היה מדהים לראות את הפער בין המסך, שבו היא מציגה עוצמה, כיף ואתגר, לבין המציאות".
ניסיתם לגרום להן לעזוב?
"כמה ימים אחרי אחד המקרים הקשים התאמנו אצל חבר במועדון בבית והזמנו גם את הבחורה שהוא צרח עליה. זה היה אימון שהוא חצי אימון וחצי טיפול פסיכולוגי. היא אמרה שהיא רוצה לספר לאבא שלה, אבל היא מתה מפחד מהתגובה של אבא שלה, מפחדת שיקרה משהו גרוע יותר. והכי מדהים שהפחד הכי גדול שלה היה שאדם לא יידע שהיא מדברת על זה... כשאתה שומע דבר כזה, אתה מבין שיש בעיה.
"אתה רואה שהיא מקשיבה לך אבל שום דבר לא חודר, ובאמת כמה ימים אחר כך היא חזרה לאדם שוב. אחרי שהיא חזרה הרגשנו מטומטמים. אתה עומד מולה, היא בוכה ואתה פותח בפניה את הלב, אתה מזמין אותה, פתחנו קבוצת ווטסאפ שירגישו שהן לא לבד, ובסוף היא חוזרת. עכשיו זה גרוע יותר כי אנחנו יודעים שזה גם יגיע אליו".
אתה מתאר מעין שליטה שאי אפשר להיאבק בה.
"אחרי המקרה שבו הוא אמר לאחת המתאמנות 'לכי תתאבדי', ניסינו לדבר עם כל הבנות. אמרתי להן, 'תקשיבו, זה מסוכן, ואם לא נפעל יהיה מאוחר מדי'. אחרי המקרה הזה עזבנו חלק מהגברים בהדרגתיות. היא הגיעה להתאמן איתנו וממש השתדלנו לתת לה הרגשה טובה, אבל זה לא עזר. גם חברה מאוד טובה שלה הבטיחה שהיא לא תלך לשם יותר, וגם היא חזרה".
יש לך טענות אליהן?
"אני לא בא אליהן בטענות, אבל זה גם הרגיז אותנו מאוד. בשלב מסוים כבר היינו פחות נחמדים אליהן, לא ממקום של להפחיד אלא ממקום של להעיר אותן, כי יש פה כמה שמובילות את הבנות האחרות ומעדיפות לשתוק, אבל מה עם לתת דוגמה לבנות האחרות? ומה עם האכפתיות לחברות שלך? בסך הכל ניסינו ליצור להן סביבה בטוחה ולהראות להן שיש להן גב ומסגרת. ברגע שהן חזרו אליו סגרנו את הקבוצה".
מתאמן אחר מספר: "אני זוכר שהיתה לי שיחה עם אחת החזקות ואמרתי לה, 'תראי מה את עושה, ומילא את סבבה עם זה, אבל איך זה ישפיע על בנות אחרות? את מגיעה לתוכנית ומהללת אותו, אין לך שום אחריות? מה את עושה? את מדברת על המין הנשי, איך זה לא מציק לך?'
"היא אמרה לי, 'אני הכי פמיניסטית ואתה לא יודע עד כמה'. אמרתי לה שאני יודע מה אני רואה - ופמיניסטית את לא. יצאת מהמכון לפני חודש עם דמעות בעיניים ואמרת שאת סובלת מכל רגע, ושאין לך כלום בחיים, זו אישה חזקה? אין עם מי לדבר, כי הבסיס הוא לשמור על אדם מלכי ואחר כך נמצא את כל התירוצים להסביר למה זה בסדר".
"פעם אחת נסענו לאימון עם כמה מהבנות ואחת מהן התלבטה אם להגיד לו על זה, ואני הייתי בעד כי רציתי ליצור גשר של מעבר בטוח אלינו ושהן לא יצטרכו לפחד כי אין טעם להסתיר. היא התקשרה אליו מהדרך והוא יצא עליה בטלפון. כל הנסיעה היא איתו בטלפון, רק מתנצלת ותומכת בו, בוכה עם דמעות בעיניים. היא מנתקת את השיחה ופתאום קול של היגיון והיא אומרת, 'מה הוא רוצה ממני? מה הבעיה שלו?', ואתה תוהה איפה הקול הזה היה בזמן השיחה? אבל הן פשוט לא מסוגלות".
"בימים לא פשוטים"
רבים מהמתאמנים מספרים על הקושי לעזוב את המכון. מצד אחד הוא נחשב לטוב ביותר, ומצד שני ההשפעה והשליטה שלו על המתאמנים כל כך חזקות שלעיתים הן מנעו מהם את האפשרות.
"הרצון לעזוב ועד שזה קורה באמת - זו אחת הסוגיות המטרידות של המקום הזה. אני הייתי במצב הרבה יותר קל מזה של הבנות, הוא לא הפעיל עלי לחץ פסיכולוגי, והכל בסדר ואני מתאמן בעוד מקומות, וגם אני כשהחלטתי שאני עוזב ולא מגיע לשם, היה לי מאוד קשה לקבל את ההחלטה הזאת", מספר אחד המתאמנים לשעבר.
"זה מקום שהוא תמיד עובד, תמיד פעיל. הוא משקיע במקום בטירוף, ומאוד כיף להתאמן שם, כי הרמה גבוהה וכולם שם, ולאבד את זה, זה קשה. לבנות היה קשה יותר כי כל אחת מהן מתמודדת מולו לבד. לכל אחת זה קרה בתקופה אחרת, ואם היא צריכה לעזוב היא עוזבת לבד וזה קשה, אז הן מעדיפות לסבול".
"הבנות כל הזמן אומרות, 'איך נצליח בלי אדם?' כשמדברים על זה, תמיד מזכירים את תסמונת האישה המוכה, אבל זה יותר מזה. זה תפס אותן במקום נפשי, הן נמשכות לקונספט הזה שקורה שם והן לא רוצות לאבד את המקום בחבורה ובקבוצה הזאת.
"אחרי הסיפור עם אחת המתאמנות כתבתי הודעה לאחראית על הכסף במכון, והיא ביקשה ממני לדבר דרך אדם.
"כתבתי לה: 'הי, בעקבות התנהגות של אדם בזמן האחרון החלטתי לא להמשיך בתקופה הקרובה ואשמח לקבל את התשלום עבור הכרטיסייה האחרונה שלי'. היא ענתה לי: 'העברתי לאדם את ההודעה ומאמינה שתמצא את הדרך להסדיר את העניין'. כתבתי לה: 'אדבר איתו ועדיין אבקש להסדיר'. כלומר, כל מי שרוצה לעזוב צריך לעבור דרך אדם. צריך לעבור את התלאות והייסורים הנפשיים כדי לעזוב".
ההודעה הזאת כמובן הגיעה אליו והוא כתב לי: "אתה לגמרי צודק ואני בימים לא פשוטים בחיי האישיים. מקבל לגמרי ומטפל בעצמי. תודה על הכנות ותקבל את ההחזר'. לא רציתי לדבר איתו, אז למה זה מגיע אליו? עכשיו תחשוב מה הבנות עוברות. בשלב מסוים קבוצת הבנים עזבה. זה היה סוג של מרד לא רשמי, להראות שהתנהגות כזאת לא עוברת בשתיקה".
"אולי נביא לשינוי"
לאורך שנים, תחום הנינג'ה היה חדש בארץ ולא היה מוסדר באופן רשמי, וכתוצאה מכך גם השטחים האפורים בו. רק בשנה האחרונה הוקם ארגון הנינג'ה הרשמי, בראשותם של אמור פז, סול בוסיאן, גיל מרנץ, הדס כהן ואדם ברוטמן. הנושא של מלכי הגיע גם לטיפולם. מלכי השתתף בתחרות ליגה מטעם הארגון, ומה שאמור היה להיות תחרות ספורטיבית ומאתגרת הפך לאירוע הצעקות שלו.
"היתה ליגה ולתחרות יש חוקים מאוד ברורים. הוא התחיל את המסלול, היה מוט שצריך לעבור עם הידיים והוא לא עשה את זה כמו שצריך, ואחד המתאמנים, שבעצמו מתאמן אצלו, אמר לו שהוא צריך לרדת והוא פסול", נזכר ג', אחד הנוכחים.
"אדם התפוצץ שם כמו שהוא צורח על הבנות במכון. היה שם מופע שלם של כמעט שתי דקות. צרחות, איומים, ולמרות הכל הוא דרש להמשיך. אבל רגע, יש חוקים, אז מה אם הוא צועק? ברגע שלא הצליחו להתמודד איתו נתנו לו שוב לעשות את המסלול, אבל לא הכניסו את זה לספירה. זה כתם לעולם הנינג'ה, איזו דוגמה זו לילדים שמסתכלים על כולנו?"
האירוע בתוך הליגה, שזלג מהמכון הפרטי שלו, הצליח להכעיס את בכירי הארגון. "ברגע שזה קרה מול הורים וילדים בתחרות וזה בתוך הגבולות של הליגה, ידענו שזה לא יכול לעבור בשתיקה ופעלנו. וגם כשזה קרה בתוך הבית שלנו, שזה לא המכון הפרטי שלו, הוא חזר ועשה את המסלול שוב כי כולם מתים מפחד ממנו", מספרת צ', שהיתה במקום וגם מכירה את ההתנהלות הנידונה.
"הייתי במכון שלו כמה פעמים בעבר, ואני לא מתקרבת לשם כי לא נעים לי להיות שם, אבל כל מי שמתאמן בנינג'ה מכיר את הסיפורים. כשקרה האירוע בתוך הליגה, אני נעמדתי על הרגליים האחוריות כדי לפעול נגד זה. לא ייתכן שדברים כאלה קורים בשנת 2023, אנחנו לא ברומניה של פעם. מצד שני, הבנות מעולם לא התלוננו, ולכן בעייתי לפעול נגדו מעבר לזה".
למה הן לא מתלוננות, לדעתך?
"הבנות מפחדות שאם הן יתלוננו לא תהיה להן אלטרנטיבה, לא יהיה להן איפה להתאמן. כשבן אדם מרגיש שאין לו אלטרנטיבה, הוא נשאר בעל כורחו במקום הרעיל שבו הוא נמצא. אני מסכימה שכולם אחוזי אימה".
"צריך להגיד לזכותו שבגלל שהענף הזה הוא מאוד צעיר ובתולי, ורוב המאמנים בנינג'ה הם בעצמם מתחרים ב'נינג'ה', אף מאמן לא נותן את המאה אחוז שלו, אבל אדם נותן את הנשמה שלו ולוקח אותם למקומות ששום מאמן לא לוקח. כשאתה מתאמן עם מאמן שהוא 'אול אין', קשה מאוד לצאת למשהו שלא משתווה לזה".
יש אולי ציפייה שארגון הנינג'ה יפעל בנושא?
"ארגון הנינג'ה כבול כי הבנות לא מתלוננות. ואני שואלת בכנות, מה אפשר לעשות אם הבנות לא מתלוננות כי הן מפחדות שלא יהיה להן איפה להתאמן?
"אני חייבת גם להגיד שאני לא בטוחה שזה משהו שהוא בר תיקון. יש מצב שזה אופי של בן אדם, ואני לא יודעת מה אפשר לעשות כדי לתקן את זה, אבל אם זה יעלה לשיח - דברים אולי ישתנו. עם זאת, צריך גם לזכור שמדובר במכון פרטי והוא מאמן מצוין שמביא להישגים. אני אשמח שזה ייצא החוצה ואולי נביא לשינוי, אולי המתאמנות יבינו שיש גם אלטרנטיבות".
מה המקרה האחרון ששמעת עליו?
"בתקופה האחרונה הוא קצת נרגע, אבל אני חושבת שזה עד ההתפוצצות הבאה. כרגע אנחנו ב'אוף סיזן' ואין את הסטרס הגדול עכשיו ואולי זה גם קשור".
את חוששת ממנו?
"אני ברמה האישית לא מפחדת ממנו, והוא נזהר ממני כי הוא יודע שאצלי, בניגוד לבנות האחרות, אין משחקים. ציוץ אחד לא במקום והוא גמור. לי לא אכפת מי הוא ומה קרה לו עם סבתא שלו".
"אנחנו מכירים את הסיפורים ומנסים לטפל בהם בכל מיני צורות", מספר אחד מאנשי הארגון. "אדם כבר קיבל אזהרה אחת, ובמקרה שיהיו תלונות נוספות - המכון שלו יושעה. נכון לעכשיו שמענו שיש שיפור, אבל אם יהיו תלונות נוספות המכון יהיה פחות שווה ובכך יאבד מכוחו".
בעקבות המקרה הנידון של ההתפרצות בליגה, נשלח למלכי מכתב מעורך דין ובו אזהרה מטעם הארגון.
מודעים לתלונות
לפני כמה חודשים הגיעו האירועים לנקודת רתיחה. "כולם דיברו רק על זה", מספר ה', מתאמן לשעבר. "גם בהנהלה וגם המתאמנים הבינו שמשהו צריך לקרות. מצד אחד היו את אלה שפחדו שהנושא יגיע למשטרה כי אז יסגרו להם את המקום, ומצד שני היו את אלה שחשבו שזה לא יכול להמשיך ככה. החשש הכי גדול הוא שהדברים ייצאו החוצה והם החליטו לארגן שיחה, ובסיומה הוחלט שהוא ילך לטיפול. זו היתה הדרך שלהם לסתום לכמה מהמתלוננים את הפה".
בהפקת "נינג'ה ישראל" מודעים לתלונות נגד מלכי. בשיחות עם המשתתפים, כמה מהם סיפרו לנו שעדכנו את ההפקה בכמה הזדמנויות שונות.
"אחת המשתתפות אמרה את זה מול המצלמות", סיפר לנו אחד המרואיינים. אחד מהם אף שלח הודעה רשמית לאחד מבכירי ההפקה, שהגיעה לידינו, וביקש ממנו לשקול בשנית את השתתפותו של מלכי בתוכנית לאור ההתנהגות שלו.
כאמור, המשתתפים רוצים להמשיך להשתתף בתוכנית ולכן מעדיפים לא להיחשף, לעת עתה.
גורם בהפקה מסר כי להפקת התוכנית הגיעו שמועות הנוגעות להתנהלותו לכאורה של מלכי מחוץ למסגרת התוכנית. מלכי מכחיש את הטענות נגדו, ובהיעדר הכלים לאמת או להפריך את השמועות, הוחלט שלא למנוע ממנו להשתתף בתחרות.
תגובות
בתגובה רשמית לתקרית בליגה נמסר מהארגון: "ארגון הנינג'ה מגנה בתוקף שימוש באלימות פיזית או מילולית כלפי אדם, בכל ענף ספורט ובענף הנינג'ה בפרט. תקרית בודדת שהתרחשה באחת מתחרויות ליגת הנינג'ה טופלה על ידי ועדת האתיקה של הארגון, ומאז לא התרחשו תקריות נוספות המיוחסות לאדם מלכי במסגרת פעילויות הארגון השונות".
אדם מלכי מסר בתגובה: "צר לי שאני נפגש לראשונה עם הטענות הקשות נגדי בתחקיר כזה מעל דפי העיתון.
"זכיתי לעבוד במה שאני אוהב ואני מקדיש את כל כולי למתאמנים שלי, בלי קשר לגיל או לרמה שלהם. הם חשובים לי ברמה של משפחה שנייה, וחשוב לי לעזור להם להתקדם, להצליח ולהגיע הכי רחוק שהם יכולים.
"יותר מהכל, אנחנו עוסקים בספורט, ומבחינתי הדבר הראשון הוא שכל מי שמגיע למתחם שלנו ירגיש טוב וייצא ממנו עם חיוך, ולכל מי שנפגע ממני אני שולח את התנצלותי מכל הלב.
"לצד המקרים המתוארים יש אינספור סיפורים של מתאמנות ומתאמנים שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה כתוצאה מהדרך הטובה והמשמעותית שעברנו יחד. אף אחד לא חף מטעויות, וכשהן קורות אני עושה הכל כדי להשתפר והיום אני נמצא במקום אחר.
"אלמד את הטענות, אפיק את הלקחים ואמשיך לשרת באהבה את מאות המתאמנות והמתאמנים לאורם של ערכי הנינג׳ה, כדי שנמשיך להיות מרכז האימונים המוביל בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו