ברוך שמאילוב: "אני בטוח שאני אשלם מחיר על הקריירה כספורטאי"

מתי בפעם האחרונה הרגשת גאווה?

"בזכייה במדליה האולימפית בטוקיו. לגאווה העצמית התווספה הגאווה בקבוצה והגאווה הלאומית. ללא ספק הייתי גם גאה מאוד בגרנד סלאם תל אביב שהתקיים בפברואר השנה, במיוחד כי זה היה בארץ, לעיני אשתי, המשפחה שלי, הספונסרים והמאמנים שמלווים אותי ולא תמיד זוכים להיות איתי בחו"ל. הקהל הישראלי הוא אחד הקהלים שמבינים מאוד בג'ודו. הקהל הכי טוב בעולם הוא כמובן ביפן, ויש את צרפת וגיאורגיה, אבל הקהל הישראלי הוא ללא ספק ב־Top 5 של הקהלים".

מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא?

"היום. אנחנו מדברים על בסיס יומי או פעם ביומיים. אמי, אלזה, גרה בחדרה ותמיד נתנה לי כוחות ועצות טובות. בכל הזדמנות שיש לי ואני בארץ אני מקפיד להיפגש איתה, עם אחותי ועם האחייניות שלי.

"במשך שנים לא היה לי קשר עם אבא שלי. ההורים התגרשו כשהייתי בן 4. ניסיתי ליצור איתו קשר לא כי חיפשתי דמות אבהית אלא כי רציתי לעזור לו, אבל זה לא צלח. לפני שנה הודיעו לי שהוא נפטר. זה היה ממש אחרי האולימפיאדה בטוקיו. בדיוק חזרתי משם והיו לי מחשבות על להיפגש איתו, אבל זה היה מאוחר מדי עבורו. הוא נהרג בתאונת דרכים, הוא לא היה אפילו בן 50".

מתי בפעם האחרונה התחרית?

"באוקטובר האחרון, באליפות העולם, וסיימתי שביעי. היעד הרחוק הוא אולימפיאדת פריז ב־2024. יש לי הרבה מטרות חשובות בדרך, למשל תחרות המאסטרס בירושלים. זו התחרות הכי יוקרתית שאי פעם אירחנו. ספורטאים מוזמנים אליה אם הם כבר נמצאים בדירוג והיא מקנה הרבה נקודות לקראת האולימפיאדה. השגתי בה שלוש מדליות, ואני מקווה שהבאה שאשיג תהיה
הרביעית לאוסף".

מתי בפעם האחרונה נשקלת?

"בכל ערב אני עולה על המשקל. יש תקופות שאני עוצם את העיניים כדי לא לראות את התוצאה...
אני מתחרה בקטגוריית משקל עד 66 ק"ג. אני לא יכול להיות ביום שקילה 66.100 ק"ג כי אני 66.
אני צריך להיות בבקרה תמידית על המשקל. אני תמיד יודע מה המשקל שלי, זה מניסיון. אני יודע מה המצב הפיזי והגופני שלי. יש תקופות שאני צריך להיות מדויק על המשקל, ויש תקופות שאפשר לתת 'צ'יט דיי' או שניים ולאכול קצת יותר. האהבה הגדולה שלי היא מלוחים, בשר טוב, המבורגר ושווארמה. אני גם אוהב מתוקים, אבל זה לא הדבר העיקרי. הגוף הוא מכונה שצריכה דברים טובים, וכל טיפת שמן או ג'אנק תורגש באימון הבא. אני אוהב לאכול ואני אנושי, בסוף אנושיות זו התכונה הכי חזקה שלי (צוחק)".

מתי בפעם האחרונה ביקרת אצל רופא?

"באליפות העולם קיבלתי פצצה בארובת העין, והיא נסגרה לכמה ימים. ראיתי רופא בחו"ל. הוא ארגן לי חבישה שמושכת את הדם מחוץ לעין, כדי שלא תהיה הצטברות דם גדולה מדי, והיום אני כמעט בריא לחלוטין. במרפקים יש לי כמה פציעות אז קיבלתי זריקה של חומצה היאלורונית, שאמורה לרכך ולהגמיש את המפרקים כדי שתהיה לי תנועה יותר חלקה.

"לנו הספורטאים יש כרטיס חופשי־חודשי לביה"ח מאיר. אנחנו נפצעים כל הזמן. ג'ודו זה ספורט עם המון פציעות, כי כשאתה מנסה להביא את הגוף לקצה גבול היכולת שלו אתה פוצע אותו. אי אפשר להימנע מזה ואי אפשר לא לפגוש את זה, אבל אנחנו עושים מה שאפשר. מנוחה טובה בלילה ותזונה טובה חשובות כדי לשמור על הגוף ולהשיג תוחלת חיים ספורטיבית טובה.

"לג'ודוקא מממוצע יש קריירה עד גיל 33-32, ובמשקלים שלי יש כאלה שיכולים אפילו יותר. אני לא חושב כרגע מתי אני אסיים אלא מתי הגוף שלי לא יוכל לתת יותר ממה שהוא יכול. כרגע יש לי עוד הרבה מה לתת".

מתי בפעם האחרונה פחדת?

"אני לא מפחד כמעט מכלום. כשזה נוגע אלי אין בי פחד, אבל כשזה נוגע לקרובים אלי אני מפחד. זה קרה עם ברונו, הכלב שלנו. לפני שטסתי לאליפות העולם היתה לו רגישות בקיבה ולקחנו אותו לרופא, שאמר שהוא צריך ניתוח. בסופו של דבר, זה נגמר בטיפול אנטיביוטי והוא החלים כמו גדול, אבל באותם רגעים פחדתי. זה היה לפני אליפות העולם כשכולי הייתי מרוכז בה, ואמרתי לאורן (סמדג'ה, מאמן הגברים בנבחרת הג'ודו, ש"ז) שאני לא מגיע לאימון. הוא כעס אבל הסברתי לו את המצב והוא הבין. יש לו כלב בעצמו והוא סלח לי".

מתי בפעם האחרונה התפללת?

"אני מאמין בהרבה תפילות קטנות, לא משהו דתי. אני מאמין באלוהים אבל יותר מאמין בבני אדם, בלהיות בן אדם טוב. לא גדלתי בבית דתי אבל כן הלכתי לבית ספר דתי ביסודי. לא גדלתי להיות מאמין גדול. אני כן דבק במסורת, אני חוגג חגים ואני מרגיש חלק מהזהות היהודית, ההמנון שלנו מרגש אותי יותר מכל. את הגאווה הלאומית הציונית שלנו אני מרגיש באמת, בכל הגוף".

מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו שאתה מעריץ?

"היום. אני שואב השראה מכל ספורטאי גדול, ופגשתי כמה כאלה. מבחינת הערצה אמיתית אני מעריץ את אמא שלי ואת אשתי. הן הוכחה שנשים חזקות יותר מכל דבר אחר. אמא שלי גידלה אותי ואת אחותי בתנאים לא פשוטים והביאה אותי לאיפה שאני היום. אשתי אמנם צעירה ממני בשנתיים, אבל היא אדם הרבה יותר בוגר וחזק ממני".

מתי בפעם האחרונה היית אצל פסיכולוג?

"השבוע. אני נפגש עם אלעד הפסיכולוג שלי על בסיס קבוע, פגישה אחת בחודש, שבה אנחנו מדברים על הקריירה וגם על דברים אישיים. זה מאוד חשוב. אנחנו לומדים על עצמנו הרבה כשאנחנו מציפים את הדברים.

"אני די בטוח שאשלם מחיר על הקריירה כספורטאי, אבל למדתי מהניסיון שלי המון דברים חשובים על הדרך ועל החשיבות של ליהנות ממנה וגם מהצלחות קטנות. אנחנו חושבים שנהיה מאושרים רק כשנשיג מטרה גדולה, ואני אומר, תלמד את עצמך להיות מאושר במקום שאתה נמצא בו".

מתי בפעם האחרונה נתת או קיבלת עצה טובה?

"קיבלתי ממש עכשיו עצה טובה מארתור קטייב מצוות המאמנים, אחרי שהתאכזבתי מהחלטה של שופטת ובעיקר מעצמי. הוא אמר לי משפט יפה: 'אני מבין אותך. יש לך 24 שעות בדיוק להיות בבאסה, ומתחילים לעבוד שוב'. וזה תקף לכל דבר. בכל מצב שאני מרגיש מאוכזב אני מבין ומחליט שזה לזמן קצוב. זה בסדר להרגיש ככה, אבל צריך לדעת לשים לזה סטופ ולהמשיך לעבוד עבור הדברים שאתה רוצה להשיג".

מתי בפעם האחרונה בילית?

"אם יש לי זמן אני ואשתי טסים ליעד שלא היינו בו, נהנים וחוקרים אותו. אני אוהב אקסטרים ודברים מהירים ומפחידים כמו סנואו בורד, ובכל פעם שיש לי אפשרות אני גולש וצולל. אני לא אוהב להיפצע אבל זה כרוך בהנאה שלי. למועדונים אצא אם יש סיבה למסיבה. אנחנו אוהבים להיפגש עם חברים. אני יוצא לפעמים בסופ"ש אם אני רוצה להירגע, שותה בירה אחת אם המשקל מאפשר וצובר כוחות לשבוע חדש. יש לי זמן לחברים, אבל באמת לא הרבה. לתחביבים, למשל, אין לי זמן בכלל".

מתי בפעם האחרונה בדקת את העו"ש?

"אני בדרך כלל לא בודק את העו"ש שלי. אני משקיע בעבודה שלי ובהתפתחות, והספונסרים שלי נותנים לי שקט. פעם הייתי מסתכל והמצב היה מחריד, אבל היום הוא יותר טוב.

"באתי לג'ודו בלי גב כלכלי, גדלתי בתנאים מאוד צנועים. כספורטאי מתחיל אתה צריך לטוס ולהתחיל לבסס את עצמך ולהוכיח שאתה ראוי בכלל, ובזמן ההוא היתה לי פחות תמיכה והייתי צריך לשלם מכספים שלא היו לי. עבדתי כנער בכל מיני עבודות: הייתי מפעיל בפארק שעשועים, מלצר ושומר בברים ובמועדונים, צבעתי קירות ועבדתי בהובלות, כל מה שאפשר. אמא שלי בת 50 השבוע, והיא מנהלת צוות מלחימות. במשך שנים היא עזרה לנו, ועכשיו תורה לתת לעצמה".

מתי בפעם האחרונה קינאת?

"מזמן לא קינאתי. קנאה זה בזבוז זמן. כילד קטן קינאתי באחרים כי לא היה לנו הרבה כסף, אבל מאז עברו הרבה מים בנהר. היום אני אומר תודה על כל מה שיש לי ואני לא מסתכל על מה שאין. כשהייתי צעיר יותר הקנאה לא נבעה מכך שרציתי יותר חומר או יותר רכוש, אלא בגלל נחת ורוגע שהיו לאחרים. לא היה לי טוב לראות את המשפחה שלי מתרוצצת כל הזמן".

מתי בפעם האחרונה עשית משהו רומנטי?

"האמת היא שמזמן לא עשיתי. מאז החתונה שלנו בחודש מאי השנה לא היתה לי ממש מנוחה, וגם לא תהיה לי עד סוף חודש דצמבר. בגלל שאני כל כך עסוק, התעקשתי שאשתי תיסע לטיול עם חברות אז היא טסה לאיטליה.

"אחד הדברים שהכי חשובים לי הוא לראות את אשתי ואת והכלב שלי. יש בדידות במחנות. בכל טיסה או מחנה אימונים ובכל רגע שאני לא עם המשפחה, אני מתגעגע. אני צריך אותם קרוב, וזה המקום הטוב שלי - איתם".