יום הולדת לחיל האוויר
ב־30 באוקטובר 1952, י"א בחשוון תשי"ג, חגג חיל האוויר את יום הולדתו החמישי בשורה של אירועים. מטוסי החיל, מסוגים שונים, חלפו בטיסת ראווה בשמי הארץ, שהחלה במפגן מעל תל אביב דקות ספורות לפני השעה 15:00 - והמשיכה לאורך החוף עד לחיפה. במפגן השתתפו גם חניכי גדנ"ע אוויר, שהטיסו עם מדריכיהם מטוסי סיור.
לאורך שפת הים והטיילת של תל אביב התרכזו המונים, בעיקר באזור שליד בניין הכנסת ("כיכר האופרה" של ימינו), ועם סיום המפגן הסב הכרוז את תשומת ליבם של הצופים אל מטרה צפה בים, במרחק מהחוף, וציווה על המתרחצים באזור "לעזוב את המקום באופן מיידי".
כעבור חצי שעה עבר במקום יעף של מטוסי תקיפה, שהנמיך והפציץ את המטרה - שהיתה מלאה חומרי נפץ וזיקוקים שיצרו רעש גדול. כל זאת לקול השמחה וההתלהבות של קהל הצופים.
בערבו של היום נערכה, כמדי שנה, מסיבה גדולה לאנשי החיל בבסיס תל נוף. באירוע סופרו עלילותיו של החיל הצעיר, ועל כולן האפיל עזר ויצמן (לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה) בסיפור שנודע בשם "גפילטע פיש", שבו ביקש לתת דוגמה ליוזמה וליצירתיות שאפיינה את טייסי חיל האוויר: "במאי 1948, מלחמת העצמאות, אני מוזנק למשימה באזור השרון. מספר 2 שלי היה מתנדב מחו"ל בשם מילטון רובינפלד, שלא ידע מילה בעברית. כשמטוסו נפגע הוא נטש, מצפון לכפר ויתקין, וצנח על שפת הים. הוא פחד שאנשי ויתקין יזהו אותו בטעות כמצרי, ולכן התחיל לצעוק בקול את שתי המילים היחידות שידע ביידיש־עברית: 'גפילטע פיש! גפילטע פיש!' כך, כנראה, ניצלו חייו".
*תודה לאבי משה־סגל, אוצר מוזיאון חיל האוויר בחצרים, על הסיוע.
"הון גדול": מיליונים יועברו לפיתוח חיפה
אחרי תקופה ארוכה של המתנה התבשרה חיפה, בסוף אוקטובר 1952, כי בקשת תקציב הפיתוח שהוגשה מטעמה לממשלה בשנה הקודמת - אושרה לביצוע. "כעת עומדים לרשות העיר כ־3 מיליון לירות לצורכי פיתוח", הצהיר ראש העיר הנמרץ של חיפה, אבא חושי, בישיבת מליאת המועצה שדנה בשימושים שייעשו בכספים שהתקבלו. "זה אמנם נשמע הון גדול, אך לעומת התוכניות הרבות הקיימות בעירנו - אפילו זה לא יספק את הצרכים המרובים".
תוכניתה הראשית של חיפה באותם ימים היתה ליצור הפרדה ברורה בין אזורי מגורים לבין אזורי תעשייה ומלאכה. "לא ייתכן מצב שבו בתי דירות ובתי עסק יישבו יחד", אמר חושי. "נדאג להרחיק מאפיות, נגריות, מוסכים, מסגריות ועסקים סיטונאיים מרובעי מגורים, ונעמיד לרשותם שטחים מוגדרים בשטח שיפוט העיר, שיכילו עד 1,000 בתי עסק בשכירות סבירה. מנגד, נטיל קנסות כבדים על עסקים שלא יפנו עצמם משטחים הקרובים לבתי מגורים בפרק הזמן שתקבע העירייה".
חלק אחר מהכספים שיגיעו, כך נמסר, יופנו להרחבת התשתית החינוכית בעיר, וגם בעיית המחסור במיטות אשפוז תובא בחשבון. "עלויות תכנון ההקמה של בית חולים על הכרמל כבר תוקצבו, לצד הקמת גן עירוני מרכזי, כמתוקנות שבערי העולם" (לימים "גן הזיכרון", שהוקם מול בניין העירייה).
שוב הבטחה: "טלוויזיה - בקרוב"
תבואה מארה"ב לאופים
ב־27 באוקטובר 1952 נשלחה ממיניסטריון החקלאות האמריקני הודעה חשובה לגורמים המוסמכים בארץ: "מאחר שמלאי התבואה וזרעי השמנים בארה"ב עומד על יותר ממיליון טונות - נפריש לישראל הקצאה נוספת מעבר למה שכבר נקבע, וישראל תקבל בחודשים הקרובים 90 אלף טונות חיטה, גרעיני תירס, שיבולת שועל, שעורה, זרעי פשתן, פולי סויה ודוחן".
הודעת ארה"ב הביאה הקלה גדולה לתעשיית הלחם והאפייה, שבאותם ימים אסור היה לה בצו לייצר לחמים מוארכים (שנקראו "לחם ארוך") אלא "לחמים עגולים" בלבד, שהיו חסכוניים יותר בחומר הגלם ובאנרגיית האפייה.
שלושה ימים אחרי פרסום ההודעה מארה"ב הכריז הממונה על המזונות בארץ על התרת הצו, ו"כעת יכול כל אופה לאפות כרצונו, עד להודעה חדשה".
יפורקו "משטרות השרים"
ב־24 באוקטובר 1952 מסר מזכיר הממשלה, זאב שרף, כי "בדיוני הממשלה היום הועלתה השאלה בדבר קיום אגף משטרה בחלק גדול ממשרדי הממשלה. מדובר במשטרה שכפופה לשר שעומד בראש המשרד, ולא למשרד המשטרה הממשלתי הכללי".
שרף הסביר שבזמנו נדרש משרד הקיצוב והאספקה למערכת אכיפה בעלת סמכויות כדי לייצב את המשק תחת משטר הצנע, ומערכת האכיפה קיבלה את התואר "משטרת הצנע" - שבוטלה כשמשרד הצנע נסגר וסמכויותיו חולקו בין משרד החקלאות למשרד המסחר והתעשייה.
"אך במהלך הזמן התאהבו השרים באגף משטרה תחת חסותם", הסביר שרף. "הממשלה הטילה על ועדת ייעול בין־משרדית לבצע בדיקה מעמיקה בכל משרד, ולקבוע אם יוכל להמשיך להחזיק לעצמו מנגנון פיקוח עם סמכות משטרתית, או לבטלו ולמשוך שירותים ממשרד המשטרה הממשלתי".
לשאלה מה יש לשר המשטרה, בכור שלום שטרית, לומר בעניין, השיב שרף: "ראשית נבחן את מסקנות ועדת הייעול ונפעל לפיהן. קרוב לוודאי שנצטרך לתגבר את תקציב המשטרה ולגייס שוטרים נוספים".
הנעלמים / פריטי רכב מפעם
רדיו נשלף
רדיו רכב הפך לפריט די נפוץ בתחילת שנות ה־70 וקרץ לגנבים בתקופה שלפני האזעקות. תשובת היצרנים היתה גרסה מהפכנית משהו, שאפשרה לנהג לשלוף את הרדיו בתום הנסיעה ולשאת אותו במלואו עם ידית נוחה בחזיתו. אבל נהגים רבים שכחו לשלוף בסופו של דבר את הרדיו, ורק המצאת הפאנל הנשלף, שאותו לקח בעל הרכב ונשא בכיסו, פתרה את הבעיה.
הצרכנייה / בבית ובמטבח
ריהוט מפורמייקה
הפורמייקה הומצאה בארה"ב במאה ה־20, לציפוי משטחי עץ בחומר פלסטי צבעוני נוזלי, שהוצמד למשטח העץ בחום ונחתך לפי מידה. בישראל, כמדינת הגירה עם תושבים חסרי אמצעים ברובם, הפכה הפורמייקה ללהיט משנות ה־50 ואילך, כחומר לייצור כיסאות, שולחנות, שידות וכו'. היא נתנה מענה לדרישה למוצרים "פרקטיים" שלא תפסו מקום בדירות הזעירות, והיו זולים ונעימים לעין - במידת האפשר.
