בשבת האחרונה עזבה טליה עובדיה את בית "האח הגדול" עם מיליון שקל ובן־זוג חלומי, לאחר שהוכתרה כמנצחת הגדולה של העונה. מדובר כנראה בעונה המדוברת והמצליחה ביותר של התוכנית בערוץ רשת 13, עונה ששלטה בפסגת טבלאות הרייטינג לכל אורך הקיץ, אבל עבור טליה, הדרך אל הניצחון היתה רצופה קשיים ומשברים שגרמו לה לרצות לעזוב את הבית עוד הרבה קודם.
"לפחות פעמיים נכנסתי לחדר של האח ואמרתי לו, 'זהו, אני סיימתי, עכשיו אני יוצאת מפה'", היא משחזרת, פחות מיומיים לאחר סיום ההרפתקה הענקית שנכנסה אליה, "אבל באותה הנשימה גם היה לי ברור שאם באמת אוותר, קשה יהיה לי מאוד לחיות עם עצמי אחר כך".
מה גרם לך להישאר?
"לא יכולתי לוותר, קיוויתי מאוד שהצופים בבית יחליטו בשבילי. רציתי שידיחו אותי ושהעזיבה לא תהיה עלי, אלא שהצופים יבחרו בה ושאסיים עם זה".
בדיעבד את שמחה שלא פרשת?
"אני מאוד שמחה שלא פרשתי. זה חיזק אותי וחישל אותי, וכל דבר שעברתי שם - הייתי צריכה לעבור. אני זוכרת שהייתי נכנסת ואומרת לאח, 'רע לי, רע לי, כמו שהיה לי רע בחיים. אני רוצה ללכת'".
מה גרם לך להרגיש רע?
"אני חייתי בתחושה שאני לא קיימת. לא רק שאני לא קיימת, אלא גם שלא אוהבים אותי. אתה בבית מלא אנשים, אבל אתה לבד ולא אוהבים אותך. ולא רק זה, אתה כל היום מסתובב לצידם. הייתי מתעוררת בבוקר והולכת בבית עם הרבה פחדים כדי לא לעצבן אף אחד, כי כבר אין לך כוחות להתמודד עם עוד צעקות, וגם לראות מול העיניים את כל מי שפגע בך, זה לא פשוט. בחיים האמיתיים שלי, אם לא טוב לי - אני נכנסת הביתה, נכנסת למיטה ואני לבד ודברים מסתדרים".
ילדות קצת שונה
הסיפור של טליה מתחיל לפני 29 שנה. היא נולדה בראשון לציון ומתגוררת בהרצליה. לפרנסתה היא עובדת בשיווק דיגיטלי לעסקים ובעיצוב אופנה. היא ילדת סנדוויץ' של שמואל, 56, בעל עסק לחריטה, ואורלי, 55, יועצת מס. היא האחות הקטנה של חן, 32, עורכת דין, והאחות הגדולה של שחר, חייל בצה"ל.
"היתה לי ילדות קצת שונה", היא מספרת. "היה אישיו בבית שתפס הרבה מקום. גידלתי את עצמי והייתי לעצמי. מצד אחד זה השריש בי הרבה עצמאות, והרבה לבד, אבל גם הרבה מגננות. אין לי את המקום הזה של לבוא ולהיפתח. אני רגילה לדבר לעצמי ולשמור לעצמי ולא להוציא החוצה".
זה משהו שמפריע לך עד היום?
"היה עניין שההורים שלי היו צריכים לטפל בו ולהיות לגמרי בו, ובאותה התקופה לא הבנתי את זה. אני זוכרת שגם באתי בטענות כלפיהם ואמרתי להם, 'הלו, אני פה'. במשך שנים היה לי כעס מאוד גדול על שהרגשתי ששכחו ממני. היה לי הרבה תסכול, וכל הזמן מתחתי גבולות כדי להבין מתי אני אשיג תגובה ואת תשומת הלב של ההורים שלי. הייתי יוצאת מהבית ולא חוזרת עד שבע בבוקר כדי לבדוק מתי הם יכתבו לי".
איך היחסים היום?
"הם מדהימים. אני חושבת שכל החיים שלי רציתי להגיע לנקודה הזאת. מהמקום הזה שאני לא קיימת, הגעתי למצב הזה שהם אוהבים אותי וגאים בי מאוד".
אנחנו תמיד מחפשים את האישור של ההורים שלנו.
"נכון. גם אם הייתי אומרת שלא, בתת־מודע תמיד חיפשתי את האישור שלהם, והיום אני ממש מבינה שזה לגמרי מה שהייתי צריכה".
היה לך רגע לבד איתם כדי להבין שהם גאים בך?
"עוד לא, אבל אני ממש מחכה לזה ואני רוצה לשמוע מהם. גם ברגעים הקטנים שכן היו לנו זה אף פעם לא היה עד הסוף כי היו מצלמות, אבל אני יודעת שהם מרוצים".
בתיכון היא למדה במקיף ח' בעיר במגמת אמנות. "לא הייתי התלמידה הכי טובה והיו לי הרבה עניינים שהטרידו אותי מסביב. היתה לי מחברת אחת לכל המקצועות. הייתי מבינה מהר מאוד, וכשהיו מתעכבים הייתי מאבדת עניין ולא הצלחתי לחזור".
איך היה מבחינה חברתית?
"אף פעם לא הייתי מקובלת בצורה יוצאת דופן. חברה או שתיים, שהיינו נשארות בהפסקה בכיתה ועושות צחוקים".
אני דווקא כן מדמיין אותך בחבורת בנות.
"היתה תקופה כזאת של כמה שנים וחלקן עדיין חברות שלי".
היא התגייסה לתפקיד תצפיתנית ולקראת סוף הטירונות עברה לתפקיד מאבטחת מתקנים בחיל האוויר. "הבנתי שזה תפקיד מבורך וטוב, אבל היה לי קשה איתו", היא נזכרת. "התהליך של הצבא היה לי לא קל. בשבילי להיכנס למסגרת שאין לך בה אמירה או יכולת להחליט, זה לא קל, ולכן עברתי לחיל האוויר. היום אני חושבת שזו היתה טעות, כי יש לי הבנה שאם הייתי עושה את התפקיד הזה, היה לי הרבה סיפוק ממנו וחבל לי שוויתרתי. בחרתי בנוח, וחבל".
כשהשתחררה מהצבא נרשמה ללימודי עיצוב אופנה ב"קונספט" לתקופה של כמעט שנתיים. בסוף הלימודים היא פתחה עסק של עגלת קפה בבורסה. "התכנון היה לפתוח כמה נקודות כאלה בארץ ורק אז להתמקד באופנה, כשאני יותר מבוססת כלכלית, אבל זה גמר לי את החיים. החלטתי לוותר על הכסף והלכתי עם הלב, וחזרתי לעבודה באופנה".
לפתוח עסק בגיל 23 זה עניין רציני.
"תמיד היתה בי האמביציה לעשות ולכבוש. אחרי שסגרתי, התחלתי לנהל את הסטודיו של המעצבת דנית לוי במשך שלוש שנים, עד שהתחילה הקורונה".
איך עברה עליך תקופת הקורונה?
"הייתי הרבה בבית. היה לי הרבה זמן לחשוב ופשוט התחלתי לצייר סקיצות של מה שאני רוצה לעשות בעסק שלי".
ממה התפרנסת לפני האח?
"סושיאל לקליניקות בתחום האסתטיקה הרפואית. יש לי תשוקה לקחת משהו ולשפר אותו. אם זה לעצב שמלה ולהלביש מישהי ולעשות אותה וואו, וגם אם זה עמוד אינסטגרם".
לחיות בצל של עצמך
ואז הגיע הטלפון ששינה את חייה. על הקו: מלהקת "האח הגדול". ההצעה: להשתתף בעונה החדשה. וכמו בסיפורים הכי טובים, היא בכלל לא רצתה, אבל כעבור כמה חודשים סיימה כמנצחת.
"לפני כמה שנים חברה רשמה אותי לאודישנים בעונה שבה תקוה זכתה, וזה לא קרה. עכשיו הם פנו אלי והלכתי, אבל הפעם אני לא רציתי את זה. אני הולכת לאודישנים, חוזרת הביתה, מרגישה שרוצים אותי בתוכנית, אבל אני אומרת לעצמי שאני לא הולכת".
מה גרם לך לשנות את דעתך?
"אמא שלי שכנעה אותי. היא אמרה לי 'תפסיקי לחיות בצל של עצמך ותיכנסי'. אז אמרתי 'יאללה, אני נכנסת'".
מתי הבנת שאת כן נכנסת?
"אף פעם לא הייתי במצב שאני רוצה, אבל אחרי שבועיים כבר יותר זרמתי עם הרעיון".
מה היו השיקולים?
"זה מוזר להגיד, אבל לא רציתי לאבד את האנונימיות. אני מאוד אוהבת את זה שלא מכירים אותי. אני לפעמים מדברת עם אנשים שלמדו איתי והם לא הכירו אותי, ואני מתה על זה".
איך זה מסתדר עם ההחלטה ללכת לתוכנית הכי נצפית בטלוויזיה?
"היה לי חשוב לשנות את מה שחושבים עלי. אני עוברת לאנשים בצורה אחרת ממי שאני באמת. אני שומעת הרבה שיש בי משהו לא נגיש, משהו לא נחמד, מאיים ומתנשא. אני חושבת שיש משהו במראה שלי שעובר לפעמים רע, וביישנות ושקט מתפרשים כ'אל תתקרב אלי', אבל זו לא האמת. אני תמיד רציתי אהבה ושיהיו לי הרבה חברים, אבל בפועל הייתי שומעת שנרתעו ממני, גם גברים וגם נשים. בסופו של דבר שמתי על כף המאזניים את היתרונות והחסרונות. כשאני הולכת ברחוב אני מושכת תשומת לב ואני מודעת לזה. אז אמרתי לעצמי אוקיי, במקרה הגרוע עכשיו יותר יכירו אותי, ואולי זה יכול להעיק, אבל לפחות אני אהיה יותר נגישה".
@israel_hayom#ישראלהיום#טליהעובדיה#האחהגדול♬ original sound - Israel Hayom | ישראל היום
חשבת שזה יגיע לממדים האלה?
"לא, עד הדקה האחרונה בתוך הבית חשבתי שאף אחד בכלל לא צופה. מי דמיין בכלל שזה סדר הגודל של התוכנית".
אל הבית היא נכנסה קצת אחרי כולם, על תקן האקסית של הדייר אליאב טעטי. היא עוד לא הספיקה לרדת במדרגות, וכבר סומנה על ידי בר כהן, אותה דיירת שבסופו של דבר גם תשב לידה אחרונה בבית.
"יש בי משהו שלא עובר לה טוב", היא טוענת. "היא לא יודעת לאכול אותי ואני לא יורדת לה בגרון. אנחנו מאוד שונות וזה צרם לה".
היא טענה שאת שחקנית והיא אמיתית.
"היא מגדירה את זה ככה כי מדובר בדברים שהיא לא מכירה בעצמה והיא לא יכולה להזדהות איתם ולכן היא מפרשת אותם כלא אמיתיים. אצל בר הדברים הכואבים יוצאים בצעקות, ואני יותר שומרת לעצמי, למרות שהייתי שמחה אם הייתי פחות שומרת".
בטח לא כשאליאב בתמונה של שתיכן.
"מנקודת המבט שלי ראיתי את הזגזוג הרגשי ואת המבטים שלו, אבל זה גרם לי להיות ברגישות יתר אליה, כי ידעתי שהוא לא שם כמו שהיא שם וזה כאב לי".
את חושבת שזה יכול לעבוד ביניהם?
"לא, ואני לא חושבת שתהיה לה סבלנות אליו".
איך היית מרגישה אם היית מפסידה לה?
"אני לא הייתי מודעת לדברים שאמרו עלי מאחורי הגב. אחרי שיצאתי מהבית אמרו לי והראו לי דברים, ועכשיו, כשאני מודעת להכל, אני בכלל לא מבינה את זה. זה עצוב לי שהיא הגיעה למקום שני, איך? איך אנשים אהבו את זה?".
לבר הצטרפו דיאן, נתנאל ושרין, וגם קאזם ודינה לא חסכו ממנה ביקורת. בעידן של היום קוראים לזה חרם. באחד הפרקים הקשים ביותר בעונה היא ספגה מטח אלימות מילולית קשוח וקשה לצפייה.
"יצא לי לראות את הקטע הזה", היא מספרת ונושמת עמוק. "אני יכולה להגיד שלא משנה עד כמה התגובה שלי נראתה מאופקת ורגועה, הלב שלי היה על 3,000. נאמרו שם דברים אפילו יותר קשים ממה שראיתם בתוכנית".
איזה?
"בר באה אלי ואמרה לי 'ראינו את האינסטגרם שלך ואת עירומה שם ופתאום קוראת לנו פה תהילים'. דיאן אמרה לי 'זה שהוספת את שם השם לשם שלך זה לא הופך אותך לאיזה בן אדם, יש לך אישיות מזעזעת ואת בן אדם מזעזע'".
את עומדת שם, הכל מצולם וכל המדינה והמשפחה שלך רואה את זה. מה עובר לך בראש?
"הייתי בכזה הלם שכבר לא זכרתי שיש מצלמות. חשבתי שאני עוד רגע מתה. זה כל כך קשה שאפילו בכי לא יצא לי. זו סערת רגשות שאתה לא יודע איך להכיל. ישבתי על הרצפה והייתי בתחושה של מה עבר פה עכשיו ואיך אני לעזאזל ממשיכה לחיות בבית הזה.
"אני זוכרת שחזרתי לחדר וראיתי כמה מהדיירים צוחקים, וזה בכלל גמר אותי. זו תחושה שאני לא יודעת לספר לך אותה במילים, אבל זה בין הרגעים הקשים ביותר שחוויתי בחיי. אמרתי להם, מה מצחיק אתכם?".
פגשת את כולם שוב השבוע, איזה דברים גילית שלא ידעת?
"את הטינופת מאחורי הגב, ומעולה שלא ידעתי, כי אם הייתי יודעת - לא הייתי שורדת את זה. לא ידעתי שבר אמרה שהיא מתביישת בזה שאני האקסית שלו, או שאם היינו בחוץ היא היתה מעיפה לי סטירה. התאכזבתי גם מדברים שדינה וקאזם אמרו".
ממי הכי התאכזבת?
"מדינה לא ציפיתי שזה יגיע לרמות כאלה. היא מישהי שהייתי רק מחפשת להכין לה ולעשות לה טוב, ולא דמיינתי בה את הצד הזה. גם בר לא האמנתי שאלה הרמות שהיא הגיעה אליהן".
ממי הופתעת לטובה?
"שחף הפתיע אותי לטובה אפילו יותר ממה שכבר ראיתי בבית. בבית היו לי הסתייגויות והרבה דברים שהסיחו את דעתי. בשבוע האחרון אתה עושה סוג של סיכום, ושחף היה לי מתחת לאף ולא ראיתי אותו מספיק, אבל עכשיו אני רואה ומעריכה".
כל דבר הפריע לה
לאורך העונה שמרה עובדיה על איפוק השמור לבודדים. בזמן שדיירי הבית שחו ברפש של עצמם, היא מעולם לא התקרבה לשם והעדיפה להתעסק בגזר, טחינה ואייליינר. היא גם היתה אחת הקורבנות של דיאן שוורץ, שלנצח תיזכר כאחת הדיירות היותר שנויות במחלוקת בתולדות הפורמט, בין היתר בגלל שכדיירת היא לא חסכה ביקורת מאף אחד, כולל מבן זוגה, וכשיצאה החוצה חטפה בעצמה גל אדיר של ביקורת מהצופים.
"בסיכום של הסיכום, כואב לי מאוד על מה שקרה לה, זה לא נעים ואני לא מאחלת לאף אחד לעבור דבר כזה. אני חושבת שזו היתה טעות בשבילה להיכנס מלכתחילה ואני לא מבינה מי הסוכן שמכיר אותה ואישר לה להיכנס. דיאן היא לא בן אדם שצריך להיכנס לבית 'האח הגדול', ובכל זאת חיפשתי בה את הטוב וגם הבנתי למה ההתנהגות הזו יוצאת ממנה. זה גם עזר לי להתמודד איתה באופן אישי".
אני מרגיש שאת קצת מחזיקה את עצמך שלא להגיד את מה שאת חושבת באמת.
"ראית הכל בעצמך ולא נראה לי שיש עוד מה להוסיף. דיאן לא חסכה מאיתנו כלום. אבל כלום. היו לה מילים קשות מאוד. היא כל הזמן היתה מורידה, מורידה ומורידה ושוב מורידה. אני זוכרת שהיו פעמים שהייתי עוברת לידה והיא היתה אומרת לי, 'אבל למה את הולכת מכופפת'. כל דבר הפריע לה".
היא התנצלה בפנייך?
"בצילומים של 'חוזרים הביתה', כשנתנו לה הזדמנות להתנצל, היא בחרה להתנצל בפני בר ולא בפניי".
ציפית שהיא תתנצל בפנייך?
"קצת, ובעיקר היתה לי תקווה שבגלל החוויה הקשה שהיא עברה, היא תבין את מה שקרה ותתנצל, אבל מתברר שהיא ממש לא הבינה עד הסוף ובאסה בשבילה".
בחייך הפרטיים נשים מפרגנות לך?
"יש נשים שאני לא עוברת להן והן פחות מפרגנות".
גם מחוץ לבית, התגייס לעזרתך צבא רציני וחזק, ומצד שני רבים טענו שלא התחברו אלייך.
"כנראה שלאנשים מסוימים אני נוגעת במקומות הפחות טובים ולאנשים אחרים ביותר טובים, אבל כן, זה או שחור או לבן".
קיבלת תגובות פחות טובות?
"אני בטוחה שיש אבל עוד לא נתקלתי. בינתיים, חוץ מהדיירים בבית, ספגתי רק אהבה".
גם עם נתנאל לא היה לך קל.
"עם נתנאל היה לי מאוד קשה כי זה מעבר לטונים. בנתנאל יש משהו מאוד מפחיד, המבטים המפחידים, העיניים, הקול שעולה והצרחות. נתנאל גרם לי לבכות הרבה. יש משהו בקול חזק שצורח מילים ממש קשות שגומר אותך, וזה בדיוק היה נתנאל".
פחדת ממנו?
"כן, בדיעבד כשראיתי את תעודת הזהות שלו קצת הבנתי לי מאיפה הדברים נובעים, אבל זה עדיין לא תירוץ. יש הרבה אנשים שעברו דברים קשים בחיים והפכו את זה לתיקון. אני מקווה שהוא יצפה ויידע לקחת את זה למקום טוב".
רבתם ממש גם בשבוע האחרון.
"היתה סיטואציה ששחף ואני נכנסנו למיטה והאח אמר לנו משהו והעיר את כולם. נתנאל קם בעצבים וניסה לטרוק את הדלת בחוזקה. מה שכנראה לא ראיתם הוא שכמה ימים קודם צילמנו את הקליפ לגמר בבית, והוא שוב פעם התעצבן ויצא מהכלים, אבל כמו בתחילת העונה. אני מבינה את הקושי של הימים האחרונים. ציפית שאולי הוא יתאפק אבל הוא לא מצליח".
איך למרות הכל לא נפלת לצרחות או לפסים אישיים?
"היה לי קל לא ליפול למקום הנמוך, כי מגיל קטן ההורים שלנו השרישו בנו ערכים טובים, המקומות האלה שכמה מהדיירים הגיעו אליהם - לא קיימים אצלי. אני יכולה להרים מדי פעם את הקול, אבל לא לפגוע בבן אדם אחר כמו שהם פגעו בי, ולא משנה מה הם היו עושים לי - זה לא היה יוצא ממני".
יש מי שפירשו את זה כאצילות ויש מי שפירשו את זה כמשחק.
"הייתי בבית מצולם 24 שעות ביממה במשך שלושה חודשים, וגם אם אני שחקנית ברמה של לזכות באוסקר, אי אפשר לשחק במשך תקופה כזאת ארוכה. אם זה היה משחק - זה היה מתפוצץ מזמן, בטח במצבים הנפשיים הקשים שהיו שם. אני הייתי עסוקה לשרוד יום־יום ורק רציתי שזה ייגמר".
אפשר גם להגיד שההתנהגות הנוראית שלהם כלפייך היא זאת שקירבה אותך לניצחון?
"אני חושבת שהתגובה שלי, ההתמודדות שלי עם ההתנהגות שלהם, היא זאת שקירבה והביאה אותי לניצחון. באותה המידה זה גם היה יכול להפיל אותי גם מבחינת התגובה וגם מבחינה מנטלית, אבל לשמחתי לא נפלתי לשם".
דיאן ונתנאל ישרדו את המציאות?
"לא".
לא מפחיתה מהאשמה
עובדיה פגשה בבית את אליאב, האקס שהכירה כשמכרה לו חולצה כאשר עבדה כמוכרת בחנות בגדים, ולקח אותה לדייט ברכב עם סודוך. בבית העניינים כצפוי הסתבכו, והפכו בעל־כורחה למשולש האהבה הלא ברור בתולדות הריאליטי.
"לא ידעתי שאליאב נכנס לבית, וגם אם הייתי יודעת שהוא נכנס, הייתי נכנסת", היא מצהירה.
איך הרגשת כשראית אותו?
"חשבתי לעצמי 'מה הקשר שהוא פה?', אבל האסימון נפל רק כשאופק אמר לי שיש לו משהו עם מישהי בבית. רק אז הבנתי מה הולך לבוא עלי, אבל לא הבנתי עד כמה. אני חושבת שאליאב לא היה ברור לי לפני, וגם לא בבית. אני זוכרת שכשיצאנו היתה סיטואציה שאמרתי שהוא בהרבה מובנים כל מה שרציתי על הנייר, אבל אני לא מצליחה להתחבר רגשית".
כשראית אותו בפעם הראשונה בבית היתה לך צביטה?
"לא, וגם אם הייתי יודעת שהוא בפנים זה לא היה מונע ממני להיכנס".
איך תסכמי את החוויה איתו?
"אחרי שיצאתי, בנסיעות בין כל הראיונות, נכנסתי לטיקטוק וראיתי שם ראיון שלו שבו הוא אומר, 'טליה לא תזכה, ואם בכל זאת היא הזוכה - היא צריכה להביא לי תמלוגים'. כשחזרנו לצילומים בבית, ישבתי עם כולם בסלון ואמרתי לו, 'אליאב, שמעתי שאני צריכה להביא לך תמלוגים'. הוא כמובן השתתק. זה אומר הכל".
דיברתם מאז הגמר?
"אחרי שזכיתי הוא ניגש אלי ובירך אותי".
ראית את הקטע שהוא בוכה בגמר?
"כן, לא הבנתי מה קרה שם עם הבכי".
יש לך הסבר לזה?
"לא חושבת שלמישהו יש".
השהות שלה בבית הלכה והסתבכה כשפגשה את אופק, ובין השניים נרשמה התקרבות, אינטימיות מהסוג שיכול לקרות רק בבית האח. "אופק
הוא היחידי שנטרל שנייה את ההגדרה של 'האקסית של' וניגש אלי בסבר פנים טובות", היא מספרת על החיבור. "אני מסתכלת לו בעיניים ואני קוראת את כל הגלגלים והם מסובכים מאוד. הרבה דברים שלא מצאתי באף אחד, ואני מכירה בעצמי. זה בן אדם שלא חושב בצורה רגילה, הוא חושב בצורה מאוד מיוחדת ומאוד התחברתי לזה, מאוד יכולתי להכיל ולהבין את זה, ונוצר שם חיבור מאוד עמוק וגדול. בתוך כל הלבד שהיה לי שם והעליהום, הייתי צריכה את הפאן של החום מבחינה פיזית, וזה קצת בלבל אותו לצערי. אני מבינה אותו לגמרי".
והוא קיבל תחושה שבאמת קורה משהו?
"כן, ויש לי חלק בזה, לא מפחיתה מהאשמה, אבל אני ראיתי את זה נטו כחברות טובה ובן אדם שאני מאוד אוהבת".
היה שלב שחשבת שיכול לקרות משהו?
"לא היה שלב כזה, אבל אני זוכרת שעטפתי את זה קצת ואמרתי שזה בגלל המצלמות, בשביל שלא יהיה ברקס עד הסוף, כדי שהפגיעה תהיה פחות חמורה".
את מבינה שזו היתה טעות?
"חד־משמעית, אופק נפגע ממני כי זה לא היה הדדי. אחר כך הגיעו העקיצות מהצד שלו וסלחתי, כי אני יודעת שגם לי היה חלק בזה, אבל העקיצות השפיעו עלי, ונוצר מצב שמחברות מאוד קרובה התרחקנו מאוד".
וזה כאב לך?
"בדיעבד אני מבינה שכן, ואם יכולתי לשנות כמה דברים בבית, זה אחד מהם".
איך היה המפגש שלכם בצילומים השבוע?
"לאופק ודינה היה אישיו עם התומכים שלי. דינה העלתה את הנושא, והיה לו מאוד חשוב לתחזק אותו, לא משנה כמה ניסיתי להסביר לו שאני לא יודעת על מה מדובר, הוא ממש התעקש לדבר על זה".
מה היתה הטענה שלהם נגד התומכים שלך, בעצם?
"שהם דורסניים".
אחרי המשבר שלכם הוא התקרב יותר לבר.
"היו שם הרבה סתירות בדברים שלו, במיוחד לגבי בר, אבל זה כבר שלו".
אמרת בבית שאת רוצה להתנצל בפניו, זה קרה?
"אני לא יודעת להסביר, אבל אתה מכיר את זה שמישהו מסתכל עליך, ורק מהמבט אתה מבין הרבה? זה מה שקרה לי איתו. הבנתי שאנחנו לא במקום של שיח וגם לא התנצלות. עצם העובדה שאמרתי שאני מקווה שהוא יסלח לי, הוא בטח מבין שיש בי חרטה".
כדי להבין את הקושי של טליה להתמסר ולהתאהב צריך לחזור איתה אחורה. היא עוד לא בת 30, וכבר חוותה ארבע מערכות יחסים. מהנתונים האלה אפשר להעריך שמדובר בבן אדם זוגי, אז מה בכל זאת עצר אותה מלהתאהב בבחור הכי יפה בבית? "הייתי בארבע מערכות יחסים רציניות בחיי, ובכל אחת מהן למדתי מה אני צריכה ומה אני לא רוצה. לאט־לאט למדתי מה טוב לי ומה פחות", היא מסבירה.
נפרדו ממך או שאת נפרדת?
"אף פעם לא נפרדו ממני, אבל תמיד היתה סיבה. במערכת היחסים עם החבר הראשון שלי, אמא שלו לא אהבה אותי. היא היתה הולכת לחברים שלו ואומרת להם, תעיפו את המכשפה מהבן שלי. היא גם היתה זורקת הערות ועקיצות בסגנון 'אל תגידי שאת מרוקאית'. במערכת היחסים השנייה שלי, אמא שלו לקחה כיסא והושיבה את שנינו על הספה ואמרה לנו, 'מצטערת, טליה, את חמודה, אבל לדעתי אתם לא מתאימים', ונפרדנו. מהסיבה הזאת, במערכת היחסים האחרונה שלי לא הגעתי אליו הביתה יותר מחצי שנה. אחרי שהגעתי אליו הביתה, אבא שלו אמר שהוא לא מסכים לנו לצאת. הבחור שיצאתי איתו הלך לרב והוא אמר שאם נתחתן אנחנו נתגרש. וזה כבר שבר אותי".
הוא רצה שתיפרדו בגלל שהרב אמר?
"הוא ניסה שנישאר יחד, אבל ברגע שהוא שם את המהות שלי בידיים של מישהו אחר, זה כבר היה אבוד מבחינתי ואין מקום לחזרה. כשזה קרה בפעם השלישית, נשברתי ונכנסתי לדיכאון. לא הצלחתי לפתח יותר רגשות. זה גרם לי לרתיעה מלהראות את עצמי, והתחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר בי. היה פה כבר רצף של אירועים, והתחלתי לחשוב שכנראה אני לא בסדר, וזה ערער אותי".
צעד קדימה, שלושה אחורה
ואז הגיע הדובדבן שבקצפת. שחף, פרסומאי תל־אביבי, חתיך, ערכי, פיינליסט שדורג במקום השלישי. עשרה קבין של סבלנות ירדו לעולם, תשעה וחצי מהם לקח שחף, שלא ויתר עד שכבש את ליבה. מסוג החיזורים הלא נגמרים שהזכירו לי את מרדית גריי וד"ר שפרד בעונות הראשונות של "האנטומיה של גריי". בדיוק כמו בטלנובלה טובה, רגע לפני שהגבר מתייאש, היא תופסת אותו ברגע האחרון והם מתאהבים.
"התהליך עם שחף היה שונה ממה שהכרתי. בדרך כלל זה התחיל מקראש ראשוני ומשם דברים מתפתחים, ופה זה לא קרה", היא מסבירה. "אני זוכרת שנכנסתי הביתה והוא לחץ לי את היד ולא ראיתי אותו כאופציה, ולא כי הוא לא נראה טוב, הוא חתיך הורס".
אז למה לא?
"גם כי היה האישיו עם אליאב ברקע וגם כי זה לא קרה. אין לי הסבר לזה. בבית ראיתי כל פעם משהו שהוא עשה ומאוד אהבתי, ערכים שהזדהיתי איתם, וזה נבנה לאט־לאט, אבל היה צעד קדימה ושלושה אחורה".
נשמע שחיפשת תירוצים למה זה לא יכול לקרות.
"היתה לי אכזבה מקשר קודם, והגעתי לבית עם מגננה. לא היה לי כוח לעבור את זה שוב. חיפשתי את הבעיות והעברתי אותו דרך לא קלה. יש בשחף הבנה והכלה שאני מעריצה. אם היינו בחוץ זה לא היה עובד בחיים, אבל בסופו של דבר לקח זמן וזה קרה".
את מאוהבת?
"כן. שחף גרם לי להרגיש תחושות שלא הרגשתי הרבה זמן. בטח לא צמרמורת ממילה או מליטוף. אני מדברת איתך עליו ויש לי צמרמורת בבטן. שחף דאג לי ברמות הכי גבוהות שהיו לי בחיים. אם אני אוכלת, שותה, אם קר לי, איך אני נושמת ואיך אני מרגישה. בשום מערכת יחסים, גם של שנים, לא דאגו לי כמו שהוא דאג לי בתקופה הקצרה הזאת. בהתחלה היה לי קשה לקבל את זה, כי אני לא מכירה את זה, אבל ברגע שהבנתי שזה אמיתי, הכל השתחרר לי".
שחף ראה אותך.
"הוא הכיל אותי והיתה לו סבלנות שאני לא יודעת מאיפה הוא הביא את הכוחות האלה. אני במקומו הייתי מחפפת אותי מזמן לקיבינימט".
לפעמים דווקא הקשה להשגה יותר מושך אותנו.
"לא אצלי. אם יש משהו שמוריד לי, הוא שעושים עלי שרירים ומשחקים איתי משחקים".
חששת ממערכת יחסים בבית?
"ברור, אני בן אדם שצריך את החופש שלו. פחדתי שאם יקרה משהו וייגמר, אני אצטרך לחיות עם זה בבית. בסופו של דבר, כשידעתי שיש עוד רק שבוע אחד, נתתי לזה לקרות".
דיברתם מאז?
"עוד לא ישבנו בארבע עיניים. אני מחכה לזה מאוד".
מה הדבר הראשון שתגידי לו?
"וואו, יש לי מלא. אני מאמינה שגם נדבר על מה שקרה בצילומים, כי היו שם דברים שכאבו לשנינו. יש דברים שלא ידענו שהם קורים והיינו בהלם".
מישהו מהאקסים התקשר אחרי הניצחון?
"הבחור האחרון, אותו אחד שהלך לרב, ששרט לי את הנשמה ובגללו נאטמתי. הוא אמר שההורים שלו עכשיו רואים אותי בפן אחר והם אוהבים מאוד את מה שהם ראו".
ומה ענית לו?
"שאני מאוהבת שיא".
זה סגר את הפצע?
"יש דברים שאי אפשר לסגור, אבל זה עשה תחושה טובה. אני זוכרת שאמרתי לו 'שרטת לי את הנשמה', וזה משהו שהיתה לו השפעה עלי הרבה מאוד זמן".
באסה שאהבו אותה
היא גבוהה ורזה מאוד, ורוב הזמן בבית אכלה בעיקר טחינה, גזר וירקות אחרים. הרגלי האכילה שלה העסיקו מאוד את הרשת בשלושת החודשים האחרונים. "יש הרבה דברים שאני לא אוהבת לאכול מגיל קטן, לא כי אני רוצה לשמור על גזרה", היא מסבירה. "לא הייתי לוקחת כריך, כי אני לא אוהבת שהוא הופך לעיסה בפה, ואני לא אוכלת אבוקדו או בננה וגבינות".
זה כשהיית קטנה, מה הרגלי האכילה שלך היום?
"בשנים האחרונות התבגרתי וגם נוצר אלמנט של מודעות לבריאות. בחיים הפרטיים שלי אני אוכלת דגים, ביצים בכמויות גדולות, אבל כשאתה בבית האח ואתה מוגבל בתקציב, אין לך אופציה. בבית אני יכולה לעשות חביתה משש ביצים, בבית האח היו עורפים לי את הראש. גם לא יכולתי להזמין סלמון שעולה 90 שקל לקילו".
את יכולה להבין למה זה נתן דוגמה לא טובה?
"אם הייתי יודעת שזה מתפרש ככה, הייתי דואגת שזה יעבור אחרת. מישהו שמאוד קרוב לליבי סבל מהפרעות אכילה, אני יודעת איך נראות המחלקות הסגורות, והיום כשאני רואה שמחברים את השם שלי לצמד המילים הזה, זה כמו בוקס בבטן עבורי. אני בחיי הפרטיים אוכלת בריא, טוב ומסודר, וזה ממש לא נובע משמירה על פיגורה, כי גם כשלא הייתי אוכלת בריא, ואוכלת שלוש פעמים בשבוע שווארמה, הייתי רזה, אפילו יותר רזה".
ככל שהעניינים בבית הסתבכו, כך גדל מספר המעריצים והתומכים, שהפכו בעצמם לתופעת רשת, והם בין היתר שהביאו לה את הניצחון. אבל עוד קודם, דקות אחדות אחרי שהוכרזה כמנצחת, טליה הצהירה בשידור חי שמבחינתה היא תישאר חברה של בר. היא ישבה על אותו הכיסא שבו ישבה בר בעצמה דקות אחדות קודם לכן והצהירה בדיוק ההפך. עכשיו היא נשמעת אחרת לגמרי.
"כשישבתי אצל קובי מחט והתראיינתי, לא ידעתי שזה מה שיצא ממנה בבית. וואו, אני חוזרת בי ואני לא אהיה חברה שלה. ההתנהגות של בר היתה הרבה יותר חמורה ממה שחשבתי, ולא נהיה חברות".
דמיינת ששתיכן תשבו יחד אחרונות?
"לא, ואחרי שראיתי כמה קטעים זה עצוב לי מאוד. אחרי שראיתי מה יצא ממנה, באסה לי שאהבו את הדבר הזה".
איך את מסבירה את זה?
"אין לי תשובות. לא צפיתי בפרקים המלאים ואני גם לא אצפה כנראה, אין לי הסבר לזה".
מה עובר לך בראש לפני ההכרזה?
"אני יושבת שם ואני קרובה לזכייה ברמה של חמישים אחוז, ועדיין לא האמנתי שאני אקח את זה. חשבתי שהצופים יזדהו דווקא עם האמא שצריכה לדאוג לילד שלה. אולי רק הנמכתי ציפיות".
רוב הדיירים לא שמחו בניצחון שלך.
"נכון, היו מעטים מאוד ששמחו בשבילי, כמו מרינה, דניאל, ריוואה ושחף. כל השאר לא שמחו בשבילי וגם בצילומים אחרי זה הם המשיכו בקו הזה. היו הרבה התלחששויות, וחשבתי לעצמי, כבר ראיתם איך זה נראה ואתם עדיין ממשיכים? אבל זה כבר שלהם ואין לי מה להגיד".
אני יכול להסיק מזה שגם לא היה לך נעים לחזור לצילומים.
"לא, הייתי מוותרת על זה באהבה. חוסר הפרגון הזה שהיה בתוך הבית המשיך אצל הרוב גם אחרי כן, ועייפתי ממנו".
מה טליה של היום היתה אומרת לטליה של לפני שלושה חודשים?
"שזה הולך להיות תהליך קשה ומאתגר, אבל בו בזמן היא חייבת אותו לנפש כמו אוויר לנשימה. שהיא הולכת להתחזק, להתחשל ולא משנה מה - אסור לה להישבר".
ושאלת המיליון, מה תעשי בכסף?
"אין לי עדיין תוכניות. אולי לקחת משכנתא ולקנות דירה, אולי לעסק".
הבטחת מעשר.
"כמובן, שנים אני מתפללת שתהיה לי האופציה שיהיה לי מספיק כדי לעזור. אני צריכה רגע לעזור ולתכנן איך ולמי. אני רוצה שזה ילך לכמה מטרות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו