70 שנה אחרי: נחשף הנאום האבוד של בגין

לאחר 70 שנה, נחשפת ההקלטה המקורית היחידה, שלא פורסמה מעולם, עם נאום מנחם בגין במוצאי שבת ו' באייר תש"ח, יום לאחר קום מדינת ישראל.

 

מסיבות שטרם הובהרו, החליטו אנשיו של בגין באצ"ל לגנוז את הקלטת הנאום לאחר שידורו ברדיו, תוך אמונה כי היא לא תפורסם לעולם. לאור זה, ערך בגין הקלטה חוזרת של אותו הנאום ב-1952. נוסח הנאום המוכר כיום, מבוסס על טיוטה מוקדמת שאינה זהה לנאום ששודר בפועל.

ההקלטה, שנשמרה בסוד במשך 70 שנה, עתידה לעמוד למכירה בקרוב, בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.

יומיים לפני נאומו של בגין ברדיו "קול ציון הלוחמת", הגיע למטה האצ"ל שליח מטעם בן-גוריון ומסר את בקשתו לראות את טיוטת נאומו של בגין, כפי הנראה, על מנת לתאם עמדות לקראת הכרזת המדינה. אירוע משמעותי זה אינו מתועד בספרות העוסקת בימי קום המדינה ולא בכתביו של בן-גוריון. הוא מוזכר בקצרה רק בספרו של מנחם בגין "המרד".

בגין הסכים תחילה לבקשה, "לי לא היו כל סיבות לכחד את עמדתנו בפני מי שעמד להיות ראש הממשלה הזמנית, על כן הסכמתי להמציא לו את טקסט הנאום". אולם בעקבות התנגדות מצד חבריו במפקדת האצ"ל, נאלץ לבסוף למסור תשובה שלילית. "חברי סברו כי אין הצדקה להסכמתי. קיבלתי את דעתם. לשליחו של מר בן גוריון ניתנה תשובה שלילית, אינני מצטער על כך. אני מצטער על עניין אחר הקשור בתוכן נאומי".

על מה הצטער מנחם בגין בנוגע לנאום? תעלומה זו בעינה עומדת. על-פי עדויות שניתנו היה בגין מתוח ביום הנאום. כפי הנראה, התחרט על שסירב לבקשתו של בן-גוריון, שהייתה יכולה להוות פתח להסכמות רחבות יותר בין השניים, וכעס על שינויים שהוכנסו בנוסח הנאום שכתב מראש.

 

 

ההקלטה נשמרה בסוד במשך 70 שנה 

במוצאי שבת, ו' באייר תש"ח, בשעה שמונה בערב, ניגש מנחם בגין למקרופון, ובשידור חי נשא בקול נרגש את נאומו לאומה. את הנאום הקריא מן הכתוב, אך במהלך הנאום חרג מהנוסח הכתוב והכניס בו שינויים רבים ותוספות. נאומו של בגין, שאורכו כחצי שעה, נחרט על גבי תקליטים, אך לאחר השידור הוחלט במפקדת האצ"ל לגנוז את ההקלטה ולפרסם בציבור רק את נוסח הנאום שכתב בגין לפני השידור.

מרון ארן, מנכ"ל בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, מציין כי "הנאום ההיסטורי הזה, שנחשב אבוד עד עתה, מספק לנו הצצה יוצאת דופן לרוח החגיגיות המהולה בהכנות לקרב שאפפה את ימי קום המדינה. זוהי זכות עבורנו להוות הכתובת עבור הפריטים הבולטים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל אבל זוהי גם חובה ולכן אנו משתדלים לחלוק כל פריט כזה עם העולם לפני שהוא עובר מיד ליד". 

את נאומו פותח בגין בקול נרגש: "אזרחי המולדת העברית! חיילי ישראל! נוער עברי! אחיותיי ואחי בציון! מקץ שנים רבות של מלחמה במחתרת, של רדיפות ועינויים, עינויי גוף ונפש, מתייצבים לפניכם המורדים במלכות הרשע כשברכת הודיה בפיהם ותפילה למרום בליבם".

בנאום, מביע בגין רעיונות חד משמעיים אודות ההתנהלות מול האויב, "אזרחי המולדת העברית חיילי ישראל! אנו עומדים בעיצומו של הקרב. עוד נכונו לנו ימים קשים, ואולי קשים ביותר. דם, דם יקר מכל נשפך ויישפך. חשלו את רצונכם, אחים. כי זוהי הדרך - דרך הייסורים והקורבנות - ואחרת אין. לא נקנה את השלום מידי אויבינו במחיר הויתור על עצמאותנו, על ארצנו. רק "שלום" מסוג אחד נקנה במחיר הויתור הזה: "שלום" של בית הקברות, "שלום" של טרבלינקה חדשה. על כן דרכו עוז והיכונו למבחנים מכריעים".

ובהתייחסותו למדיניות הפנים הוא מציין, "תשמור נא הממשלה העברית על העצמאות שנקנתה בדם גיבורים וקדושים, ובל תפקיעה מתוך כניעה לעריצים ואימתנים. תשור נא הממשלה על זכויות האדם והאזרח, ללא אפליה, ללא משוא פנים; תשמור נא על עקרונות הצדק והחופש, ויהיה ביתנו מואר באור אהבת אחים ואחוות ישראל.", והוא מחדד, "ובמדינתנו פנימה יהיה נא הצדק השליט העליון. אל תהיה רודנות, יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. אל תהיה טפילות. בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת גג".

 

כעס על שינויים שהוכנסו בנוסח הנאום // צילום: רוברט ליפגר, מרכז מורשת מנחם בגין 

 

ולקראת סיום, הוא מצייר חזון עברי: "הפרס האמיתי שלנו יהיה כשנזכה - אם נשוב מן החזית - לפשוט בערי ארצנו, הריה ועמקיה, ולראות ילדים עבריים משחקים לאין מחריד, ומעל ראשיהם הפעוטים, החביביים מכל חביב, חג אווירון, והוא אווירון עברי, ומולם בא חייל, והוא חייל עברי, ומרחוק משקשקת רכבת, והיא רכבת עברית. אהה, אחים, היש אושר גדול מאושר זה?"

דוגמא לקטע שלא הודפס בטיוטת הנאום, הוא קטע בו בגין אודות החלק הנשי-אימהי במאמץ המלחמתי, "אלוהי צבאות יהיה בעוזרנו, וגבורת הנוער העברי וגבורת האם העבריה. הו אם עבריה, בת ישראל הגיבורה, מי ימלל גבורותייך. ידוע ידענו במשך כל שנות מלחמותינו, את דמעותיך בלילות, ואת דאגותייך בימים. לבנך חרדת, לבנך אהובך, שיצא להילחם, ואולי ליפול."

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו