לפני כשבועיים, ביום השני של כנס אילת לעיתונות, חלק מכלי התקשורת עסקו בעדות שמסר המפכ"ל בוועדת גולדברג נגד המועמד לתפקיד, ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי. כמעט כל חטיבת התקשורת של המשטרה, בפיקודה של נצ"מ מירב לפידות, השתתפה בכנס. הכותרות העמידו את המפכ"ל אלשיך באור שלילי ומביך, שהרי רק לפני כמה חודשים שיבח את אדרי כשסיים את שירותו במשטרה.
אז מה עושים כדי להסיר את הכתם מסדר היום? ניחשתם נכון. בשעה 09:15, מבלי שנראה שהיתה לכך דחיפות, שלפו את ההמלצות בתיק דרעי. תוך דקות דרעי החליף את אלשיך בכותרות. ככה מסתמן שעובדת השיטה.
במלחמת האגו שהמפכ"ל וסביבתו מנהלים נגד כל מי שלא מסכים עם עמדתם, הכל מותר. מותר להפוך בדואי למחבל באום אל־חיראן, מותר להפוך קצינה שמתלוננת על הטרדה מינית לשקרנית, מותר להאשים פעיל זכויות אדם בשבירת רגלו אחרי שנעצר על ידי שוטרים, מותר לפגוע בניצבים, מותר להאשים ראש ממשלה בשליחת חוקרים פרטיים לעקוב אחרי חוקריו.
הכל מותר, גם אם בסופו של דבר, ההאשמות יתבררו כשקרים. בעבר נחקרו ראשי ממשלה, ואחד הועמד לדין בעקבות המלצות המשטרה. אלא שאז עשו זאת תוך שמירה על זכויות הנחקר. בתקופת אלשיך החקירות נגד רה"מ הפכו לדלק שהניע את אנשיו, וכל המלצה למסיבה. אתמול, רגע לפני שעזב, אורגנה לאלשיך מסיבת פרידה בהולה נוספת: ההמלצות בפרשת בזק. לא שההמלצות הפתיעו מישהו.
התזמון שנבחר, ביומו האחרון של המפכ"ל בתפקיד, יוצר גם הפעם את הרושם שהדחיפות בפרסום ההמלצות נועדה להיטיב עם אלשיך ולא עם המשטרה. מה שאלשיך ואנשיו לא הביאו בחשבון זה שהציבור לא אוכל את הטריקים הללו.
ההוכחה לכך ניתנה אתמול בפרסום נתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה, שממנו עולה כי רמת האמון הממוצעת במשטרה נמצאת בשפל משמעותי מאז שנת 2013.
אם משווים זאת לדברים שאמר אלשיך עצמו רק ביום חמישי, בנאומו במסיבת הפרידה שנערכה לו, שאהדת הציבור למשטרה נמצאת בשיאה - מבינים שמי שבאו לשנות את התרבות הארגונית במשטרה, הכניסו לתוכה את תרבות השקר.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
