אישית לוחצת מול ארדואן

ספורטאים המחזיקים בדעה פוליטית פורחים בעידן הטוויטר • גם כדורסלן האן.בי.אי הטורקי אניס קנטר מבקר את הנשיא שלו - אבל אצל ארדואן זה לא עובר בשקט • כעת דורשים בטורקיה לשלוח אותו למאסר, והוא מסרב לצאת עם קבוצתו מארה"ב מחשש לנקמה בו

לא עושה חשבון. קנטר במדי הניקס // צילום: אי.פי // לא עושה חשבון. קנטר במדי הניקס

בשבוע הבא - במסגרת ניסיונות ההתרחבות של ליגת האן.בי.אי למחוזות שמחוץ לארה"ב - יתמודדו קבוצות וושינגטון וויזארדס וניו יורק ניקס בלונדון. מי שלא יצטרף לחגיגה הזו הוא שחקנה הטורקי של הניקס, אניס קנטר. לא מדובר בפציעה, בסכסוך עם המאמן ואפילו לא בחשש של הכדורסלן מדיווחים על כך שבשנה האחרונה התרחשו בבירה האנגלית יותר מקרי רצח מאשר בניו יורק. לטענתו של קנטר, הוא עלול להיות חשוף במהלך הביקור בלונדון לניסיון התנקשות בהוראת ממשלת טורקיה.

בחודש מאי האחרון ביטלו השלטונות באנקרה את דרכונו של השחקן בן ה־26, הנחשב למבקר קולני של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שאותו השווה בין היתר לצורר הנאצי אדולף היטלר. "הממשלה הטורקית אובססיבית לגביי. אני מדבר נגד ארדואן, אז אני לא מרגיש בטוח", הסביר קנטר, אשר גם אם הוא מגזים לגבי ניסיון התנקשות, עלול למצוא עצמו בכלא הטורקי למשך ארבע שנים לפחות לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין העלבת הנשיא. לפי שעה, השהות בארה"ב והמיליונים שהוא מרוויח מעניקים לו חופש והגנה מפני ארדואן שזרק לכלא עשרות אלפים ממתנגדיו, כולל את אביו של השחקן, שנעצר לתקופה קצרה. 

קנטר עצמו - שמרבה לצייץ את דעותיו בטוויטר - נחשב לדמות ציורית ולפרובוקטור לא קטן גם על המגרש, אבל הכעס הטורקי נגדו נובע מתמיכתו במטיף הדת פתהוללה גולן, שהיה בעבר בעל בריתו של ארדואן אך במשך השנים הפך ליריבו המר. ארדואן ותומכיו טוענים כי גולן (77), המתגורר בארה"ב, עומד מאחורי ניסיון ההפיכה נגד הנשיא בקיץ 2016, אם כי עד כה לא סיפקו הטורקים לאמריקנים הוכחות שיצדיקו את הסגרתו. 

נשיא התאחדות הכדורסל הטורקית, הידו טורקוגלו - שגם ברזומה שלו קריירת משחק מפוארת באן.בי.אי - דחה את טענותיו של קנטר וציין בהודעה רשמית של האיגוד כי "הוא אינו יכול לבקר במדינות רבות בגלל בעיות ויזה. במילים אחרות - קנטר לא יכול להיכנס לבריטניה בגלל בעיות דרכון ולא בגלל חששות לחייו, כפי שהוא טוען". השחקן הגיב בתוך זמן קצר בציוץ שבו הציג תמונה של דרכון, עם עקיצה לטורקוגלו: "אוכל להגיע ללונדון. או שאתה הוזה או שאתה עדיין כלבלבו של ארדואן. תמשיך לכשכש בזנב שלך".

חילופי דברים כאלה, בין אנשי ספורט הניצבים משני צידי המתרס הפוליטי, הם דוגמה ליחסים הסבוכים, לעיתים, בין ספורטאים מוכשרים לבין מנהיגים והנהגות. במקרה של קנטר, למרות שהוא אינו נחשב לכישרון עילאי, יחסו העוין של משטר ארדואן כלפיו נובע מהחשש כי מעמדו ככדורסלן בקבוצה פופולרית מעניק לו במה גדולה להעביר ביקורת על הנשיא הטורקי, שרגיש מאוד לכבודו. 

 

הנשיא מצטרף לדו־קרב

מאז שהספורט הפך לענף מסחרי לכל דבר, ספורטאי העל הם הגרסה המציאותית של גיבורי־על או אלים מיתולוגיים - לא רק במערב אלא בעולם כולו. בתקופה הקצרה יחסית של הקריירה שלהם, הספורטאים המוכשרים ביותר בענפים השונים יכולים לסחוף מדינות שלמות או קבוצות אתניות ולהפוך למושאי הערצה והשראה שניתן, בתנאים מסוימים, לתרגמן לעוצמה פוליטית. 

הרשתות החברתיות רק הגבירו את הפופולריות של ספורטאים אלה, שהפכו גם למותגים מסחריים מצליחים. טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם מאפשרים להם לתקשר ישירות עם מעריציהם, וכך למשל ללברון ג'יימס, שחקנה של לוס אנג'לס לייקרס, הנחשב לכדורסלן הפעיל הטוב בעולם, יש 41.9 מיליון עוקבים בטוויטר, 46.4 מיליון באינסטגרם ו־23.1 מיליון בפייסבוק. 

 

יישור קו עם הנשיא. טורקוגלו עם ארדואן // צילום: רויטרס

 

ג'יימס (34), פעיל בפרויקטים חברתיים, תמך בהילארי קלינטון בבחירות 2016 והתבטא נגד הנשיא טראמפ לפני ואחרי שהושבע. ביקורת זאת לא פגעה במעמדו, והממסד התקשורתי האמריקני, המתנגד ברובו לטראמפ, רק שיבח את האקטיביזם שלו. 

טראמפ עצמו מרבה לתקוף ספורטאים, כולל ג'יימס, שאינם אהודים על מצביעיו. הוא אף ביטל ביקורים מסורתיים בבית הלבן של קבוצות שזכו באליפויות בגלל ביקורת של חלק מהמאמנים והשחקנים כלפיו ומיקד את עיקר ביקורתו על שחקני פוטבול אמריקני שבחרו לכרוע ברך במהלך שירת ההמנון האמריקני, כמחאה נגד הרג אזרחים אפרו־אמריקנים על ידי שוטרים.

 

בין המסחרי לפוליטי

בניגוד ללברון, מייקל ג'ורדן (55), הנחשב לכדורסלן הטוב בהיסטוריה, התרחק מזיהוי פוליטי וניצל את הפופולריות שלו לצורך בניית מותג ספורט בינלאומי. לג'ורדן, המזוהה עם נעלי הכדורסל "נייק אייר" שיוצרו בהשראתו, מיוחסת אמירה משנות ה־90 ולפיה "רפובליקנים גם קונים סניקרס", זאת לאחר שסירב לתמוך בפוליטיקאי דמוקרטי. בניגוד ללברון, ג'ורדן לא ניצל את ההערצה אליו בקרב אפרו־אמריקנים ולבנים ולא היווה איום על פוליטיקאים. מבחינה מסחרית זה הוכיח את עצמו. הוא נחשב למיליארדר ונעלי הכדורסל שלו עדיין פופולריים מאוד, יותר מאלה של רוב השחקנים הפעילים, גם 15 שנים לאחר פרישתו השלישית והסופית מכדורסל. 

לברון בחר במודל של המתאגרף האגדי, מוחמד עלי. בשיא הצלחתו הוא התאסלם והחל להתבטא נגד אפליה גזעית ונגד המלחמה בווייטנאם, ופעילות זאת פגעה במעמדו החברתי במשך שנים. למרות זאת, הוא חזר לקונצנזוס לאחר פרישתו ונחשב לדמות נערצת בזכות האקטיביזם שלו. 

אף אחד לא יופתע אם לברון יכריז בעתיד כי הוא מתמודד לנשיאות. אובאמה כבר שבר את המחסום הגזעי וטראמפ, יריבו, הוכיח שניתן להגיע מבחוץ ולהביס את הממסד הפוליטי בזכות פופולריות נטו.

שחקן הקריקט לשעבר אימראן חאן (66), שמכהן מאז הקיץ שעבר כראש ממשלת פקיסטן לאחר שהשתלב בפוליטיקה זמן קצר לאחר פרישתו, יכול לשמש לו השראה. גם הכדורגלן הליברי לשעבר ג'ורג וואה (52), האפריקני היחיד שזכה בתואר כדורגלן השנה של פיפ"א (1995), פנה לזירה הפוליטית ומכהן כנשיא המדינה המערב־אפריקנית. 

קנטר, בינתיים, ממשיך להתאמן, לצייץ את דעותיו ואינו מתרגש מהמשפט שייערך בטורקיה בהיעדרו. "זה כלום בשבילי", אמר לאחרונה, "אני באמריקה, טוב לי ואני מתמקד בכדורסל, נהנה עם החברים שלי לקבוצה, מנצח וחושב על הפלייאוף"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר