מחר (ראשון) תביא שרת המשפטים איילת שקד לאישור הממשלה את תוכנית השיקום לנמצאים במעגל הזנות. התוכנית היא תוצר של ההמלצות של הצוות הבין-משרדי לצמצום צריכת זנות, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור.
בתוכנית השיקום, שעלותה תהיה כ- 90 מיליון שקלים לשלוש שנים, ייקחו חלק משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך וביטחון הפנים. על משרד הרווחה יהיה להקים דירות חירום, דירות מעבר והוסטלים שיקומיים לאימהות וצעירות בזנות. בנוסף יגבש המשרד תוכנית שיקום המיועדת לאימהות בזנות. כמו כן יוקם הוסטל שיקומי ייעודי לאוכלוסייה הטראנסג'נדרית ויקלטו עובדים סוציאליים ומדריכים טיפוליים לעבודה עם אנשים בזנות מאוכלוסיית הלהט"ב. המשרד גם יפעל יחד עם המוסד לביטוח לאומי כדי לבחון מתן קצבת נכות ייעודית לנשים היוצאות ממעגל הזנות.
משרד הבריאות ירחיב את פעילותן של המרפאות הייעודיות לנשים היוצאות ממעגל הזנות ויפתח מסגרות נוספות לטיפול בנשים במעגל הזנות. בנוסף ישקיע המשרד בהכשרת אנשי מקצוע העובדים בקופות ובבתי חולים.
במשרד החינוך יקבעו תכנים לתלמידים בתחום המיניות הבריאה ומניעת פגיעה. בנוסף יורחבו תכני ההכשרה וההדרכה של הצוות המקצועי במוסדות החינוך כדי לאתר ולזהות קטינים בסיכון לניצול וזנות.
במסגרת עבודתו של הצוות הבין משרדי פעל צוות שמטרתו טיפול ושיקום. הצוות ערך סיורים בשטח, נפגש עם נשים ממעגל הזנות וכאלה הנמצאות בתהליכי יציאה ממנו. הצוות גם לקח חלק בסמינר מקצועי של "טאייקס" שיוסד ע"י האיחוד האירופי ונחשף להתמודדות עם תופעה זאת במדינות שונות באירופה. בהמשך לכך הוקם צוות יישום לשם יישום ההמלצות.
מאבק בסחר אדם
בתוך כך, הממשלה תטיל על ועדת מנכ"לים לגבש תוכנית יישום למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות. זאת, על בסיס התוכנית הרב שנתית למאבק בתופעת הסחר בבני אדם והעבדות המודרנית שגיבשה מתאמת המאבק לסחר בבני אדם שבמשרד המשפטים.
כמקובל בדין הבין-לאומי, התוכנית תכלול המלצה מהן הפעולות הנדרשות בארבעת המישורים הבאים:
1. בתחום האכיפה – צמצום פערים וחסמים; הגברת השימוש בכלי אכיפה נוספים מתחומים חלופיים לדין הפלילי, לרבות כלים מנהליים, פיסקאליים ואזרחיים, למאבק בסחר בבני אדם; שיפור ההתמודדות עם זירת הסייבר והשימוש בסייבר ככלי חקירתי; פיתוח מענים טכנולוגיים חדשים לשיפור האכיפה; מיקוד באכיפת סחר למטרות עבודה ועבודות כפייה, תוך דגש על אכיפה יזומה.
2. בתחום ההגנה על הקרבנות - פיתוח מענים מתאימים להגנה על קרבנות, ומיקוד מאמצים באוכלוסיות פגיעות לרבות בעלי מוגבלויות, נשים וקטינים; שיפור הליכי הזיהוי של קרבנות ובניית מנגנון הפניה כלל-מערכתית.
3. בתחום המניעה - קידום הסכמים בילטראליים להבאת עובדים זרים וגיבוש הסדרים רגולטוריים באשר לתנאי העסקתם וכן פיקוח ובקרה על ההעסקה, בדגש על תחום הסיעוד והחקלאות ותחומים פגיעים אחרים; העברת הכשרות לזיהוי וטיפול בקרבנות סחר בבני אדם לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ורשויות המדינה, העלאת מודעות בציבור הרחב והפעלת דרכי קבלת דיווח מהציבור; הרחבת תשתית הידע והמחקר אודות מופעי הסחר בבני אדם וקידום מענים הולמים כגון חקיקה מניעתית, לרבות בתחום הפיריון וההולדה.
4. במישור שיתוף הפעולה – קידום שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, לרבות מגזר התיירות, ועם השלטון המקומי, אנשי דת, אנשי אקדמיה וגופים רלוונטיים נוספים; המשך שיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית הרלוונטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו