לאחר שהוחלט הערב (רביעי) בוועדת הבחירות המרכזית, על דחיית פסילת מועמדותו של יו"ר עוצמה יהודית ד"ר מיכאל בן ארי מרשימת איחוד מפלגות הימין לכנסת, זה הזמן לחזור אחורה, אל מקרים בעבר, שבהם דווקא הוחלט לפסול מתמודדים לכנסת.
העילה לפסילת רשימה או מועמד
ראשית, יש לדעת כי לא בכל המדינות הדמוקרטיות ניתן לפסול מועמדים או רשימות לכנסת. בישראל החוק בנושא מבוסס על עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת. מדובר בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, לפיו ניתן לפסול רשימה או מועמד "אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה, או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
הסעיף האחרון הורחב בכנסת בשנת 2008, במסגרת תיקון מס' 39 לחוק היסוד. התיקון הרחיב את העילה השלישית לפסילת רשימה או מועמד מהתמודדות בבחירות לכנסת, בדבר תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, בקבעו את החזקה הזו: "יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים, כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
הפסילה הראשונה בתולדות המדינה
עד 1964 לא הייתה כל הגבלה חוקית של הזכות להיבחר לכנסת בארץ. אולם, לקראת הבחירות לכנסת השישית, אישר בית המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, לפסול את רשימת הסוציאליסטים, שחלק גדול ממועמדיה היו חברים בארגון אל-ארד, תנועת שמאל קיצוני לאומית-ערבית, שהוקמה בשנת 1959, על ידי קבוצת ערבים ישראלים, במטרה להפוך את מדינת ישראל למדינה רב-לאומית. בין חבריה היה גם מוחמד מיעארי, לימים יו"ר הרשימה המתקדמת לשלום, שנבחרה לכנסת פעמיים.
במקרה זה, בית המשפט העליון קבע, כי הזכות להיבחר לכנסת מצומצמת, במקרה שהרשימה חותרת נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית, שנחשבת כחתירה נגד אושיות המדינה.
הוועדה פסלה, העליון ביטל
קצת פחות מ-20 שנה אח"כ, לקראת בחירות 1984, נפסלו שתי רשימות משני קצוות המערכת הפוליטית, על ידי ועדת הבחירות המרכזית: תנועת כך של הרב כהנא, והרשימה המתקדמת לשלום.
למרות פסילתן על ידי ועדת הבחירות, בית המשפט העליון החליט לבטל את ההחלטה ואפשר לשתיהן להתמודד בבחירות לכנסת.
בעקבות מהחלטת העליון, חברי הכנסת החליטו לתקן את נוסח החוק, שלפיו, רשימות ואנשים השוללים את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ובהם כאלה המסיתים לגזענות (כמו תנועת כך), או רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי (כמו הרשימה המתקדמת לשלום) – מנועים מלהתמודד בבחירות.
פסילה שנייה
ארבע שנים אחר כך ב-1988, נפסלה תנועת כך, הפעם גם על ידי וועדת הבחירות המרכזית וגם בבית המשפט העליון. הפסילה הייתה על בסיס עילת הגזענות ושלילת הדמוקרטיה.
במקביל, הרשימה המתקדמת לשלום, "ניצלה" באותה השנה מהחלטת פסילה בוועדת הבחירות ובעליון על חודו של קול. בוועדת הבחירות היה שוויון בין התומכים והמתנגדים לפסילה, ורק בהצבעה חוזרת נדחתה ההחלטה על הפסילה ביחס של 20׃19, כאשר קולו של יושב ראש הוועדה דאז השופט גולדברג, הוא שהכריע נגד הפסילה. בדיון בבית המשפט העליון הכריעו השופטים ברוב של 3׃2 נגד פסילת הרשימה. יש לציין כי כמו בשנת 1984 ובהמשך שוב ב-2003 ,המתנגדים לפסילת הרשימה המתקדמת לשלום, סברו שאין די ראיות לפסילה.
כהנא חי
בבחירות 1992 שוב הוחלט לפסול את תנועת כך וכהנא חי מלרוץ ברשימה לכנסת. בשנת 1999 הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בקשה אחת לפסילת רשימת בל"ד. בניגוד למקרים אחרים, את הבקשה הגיש אזרח ולא נציג מפלגה.
הבקשה נדחתה ברוב מוחץ של 20 חברי הוועדה, כולל יו"ר הוועדה. אותו אזרח הגיש ערעור על החלטת הוועדה, אך גם הוא נדחה על ידי בית המשפט.
בחירות בצל האינתיפאדה
בשנת 2002, בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצא, החלה מערכת בחירות סוערת לכנסת ה-16. וועדת הבחירות המרכזית פסלה שלוש מועמדויות לכנסת: את מייסד בל"ד עזמי בשארה, את אחמד טיבי ואת רשימת בל"ד. במקביל הוועדה אישרה את מועמדותו של ברוך מרזל ואת תנועת חירות.
אולם, בית המשפט העליון הפך את כל ההחלטות על הפסילה של הוועדה ואישר את החלטתה שלא לפסול את מרזל.
פסילה בגין תמיכה בטרור
במערכת הבחירות לכנסת ב-2009, וועדת הבחירות המרכזית דנה בשתי הצעות פסילה נגד רשימת בל"ד ונגד רשימת רע"ם-תע"ל.
בקשת הפסילה בעניינה של בל"ד התבססה על שלילת זהותה היהודית של מדינת ישראל ועל תמיכתה של הרשימה בארגוני טרור. ועדת הבחירות אישרה את הבקשות לפסילת שתי הרשימות.
בל"ד ורע"ם-תע"ל הגישו ערעור לבית המשפט העליון על החלטת הוועדה. בהחלטה של פה אחד, קיבל העליון את ערעור רשימת רע"ם-תע"ל, והערעור של בל"ד התקבל ברוב של שמונה שופטים מול דעת מיעוט של שופט אחד.
שלוש שנים אחר כך, ב-2012, ועדת הבחירות החליטה לפסול את מועמדותה של ח"כ חנין זועבי מבל"ד, ברוב של 19 חברים מול 9 מתנגדים אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ואיפשר לזועבי להתמודד בבחירות לכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
