פסילתו של בן ארי: אין חוק בישראל נגד אנטישמיות

קשה להגן על מיכאל בן ארי. ההתקפה שלו אמש על בית המשפט העליון מיותרת וחמורה. לעומת זאת, הרבה יותר קל לתקוף את הגורמים הפוליטיים שעברו את אחוז החסימה של בג"ץ. 

אין למעשה שום סיבה ממשית לפסילת מיכאל בן ארי, לבד משאלות של אסתטיקה. כשיהודי אומר דברים לא נעימים, זה בולט. מנגד, כשחברי כנסת המתהדרים בתוארי דוקטור עוברים לטרור בפועל, זה מתקבל על הדעת. הרבה יותר קל לעיכול.

בל"ד, שעברה את מחסום בג"ץ באחד מרגעי השפל שלו לפני יותר מ־15 שנה, השריצה מתוכה את עזמי בשארה, באסל גטאס וחנין זועבי. יש פה כלל. אי אפשר לפסול אישית את הפעילים ולהגיד באותה נשימה שהארגון הוא חוקי ולגיטימי. 

בספטמבר 2016, כשהנשיא פרס נלחם על חייו, אמר באסל גטאס: "בואו נזכור את מהותו האמיתית (של פרס) כעריץ וכאחראי ישיר לפשעים ולפשעי מלחמה שבוצעו נגדנו. על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש... האם סופו הבלתי נמנע של פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות... עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצונים... מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלשתיני ולעמים במדינות ערב".

המרחק בין שנאה אידיאולוגית ואמוציונלית כזאת לבין טרור - הוא קצר, ואנחנו יודעים לאן הידרדר גטאס. 

גטאס, כך סבר לפחות בכיר ביטחוני שהפך לחבר כנסת, הפך למסוכן אפילו בין כותלי משכן הכנסת. עזמי בשארה היה במשך כ־15 שנים האינטלקטואל המשפיע ביותר על השמאל הישראלי בתקשורת, בפוליטיקה ובאקדמיה. הוא נחשף כסוכן חיזבאללה. ח"כ זחאלקה חשף בראיון ל"הארץ" את מהותה של בל"ד כחלק מהמלחמה נגד ישראל: "עזמי (בשארה) ראה באוסלו הסכם כניעה. אני ראיתי בו הצלה של התנועה הלאומית הפלשתינית... הוא צדק. אוסלו גרם לישראליזציה מעוותת של הערבים... אוסלו יצר אשליה שהושג שלום בין התנועה הלאומית שלנו (הפלשתינית) לבין ישראל".

עופר כסיף הוא קומוניסט, וכקומוניסט הוא נלחם בציונות וביהודים לפי התורה הסטליניסטית שלא השתנתה לאורך 90 שנה. 

ככל שהשמאל הבינלאומי השתנה, וכך גם השמאל הקיצוני בישראל, כך מוטיב אחד נשאר כחוט השני: השנאה והמאבק נגד הציונות. ההשוואה של ישראל ושל כוחות הביטחון שלה לנאצים היא מוטיב תעמולתי קבוע עוד הרבה לפני מלחמת ששת הימים. זהו מרכיב באנטישמיות החדשה, שגם היא כבר קיימת מאז ראשית שנות ה־50. אבל, כידוע, נגד אנטישמיות אין חוק בישראל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו