בחירתו המפתיעה של אבי גבאי לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ביולי 2017 היוותה תוסף מרענן ובשורה של תקווה לתחילתה של דרך חדשה למפלגה הוותיקה והמקרטעת.
ואכן, בתחילת כהונתו נהנה גבאי מסקרים מחמיאים, שניבאו למפלגת העבודה בראשותו יותר מ-20 מנדטים. אך משם, לא עבר זמן רב עד לתחילתה של הידרדרות כאשר בתוך חודשים ספורים בלבד, המפלגה התרסקה בסקרים שניבאו לה כ-12 מנדטים, ומשם החלה צניחה חופשית במדרון החלקלק עד לתוצאה הנמוכה ביותר בתולדות המפלגה בבחירות האחרונות לכנסת ה-21.
האם האשם העיקרי הוא בגבאי? או שאולי, הנסיבות הסביבתיות, חוסר האמון של חבריו למפלגה במנהיגותו היו מרכיב משמעותי בנפילה הגדולה? מה הייתה הטעות הגדולה ביותר של גבאי? ומה אמור לעשות יורשו בתפקיד כדי לא לחזור על הפיאסקו?
פעל נכון עד מו"מ עם ראש הממשלה
לדעתה של היועצת האסטרטגית תמי שיינקמן, גבאי דווקא החל תהליך חיובי בעבודה, אך לרעתו עמדה מסורת חיסול היו"רים של המפלגה ובהמשך גם התרסקות אמינותו בעקבות המו"מ שניהל בחשאי עם נתניהו – מו"מ שגמר אותו פוליטית, לדעתה.
"אבי גבאי בא למפלגת העבודה כדי לשנות - והצליח. הוא שידר אוטנטיות, יושרה, דיבור בגובה העיניים, ודווקא התכונות החזקות ביותר שלו, הן אלו שהיו לו לרועץ. היושרה והסיסמה שהציג בקמפיין בקול ברור וחזק, שלא יחבור לממשלה בראשות נתניהו, היוותה נקודת זכות ברורה עבורו.
"אך במשא ומתן שקיים מול נתניהו כ-24 שעות לפני סיום מועד הרכבת הקואליציה – איבד גבאי את הנכס העיקרי שעמד לזכותו. החלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים נכונה לעת הזו. וכפי שאמר בצדק בנאום הפרישה שלו - המאבק לראשות המפלגה, כאשר חלק מהחברים היו ראשי מפלגה לשעבר וכעת מחויבים לעבוד מתחתיו - יוצר תככנות ושליפת סכינים, שאינה מאפשרת לפעול אל מחוץ למפלגה".
"אבי גבאי בחר לצאת ממרוץ העכברים החוזר על עצמו במשך שנים ארוכות בתוך המפלגה הכולל את חיסולו של המנהיג 'התורן' והזמני העומד בראשה", סיכמה שיינקמן.
השבירה למרכז התנקמה בו
אריאל סנדר, יועץ אסטרטגי בקבוצת גלעד, ניתח את התרסקותו של גבאי והסביר כי "בחירתו לתפקיד היו"ר, סימנה את שיאו של ניסיון השבט הלבן לבחור מועמד שלשיטתו יצליח להביא קולות מהימין - מה שהוכח כמנותק לחלוטין מהמציאות.
"גבאי נבחר על גלי הרצון להביא קולות של מזרחיים מהפריפריה, אבל כדמות המזרחי מהשבט הלבן: מנכ"ל מצליח, צפון תל אביבי, 'משלנו'. לראייה, למחרת בחירתו קיבלה המפלגה 24 מנדטים בסקרים וחזרה בין רגע להוביל את המחנה לאחר סקרים רעים מאוד.
לצערו של גבאי ולצערם של חבריו למפלגה, ההצלחה בסקרים התבררה במהרה כמומנטום זמני בלבד, כאשר גבאי עשה את כל הטעויות האפשרויות בדרך למטה.
"הטעות הראשונה של גבאי נגעה לעניינים הפנימיים של המפלגה, להשתלט על המנגנון המפלגתי, להעביר לעצמו את כל סמכויות הניהול הארגון והכספים ולשלוט באופן בלעדי במפלגה. התנהלותו כלפי הפעילים הוותיקים והח"כים יצרה מתח תמידי בינו לבין וותיקי המפלגה, מה שגרם לפירוק האיזונים והבלמים שאילץ את גבאי להתעסק כל הזמן בבעיות פנימיות של המפלגה.
"טעויותיו הגדולות יותר של גבאי היו התבטאויותיו. אמירות כמו 'השמאל שכח מה זה להיות יהודים' ו-'אין צורך לפנות התנחלויות כחלק מהסכם שלום' - נתפסו במחנה שלו כצלם בהיכל, והרחיקו ממנו ציבורים גדולים ומשמעותיים, שהרגישו שמכרו את עקרונות המפלגה כדי להביא קהלים חדשים.
"גבאי הפך למת מהלך"
"שיאו של רצף הטעויות היה הקמפיין שהוביל גבאי בבחירות האחרונות", הוסיף סנדר את ניתוח הכישלון המהדהד. "למרות שהיה ברור שהוא לא הולך להיבחר לראשות הממשלה, יצאה המפלגה בקמפיין שסבב סביבו. רק כשהתברר כי המסר לא עובר, הוצבה 'הנבחרת' של הח"כים בעבודה במרכז הקמפיין.
"גם ההחלטה לנקוט בקו נחרץ של 'אנטי ביבי', מתווה הגז והשחיתות – לא ממש דיבר אל רוב אזרחי ישראל והביא את המפלגה להתרסקות בבחירות. למעשה, המסמר האחרון בארונו של גבאי ננעץ עם כישלונו של המו"מ שניהל עם נתניהו להרכבת הממשלה. מרגע חשיפתו – גבאי הפך למת מהלך במערכת הפוליטית.
"גבאי היה צריך להניח לעניינים הפנימיים של המפלגה, להתנהל בגמישות ולא להפוך הכל לסוג של מבחן מנהיגותי. גבאי יכול היה לרתום את הפעילים הוותיקים והח"כים, לחבק אותם ולתת להם תחושת שיתוף לאורך כל הדרך.
עם הגעתו של בני גנץ לזירה, היה נכון מבחינת גבאי לוותר על האגו וכבר בשלב המוקדם להציע לגנץ את המלוכה. בטווח הארוך מהלך זה היה משתלם לו מאוד, מנהיגותו הייתה נבנית והייתה לו לגיטימציה רבה במפלגה כאדריכל המהלך.
היורש צריך ללמוד מהטעויות
סנדר מנתח את האפשרויות העומדות כעת בבחירת המנהיג היורש הבא, שדמותו תקבע במידה רבה את עתידה של המפלגה. "בחירה באיציק שמולי כיורש, תוכל להפיח רוח חדשה במוסדות המפלגה ולמשוך קולות של אנשים שמאמינים לו ובו וגם לאפשר חיבורים מחזקים עם כוחות אחרים במערכת הפוליטית.
בחירה בעמיר פרץ אולי לא תביא רוח חדשה למפלגה, אבל היא יכולה להוות מהלך אסטרטגי למחנה המרכז-שמאל, כי פרץ מסוגל להביא קולות מהימין ולשנות את מאזן הגושים.
לעומת זאת, בחירה בסתיו שפיר להנהגת העבודה, עלולה להיות מהלך קיצוני ולא בריא למפלגה ולטשטוש ההבדלים בינה לבין מרצ. בכל מקרה יורשו של גבאי צריך להימנע מהמתקפות הישירות על ביבי והליכוד ולמקד את הקמפיין הקצר בכחול לבן", סיכם סנדר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
