אלי פלאי וניצה (קלינר) קסיר, גבר חרדי ואישה חילונית, עומדים בראש "המכון החרדי למחקרי מדיניות" - מכון ראשון מסוגו בחברה החרדית הנחשב לגוף מחקר מוביל בגיבוש מדיניות ואסטרטגיה, וזוכה לאוזן קשבת ממשרדי ממשלה, ועדות כנסת, ח"כים וקרנות פילנתרופיות. "העשייה שלנו במכון לא נועדה לסייע לחרדים כסקטור אלא לשלבם בחברה הישראלית - לטובת כלל החברה", אומר פלאי, איש עסקים ויזם חברתי חרדי שהקים את המכון בשנת 2014. "צריך להבין שככל שהמדינה תתכנן יותר - התלות בפוליטיקאים תרד, וכך ייעלמו לאיטם הדיבורים על 'סחטנות' וכותרות מפוצצות על 'מיליארד שקלים לחרדים'. מדברים על כפייה דתית, אבל אם היו מתכננים מראש ערים לחרדים, הם לא היו צריכים היום לזלוג לשכונות חילוניות והיתה נמנעת ההתנגשות. הבעיה היא שהמדינה לא מתכננת, ואם ההתנהלות הנוכחית תימשך - ניכנס למסלול התנגשות חמור פי כמה מהמצב כיום".
בדומה למרבית החילונים והחרדים, גם פלאי וקסיר חלוקים בסוגיות הליבה דוגמת גיוס החרדים ויחסי דת ומדינה - אך הם שותפים לתחושה של מורת רוח גדולה בימים סוערים אלו של בחירות רודפות בחירות. "בכל הקשור ליחסי חילונים־חרדים, הלכנו אחורה לצערי", אומר פלאי. "ליברמן מחזיר אותנו לשיח המתלהם של לפיד מ־2013. מה זה 'ממשלה ללא חרדים'? זה אומר שהחרדים ייעלמו לך מהעיניים? ליברמן ולפיד מעוניינים ללבות תסכולים לצורך הון פוליטי, אך שנאה לבדה לא מקדמת מדיניות. אותנו מעניין לייצר פתרונות".
קסיר מסכימה חלקית: "בתור חילונית שהיתה בצבא, וגם ילדיה משרתים היום במילואים - ברור שאני רוצה לראות את החרדים משתתפים בנטל הזה", היא אומרת, "השאלה היא אם לחייב אותם להתגייס יגרום להם ללכת לצבא. התשובה היא לא".
אף אחד לא שואל גברים ונשים חילונים אם הם מעוניינים לשרת - מחייבים אותם על פי חוק והם ייענשו אם יסרבו. מדוע את מקבלת את הנחת היסוד שהחרדים זכאים לחופש בחירה?
"ממש לא, אני חושבת שהם צריכים להתגייס אבל אני גם ריאלית ויודעת שאחרי 70 שנה זה לא יקרה בן־לילה רק כי יהיה חוק. אבל מה שחשוב יותר, וזה כדאי שכל האזרחים יבינו, גם החילונים ביותר, זה שאסור לכרוך בין סוגיית השירות לבין התעסוקה. אם נאמץ גישה של לאסור עליהם לעבוד אנחנו מענישים לא רק את החרדים, אלא גם את עצמנו כחברה. המשק ייפגע, הפריון הכולל יירד ונטל הקצבאות, כלומר המסים שלנו, יהיה כבד יותר. נצא קירחים מכל הכיוונים".
להשלים את פערי הידע
במסגרת פעילותו בחמש השנים האחרונות עסק המכון החרדי במיפוי שוק התעסוקה לנשים חרדיות, יצירת מסמכי מחקר ומדיניות בערים בעלות אוכלוסייה חרדית, מיזמים לשילוב חרדים בהיי־טק וכמובן - ריכוז, מחקר וניתוח נתונים לצורכי גיבוש מדיניות. "המכון החרדי עושה עבודת קודש", מחמיא דב מורן, ממציא הדיסק־און־קי ואחד האישים המשפיעים ביותר בארץ ובעולם בתעשיית ההיי־טק. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מוסיף כי "מה שהמכון החרדי עושה חשוב לכלל ישראל", וגם לרב ופרופ' שלמה קליש, מבכירי תעשיית ההיי־טק, יש דברים טובים לומר: "המכון הוא בין הגופים הרציניים היחידים בתחום שילוב החרדים בהיי־טק".
פלאי הבין שאם הוא רוצה להשפיע הוא צריך לייצר תשתית ידע ומחקר למגבשי המדיניות. "נדהמתי מהפער בין האיכות והידע של הגורמים המקצועיים לבורות בכל מה שנוגע לחרדים. ציטטו את אחרון האייטמים שראו בטלוויזיה או קראו בעיתון על חרדים, והביאו לי אותם כסימוכין, כאילו מדובר באמת צרופה שבאמת משקפת משהו מהמציאות".
מה למשל?
"נושא תלמידי הישיבות מחו"ל. בתחילת העשור המדינה החליטה להפסיק לתקצב את הנושא, ובמכון הישראלי לדמוקרטיה יצאו בנתון מפוצץ על ירידה של כ־90% במספר התלמידים. כשחזרו התקציבים היתה עלייה של מאות אחוזים. ב'הארץ' מיהרו לחגוג שיש הוכחה חותכת שכל מערכת הישיבות החרדית מוזנת מכספי הממשלה, והחרדים בחו"ל פרזיטים כי הממשלה נותנת 700 שקלים לישיבה. מה הסיפור האמיתי? מרגע שהממשלה לא מתקצבת, רוב הישיבות הפסיקו לבקש מהמדינה מימון. אז התלמידים 'נעלמו' אמנם - אבל מהרשימות, לא מהישיבות. איך אומרים היום? פייק ניוז.
"למה אני מספר את זה? כי יושב פקיד באוצר, קורא את הסיפור הזה ב'הארץ' - ואומר לעצמו שכל הסיפור של תלמידי חו"ל הוא בועה שנועדה לסחוט כסף מהמדינה. כשהמידע הגולמי שגוי - אתה מגיע למסקנות שגויות".
קסיר, שכחוקרת בכירה בבנק ישראל היתה אחראית ליצירת הקטגוריה הנפרדת לחרדים בדו"חות העוני, שותפה לתחושות של פלאי. "גם בביטוח לאומי למשל לא ידעו עד לאחרונה לזהות בוגרי אקדמיה חרדים בשוק התעסוקה. הפעילות שלנו במכון נועדה להשלים את פערי הידע האלו, ולסייע בקריאת הנתונים על מנת שישקפו את המציאות בשטח".
לפצח את הקוד החרדי
מחקריה של קסיר מלמדים כי ישראל מצויה על סף מהפכה דמוגרפית. עד 2065 האוכלוסייה החרדית תשלש עצמה ותהווה כשליש מהאוכלוסייה הכללית וקרוב ל־40% מהיהודים בישראל. כבר היום חמישית מהילדים בגילי 9-0 הם חרדים, כאשר נשים חרדיות יולדות כשבעה ילדים בממוצע - יותר מפי שלושה מחילוניות, ולעומת ארבעה ילדים במשפחות של הציבור הדתי־לאומי. "החרדים לא יולידו פחות ילדים", מבהירה קסיר. "הקיצוץ בקצבאות משפיע על נתוני התעסוקה, לא על הילודה. ההשוואות בין החרדים לתמורות שחלו בחברה הערבית, שבה אכן חלה ירידה דרמטית בילודה, אינן רלוונטיות. הערבים ברובם מנסים להידמות לחברה היהודית הלא־חרדית, החרדים לא".
החרדים תופסים עוני כאידיאל?
"לא יודעת אם אידיאל, אבל ללמוד תורה חשוב יותר עבורם מהכנסה גבוהה. אצל החרדים קיים 'פרדוקס העוני' - הם עניים הרבה יותר מיהודים לא־חרדים, אבל באופן מדהים שיעור החרדים המרוצים ממצבם הכלכלי גבוה יותר מחילונים ומדתיים".
קסיר ופלאי מדגישים כי על אף שביעות הרצון שמגלים החרדים, התמונה רחוקה מלהיות ורודה. "לפי חישובים שלנו, נדרשות בניית 200 אלף יחידות דיור ב־20 השנים הקרובות כדי לשכן את כל החרדים שנולדים היום", אומר פלאי. "כמו לבנות בכל שנה את מודיעין עילית. הצענו בנייה של שתי ערים חרדיות והרחבה מותאמת של ערים ושכונות קיימות. בינתיים במקום למצוא פתרונות עסוקים במלחמות וטומנים את הראש בחול".
אילו פתרונות לא מיישמים למשל?
"קח את ירושלים - רבע מהחרדים גרים בעיר הזו. חסרות 1,300 כיתות לימוד לחרדים - זה אומר כ־50 אלף ילדים בלי כיתה קבועה. יש בעיר מבנים שהולכים ומתרוקנים בגלל עזיבת חילונים אבל ניר ברקת כראש עירייה לא היה מוכן לשחרר אותם כי 'שטח משוחרר לא יוחזר' - לחרדים. אז החרדים נאלצים להקים קרוואנים ככיתות ומעצבנים את העירייה ואת החילונים".
שכונות בירושלים שהיו חילוניות הופכות גם כך לחרדיות.
"נכון, אבל זה לא היה צריך להיות ככה. לחרדים אין שכונות ייעודיות לגור בהן, אז הם עוברים לרמות, לגבעה הצרפתית, לנווה יעקב ואפילו לבית הכרם. ואז הצעיר החילוני מקריית יובל מתעצבן כי הוא מרגיש כי שינו לו את אופי השכונה. הוא צודק, אבל אם מראש היו מתכננים שכונות לחרדים - זה היה נמנע".
אתה מברך על הקמתה המתוכננת של העיר החרדית כסיף ליד תל ערד?
"לא. במקום לעזור מרחיקים את החרדים לאזור עם אפשרויות תעסוקה מוגבלות. מה אומרים לנו במשרד השיכון? 'בכל מקרה חרדים לא עובדים'. מנגד, המדינה תכננה להקים עבור החרדים את חריש, ליד כביש 6 ועם גישה למרכזי תעסוקה. אך אז קפצו אנשים ואמרו 'לא יקום ולא תהיה עיר חרדית' - וזה מה שקרה. החילונים חגגו, אבל הם מענישים את עצמם, כי החרדים האלו לא יגורו בירח, אלא לידם, ואז יתלוננו על הדתה".סוגיית לימודי הליבה תופסת חלק רב מהמחלוקות בין חרדים לחילונים, ולפי נתוני המיצ"ב יש סיבה לדאגה: בנים חרדים רושמים ציון ממוצע 39 בלבד במתמטיקה (לעומת 62 בקרב יהודים לא־חרדים) ו־57 בעברית. בנות חרדיות מצויות במצב מעט טוב יותר, אך גם הן נכשלות במתמטיקה. "אני אשמח מאוד שהחרדים ילמדו ליבה - אבל כמו בסוגיית הגיוס, הרצון שלנו כחילונים לא רלוונטי", אומרת קסיר. "האוצר היום 'מעניש' מוסדות חרדיים שלא מלמדים ליבה ומוריד בתקצובם, במקום להשלים את הפער הזה בשוברים לחינוך א־פורמלי, מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, כדי שילמדו מדעים ואנגלית".
"להפריד את השירות מהתעסוקה". פלאי וקסיר // צילום: אורן בן חקון
בלוף האקדמיה
תחום החינוך משליך כמובן גם על התעסוקה. שיעור הגברים והנשים החרדים שהחלו לעבוד ב־15 השנים האחרונות אמנם זינק ב־50-35 אחוזים, אך פערי השכר בין נשים וגברים חרדים למקביליהם החילונים והדתיים נותרו גבוהים - 44-28 אחוזים. פריון העבודה הנמוך עומד במוקד העיסוק של אנשי המכון החרדי, המעורבים בפרויקטים של הכשרת מאות נשים וגברים חרדים צעירים למקצועות ההיי־טק, בשיתוף חברות ענק כמו מובילאיי וגוגל. המדינה, מתברר, כמעט שלא מסייעת לתוכניות אלו. "זה אבסורד שזועק לשמיים", אומר פלאי. "הרי התעשייה משוועת למהנדסים חדשים, ויש בקרב החרדים הון אנושי מדהים שיכול בקלות להרוויח משכורות של 25-20 אלף. לא צריך להמציא את הגלגל - רק להתאים. לצערי המדינה גוררת רגליים".
מה המכשול העיקרי?
"אני קורא לזה 'בלוף האקדמיה'. האוצר אומר שהוא לא מאמין בסמינרים, אלא נותן כסף למי שהולך לאקדמיה, אז פרויקטים שלנו לא מקבלים שקל. לרשות החדשנות יש מיזם של הסבה להיי־טק, אבל הוא לא רלוונטי בכלל לחרדים. למה? כי הקריטריון הוא שמחצית מהתלמידים יהיו בעלי תואר אקדמי. ככה מפספסים את עתודת ה־8200 החרדית ושולחים אותם לעשות תארים במשפטים או מינהל עסקים שלא יעזרו לרובם, ובטח לא למדינה".
למי כן יעזרו?
"למל"ג, שיוכלו לסמן 'וי' ברובריקה של 'חרדים באקדמיה' ולחזק את הגילדה שלהם".
המדינה רוצה "לחנך" את החרדים?
"לצערי כן. המל"ג הוא סדין אדום בעיני החרדים, במידה רבה של צדק, בעיקר בנושא של הפרדה מגדרית בכיתות. זה חלק מתופעה רחבה יותר של ניסיון לשנות את הזהות החרדית".
אתה מתכוון לבג"ץ?
"באופן כללי מערכת המשפט, גם היועצים המשפטיים. בג"ץ לא פרטנר להובלת תהליכי התיקון בחברה החרדית, ולעיתים גם מהווה מכשול".
יגידו לך שישראל דמוקרטיה מערבית, לא מדינת הלכה שבה גברים ונשים לומדים בנפרד.
"נניח שאתה צודק, אבל החרדים לא יתחילו לפתע ללמוד במתכונת של גברים ונשים באותה כיתה, ו־90% מהם גם לא הולכים לאקדמיה. השאלה היא מה עושים - מוותרים על הון אנושי מופלא או עושים את ההתאמות כדי להוביל את ישראל לשגשוג".
מה הפתרון?
קסיר: "אנחנו מציעים הקמת מועצה להשכלה טכנולוגית, מקבילה למל"ג. אם הממשלה תתקצב מועצה כזו ביחס לתלמיד, כמו באקדמיה, ויינתן לכל אזרח - חילוני, דתי, חרדי או ערבי - חופש בחירה, אז נראה זינוק במספר החרדים שהולכים למקצועות ההיי־טק".
צה"ל יכול לסייע בשילוב חרדים בשוק התעסוקה?
פלאי: "כן, לא בגיוס בכפייה אלא ביצירת הנטוורקינג שחסר לחרדים".
הפוליטיקאים החרדים פוחדים שתייתרו אותם?
"לא. במו"מ הקואליציוני האחרון הם דנו לא רק בכסף לישיבות ובגיוס, אלא בנושאי מאקרו של דיור, תעסוקה. רוב החרדים יעשו את ההתאמות הנדרשות כדי ליהנות מרווחה כלכלית, תוך תלות מינימלית במדינה - אבל רק אם לא תאיים על אורח חייהם. אם לא תייצר פתרונות בטווח הקצר, יצרת בעיה אסטרטגית בטווח הארוך. אנחנו אופטימיים, אבל כדי להצליח צריך להתחיל לתכנן כבר מעכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו