מסייעת היי־טק

לא מוגזם יהיה לומר שרבבות אנשים מקנאים בעובדי ההיי־טק בישראל. מדובר בעבודות הכי נחשקות בשוק, ועל כן המון ישראלים היו מחליפים את מקצועם ברגע, אם היתה להם הזדמנות לקבל שכר, הטבות ותנאים סוציאליים של שכיר בחברת סטארט־אפ או בחברת טכנולוגיה מובילה. אבל מתברר שיש גם מי שרצתה ואף עשתה את הכיוון ההפוך, מהיי־טק לעבודה שונה בתכלית, ולא מתחרטת לרגע.

שמרית שאקי (42) עבדה בחברה לציוד רפואי ובבית תוכנה למערכת CRM כ־16 שנים. כבעלת כישרון טבעי לעסוק בתחום, להיי־טק היא הגיעה בעזרת יכולות עצמאיות, ללא לימודים כלל. כיום היא גרה בפתח תקווה עם בעלה ושני ילדיהם. הוא מאמן כדורגל בהפועל פתח תקווה ובעל עסק עצמאי לקידוחי כלונסאות, והיא - משמשת בשנים האחרונות סייעת בגן ילדים.

"בשונה מהיי־טק, עבודה עם ילדים היא עבודה מהנשמה", מסבירה שמרית מה משך אותה להחליף מקצוע מבוקש כל כך בעבודה עם ילדים. "אהבתי את העבודה בהיי־טק, אבל בשונה מהיי־טק, ששם הסיפוק הוא כלכלי, בתור סייעת אני מרגישה שאני באמת תורמת ומשפיעה באופן משמעותי על חיי הילדים. אם זה בתחום התפתחות הילד וההתקדמות ממוטוריקה עדינה ואילך, ועד התמיכה הנפשית והעזרה להורים בכל בוקר. מבחינתי, להצליח עם ילד שסובל מקשיי התפתחות זו משמעות נוספת בחיים שלי".

איך מתמודדים עם שינוי משמעותי כל כך בשכר?

"בהיי־טק הרווחתי פי ארבעה ממה שאני מרוויחה עכשיו, אבל יש דברים שלא נמדדים בכסף. את פירות העשייה בעבודה עם הילדים אתה רואה יום־יום מול עיניך, את ההצלחה וההתקדמות שלהם. והידיעה שיש לך חלק בזה, מה שזה עושה לנפש - עוד כמה אפסים במשכורת לא יצליחו ליצור. השכר בהיי־טק אמנם גבוה בהרבה, אבל בעבודה עם ילדים התמורה היא הרבה יותר גדולה ברמה האישית והמקצועית".

מה משך אותך להמיר מקצוע?

"תחום ההיי־טק, כידוע, הוא תובעני. ההחלטה לעזוב את התחום הגיעה לאחר שהרגשתי מיצוי, ויותר מכך, הרצון לשהות יותר זמן במחיצת ילדיי ולגדל אותם כפי שאני חושבת ורוצה. חוץ מזה, מאז ומתמיד ילדים מרגשים אותי. תמיד היה בי רצון להקשיב להם, ללמד ולהעצים אותם, לגרום להם להאמין בעצמם. מי שלא נמצא בגן לא יוכל להבין זאת".

ללמוד מהילדים

ההחלטה נפלה ברגע אחד לפני שבע שנים, כשבתה של שמרית סיימה גן חובה, אך היא מודה שהחיפוש אחר הגשמה עצמית ליווה אותה במשך זמן רב, כל שהיא היתה זקוקה לו היה רק דחיפה. "ערב אחד ישבתי עם חברה טובה והיא העלתה את האופציה של סייעת. אני עדיין זוכרת את הניצוץ. מאותו הרגע הבנתי שזה הייעוד שלי. כל התהליך לקח חודש בלבד. כשהדברים באים מאהבה ומרצון, הכל מסתדר בצורה הטובה ביותר".

מה העבודה בגן נותנת לך שההיי־טק לא סיפק?

"ראשית, בגלל המאפיין הטיפולי, בעבודה עם ילדים הנתינה עצמה היא הסיפוק שבעשייה. לאהוב אותם זה לקבל חזרה כפליים. שנית, אמנם העבודה בגן היא מורכבת ודורשת לא מעט סבלנות, אבל ההתמודדות איתה מדהימה. אנחנו עוברות המון השתלמויות בנושא חינוך, בהתמקדות בגיל הרך, ובעזרת תוכנית כישורי למידה אשר פועלת בגן אנו מיישמות את הידע שלנו, מסייעות לילדים ונותנות כלים להורים. הכיף הכי גדול הוא לראות שינויים שחלים בילדים בעזרתנו. דבר אחרון, כפי שאנו מורי דרך לילדים, אנו למדים מהם לא פחות. אנו בעצם המראות של הילדים ומודל חיקוי עבורם, וזה משפיע גם עלינו".

אי אפשר לשוחח על שנת הלימודים הקרבה, בטח שלא עם סייעת בגן ילדים, בלי להעלות את אחד הנושאים המדוברים והכואבים של התקופה - התעללות בילדים בגנים. 

"בגני הילדים בפתח תקווה יש צוות רב מקצועי שעובר בין הגנים", מסבירה יפה שרעבי, יו"ר סייעות גני ילדים בפתח תקווה וחברה בפורום הארצי של סייעות גני ילדים, בהתייחס לשאלה כיצד הגנים בעיר מתכוננים לשנת הלימודים החדשה בתקופה טעונה כל כך.

"מצד אחד הגנים פתוחים להורים, ומצד שני יש מדיניות 'דלת פתוחה' בכל עניין כדי לתת מקום לכל אתגר וקושי של הצוות.

"אני בהחלט מזדהה עם החשש של ההורים, וכל מקרה שמפורסם חדשות לבקרים על התעללות ויחס מזעזע לילדים שובר את הלב ומכעיס כל כך. מציאות של פגיעה, אלימות מילולית או פיזית אינן מתקבלות בשום צורה. לקראת ימי היערכות לשנה הבאה, נגביר את השיח בנושא כדי לתת כלים להתמודדות".

ערוץ פתוח להורים

מנכ"לית העמותות לקידום מקצועי וחברתי, הילה קניסטר בר דוד, מדגישה שהחדשות הנוראיות שפקדו אותנו לאחרונה משליכות גם על אלפי הסייעות שעושות את עבודתן נאמנה. "החלטתי לערוך שלושה אירועים גדולים בסוף חודש אוגוסט עבור אלפי הסייעות, על מנת לחזק את כלל העובדות לקראת שנת הלימודים הקרובה. אנחנו צריכים להבין שמדובר על אלפי סייעות ומטפלות אשר נותנת את נשמתן יום־יום עבור היקר לנו מכל. הן מחנכות, מאכילות ומטפלות בילדים שלנו, ולא ייתכן שבגלל כמה אירועים חריגים שהתגלו, שאנחנו מגנים אותם בתוקף, ישליכו על סקטור עובדים שלם שעושה עבודת קודש".

"מקרי ההתעללות שקרו ועדיין קורים, לצערי, גרמו לי להלם ועצב רב", אומרת שמרית בכאב. "לא הצלחתי להבין מעולם כיצד ניתן להתעלל בחסרי ישע שזקוקים לנו כל כך וסומכים עלינו".

הרגשת בשינוי ביחס של ההורים לאחרונה?

"באופן אישי לא הרגשתי בשינוי של יחס ההורים כלפינו. קבוצת ההורים בגן שלנו ממשיכה איתנו כבר שנה שלישית, הורים נהדרים שיש להם ערוץ פתוח איתנו".

יש ימים שבהם את מתחרטת על הצעד הדרסטי?

"אין לי שום חרטה לרגע, אני עושה את עבודתי ואת בחירותיי באמונה גדולה ובלב שלם".

בצעירותך, תיארת לעצמך שתגיעי למקצוע הזה?

"אם להודות על האמת, התחומים שעניינו אותי כשהייתי ילדה היו בכלל ריקוד וספורט. אך למרות הכל, אני מאמינה שלא סתם הגעתי לעבוד עם ילדים. אני נהנית מכל רגע".

מה תאחלי לעצמך לקראת השנה החדשה?

"כמו בכל שנה, אני נרגשת לקראת פתיחת שנת הלימודים. בכל שנה מגיעה קבוצת גיל שונה, זה מאתגר ומסקרן. אני מאחלת לעצמי להמשיך לתת מהלב ולאהוב את מה שאני עושה. לפרוח ולצמוח. ובעיקר בריאות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו