סקר "ישראל היום" ו"מאגר מוחות": הציבור מעדיף ממשלת אחדות

סקר "ישראל היום" שנערך השבוע, בעיצומם של ימי ההסלמה בדרום, מלמד שהציבור מסמן למנהיגים את המוצא מן הפלונטר: 40% מעדיפים ממשלת אחדות של הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו, 28% מעדיפים ממשלת ימין צרה, ורק 17% היו רוצים לראות ממשלת שמאל צרה (ל־15% אין דעה בנושא). התמיכה בממשלת אחדות גבוהה במיוחד בקרב מצביעי ישראל ביתנו (81%) וכחול לבן (68%). 

מצביעי גוש הימין־חרדים, לעומת זאת, פחות נלהבים. רק 38% ממצביעי הליכוד מעדיפים ממשלת אחדות (לעומת 53% המעדיפים ממשלת ימין), ובמפלגות החרדיות יש רוב מובהק התומך בממשלת ימין - 75% ממצביעי יהדות התורה ו־73% ממצביעי ש"ס.

עוד בנושא

במקרה של אחדות: יעלון יכהן רק תחת גנץ

נתניהו לליברמן: "האם תשב בממשלה שנשענת על טיבי?"

ליברמן: "לא קיבלתי מגנץ 'כן' למתווה הנשיא"

בניסיון למנוע בחירות שלישיות: ריבלין במרתון פגישות עם ראשי הסיעות

 

התמיכה הנמוכה יחסית בקרב הימין בהקמת ממשלת אחדות, לעומת שיעור התמיכה הגבוה יותר בקרב מצביעי המרכז־שמאל, מעניינת במיוחד לנוכח העובדה שאילו הבחירות היו נערכות היום, גוש המרכז־שמאל היה מנצח. אמנם לפי הסקר לאף אחד מהגושים אין 61 מנדטים, אבל גוש המרכז יותר קרוב לשם: 58 מנדטים (45 ללא הרשימה המשותפת), לעומת 53 מנדטים לגוש הימין־חרדים. מפלגתו של ליברמן תוסיף להיות לשון מאזניים, והיא תזכה ל־9 מנדטים.

נתון נוסף שצריך להדאיג את הימין הוא השחיקה במעמדו של נתניהו והעלייה במעמדו של גנץ. 51% מהנשאלים (בניכוי אלו שלא הביעו דעה) השיבו שיתמכו בו אם ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה, לעומת 49% לבני גנץ. לעדיפות שממנה נהנה גוש השמאל־מרכז במנדטים נוסף כעת גם כמעט־שוויון בין המועמדים לראשות הממשלה. גנץ גם יזכה ברוב בקרב מצביעי הרשימה המשותפת: 56% מהם יתמכו בו בבחירות ישירות, ואילו נתניהו יזכה מהם ל־0% אחוזי תמיכה. 

ייתכן שנאומיו של גנץ במעמד קבלת המנדט מהנשיא או בעצרת השנתית לזכר יצחק רבין אכן הצליחו לשוות לו דימוי מנהיגותי יותר. הנתונים עשויים גם להעיד על שחיקה במעמדו הציבורי של נתניהו, לנוכח הכישלון בהרכבת הממשלה והעיסוק הגובר בפרשיותיו המשפטיות.

השמאל רעב, הימין עייף

אבל הנתון שממנו צריך לחשוש הימין יותר מכל במקרה של מועד ג', הוא המשך השחיקה בשיעור ההשתתפות הפוליטית. יותר תומכי שמאל השיבו כי הם בטוחים שייצאו להצביע במקרה שייערכו בחירות נוספות (74% מתומכי כחול לבן, 83% ממצביעי העבודה־גשר ו־83% ממצביעי המחנה הדמוקרטי). שיעור נמוך יותר של מצביעי ימין הביע ביטחון שיחזור לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה: 67% ממצביעי הליכוד, 71% ממצביעי ימינה ו־68% ממצביעי ש"ס. לפחות על מצביעי יהדות התורה יכול הימין לסמוך - 86% מקרבם ישובו להצביע. בעוד הימין מוסיף לאותת על עייפות ועל שחיקה, גוש השמאל־מרכז שומר על ה"רעב", והוא נחוש לממש את הסיכוי למהפך פוליטי גם בפעם השלישית. מה ש"מציל" את הימין הוא כאמור שיעור הצבעה גבוה בקרב מצביעי יהדות התורה ושיעור נמוך בקרב מצביעי הרשימה המשותפת: 52% בלבד מהם הצהירו כי הם בטוחים שיגיעו לקלפי פעם נוספת.

 

אמון הציבור במוסדות השלטון ממשיך להיות במגמת ירידה. על פי נתוני הסקר, רק 22% מהציבור מביעים אמון גבוה וגבוה מאוד במשטרת ישראל; 28% בפרקליטות; 38% בבתי המשפט; 44% בבית המשפט העליון; 10% במערכת הפוליטית ו־20% בלבד באמצעי התקשורת.

הנתון המעניין ביותר הוא שיעור השחיקה באמון הציבור: 54% משיבים כי במהלך השנה האחרונה פחתה מידת האמון שלהם במוסדות השונים, לעומת 2% בלבד שהעידו על עלייה. בקרב 34% לא חל שינוי. 

בימין לא מאמינים למערכת 

השינויים הגדולים ביותר חלו בקרב מצביעי ימין. 91% ממצביעי עוצמה יהודית מדווחים על ירידה במידת האמון שלהם במוסדות השלטון; וכך גם בקרב 71% מצביעי ימינה, 62% ממצביעי הליכוד ו־59% ממצביעי יהדות התורה. 

עם זאת, גם בקרב מפלגות השמאל חלה ירידה, אם כי מתונה יותר: 49% ממצביעי הרשימה המשותפת מביעים אובדן אמון, 48% ממצביעי כחול לבן, 41% ממצביעי המחנה הדמוקרטי ו־39% ממצביעי העבודה־גשר. 

 

הסקר גם בדק באיזו מידה השפיעו ההדלפות והפרסומים השונים בעניין תיקי החקירה של בנימין נתניהו על עמדות הציבור ביחס לראש הממשלה. כזכור, בשבועות האחרונים התפרסמו מצד אחד הדלפות המוכיחות לכאורה מעורבות פסולה של ראש הממשלה בתכנים תקשורתיים, אך מנגד, פורסם גם מידע המעלה חשד לשימוש באמצעים פסולים בגיוס עדי מדינה נגד נתניהו. 

55% מבעלי הדעה השיבו כי שלל הפרסומים לא גרמו להם לשנות את דעתם. אולם מבין אלו שהושפעו, ניכר כי הפרסומים יותר פוגעים בנתניהו מאשר מועילים לו: בעוד 28% מדווחים כי הושפעו לרעה מהפרסומים, 17% בלבד מעידים כי הושפעו לטובה. 

נתון מעניין, שעשוי להצביע על מגמה שצריכה להטריד את נתניהו, היא שיותר מצביעי ימין הצהירו שדעתם על נתניהו השתנתה לרעה, מאשר מצביעי שמאל שהצהירו כי דעתם הושפעה לטובה. כך, למשל, 25% ממצביעי הליכוד מעידים שדעתם הושפעה לטובה, אך 16% מהם הושפעו לרעה. 33% ממצביעי ימינה הושפעו לטובה, אך 10% מהם הושפעו לרעה. מנגד, אחוזים בודדים בשמאל הודו כי דעתם השתנתה לטובת ראש הממשלה: 4% ממצביעי כחול לבן וממצביעי העבודה־גשר, ו־0% ממצביעי המחנה הדמוקרטי העידו כי שינו את דעתם על נתניהו לטובה בעקבות הפרסומים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו