דורשים צדק משפטי: שלוש שאלות בעקבות הפגנת התמיכה בנתניהו

ראש הממשלה היה הראשון מזה הרבה שנים שהצליח לחזק את המערכת הפוליטית ולחדש מידה סבירה של משילות עבור הכנסת וההמשלה • מערכת המשפט שבראשה ביהמ"ש העליון הצליחה לשעבד את המערכת הפוליטית • היא הצליחה להשתלט עליה ולהחליש אותה לאורך 25 שנה • פרשנות

הפגנת תומכי נתניהו במוזיאון תל אביב // צילום: גדעון מרקוביץ'

"עוצרים את ההפיכה השלטונית". ככל שסיסמת ההפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב מצלצלת בוטה וצורמת, ככה היא נכונה. זה לא נושא חדש. לא ביביסטים פנאטים הרגישו בתופעה ראשונים אלא מלומדי משפט שכתבו על כך ואף השתמשו בביטויים דומים.

נתניהו כהרגלו השתמש בפטיש לשוני של עשרה קילו, אבל בשביל המסמר הזה כנראה שהפטישים הקודמים לא הספיקו. המלומדים קראו לזה כבר לפני כ־15 שנה, "בונפארטיזם שיפוטי" ו"אוזורפציה שיפוטית". אוזורפציה זו תפיסת השלטון שלא כדין.

אז יש כאן שלוש שאלות שמזדקרות במקביל בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה לפני קרוב לשבוע: 1. האם יש כאן או האם היתה הפיכה שלטונית? 2. האם יש קשר בין ההפיכה השלטונית לבין כתבי האישום נגד נתניהו. 3. מה ראש הממשלה נתניהו צריך לעשות במציאות שנוצרה?

על השאלה הראשונה, התשובה היא כן. מערכת המשפט שבראשה בית המשפט העליון הצליחה לשעבד את המערכת הפוליטית. היא הצליחה להשתלט עליה ולהחליש אותה בצורה קטסטרופלית לאורך 25 שנה עד כדי סכנה למדינה. את ההפיכה השלטונית הזאת מסווים באמצעות מטבע לשון לגיטימית של "אקטיביזם שיפוטי", או "מהפיכה חוקתית".

אלפי אנשים הגיעו להביע תמיכה בראש הממשלה

נתניהו היה הראשון מזה הרבה שנים שהצליח לחזק את המערכת הפוליטית ולחדש מידה סבירה של משילות עבור שני המוסדות הדמוקרטיים הריבוניים במדינה - הכנסת והממשלה. יתכן שזו הסיבה שנעשה מאמץ חקירתי כזה לנטרולו. צריך לזכור שהיחלשות הממשל והמערכת הפוליטית נובע מאופורטוניזם של מפלגות מסוימות שתמיד חוברות למערכת המשפט כביכול להגן עליה ולמעשה בוגדים בגופים הריבוניים הייצוגיים.

עכשיו השאלה היא האם כתבי האישום הם סוג של שיא בהפיכה המשפטית שלטונית, שבה מערכת המשפט מבצעת עריפה מטפורית של מי שעדיין ייצג את רצון העם? המלומדים קבעו כבר שההפיכה השלטונית שהביאה ליצירת ה"לגאלוקרטיה" כוללת בתוכה גם את מערכת אכיפת החוק.

מאחר שהלגאלוקרטיה - שלטון המשפטנים - נמצא בעימות קשה ומתמשך עם ממשלת נתניהו, מתעורר חשד כבד שהתיקים נגד ראש הממשלה הוגשו לאחר מאמץ ארוך ולא שיגרתי תחת הסיסמא של ביעור "השחיתות השלטונית". שופט ביהמ"ש העליון יצחק זמיר כבר אמר באחת ההתרעות שלו בעבר כי "שחיתות שלטונית היא סכנה קיומית". אז זה הצידוק האידיאולוגי וכאשר המערכת נכנסת לפעולה נגד ראש הממשלה, היא נמצאת בניגוד עניינים.

כל זה אינו קשור לסוגייה הספציפית של מה ראש הממשלה צריך לעשות במציאות הנתונה. נוצר מבוי סתום, נוצר חלל שלטוני ריק על סף אנרכיה משטרית. אם ראש הממשלה יכול לתרום במשהו להבקעת המבוי הסתום – הוא צריך לשקול את כל האפשרויות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר