ששת הדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון היו מרתקים. הם חשפו פן פחות מוכר במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה. הם שיקפו את ההתלבטויות הקשות של חברי הוועדה ושל נציגי משרדי המשפטים והבריאות וגורמים נוספים, בשאלה אם ראוי שבמדינה דמוקרטית יורשה השב"כ לעקוב אחרי המכשירים הסלולריים של אזרחים תמימים כדי לגלות אם אנשים בסביבתם נדבקו בקורונה.
ביטוי בולט לכך נתן המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד רז נזרי, בתגובה לביקורת נגד התקנות. "אני מוכן להסתכל בעיניים של כל אחד ולומר שהתקנות האלה אושרו ממש לא בקלות ראש. היו דיונים ארוכים ביותר בנושא אצל היועץ המשפטי לממשלה, שבהם הובהר שהטכנולוגיות הקיימות במשטרה לא מספיקות לכך, ולכן אין ברירה ועלינו להשתמש ביכולות השב"כ כדי לאפשר את האינטרס החיוני של הצלת חיים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודה כי "אנחנו מודעים לעוצמה של הכלי הזה ולשינוי שאנחנו עושים במאזן שבין החירות והפרטיות לבין שמירה על בריאות הציבור, אבל אנחנו חושבים שהוא חיוני בצורה שאין כמותה, ובטווח הנראה לעין כרגע זה הכלי היעיל ביותר שיש לנו".
גם פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, השמיעה עמדה ברורה. "המציאות אומרת בצורה חד משמעית שללא הכלי הזה אנחנו מאבדים היום יותר מ־60% מהאנשים שצריכים להיות בבידוד באופן פרטני".
"מצב שלא ידענו כמותו"
פרופ' שוקי שמר, שהיה קצין רפואה ראשי בצה"ל, משמש יועץ לוועדה. לדבריו, "המדינה צריכה להשתמש היום בכל האמצעים. אחד הכלים לכך הוא המעקב. אנחנו נמצאים במצב מאוד מורכב ומסובך, שלא ידענו כמותו מאז 1918. אני תומך בכלי הזה שיעזור למערכת הבריאות להכיל את הבעיה. אבל משום שזה כלי לא פשוט, ואסור שישתמשו בו לצרכים לא נאותים, צריך לעשות ניטור ולראות מדי יום אם הוא עדיין יעיל, וברגע שלא יהיה יעיל, יש לעצור אותו".
עוד בנושא:
• "לא נאפשר את איכון הטלפונים"
• סכנה: כך מבודדים עוקפים את האיכון
• לאחר שביקרה את ישראל: גם נורבגיה תשתמש באיכון ניידים
• בוטל הצו שמונע את המעקבים הטלפוניים
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר הסבירה כי "האמצעים שניתנים לשב"כ הם של מיקום. לא מתחקים אחרי התכתבויות של האנשים ולא אחרי ווטסאפים או אימיילים. מדובר רק בנתונים מינימליים ובמידע הרלוונטי שדרוש כדי שמשרד הבריאות יוכל ליצור את הקשר עם החולה ועם אנשים שעלולים להידבק, ולבקש מהם להיכנס לבידוד. השב"כ לא יזם זאת. הוא מעדיף לפעול בגזרות שלו, אבל מאחר שהוא בעל היכולות הטכנולוגיות, הוא הסכים להיכנס מתחת לאלונקה ולאפשר את השימוש באותן יכולות".
חברי הוועדה לא שוכנעו. הם היו מוטרדים מאוד מהתקדים שייווצר ממתן היתר לשב"כ לחדור למידע פרטי ואישי של אזרחים. בר סימן טוב אמר בתשובה לשאלה של ח"כ יאיר לפיד כי "אנחנו מגיעים רק לאנשים שהיו בקרבת אלה שאותרו כחולים, ולא לכל אזרחי המדינה. אני יכול לומר שלשמחתנו, חלק לא מבוטל מהחולים היו בבידוד לפני שאותרו כחולים".
פרופ' סדצקי הוסיפה לדברים כי "אדם מקבל הודעה שהוא צריך להיות בבידוד, אבל הוא לא יודע למי מהאנשים הוא היה קרוב. כך שלא נפגעת פה סודיות ברמה של זהות האדם שאמור היה להדביק אותו ואם היה לו קשר איתו או לא".
הגנה על המידע
נוסף על כך, התייחס לפיד למאמץ הקוריאני למיגור הקורונה, ובתשובה לשאלתו בעניין אמר בר סימן טוב כי "יש להם אפליקציה שאנחנו ביקשנו להתקין, אפליקציית 'מגן', ויש שם היענות מלאה של הציבור שמאפשרת לדעת איפה היה כל אזרח בכל רגע נתון. רמת הציות שם היא יותר גבוהה".
גם ח"כ איילת שקד היתה מוטרדת מהסמכויות שמוענקות לשב"כ, ושאלה "מי מפקח על כך שהחומר יושמד 60 יום לאחר תום השימוש?". כמו כן ביקשה לדעת אילו דמוקרטיות נוספות משתמשות באמצעי שכזה. בר סימן טוב השיב: "בסופו של דבר, כל מדינה בונה לעצמה את אסטרטגיית ההתמודדות בהתאם לכלים שיש לה. מדינות מאוד גדולות ומבוזרות אינן יכולות לנקוט בכלים שאנחנו נוקטים".
ניצן, נציג הלשכה המשפטית של השב"כ שנכח בדיון, הקשיב לכל הדוברים ולא פצה את פיו, רק כשנשאל ע"י יו"ר הוועדה ח"כ גבי אשכנזי, הוא הסביר כי "המידע שמגיע לשב"כ מגודר בשירות במערכות מידע שרק לחלק קטן מאוד מעובדי השירות יש גישה אליהן והם הוחתמו על טפסים מיוחדים. הוא לא יוצא מהשירות אלא לפלט שעובר למשרד הבריאות, ובסופו של התהליך הוא יימחק באופן מלא ולא יישאר ממנו זכר".
"צעד אחד רחוק מדי"
הביקורת החריפה ביותר נגד גיוס השב"כ לנושא זה הושמעה ע"י ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. היא אמרה כי "לתפיסתנו, הרחבת סמכויות השב"כ היא הדרך הכי גרועה, כי היא יוצרת תקדים. הדנ"א של השב"כ איננו שקיפות. אם אין ברירה, תשתמשו בשב"כ למשך שבועיים, אבל לאחר מכן תעברו לשימוש בטכנולוגיה אחרת. חוק השב"כ מיועד לדבר על הפריפריה של הטרור ואיננו מיועד למקרים כאלה. המידע שאתם שמים בידי השב"כ הוא בעל ערך רב מאוד בעולם הדיגיטלי. הביג דאטה הזה יאפשר לשב"כ להקים מערכות חדשות של למידה עמוקה ודברים אחרים. אנחנו חושבים שצריך להציל חיים ולהשתמש בטכנולוגיה, אך איכוני השב"כ זה צעד אחד רחוק מדי".
נשיאת איגוד האינטרנט בישראל, פרופ' קרין נהון, אמרה כי "השאלה הגדולה היא שאלת הצורך. האם זיהוי מיקום ונתיבי תנועה ומקור ההדבקה, הוא תפקיד של השב"כ? שום דמוקרטיה ליברלית לא מכניסה שב"כ לעניין הזה. מאפשרים לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים כאילו הם היו טרוריסטים. אולי אנחנו משתמשים בתותח כדי להרוג זבוב?".
מאז החל השב"כ לנהל מעקב באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו אחר הטלפונים של אזרחים ששהו בקרבת חולים בקורונה, הוכנסו עפ"י הדיווחים שנמסרו למשרד הבריאות ולוועדת חו"ב יותר מ־20 אלף איש לבידוד, וכ־1,700 מהם נדבקו בקורונה.
.jpg)
בסיכום סדרת הדיונים אמר ח"כ אשכנזי כי "יש דבר אחד שאני לא שבע רצון ממנו, וזו העובדה שאיננו יכולים להגיד עד מתי נשתמש בכלי הזה. אני אומר למל"ל שמרכזת את העבודה, כי אם לא נקבל דיווח רציני על המאמצים להביא כלים חלופיים כמו שיש במדינות אחרות, לא נאשר בקלות הארכת תוקף הסמכות. על נציגי הממשלה יהיה לשכנע אותנו שאין דרך להעמיד כלי אחר. זו המשימה שלכם. שלא יאמרו לי בדיון הבא שלא הבינו את זה. המדינה מחויבת, בצד השימוש באמצעי החריג וחסר התקדים הזה ע"י השב"כ, שתפקידו אחר והוא הוקם לייעוד אחר, לבחון חלופות שונות אחרות".
איכוני הטלפונים - הסמכות המשפטית
השב"כ מופקד עפ"י החוק על "שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".
מדוע הסכימה ועדת חוץ וביטחון לאשר את בקשת הממשלה לאפשר לשב"כ לעקוב אחרי טלפונים ניידים של אזרחים כדי לחשוף אנשים שהתעורר חשש שנפגעו מקורונה?
ההחלטה התבססה על תת סעיף בחוק, הקובע כי השב"כ יוכל לקיים "פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד, רז נזרי, הסביר כי היתה אפשרות להעניק לשב"כ את הסמכות באמצעות תקנות לשעת חירום, אך נבחרה חלופה אחרת. "חשבנו שנכון יותר ללכת במסלול של חוק השב"כ שמאפשר להוסיף תחום פעילות".
התקנה שאושרה ע"י שלושה מחברי הוועדה (היו"ר אשכנזי, והח"כים משה יעלון ואלי אבידר) ותהיה בתוקף עד לסוף אפריל אלא אם יוחלט להאריכה, מסמיכה את השב"כ באישור ועדת משנה של חו"ב "לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם סיוע למשרד הבריאות בביצוע בדיקה בנוגע לתקופה של 14 ימים שלפני אבחונו של חולה, כשהמטרה היא זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועת החולה וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עימו, וזאת לצורך איתור מי שהיה עלול להידבק ממנו". החוק גם מסמיך את השב"כ "להעביר את פרטי המידע למשרד הבריאות כדי שיוכל לתת הנחיות לחולים, לאנשים שבאו במגע קרוב עימם ולציבור הרחב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו