באופן רשמי, ישראל כץ נכנס הבוקר (שני) למשרד האוצר לאחר עשור של פעילות נרחבת במשרד התחבורה ובסיום תפקידיו בתיקי החוץ והמודיעין. כץ מחליף את שר האוצר היוצא משה כחלון, ששימש בתפקיד במשך חמש שנים ובין היתר חתום על תוכנית "מחיר למשתכן" והטיפול במשבר הקורונה בחודשים האחרונים.
שר האוצר היוצא כחלון אמר בטקס: "איזה כיף זה כשאומרים שר האוצר וזה לא אתה". כחלון הוסיף כי הוא מסיים את דרכו הפוליטית "עם סיפוק אדיר. עשיתי כל מה שיכולתי למען החלשים".
במהלך טקס חילופי השרים, הציג שר האוצר הנכנס כץ את מטרותיו עם כניסתו לתפקיד. בין היתר, אמר כץ כי "נעשה הכל כדי להקל על הציבור". עוד אמר כץ כי "תהיה תוכנית מלווה ברפורמות ובקו שאני מאמין בו - בתחרות. לוקחים ממוקדי הכוח ונותנים לציבור, אבל גם בדרך שמיטיבה עם מוקדי הכוח. כל זה בצל המשבר, נבחן את הביצוע ונהיה קשובים. הציבור באחריותנו. יחד עם זאת, יש לבנות את התקציב".
השר כץ הוסיף: "זו תהיה ממשלה חזקה מבחינת היכולת שלה להחליט, ואני בהחלט מדבר על ממשלה בסימן אחדות".
כץ, שהחל את דרכו בכנסת בשנת 1998, היה חבר בעבר בוועדות שונות, ביניהן הכספים, החוץ והביטחון, וחוק ומשפט. תחת ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, שימש כץ כשר החקלאות ופיתוח הכפר, ובממשלות נתניהו מונה לשר התחבורה, תפקיד שבו פעל במשך עשור, שר המודיעין ושר החוץ. כשר התחבורה זכור כץ, בין היתר, בעקבות רפורמת "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי, שהביאה להוזלת מחירי הטיסה ולהרחבת כמות היעדים לטיסות מישראל.
כעת, עם כניסתו למשרד בעל השפעה ניכרת על חיי הישראלים, ניצבת בפני כץ משימה מאתגרת במיוחד לנוכח משבר הקורונה: העברת תקציב המדינה בכנסת, לא יאוחר מ-18 באוגוסט. התקציב שיאושר אמור להיות דו-שנתי, לשנה הזו, שמתנהלת כבר יותר מחמישה חודשים ללא תקציב, ועבור השנה הבאה. קודמו באוצר, כחלון, התנגד לתקציב דו־שנתי - ולעומתו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דווקא רצה תקציב תלת־שנתי לשנים 2023-2020.
עוד בנושא:
• הדילמה של כץ: לקצץ או להטיל מסים
• כחלון פותח את הברז: 20 מיליארד שקלים יתווספו לתקציב הקורונה
• "אם היינו מקבלים את כל מה שאנשי הבריאות רצו, היינו היום עם שלושה מיליון מובטלים"
• כחלון: "סגר שני? המשק יקרוס"
כץ ייאלץ להתמודד עם דילמה משמעותית: הטלת מסים חדשים או קיצוצים במשרדי הממשלה, לרבות משרד הביטחון, ככל הנראה מבלי לקצץ בתקציב משרד הבריאות. כץ יידרש להחליט האם להעלות את המע"מ הכללי, להטיל עוד מסי צריכה או להעלות עוד את מס ההכנסה. אפשרות נוספת היא ביטול הפטורים על מכסי הייבוא והשילוב בין כל הצעדים הללו.
שר האוצר היוצא כחלון, ששימש בעבר כשר הכלכלה והתעשייה, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר התקשורת, הקים ב-2014 את מפלגת כולנו ועמד בראשה. בבחירות לכנסת ה-20 גרפה המפלגה עשרה מנדטים ובשלוש מערכות הבחירות הבאות הלך מעמדה ופחת עד למנדט אחד בזמן ריצה משותפת עם רשימת הליכוד.
כשר התקשורת זכור כחלון בעיקר עם רפורמת הסלולר שהוציא אל הפועל, לאחר שהוכרזה על ידי קודמו אריאל אטיאס. התוכנית הובילה לירידה משמעותית במחירים של מכשירי הסלולר בישראל ובמסלולי החברות. כחלון פעל במהלך הקריירה הפוליטית שלו להוזלת מחירי הדיור, בין היתר באמצעות תוכנית "מחיר למשתכן" שהוביל.
את שנותיו בפוליטיקה הישראלית מסיים כעת כחלון בתום חודשים אינטנסיביים סביב הטיפול במשבר הקורונה. בראיון למוסף "שישבת", אמר כחלון: "המשבר הזה תפס אותנו במצב כלכלי מצוין. רזרבות של יותר מ־30 מיליארד שקלים זה המון, והצלחנו גם לגייס כספים מכל העולם, היו ביקושים לאג"חים שלנו וריביות טובות. הצמיחה גבוהה, החוב נמוך. באנו מוכנים.
"אני מצאתי את עצמי עם הנהלת אוצר מצוינת, מנוסה. אחרי חמש שנים באוצר, אתה רגוע גם מול הלחצים הכי גדולים. ידענו לאיזה גודל של אירוע אנחנו נכנסים, ואמרתי: תירגעו, נטפל. ועברנו את זה בלי דרמות מיותרות".
במהלך הראיון הוסיף כחלון: "אני בן 60, מרוצה, שמח, מדינת ישראל נתנה לי הזדמנות להגיע מהמקום שבאתי, ילד בשכונה, שלא הצליח אפילו להשלים תיכון, אל לב האומה. לחולל דברים מדהימים, דברים שאני מאמין בהם. באתי עם תפיסת עולם מובנית. אני לא מתנצל עליה, אני גאה בה, אני גאה בעבודה שלי במשרד האוצר וגם בנושאים מדיניים וביטחוניים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו