רוצים שינוי במערכת המשפט? זה בידכם

כסיעה באופוזיציה, לחברי ימינה יש הזדמנות ייחודית לקדם את המטרה העיקרית שבשמה רצו לכנסת: רפורמה מקיפה של מערכת המשפט.

פתיחת משפטו של ראש הממשלה נתניהו, כמו גם החלטת שופטי בג"ץ לאסור על צה"ל להרוס את החדר בבית שבו התגורר הרוצח של דביר שורק ז"ל, ממחישים את הכורח הבהול לחולל רפורמה מערכתית. על פי הסכם הקואליציה, הח"כים בליכוד מנועים מלפעול בזירה הרלוונטית היחידה - הכנסת.

עוד בנושא:

מה יעשה רה"מ? ימינה מקדמת את החוק הצרפתי

"נתניהו השתגע, נותן את ועדת הביקורת לשלח"

הצעה: רק ח"כים יבחרו את יועמ"ש הכנסת

בנט: "אל תכעסו על נתניהו, הוא לא איש רע"

לעומתם, חברי סיעת ימינה יכולים להגיש הצעות חוק שיהיה בכוחן לחולל את הרפורמות המערכתיות הנדרשות. להלן, רשימה חלקית:

1. יש צורך גם להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים: עורך הדין של הממשלה וראש התביעה. אסור שאותו אדם ימשיך לבצע את שני התפקידים.

כמו כן, יש להחזיר את הסמכות למנות את היועץ לידי שר המשפטים, ויש להבהיר כי אין תוקף חוקי לחוות דעתו של היועץ.

2. אם למדנו משהו מהתהליך המזוהם שקדם לפתיחת משפטו של נתניהו, אזי למדנו כי על הכנסת להחזיר חסינות מלאה למשך תקופת כהונתם לכל נבחרי הציבור מפני חקירות פליליות והעמדה לדין - גם רטרואקטיבית - על מנת לעצור את הקרנבל. 

התוצאה של המצב הקיים היא שכל נבחר ציבור מתקיים בחסדי הפרקליטים. חסינות גורפת לכולם מונעת קרימינליזציה של הפוליטיקה. על חוק זה להיות גם חסין לביקורת בג"ץ כדי לקיים הפרדת רשויות. 

3. כתבי האישום של מנדלבליט כוללים הגדרה מומצאת חסרת תקדים למונח שוחד, שעומד בסתירה מוחלטת לכוונת המחוקקים. כנ"ל לגבי הגדרתו להפרת אמונים. התנהלותו התאפשרה עקב הלשון הלא מדייקת של חוק העונשין. לכל אזרח שמצא את עצמו מול בית משפט לתעבורה, ברור כי גם פוליטיקאים וגם אזרחים מן השורה צריכים תיקון מקיף של חוק העונשין, שימנע המשך ניצולו לרעה על ידי תביעה בלתי מרוסנת. 

ביום שני האחרון הגישה סיעת ימינה הצעת חוק שתפעל להעניק חסינות בעתיד לראש הממשלה. המעשה אמנם נעשה בשם "רפורמה משפטית", אולם הוא מפספס את המטרה בשלוש דרכים.

ראשית, מדובר בהצעת חוק נקודתית כאשר הבעיה מערכתית. שנית, היות שמשפט נתניהו הוא המערכה העיקרית שבה ישראל נכווית כיום ממערכת המשפט משולחת הרסן, ההתעלמות המכוונת של הצעת החוק ממנו מעידה על חוסר רצינות. מן הסתם, גם אם תעבור הצעת החוק של ימינה, חוסר רצינותה יזמין את הפרקליטות ושופטי בג"ץ לרמוס אותה. שלישית, בהיעדר סעיף רטרואקטיבי, הצעת החוק נראית בצדק כהתרסה ולא כפעולה משמעותית, ועל כן היא פוגעת גם בימינה וגם במלאכת הרפורמה.

אם חברי ימינה יסירו את הצעת החוק הלא רצינית שלהם, ויגישו במקומה חבילת חוקים משמעותיים, המעשה יקדם אותם ואת המטרה שבשמה נכנסו לכנסת. הם יוכיחו שימינה באמת מעוניינת לשקם את המשילות של המדינה, ולא מדברת מהפה אל החוץ. מעשה כזה גם יערער את יציבות הקואליציה.

אם ימינה תמצא 61 חברי כנסת להצביע בעד החוקים, הדבר יכול לפרק את הקואליציה - משאת נפשה של כל סיעת אופוזיציה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו