מנדלבליט נאחז בקרנות המזבח, אך לממשלה אין מנוס מלפתוח בהליך פיטוריו

הקלטות הן קצה הקרחון • היועמ"ש מונה לאחר שמביהמ"ש העליון ומוועדת האיתור הוסתר מידע קריטי, שהיה מוביל לפסילתו, וזה מחייב פעולה • דעה

צילום: אורן בן חקון // היועמ"ש מנדלבליט

פרשת מנדלבליט מסתבכת והולכת. זה זמן רב שנחשף דבר קיומן של הקלטות שהוסתרו, הכוללות מידע חשוב בנוגע להתנהלותו בפרשת הרפז, שלא נכללו במסכת הראיות, שלא הובאו לידיעת הציבור ואף לא בפני ועדת האיתור שבחרה בו לתפקיד. אולם, חרף הביקורת הציבורית, לא רק שהיועמ"ש נשאר בתפקידו, מאז הוא גם אוחז בתפקיד היחיד שיכול להורות על חקירה בעניינו - פרקליט המדינה.

צילום: משה בן שמחון

בליל שבת האחרון חשפה העיתונאית אילה חסון מידע אקוטי נוסף, שלא הובא לידיעת חברי הוועדה, ואף לא לידי בית המשפט העליון שדן בעתירות נגד מנדלבליט טרם מינויו ליועמ"ש: תיק החקירה שלו בפרשת הרפז לא נסגר מהיעדר אשמה. אם אכן הדברים נכונים, הפרשה מחמירה פי כמה. משעה שמנדלבליט לא הצליח לשנות את עילת סגירת התיק טרם מינויו, לאחר מינויו הוא פונה שוב, והפעם, לזה שכפוף לו - פרקליט המדינה דאז שי ניצן, ובניגוד עניינים גמור מבקש ממנו לשנות את ההחלטה בעניין עילת סגירת התיק. שי ניצן דן בנושא עם שותפיו בפרקליטות ורק כעבור חודשים מודיע לפרקליטו של מנדלבליט שלא יוכל להחליט בעניין. באותה תקופה נפתחו תיק 1000 ותיק 2000 ולאחר כמה חודשים תיק 4000.

בסעיף 12 להחלטת הממשלה 2247, הקובעת את דרכי המינוי ליועמ"ש, נכתב כי "המועמד צריך להיות כשיר להתמנות לשופט ביהמ"ש העליון". כלומר, על פי המידע החדש שנחשף, מונה ליועמ"ש אדם שמלכתחילה לא עמד בקריטריון. זאת ועוד, מדובר במידע שהוסתר הן מוועדת האיתור והן מבית המשפט העליון בעת הדיון בעתירות נגדו. מפסק הדין אפשר לראות כי השופט ג'ובראן מניח כי המידע (המלא) בתיק החקירה נגד מנדלבליט הונח בפני הוועדה. ולא רק שאיש לא טרח להעמידו על טעותו, אלא שתהליך ניסיונות ההסתרה ממשיך לאחר מכן.

עוד בנושא:

• "לחקור מיד את אביחי מנדלבליט"

• מנדלבליט ניסה לשנות את העילה לגניזת התיק נגדו לחוסר אשמה

• "עלינו עליך מנדלבליט - תתפטר"

• "אם קלטות הרפז היו בידינו - היינו שוקלים אם למנות את מנדלבליט ליועמ"ש"

הממשלה רשאית, בהתייעצות עם ועדת האיתור, להפסיק את כהונתו של היועמ"ש בארבע עילות. לגבי שתיים מהן כבר אין ספק: ראשית, קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים היוצרים מצב שמונע שיתוף פעולה יעיל. שנית, היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו.

אם עד ליל שבת עוד נדמה היה שכל שצריך לעשות הוא לחקור את הפרשה ולחשוף את ההקלטות, כעת מתברר שהיועמ"ש לא היה כשיר להיבחר לתפקיד מלכתחילה ובעת מילוי תפקידו נהג באופן בלתי הולם. היות שהוא ממשיך להיאחז בקרנות המזבח, אין מנוס וממשלת ישראל חייבת להתחיל בהליך פיטוריו, על פי סמכותה. הדאגה צריכה להישמע מפי כל חברי הכנסת הדואגים לשלטון החוק ולאמון הציבור. "מנדלגייט" אינה יכולה להישאר עניין תקשורתי-ציבורי בלבד. הגיעה העת שממשלת ישראל תפעל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר