"המוסר" החדש: לימין אסור - לשמאל מותר

דמיינו לעצמכם שראש הממשלה נתניהו היה מגיע לראיון מוקלט באולפן ערוץ הכנסת. דמיינו שהיו שואלים אותו שאלה שהוא לא אוהב, ובתגובה היה צורח על המגיש באלו המילים: "יש לך חוצפה של כלומניק, למחוק את הדבר הזה לפני שייגמר בתביעה נגדך. חתיכת אפס שכמוך. אני עכשיו בדרך לבוסית שלך".

דמיינו שלא רק שערוץ הכנסת היה נכנע לבריונות של נתניהו ומצנזר את הראיון תוך ביזוי מחפיר של המראיין - אלא גם עורך עימו ראיון חדש ומתרפס. דמיינו שלמרות מאמצי ההסתרה הכבירים, הראיון הגנוז היה מודלף, ובמהרה היו פוצחים קברניטי הערוץ במסע ציד אחר ה"מדליפים" תוך שליחתם של 15 עובדים לפוליגרף ופתיחה בהליכי פיטורים נגד חלקם.

דמיינו שרק כעבור שלושה חודשים המידע המדהים הזה, פצצת אטום עיתונאית של ממש, היתה מוצאת דרכה לאתר ynet. העיתונאים וארגוניהם השונים היו מאבדים קולם מרוב זעקות "קץ הדמוקרטיה" ומשפטנים וחוקרי משטרה בדימוס היו מודיעים לציבור: "אין מנוס" מפתיחה וחקירה ולידתו של תיק 5000 נגד נתניהו - בגין סחיטה באיומים של עיתונאי.

כעת, תפסיקו לדמיין.

האיומים הבלתי נתפסים אכן הופרחו, צנזור הראיון אכן התרחש, וברגעים אלו ממש ישנם עיתונאים ואנשי תקשורת שעלולים לאבד מקור פרנסתם כי הבוסים שלהם העדיפו להגן על פוליטיקאי מתבהם מאשר עליהם.

אך דבר אחד לא קרה אתמול: לפוליטיקאי המדובר לא קראו בנימין נתניהו - אלא עפר שלח. כן, אותו עיתונאי לשעבר, איש ספר ופרשן ספורט מדופלם בעל הידע הכללי המפליג (זו לפחות התדמית), שבניגוד למירי רגב או לדוד אמסלם לעולם לא "זכה" לחיקוי עילג ומתלהם ב"ארץ נהדרת". לשלח, מתברר, מותר להשתלח בעיתונאי, חרדי יש לציין, לצרוח עליו אם הכה את אשתו, לאיים עליו באמצעות פנייה "לבוסית" - אך כמעט אף אחד מהקולגות שלו לשעבר לא ידרוש ממנו אפילו התנצלות.

למרבה האירוניה, ערוץ הכנסת שהתרפס בפני שלח מופעל על ידי קבוצת RGE – שחלק מבעלי המניות שלה מחזיקים גם בלא אחרת מחדשות 13. כלומר ביד אחת RGE סורקת את עובדי ערוץ הכנסת במסרקות ברזל ומבצעת טיהור של עיתונאיה כדי לרצות את שלח ויאיר לפיד בגלל "הדלפה" רחמנא ליצלן.

ובידה השנייה מעניקים חלק מאנשיה לרביב דרוקר, חברו של שלח, משכורת שמנה ויד חופשית לפרסם חומרי חקירה מודלפים מתיק 4000 כדי לפמפם את הנרטיב שלפיו נתניהו "ערך את אתר וואלה" כי ביקש לשנות משפט וחצי בראיון שערך עימו דב גיל־הר בבחירות 2015. באותו ראיון "ערוך" אגב הטיח גיל-הר בנתניהו כי "ירקת בפרצופו של אובמה". שוו בנפשכם כיצד היה מגיב שלח לשאלה דומה.

האמת, אין מה להיות מופתעים. אנחנו חיים זה זמן רב מדי במציאות מטרידה בה מתקיימות שתי מערכות חוק ומוסר נפרדות, הנבדלות זו מזו על בסיס שיוך פוליטי: לימין אסור כמעט הכל, לשמאל כמעט הכל מותר. הטירוף הזה חייב להיפסק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו