התפטרותו של יעקב ליצמן מהממשלה לא צפויה לעורר זעזועים בקואליציה. ההתפטרות אישית וקשורה יותר למאבקים בתוך חסידות גור מאשר לעניינים המרכיבים משברים פוליטיים. חבריו של ליצמן במפלגות החרדיות לא הלכו אחריו, אבל נטישתו מעמידה אותם במצב לא נוח ורגיש.
ליצמן כבר הפך למתפטר סדרתי, אף שהוא ומקורביו הקפידו להבהיר שהפעם הזאת תהיה שונה ולממשלה הנוכחית כבר לא יחזור. ובכל זאת, אף על פי שלא נרשמו הדים לעזיבתו, ליתר חברי הסיעות החרדיות לא נוח, במיוחד כאשר הסיבה הרשמית היתה סגירת בתי הכנסת במהלך חגי תשרי - עניין המעורר זעם רב בציבור החרדי, הדתי והמסורתי.
במיוחד כאשר מתווה בתי הכנסת בחגי תשרי הוא רק הקש האחרון במסכת שלמה שהביאה לתחושת קיפוח ואפליה קשות במגזר החרדי, שנדמה לו בחודשים האחרונים שמערכת הבריאות - בגיבוי התקשורת ופוליטיקאים ממפלגות רבות - עושים יד אחת להציגו כמפיץ מחלות ומזלזל סדרתי בכללים. כעת ייאלצו אריה דרעי, משה גפני וחבריהם להתמודד עם שאלות קשות יותר ונוקבות הרבה יותר על נסיבות הישארותם במקום שבו ליצמן עזב בזעם.
בניגוד להתפטרות הקודמת, ראש הממשלה לא יוכל להחליף את ליצמן בתפקידו. כבעל כתב אישום לא יכול נתניהו לכהן כשר, ועליו יהיה למנות שר אחר כאחראי למשרד השיכון. בינתיים יישאר ליצמן עם אחיזתו במשרד באמצעות המנכ"ל ומקורביו, ובראשם מרדכי בבצ'יק - חסיד גור בעצמו - המסומן בשנים האחרונות כיורש אופציונלי ליום שאחרי ליצמן.
הביקורת של ליצמן על המערכת, על פרויקטור הקורונה ועל משרד הבריאות מקבלת חיזוק במיוחד בשבועות האחרונים, כאשר גורמים אלה מראים שאפשר להתנהל גם אחרת. קריסת בתי החולים, בעיקר בצפון, שלמעשה גרמה להחלטה אתמול על הסגר, נובעת בעיקר עקב תחלואה קשה במגזר הערבי.
שקופית אחת מהמצגת שבה צפו שרי קבינט הקורונה ביום חמישי לימדה על הנתונים האמיתיים: החרדים אמנם חולים אבל מספר המאושפזים נמוך מאוד, ואילו קרוב לשליש מכלל המאושפזים ברחבי הארץ באים מהמגזר הערבי.
אבל כלפיהם, בניגוד לציבור החרדי, איש אינו רומז שהם מפיצים מחלות, מזלזלים בכללים יותר ממגזרים אחרים, ומפנים כלפיהם אצבע מאשימה כלשהי. זה מראה שאפשר גם להתנהל אחרת. הכל עניין של רצון. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
