לאה ורון לא הייתה מעולם שרה או ח"כית, אבל היא אחת הדמויות המוכרות והמוערכות בכנסת. במשך 31 שנים היא הייתה המנהלת של ועדת הכלכלה. בתקופת כהונתה התחלפו 17 ראשי ועדה, ובהם כחלון, ארדן, הנגבי, אקוניס, פרופ' ברוורמן, איתן כבל ואחרים. למסיבת הפרידה שערכו לה בכנסת שלחו כל האישים שעמדו בראשות הוועדה דברי הערכה ושבח, ובהם ציינו את התרומה הרבה שהייתה לה בפעילות של אחת הוועדות החשובות בכנסת.
שר האוצר לשעבר משה כחלון אמר בברכתו כי קיבל ממך השראה והדרכה כיצד לטפל בנושאים. אולי תספרי איך הדרכת אותו ואת ראשי ועדות אחרים לתפקיד יו"ר הוועדה?
"ועדת הכלכלה זכתה לכך שמרבית יושבי הראש שלה היו אנשים מהמעלה הראשונה לאורך כל השנים. הם הגיעו עם רצון רב לסייע לציבור, היו חרוצים מאוד, ולכן היה קל לשתף איתם פעולה ולגייס אותם לפעילות. כחלון, למשל, נחשף לצורך בביצוע רפורמה בשוק הסלולר בוועדת הכלכלה. הוא הגיע כחבר לוועדה בכנסת ה-16 והתמנה לאחר מכן ליו"ר. במהלך הדיונים הוא הבין שחברות הסלולר מחזיקות את הלקוחות שלהן בגרון ומחייבות אותם בתשלומים שאין להם אח ורע בעולם. אחרי שנחשף לנושא הוא הקים ועדת משנה בראשות גלעד ארדן, וכשמונה כחלון לשר התקשורת הוא ביצע את הרפורמה הגדולה שתכנן בתחום הסלולר וזכה להצלחה עצומה, שהגיעה לשיאה כשנתניהו אמר לכולם 'תהיו כחלונים'".
כמה מראשי ועדת הכלכלה היו לאחר מכן שרים בממשלה. לדעתך, יש קשר בין הצלחתם כראשי ועדה לבין קידומם הפוליטי?
"ועדת הכלכלה רכשה לעצמה במהלך השנים שם של מעין הבית של הכלכלה, ובעיקר של הצרכנים. לכן כשח"כ הצליח להתבלט כיו"ר ועדת הכלכלה, ועלה בידיו לקדם נושאים חשובים, באופן טבעי המועמד לראשות הממשלה לא יכול היה להתעלם מהיכולות שלו. לכן נוצרה מציאות שתפקיד יו"ר הוועדה משמש מעין מקפצה לקידום פוליטי".
מה הייתה מידת המעורבות שלך כמנהלת הוועדה בקביעת סדר היום והנושאים שנדונו?
"הייתי דומיננטית בקביעת סדר היום של הישיבות, שנעשה בתיאום עם יו"ר הוועדה. הכנתי הצעה מפורטת לסדר היום, שהייתה סינתזה בין פניות הציבור לנושאי חקיקה. סוד ההצלחה היה בכך שהבאתי לידיעת חברי הוועדה את כל המידע והחומר המקצועי על הנושאים שדנו בהם. קביעת זהות האורחים שהוזמנו לישיבות נקבעה על ידי ועל ידי צוות העובדים בוועדה. היה חשוב לי שכל הגורמים שיש להם קשר לנושא הנדון בישיבה יגיעו לדיונים, משום שהבנתי שככל שהם יציגו בפני הח"כים בצורה טובה יותר את העמדות והאינטרסים, כך יהיה לחברי הוועדה קל יותר לקבל החלטות ראויות".
שיתוף פעולה הדוק
מה היה משקל הנושאים הפוליטיים בדיונים? הלוא ליו"ר ועדה יש בראש ובראשונה אינטרס לקדם את היעדים של מפלגתו.
"ברור שלכל יו"ר ועדה יש אג'נדה. במפגש הראשון שלי עם כל יו"ר חדש נהגתי לומר לו: בוא לא נשנה את סדרי הדיונים. הבטחתי ליו"רים שכל נושא שהם ירצו להעלות, יועלה כתוספת לסדר היום. למרות שהכנסת היא בית מאוד פוליטי, מרבית הנושאים על סדר יומה של הוועדה לא עסקו בפוליטיקה אלא בצורכי הציבור הרחב, ולכן הח"כים היו פטורים ממשמעת קואליציונית. הדבר בלט בתקופה שבה איתן כבל מהעבודה היה היו"ר. למרות שהוא היה נציג האופוזיציה הייתה עבודה משותפת בנושא ועדת הטייקונים, וחברי הוועדה ממפלגות שונות כמו סמוטריץ' מימינה, קיש מהליכוד וחנין מחד"ש שיתפו פעולה".
אין זה סוד שיו"ר ועדה הוא זה שמחליט אילו הצעות חוק יקודמו ובאיזה קצב, והח"כים שיזמו הצעות חוק מדברים על ליבו שיקדם את הצעותיהם. ח"כים הפעילו לחצים גם עלייך לקדם את הצעות החוק שלהם?
"כמובן היו פניות של ח"כים, שפנו ליו"ר הוועדה וגם אלי ולחברי הצוות לקדם את הצעות החוק שלהם. עבדנו מאוד קשה, אבל פעלנו לפי סדרי עדיפויות ולא לפי סדר כרונולוגי. יש הצעות חוק שדנו בהם במשך חודשים, כי הן היו מורכבות יותר. למשל, כשחוקקנו את חוק הטיס (שקובע את נוהלי הטיסה והסדרת נושא התעופה בארץ), שזה מגה חוק עם 250 סעיפים. הוועדה עסקה בנושא בכל שבוע בדיונים שניהל ח"כ יצחק וקנין מש"ס".
מה הייתה גולת הכותרת של פעילות הוועדה במהלך כל השנים?
"ללא ספק תחום הבנקאות. זהו נושא שנחשב כשייך לתחום הפעילות של ועדת הכספים, אבל אנחנו עסקנו בכך בשל הדאגה בעיקר לעסקים הקטנים, ולא לבנקים. לאחרונה הונח מסמך שמצביע על כך שההכנסות הגדולות ביותר של הבנקים הן ממשקי בית ומעסקים קטנים.
"תחילת הדיונים הייתה אצלי בבית, משום שהכנסת הייתה סגורה בגלל תשעה באב. יו"ר הוועדה דאז שלום שמחון ודרור שטרום, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים, החלו אז בהתדיינות על עסקת חבילה הקובעת סל עמלות למשקי הבית. מטרתה הייתה להקל על הצרכנים בעמלות ולאפשר להם לעבור מבנק לבנק. עסקת החבילה נעשתה בהסכמה, וכעבור שנה אישרה הכנסת את חוק הבנקאות שירות ללקוח, ובו צומצמו מספר העמלות וניתן שם זהה לכל העמלות שהבנקים גובים".
חשיבות הגז הטבעי
מבין אלפי הנושאים שבהם עסקתם, מה היה החשוב ביותר?
"נושא הגז הטבעי. הדיונים בנושא הזה החלו בתקופה שראשי הוועדה רצו להבטיח שתהיה תחרות בנושא הגז הטבעי והרישיונות, כדי להבטיח שלא הכל יהיה בידי קבוצה קטנה. ראינו חשיבות רבה בכך שישראל תקבל תמלוגים מהגז והכספים יועברו לנושאי חינוך, חברה ותרבות.
"עסקנו חודשים ארוכים בנושא זה, למשל בחוק העוסק בחיבור מפעלים לגז טבעי. עשינו הכל כדי להשלים את החוק, אבל הוא עדיין מונח ארבע-חמש שנים, ו-450 מפעלים שהיו אמורים להיות מחוברים לשימוש בגז טבעי, עדיין אינם מחוברים, כי צריכים להתמנות גופים שיבדקו אם אפשר לספק להם גז טבעי".
מה הייתה החוויה הגדולה שלך במהלך כל השנים?
"היו לנו הרבה מאוד סיורים במהלך השנים, אבל החוויה המרתקת ביותר הייתה ב-2003 כשביקרנו באסדת הקידוח. יצאנו מאשדוד בהפלגה לאורך כמה עשרות קילומטרים כדי לראות את אתר הקידוח באי המלאכותי 'מרי'. כדי להגיע לאי העלו אותנו באמצעות סל חבלים בקצה כבל הקשור למנוף, והיה עלינו ללפות את החבלים בחוזקה במשך 70 שניות שנראו כמו נצח, שבהן היינו תלויים בין שמיים לארץ. זו הייתה חוויה טראומטית ומקפיאת דם, והפחד שלי היה שאחד הח"כים ייפול חלילה לים. זו הייתה חוויה שלא אשכח לעולם".
31 שנים עבדת בכנסת. במהלך השנים חלה הידרדרות במעמד הכנסת בעיני הציבור. את סבורה שהכנסת טובה יותר מכפי שהיא נראית לציבור?
"עצוב לי מאוד שזה המצב, משום שנבחרי הציבור מקבלים החלטות שנוגעות לחיי כולנו. לשמחתי, בוועדת הכלכלה לא חשתי בכך כי רמת הדיונים הייתה גבוהה והוויכוחים היו מהותיים. לצערי, הציבור לא יודע שמרבית הח"כים מקדישים זמן רב לעבודתם, והוא מתרשם יותר מהגימיקים של הח"כים שמשודרים בטלוויזיה וגורמים עוול לכנסת".
