יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) נחרד כששמע שסליל ההקלטה המקורי של טקס הכרזת העצמאות, שבו נשמע ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון מכריז על הקמת המדינה, הועמד למכירה פומבית במחיר התחלתי של 50 אלף דולר. לפיכך הוא החליט ליזום הצעת חוק מיוחדת (חוק אוצרות המדינה), ש"מטרתה לעגן את ההגנה על אוצרות המדינה, וכן את שמירתם, שימורם והנגשתם".
האוזר, שמתחביביו לאסוף פריטים נדירים ויוצאי דופן, אומר: "אני מטפל שנים רבות בנושא של שימור ומורשת. יש לי גם הבנה בכך בשל היותי אספן. לפעמים העין דוקרת והלב נחמץ כשחפצים נמכרים ומגיעים לרשות הפרט, וחלקם אף מוצאים מהארץ". כשהיה מזכיר הממשלה הוא יזם תוכנית לאומית של "ציוני דרך" להעצמת תשתיות המורשת הלאומית, היה חבר בוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת והוביל ויזם את התוכנית הלאומית לשיקום אתרי מורשת.
מתברר שכיום אין שום חקיקה המבטיחה שנכסים בעלי ערך וחשיבות היסטורית לאומית, שנמצאים בידי אנשים פרטיים, לא יימכרו לסוחרים העוסקים במכירות פומביות ויירכשו על ידי אספנים. בסוף השבוע שעבר החליט בימ"ש השלום בפתח תקווה לעכב את המכירה הפומבית של סליל ההקלטה של טקס הכרזת העצמאות, לאחר שפרקליטות המדינה ביקשה מביהמ"ש להוציא צו מניעה נגד מכירת הפריט ההיסטורי כדי שלא ייעלמו נכסי מדינה בעלי חשיבות היסטורית וציבורית.
האוזר מספר על מקרה נוסף שבו היה מעורב מאחורי הקלעים, כשנעשה ניסיון למכור את הטיוטות של מגילת העצמאות במכירה פומבית. "התברר לנו שבניו של אדם שעבד במשרד המשפטים ונטל חלק בכתיבת הטיוטות של מגילת העצמאות, ניסו לאחר מותו להעביר לגנזך המדינה את הטיוטות, אבל לא התייחסו אליהם ברצינות ובני המשפחה החליטו להוציא את המסמכים למכירה פומבית".

בנובמבר 2015 פורסם בבית מכירות פומביות קטלוג ובו כמה מסמכים, תחת הכותרת: "הטיוטות הראשונות של מגילת העצמאות". בעקבות זאת הגישה המדינה תביעה לבית משפט המחוזי, שבה ביקשה לאסור את מכירת המסמכים לידיים פרטיות ותבעה להשיבם מייד לגנזך המדינה. המדינה טענה שמשום שהאיש הועסק בידי מינהלת העם, והטיוטות חוברו במסגרת עבודתו שם, המסמכים שייכים לה. לעומת זאת, בניו טענו שהמסמכים שייכים להם על פי חוק. ביהמ"ש המחוזי דחה את תביעת המדינה. לעומת זאת, בערעור שהוגש לביהמ"ש העליון השתכנעו השופטים שהטיוטות הן רכוש המדינה, ולכן יש להעבירן לגנזך המדינה.
האוזר הדגיש כי "נכון להיום אין שום מגבלה חוקית האוסרת על בני משפחה לעשות שימוש, ואף להעביר למכירה פומבית, חפצים בעלי ערך לאומי. ביהמ"ש שקבע שהטיוטות של מגילת העצמאות אינם רכושה הפרטי של המשפחה אלא רכוש מדינה, חידד את הצורך ליצור מנגנון שיטפל בנושא הזה, ולכן יזמתי את הצעת החוק".
בהצעת החוק אתה מגדיר את החפצים בעלי הערך כ"אוצר מדינה". תיאורטית, אם נכדו או נינו של ראש ממשלה לשעבר ירצה למכור במכירה פומבית את מכונת הכתיבה שלו, או אלבומי תמונות שלו, יחול עליו איסור בחוק לעשות זאת?
"הצעת החוק קובעת כי 'אוצר מדינה' הוא נכס מוחשי, בעל ערך היסטורי או תרבותי שיש לו חשיבות לאומית, ייחודיות ונדירות. כלומר, לא כל מסמך.מכונת כתיבה אי אפשר להגדיר כאוצר מדינה, אבל אם למשל יימצא יומן אישי שכתב מי שהיה ראש הממשלה, המועצה שתוקם תוכל לקבוע אם היומן הוא אוצר מדינה ולא קניין פרטי של אדם, ואז גם יחול איסור למכור אותו או להוציא אותו מהארץ".
האם אין בחוק משום חדירה לתחום הפרט? למשל, אם אחד מנכדיו של משה דיין או דוד אלעזר יגלה בעליית הגג כומתה של סבו וירצה למכור אותה במכירה פומבית - האם אסור לו לעשות זאת?
"יש הבדל בין יומן מלחמה אישי של בן־גוריון לבין כומתה של דיין. כשאני מדבר על חשיבות לאומית אני מתכוון, למשל, ליומן מלחמה אישי של ראש ממשלה. לגבי כומתה יש לי ספק אם היא עומדת בקריטריונים שקבענו בחוק".
האם חששך הוא שהחפץ בעל הערך שמוגדר כ"אוצר מדינה" יישאר בידי בני המשפחה, או שהוא יגיע למכירה פומבית ויימכר למרבה במחיר?
"אני מדבר על פריטים נדירים שערכם לא יסולא בפז, ולא על כל חפץ או אביזר שנשארו אצל בני משפחתם של אנשים שמילאו תפקידים בכירים. החוק קובע כי מי שמחזיק באותם פריטים נדירים בביתו - יחול עליו איסור להשמידם ולהוציאם מהארץ. אם מדובר בחפץ או באביזר שהם קניין פרטי של מישהו, תהיה למדינה זכות ראשונים לרכוש אותם".
להערכתך, כמה פריטים וחפצים בעלי ערך של "אוצר מדינה" נמצאים כיום בידיים פרטיות?
"איני יודע, כי מדי פעם אנחנו פותחים בבוקר את העיתון וקוראים על עוד מכירה פומבית של פריט בעל חשיבות לאומית. לכן הגעתי למסקנה שחייבת להיות התנהלות מסודרת בנושא זה במסגרת של חוק".
בהנחה שכל החפצים המוגדרים כ"אוצר מדינה" יגיעו חזרה לידי רשויות המדינה, איפה וכיצד הם יוצגו בפני הציבור?
"כל החפצים יישמרו אצל גנז המדינה או ברשות העתיקות או בספרייה הלאומית ויוצגו במוזיאונים או בתערוכות. אני סבור שיש להציג את האוצרות הללו לציבור במסגרת של תצוגת קבע באחד המוזיאונים בארץ, או בתצוגה בתערוכה מסוימת לרגל אירוע מסוים".
מועצה ציבורית תקבע אילו חפצים הם בעלי ערך של "אוצר מדינה"
הצעת חוק אוצרות המדינה, שפרטיה פורסמו ב"ישראל היום" לראשונה, קובעת כי מטרת החוק "לעגן את ההגנה על אוצרות המדינה של ישראל, וכן את שמירתם, שימורם והנגשתם של אוצרות אלו".
על פי הצעת החוק, שר ירושלים ומורשת ימנה ועדה לאוצרות המדינה בת 11 אנשים ויקבע בתקנות את אופן מינויה ותקופת כהונתה. המועצה תכלול, בין השאר, את גנז המדינה, שני נציגים מתחום המוזיאונים, נציג הסגל האקדמי, מנהל הספרייה הלאומית ושני נציגים של משרד התרבות והספורט. על החלטות המועצה יהיה אפשר לערער בפני ועדת ערר. המועצה תהיה הגוף שיקבע אם חפץ מסוים הוא אוצר מדינה.
עוד לפי הצעת החוק, כל מי שמחזיק באוצר מדינה יהיה חייב להודיע על כך למועצה בתוך 30 יום. המועצה תכריז על אוצר מדינה ככזה בהתאם לאמות המידה שייקבעו על ידיה ותקבע אם הוא רכוש מדינה, אוצר לאומי או קניינו הפרטי של אדם. אם המועצה תגיע למסקנה שמדובר בחפץ שהוא רכוש המדינה או אוצר לאומי, יהיה המחזיק בו חייב להעבירו לידי המדינה. גם אם המועצה תקבע שהחפץ הוא קניינו הפרטי של אדם, תהיה למדינה זכות ראשונים לרכוש אותו. אם בעל החפץ יסרב למכור אותו יחולו עליו חובות שימור והנגשה, והוא לא יהיה רשאי להוציאו מהארץ אלא באישור המועצה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר "כי פריטים בעלי ערך היסטורי או תרבותי, נדיר וייחודי, בעלי חשיבות לאומית, מצויים בידי גורמים פרטיים. פריטים אלה, הראויים למעמד של 'אוצרות לאומיים' ואינם מוחזקים בידי מדינת ישראל או מוסדותיה, מוחזקים, במקרים רבים, בתנאים לא נאותים, מחליפים ידיים במכירות פומביות ומאוחסנים באופן המונע מאזרחי ישראל להתוודע להם, ללמוד וליהנות מערכם המורשתי. במקרים מסוימים אף עולה חשש כי אוצרות לאומיים בעלי ערך עלולים בדרכים שונות למצוא עצמם אל מחוץ לגבולות המדינה, ללא כל פיקוח, דבר שעלול להביא במרוצת הזמן לאובדן הגישה אליהם, ואף לאובדנם המוחלט.
"מתוך הכרה בחשיבות אוצרותיה הלאומיים של מדינת ישראל למורשת הלאומית ומחויבותה לדורות הבאים, ומתוך הכרה בחובתה של מדינת ישראל להגן על אוצרות אלה, מוצע לעגן בחוק מהו 'אוצר מדינה', את מנגנון ההגנה עליו ואת החובות הנגזרות מכך. כמו כן, מוצע להקים את מרשם אוצרות המדינה ומועצה לאומית שיקנו לה סמכויות בחוק להגן על אוצרותיה הלאומיים של המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו