מפלגתם החדשה של סער ושאשא-ביטון מבטיחה לנו ממלכתיות מעונבת ואלגנטית.
ראשוני הקופצים, הנדל והאוזר, הדגימו איך פועלים בממלכתיות נגד קואליציה שבה היו חברים עד לפני דקה וחצי, ועל הדרך מגייסים 6 מיליון שקלים מחוק מימון מפלגות לקופת המפלגה החדשה. טוב, זה עולה הרבה כסף להקים "בית חדש לישראלים פטריוטים", כפי שכינה את המפלגה החדשה צבי האוזר; כי בליכוד המפלג והמסית פשוט אין אוהבי מולדת.
"לא הייתי מתואמת עם אף אחד", הבטיחה לנו מיכל שיר, ובטח שלא עשיתי תרגילים: זה דבר שבשגרה אצלי לחכות בחניון להצבעות במליאה. "מצפוני לא מאפשר לי", קופצת שרן השכל, ששמחה על דילוגה למפלגה תחת "מנהיג ראשון בין שווים", כהגדרתה. אמנם בלי פריימריז, ו"המנהיג הראשון" גם יקבע את מקומך - אבל העיקר "בין שווים".
אין להם מונופול על ז'בוטינסקי
אופורטוניזם, תרגילים ציניים במימון מפלגות ומניפולציות בזויות על הצבעות בכנסת, קודש הקודשים של הדמוקרטיה - כך מסתכם לו שבוע ראשון של ממלכתיות לתפארת. ולכל זה נלווית הטפה אינסופית: "אנחנו הממלכתיים" ו"רק אצלנו ממלכתיות" ו"אנו פטריוטים" ורק לנו "הדר בית"רי" ו"דרכו של בגין". אפשר ממש לעצום את העיניים ולשמוע: "הביביסטים הם במצודת זאב... כאן נמצאים הפטריוטים והממלכתיים". ואפשר גם לדמיין בגין אחד, ששמו נישא יותר מדי לשווא בשבוע האחרון, לוחש: "אשרינו שהם במצודת זאב".
ובכן, לא רק שאין לכם מונופול על "ההדר הבית"רי" ועל "מסורת ז'בוטינסקי", אתם גם מבלבלים באופן גס ומניפולטיבי בין "ממלכתיות" ל"אליטיזם". כנראה ראיתם יותר מדי כתבות טלוויזיה שלגלגו על הליכודיאדה וקראתם יותר מדי ביקורות נוטפות בוז למרכז הליכוד. נבהלתם מהפרצוף העקום שקיבלתם בבית הקפה. קניתם את הלוקש שלהיות "ממלכתי" זה אותו דבר, רק בלי כל העממיות והדיבור עם הידיים. אצלכם לא ידברו עם הידיים. והכי חשוב, כדי להיות ממלכתיים, עזבתם "חצר ביזנטית" שבה רובכם צמחתם במסלול של דמוקרטיה אמיתית מלמטה למעלה, ודילגתם למפלגת מנהיג שבה גורלכם, מיקומכם ועתידכם תלוי בחסדי השליט.
ובכן, לא רק שלא עשיתם צעד לעבר הממלכתיות, אתם הפניתם עורף לממלכתיות האמיתית; כן, בפירוש כך, הממלכתיות האמיתית של בגין ושמיר. הם אבות הממלכתיות הישראלית החדשה, שיצרה ערוצי מוביליות ופתחה את הליכוד להשתתפות פוליטית דמוקרטית בכל שדרות העם. השותפות הפוליטית הזאת, באמצעות הסניפים, המרכז, הדמוקרטיה הפנימית, הפריימריז ליו"ר ולרשימה, היא זו שבזכותה יכולים ישראלים רבים להיות שותפים זה עשורים רבים בעיצוב הנוף הפוליטי בישראל. אתם הפניתם עורף לא רק לאנשים שתמכו בכם, הצביעו לכם, קידמו אתכם; אתם הפניתם עורף למורשת הגדולה של בגין, מסורת הדמוקרטיה המשתפת, שהיא ליבת הסולידריות הישראלית החדשה.
זאת הממלכתיות הישראלית. כן, היא עממית, ותוססת, ויצרית - אבל היא משתפת ומכילה. זו המשמעות של מפלגת עם, כפי שחלמו ודמיינו ובנו בעמל ובשכל בגין ושמיר.
את הדרך הזו אתם החלטתם לנטוש, ובחרם בנתיב ברור ומובהק של הדרה. במפלגתכם רק המנהיג יקבע, והכל יהיה כמו שאתם אוהבים: נופת צופים ובטוב טעם. קוראים לזה אליטיזם, ואין לזה שום קשר להדר בית"רי, לממלכתיות - ובטח שלא לבגין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו