השבוע חשף הכתב המשפטי של "הארץ", נטעאל בנדל, שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייעץ בחשאיות עם מומחים מהאקדמיה לפני הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הפורום, כך לפי הדיווח, התכנס מחוץ ללשכתו של היועמ"ש, וללא ידיעת אנשי משרד המשפטים והפרקליטות. במפגשים אלו דן היועמ"ש עם אנשי אקדמיה שונים בתיקי נתניהו, והמשתתפים נדרשו לשמור על סודיות, בין היתר משום שבשלב מסוים היועמ"ש אף שיתף אותם בכוונתו להעמיד את נתניהו לדין.
במילים אחרות, מנדלבליט בחר שלא לתת אמון במקצועיות של 25 בכירי הפרקליטות וצלאח א-דין שעסקו בתיקי נתניהו, ובהם פרקליט המדינה ניצן ומשניו. בשל כך בחר להקים "פרקליטות" חיצונית. לפי הפרסום, אחד מהחברים בפורום סיפר כי "התקשר אלי משפטן וסיפר שמנדלבליט בסוג של מצוקה - הוא מתכוון ללכת על כתב אישום, אבל אינו סומך מספיק על אנשיו בשאלות המאקרו. ראיתי בכך שליחות לסייע לו".
עוד לפי הפרסום, בשלוש ישיבות ארוכות שהתקיימו, מנדלבליט ביקש מהנוכחים להתייחס לסוגיות שהעסיקו את משרד המשפטים. כמו כן, הוא העלה שאלות שעלו מתוך התיקים. נוסף על כך, מנדלבליט התייעץ בחברי הפורום בנוגע להדלפות מהמשטרה וממשרד המשפטים, ולשאלה שעלתה כיצד עליו להגיב לנאומה של המשנה ליועץ, דינה זילבר.
שערו בנפשכם ששופט יושב בדין, ורגע לפני כתיבת הכרעת הדין הוא בוחר לקיים היוועצויות עם עורכי דין פרטיים. ולא רק זאת, אלא לעשות זאת בחשאיות מוחלטת ובחוסר שקיפות כלפי הצדדים.
מנדלבליט, היושב כראש התביעה הכללית במדינת ישראל, המוסמך הבלעדי על פי החוק לאשר הגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה על פי שיקול דעתו העצמאי, בחר להסתייע בגורמים פרטיים, שאינם כפופים לביקורת ואחריות, תוך מסירת מידע כזה או אחר מתיקים פליליים העומדים להכרעה על ידו.
מנדלבליט, שצמח וגדל בצבא, גוף היררכי סגור, לא הפנים את המעבר לעולם האזרחי הדמוקרטי ולחובות שאותן הוא חב לציבור מתוקף תפקידו. מדהים לקרוא את תגובתו לחשיפה המדהימה, שבה הוא "מתהדר" ברישום מפגשי הפורום בלוח הזמנים של היועץ תחת הכותרת "פגישה עם אנשי אקדמיה". מגלה טפח ומכסה טפחיים. מנדלבליט, במעשיו הלא תקינים, מאשר לכל פרקליט מחוז ובכירים אחרים לקיים היוועצויות חשאיות עם משפטנים שאינם נמנים עם הפרקליטות על תיקים פליליים העומדים על שולחנם.
אולי הגיעה העת לבחור פרקליטי מחוז בדומה לבחירת פרקליט מחוז במדינת ניו יורק, שמאז 1846 נבחר לתפקידו בבחירות על ידי תושבי המחוז. בדרך זאת, האינטרס הציבורי ומדיניות ההעמדה לדין ייקבעו על ידי ציבור האזרחים ולא על ידי פקידי צלאח א-דין, הפועלים בליווי המכון הישראלי לדמוקרטיה. מינויי בכירי צלאח א־דין, שאותם מוביל היועץ המשפטי לממשלה, נבדלים גם ממינויי בכירי המשטרה והצבא בכך שבחירתם אינה מצריכה אישור של שר המשפטים. או שמא מנדלבליט נדרש רק לאישור הפורום החשאי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו