ניסנקורן קיפץ משריון לשריון. מכס ההסתדרות, בה הומלך ללא בחירות ע"י היושב ראש עופר עיני בשנת 2014 למחליפו, למפלגת חוסן לישראל וכחול לבן בה שוריין ע"י בני גנץ לכנסת ולתפקיד שר המשפטים, ומשם קפץ לשריון קצר המועד למפלגת הישראלים ע"י חולדאי.
בכל מקום נשא עימו את הסכין, אותו שלף ברגע שהבין שזוהרו דעך. גנץ תיאר את הסכין בגב בהתנהלותו של ניסנקורן כלפיו, ויש להניח שכעת חש זאת חולדאי עם הודעת ה'פסק זמן' שהכריז ניסנקורן עם פרישתו מהחיים הפוליטיים. אדם המקפץ ממפלגה למפלגה ברגע שחש את המפולת הקרבה לא ראוי לאמון.
זו צריכה להיות שעת חשבון נפש לתקשורת המחבקת והמאתרגת, אשר בחרה בדרך זאת כלפי ניסנקורן לאור היותו סמל למחנה 'רק לא ביבי', הגם שידעו היטב שניסנקורן "לא עשה ולא כלום" בעצמו.
ניסנקורן נכנס למוקטעה בצלאח א-דין לאחר שמנדלבליט סגר לו בחשאי את התיק שנפתח בעניינו. קבלת פנים זאת הובילה אותו לדקלם את מסריו של היועץ המשפטי לממשלה בכל במה. הסיסמה 'שמירה על הדמוקרטיה', עליה חזר כל בוקר וערב על מנת לתרץ מדוע אינו בוחן את כשליו ומחדליו של מנדלבליט, נשמעת היום כל כך מזויפת ולא רלוונטית לאור התנהלותו האישית במישור הדמוקרטי.
כל עת שהוצפו כשליו של מנדלבליט, כמו גם שיחותיו עם אפי נוה, בהם תיאר כיצד פרקליט המדינה שי ניצן 'אוחז בגרונו' ויחד עם דינה זילבר תופרים לו תיק, הסיט מבטו מהאמת וחזר ודיקלם סיסמאות נבובות של 'שלטון החוק' ו'שמירה על הדמוקרטיה'. כמו קאטו הזקן חזר ושינן את מסריו של מנדלבליט ללא בדיקה והרמת גבה, וכך חטא לתפקידו כשר משפטים במדינה דמוקרטית, בה היועץ מייעץ ולא מנהל את השר.
הנשיאה חיות הצליחה לנצל את שירותיו ה'טובים' במינוי עשרות שופטים, בקוורום חסר ובלתי מייצג את הציבור, כיאה לנושאי משרה שלא עמדו לבחירה אלא מונו לאורך הקריירה.
זו העת לשוב לטקס הפרידה של שר המשפטים ניסנקורן במוקטעה בצלאח א-דין, בה הרעיף היועץ המשפטי לממשלה ציונים מעולים על עמידתו במשימות שהציב לו. ואכן, ניסנקורן שימש כידו הארוכה של מנדלבליט במגרש הפוליטי, ודאג לשמור על הגבינה של בכירי הפרקליטות. כתם שלא ימחה מהקריירה הקצרה של ניסנקורן הוא באימוץ מיידי של יורשו של שי ניצן ומומלצו של מנדלבליט, עו"ד עמית איסמן, בעל הכתם המשמעתי החמור בשל התבטאויותיו המיניות הבלתי הולמות כלפי כפופות לו בפרקליטות.
בבחירות הקרבות הציבור יכריע בנוגע להחזרת האיזון בין רשויות המדינה, תוך העמדת היועץ המשפטי לממשלה ושליחיו במשרדי הממשלה ובג"ץ במקומם הראוי והנכון. פרישתו של נציגם בחודשים האחרונים מהמגרש הפוליטי מהווה נפילת לבנה נוספת מהחומה שבנו סביב המוקטעה בצלאח א-דין. כעת נותר לחזות בפרישתו של מנדלבליט, כשהנמיך לשפל המדרגה בזעקותיו בדבר 'עלילות דם' כלפיו בהתנהלותו במאבק בקורונה, ובניסיונותיו לאמץ לעצמו את הצלחת החיסונים. ויפה שעת אחת קודם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו