ההודעה על שחרורו הצפוי של זאב רוזנשטיין לאחר 16 שנות מאסר באגף 7 של כלא איילון, התקבלה בשמחה מאופקת אצל מקורביו של מי שנחשב בתחילת שנות האלפיים למלך הבלתי מעורער של העולם התחתון. רוזנשטיין (66), שסובל מסרטן העור ומצבו הבריאותי הלך והתדרדר בשנים האחרונות, יודע שעד שלא ייצא לחופשי הכל עוד יכול להשתנות, אבל ההערכה היא שאכן יזכה לשחרור מוקדם.
בנובמבר 2004 נעצר רוזנשטיין לאחר שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשויות האכיפה בארה"ב. שנתיים לאחר מכן הוסגר לארה"ב, ושם הועמד לדין בבית משפט אמריקני באשמת הפצת מיליוני כדורי אקסטזי. הוא נידון ל־12 שנות מאסר, שלוש שנים על תנאי וקנס כספי של 17,500 דולר על עבירה זו, שבה הודה באשמה במסגרת עסקת טיעון. במסגרת העסקה הודה רוזנשטיין בישראל בקשירת קשר לביצוע רצח. לפי הודאתו, הוא שילם לרוצחים שכירים מבלארוס על מנת שירצחו את האחים יעקב ונסים אלפרון. זו היתה הפעם הראשונה שבה הודה רוזנשטיין במעורבות במלחמות בין ארגוני פשע. לפי תנאי העסקה, שאושרה על ידי השופטת מרים דיסקין, נידון רוזנשטיין לחמש שנות מאסר בפועל, שנוספו על עונש המאסר שנגזר עליו בארה"ב.
אחרי לא פחות משבעה ניסיונות לחסלו ושביל ארוך של קורבנות, היווה המאסר של רוזנשטיין - ובעקבות כך כל בני דורו, כמו האברג'ילים והאלפרונים - סגירת מעגל עבור משטרת ישראל. ניצב בדימוס דוד צור, מפקד מחוז תל אביב לשעבר, ששלושה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו כבר נעצר רוזנשטיין, נשמע מפויס יותר: "זה היה אחלה תיק, קיבלתי את זה בירושה מיוסי סדבון.
"מבחינה מבצעית היה מאוד מעניין, יצאנו למעצרים לאחר שהבנו שהיתה דליפה. מבחינה משפטית זה היה תיק מאוד מורכב, חשבנו בהתחלה אולי לא לעצור אותו בארץ אלא בחו"ל, במקום שיהיה יותר קל להסגיר אותו ממנו, אבל בסוף החלטנו לעצור אותו כאן. בגדול, היום כשהיריבים הגדולים שלו מחוץ למפה, הוא לא אמור להוות איום או להיות מאוים על ידי אף אחד. כמו לכל דבר, טוב ורע, גם למאסר שלו יש סוף. אין ספק שהיום כשהוא ייצא מהכלא הוא לא אותו דבר כמו כשהוא נכנס אליו. כרגע הוא לא מהווה פקטור, אומנם יש לו עדיין אויבים אבל התמונה שונה".
קצין בכיר שלקח חלק במבצע ללכידתו של "הזאב" ועדיין נמצא ברשויות האכיפה, ביקש להישאר בעילום שם כשהוא מדבר על הנושא: "הוא חולה, הזדקן, צריך גם חמלה. מי שחושב שהוא נחלש - טועה. לעניות דעתי הוא נשאר חזק בגלל שיש לו כסף, ואם הוא ירגיש מאוים - הוא יביא אנשים. השאלה הכי חשובה היא: האם הוא יגמור בשיבה טובה? אני כבר אומר שלא. הוא לא יוכל להזדקן בשקט בבית אבות ולשבת מול הים ולעשן סיגריה. יש הרבה דברים שהוא לא סלח ולא סלחו לו, ואני מאמין שלא יהיה שקט.
"אין ספק שאפשר להתנתק, אבל לרוזנשטיין יהיה מאוד קשה. הוא לא ייעלם, זה בדם שלו, יש משהו בשם הזה, זאב רוזנשטיין, הוא אל קאפונה - יש עבריינים יותר מסוכנים ממנו, אבל השם שלו עושה את הכל. תראה, השחרור שלו מייצר באזז גם אחרי 16 שנה בכלא, העניין שהוא מעורר, זה לא תלוי בו ולא טוב לו ואולי ידחף אותו חזרה לחיי הפשע. אפשר להגיד כמו בסרטים 'המשך יבוא', אבל אני מקווה שלא".
קצין בכיר שניהל את החקירה בעניינו של רוזנשטיין וכעת עוסק בתחום האבטחה, מוסיף: "אני מתקשה לראות אותו יושב בפרלמנט של זקנים במרכז הוד השרון ומשחק שש־בש. הוא היה אדם מסוכן ונשאר מסוכן, אבל איזה מקום הוא יתפוס בהיררכיה של הפשיעה? לא יקח הרבה זמן עד שהתמונה תתבהר".
עם הנכד באותו התא
בשנים האחרונות הבקשות של רוזנשטיין לצאת מבית הסוהר נדחו על הסף. הטענות שהועלו דיברו על כך שמתקיים "סכסוך בין עבריינים" ולכן אין טעם לשחררו מהכלא. עוד נטען שרוזנשטיין מעורב, על פי מודיעין של המשטרה, בפעילות עבריינית גם מתוך הכלא. עורכי דינו טענו שאם אכן קיים מידע פלילי - לא ברור מדוע הוא לא נחקר בנושא, ושמדובר בנקמנות של המשטרה.
מה שברור וידוע זה שהקשר של משפחת רוזנשטיין לעולם הפשע בשנים האחרונות, הוא דרך אחד מ־17 נכדיו העונה לשם מנחם מנדל אסרף, שאפילו חלק תא בכלא עם סבו, עד אשר השניים הופרדו. רבים טוענים שחלק מהמידעים המודיעיניים שהמשטרה מביאה לוועדת השחרורים, קשורים גם לנכדו. אסרף, ששיחק כדורגל בנערותו בקבוצה האהודה על המשפחה, מכבי תל אביב, ונחשב לכוכב צעיר - כבר ריצה שתי תקופות מאסר. הוא נתפס בחולון עם אקדח מוכן לירי לפני כשמונה חודשים והכחיש שהיה בדרך לחיסול, אבל על מנת שלא לסבך את חברו שנעצר עימו, טען שהאקדח שייך לו.
בניגוד לרוזנשטיין, אסרף הוא לא פושע מתוחכם במיוחד, וגם בגיל צעיר נעצר כמה פעמים בגלל טעויות של מתחילים שקושרות אותו למעשי פשע. נראה כי לא היו לו הרבה ברירות, כמי שנולד לעולם הפשע. הוא גדל על ברכיו של שמעון שרביט שהתחתן עם אמו, שרית רוזנשטיין (שגילמה בסדרה "כתב פלילי" את בתו של עבריין בכיר). שרביט הוא עבריין מוכר, שנמצא במאסר כמה שנים לאחר שהואשם בהריגה בפרשת חיסול עד המדינה טל קורקוס בהוראת ראש ארגון הפשע ניבי זגורי. הוא נאשם בכך שמסר את מטען החבלה אשר שימש לחיסולו של עד המדינה טל קורקוס, ולפני שמונה חודשים בית המשפט הורה לשחררו באיזוק אלקטרוני, לאחר שנקבע כי אין ראיות לעבירה של הריגה. בית המשפט העליון קבע כי שרביט יישאר במעצר עד אחרי סיום עדויותיהם של שני עדי המדינה בתיק. הסב המודאג עקב אחר ההתפתחויות השונות, וכשהגיע לבית הכלא לא הסתיר את דאגתו לנכדו בכל פרט ופרט קטן.
"הראש עדיין עובד"
על פי עדויות של אסירים ומקורבים לרוזנשטיין, קיימת הבנה שעולם הפשע השתנה, ולדור החדש של העבריינות בישראל השם לא אומר הרבה. בעידן שבו מחסלים שכירים מוכנים לקחת חיים תמורת 30 אלף שקלים, נדמה שהחוקים השתנו. השהות בכלא, אף שלעיתים זכה ליחס מועדף, כבר לא קלה עבור רוזנשטיין. כל שיחת טלפון שלו נרשמת, כל שיחה חשודה שלו עם אסירים בתא ומחוצה לו מתועדת לתוך תיק מיוחד העוסק בעניינו. נוסף על סרטן העור שממנו הוא סובל ופגע קשות בבריאותו, סובל רוזנשטיין גם מנפיחויות ברגליו, ובשל כך נראה שכל מי שקשור בשחרורו לא באמת מתנגד לראות אותו בחוץ.
אז איזה זאביק רוזנשטיין נראה ביציאה מן הכלא? לצד עולם הפשע, הוא נהנה לפני כניסתו לכלא מקירבה של עולם הסלבס מכל הסוגים: מזרים מפורסמים ועד כדורגלנים ידועי שם, שעימם שמר על קשר לכל אורך המאסר שלו והם לא התנתקו ממנו. לעיתים אף היה מתקשר לאימוני הקבוצות ומבקש לדבר עם מאמנים ושחקנים. רוזנשטיין, שאוהד את מכבי תל אביב בכדורגל, החזיק במינוי שנתי ליציע היוקרתי ביותר באצטדיון: שער 1. אחד החלומות שלו הוא לחזור ולצפות במשחק בבלומפילד המחודש עוד השנה. מי יודע, אולי זה יהיה משחק האליפות של קבוצתו.
חשוב לזכור, לרוזנשטיין יש עסקים לגיטימיים באירופה, הכוללים על פי הידוע בתי קזינו שהמשיכו לעבוד גם בהיעדרו. בחופשות המעטות שזכה להן, נפגש עם בני משפחתו הקרובים ביותר ונאלץ לחזור במהירות לבית הסוהר. הוא לא נחשב לאסיר אהוד במיוחד, אבל זוכה להערכה כמי שלא מלשין (או 'משטנקר' בשפה הנהוגה).
"העניינים הרפואים מעסיקים אותו מאוד בשנים האחרונות מכיוון שהוא נחלש גופנית", אומר גורם בכיר בכוחות הביטחון, "אבל עם זאת, מנטלית הוא חזק מאוד כפי שהיה והראש עובד כמו שצריך". אז אולי הניסיון השביעי של אסיר מספר 7 להשתחרר מאגף מספר 7 של כלא איילון ברמלה מספר על עידן חדש־ישן בפשע הישראלי, שעם רוזנשטיין או בלעדיו לא באמת נח לרגע. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
