"בקורונה ראינו אכילה רגשית מתוך חרדה שיצרה נזק ארוך טווח. אלה קילוגרמים שנתקשה להוריד"

ד"ר ורד קאופמן-שריקי

דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית

מרצה בכירה במחלקה למדעי התזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל. עמיתת מחקר במרכז לחקר פתרונות בריאות עירונית ((C-UHS, טורונטו, קנדה

ד"ר ורד קאופמן־שריקי, השיחה שלנו תעסוק, בין השאר, בתזונה ובחרדה. אבל בתור התחלה, תנסי להסביר את הקונפליקט האנושי בין התשוקה לפחמימות ולמתוקים מצד אחד, לבריאות מצד שני? אנשים לא מפסיקים לחיות בתווך הזה שבין הרצון באוכל טעים ומושחת לבין הרצון להיראות רזים וחטובים.

"אנחנו חיים בעולם עתיר בפיתויים. פרסומות שמגרות אותנו ועובדות על מערכת התגמול במוח, תוכניות בישול למיניהן, הרשתות החברתיות מלאות גם הן בתמונות מזון מעוצבות ומגרות, וזאת כמובן לצד שפע של מוצרים ברשתות המרכולים למיניהן. דעתו של אדם מוסחת בקלות מגירויים אלה - על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה, ועוד יותר כשמדובר בילדים. כך יוצא שאנשים מחפשים דברים מתוקים ומנחמים כדי להתמודד עם שעמום, עם חרדה, וכדי ליצור פיצוי על מצבים שאינם משביעי רצון עבורם. לצד אלה, אידיאל היופי ומסרים חברתיים למיניהם מושכים אותנו אל עבר הרצון להיראות רזים וחטובים".

והתרבות לא בדיוק תורמת למצב.

"כן ולא. לצד הפיתויים שתיארתי, אנחנו רואים כיום בתקשורת מגמה חיובית: יותר פתיחות וקבלה למבני גוף מגוונים, כמו גם צבעי עור ושיער שונים. בעבר ראינו על המסכים רק דוגמניות רזות, גבוהות ובלונדיות. אנחנו גם רואים תוכניות טלוויזיה שעשויות לעודד את תרבות טיפוח הגוף".

"נינג'ה ישראל", למשל.

"אני חייבת לציין שאני לא נוהגת לצפות בטלוויזיה, אבל האם תוכניות מהסוג הזה מעודדות אנשים שיושבים על הספה לקום ולזוז? את חלקם, אולי, אבל תמיד יש את אלה שמסתכלים ואומרים - 'בחיים לא אהיה כזה'. בטלוויזיה אנחנו רואים לא אחת את השונה והמוגזם, וזה לא בהכרח משפר את מצב הרוח".

ואז, אולי, רצים למקרר ואוכלים. פה גם נכנסת לתמונה החרדה. המחקר החדש שערכתן במחלקה למדעי התזונה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, מצא קשר בין איכות התזונה שלנו בתקופת הקורונה לבין עלייה ברמות החרדה. אנחנו לא אוכלים טוב והנפש שלנו מושפעת מכך.

"זה מחקר שהובלתי עם פרופ' מונה בועז, ד"ר אביגיל נברו ופרופ' אולגה רז. בנקודת הזמן שנבדקה אצלנו ובחנה את תקופת הסגר הראשון, שאופיין באי־ודאות גדולה, נמצא קשר ברור בין תזונה פחות טובה לחרדה. אנשים אכלו תזונה פחות בריאה והחרדה והדיכאון עלו. למרות שמצאנו גם ירידה משמעותית ברמת הפעילות הגופנית השבועית מ־100 דקות בשבוע ל־60 בתקופת הסגר - במדגם שלנו לא זה הגורם שנמצא קשור לרמת חרדה גבוהה יותר".

כיצד, הלכה למעשה, משפיע האוכל שאנו אוכלים על רמות החרדה?

"מחקרים מראים שגם בקרב בני אדם וגם בקרב בעלי חיים, חרדה קשורה לצריכה של יותר מזון עתיר בסוכר ובשומן. רמת סוכר גבוהה בדם קשורה להפעלת מנגנונים שגורמים להפרשת אדרנלין והורמוני מתח אחרים. לגבי חרדה מתמשכת, היא המנבא החזק ביותר לדיכאון, שגם הוא משפיע על דפוסי צריכה תזונתית".

ככלל, אנשים שהפחיתו ברמות הסוכר והשומן דיווחו על רמות חרדה ודיכאון נמוכות יותר?

"לאורך זמן, אדם שניזון ממאכלים עתירי פחמימות ודלים בחומצות אמינו חיוניות - שמצויות בעדשים, שעועית, חומוס וגם בדגים, עוף וחלב - פוגע ביכולת של הגוף שלו לייצר, לדוגמה, סרוטונין, הורמון המשפיע על מצב הרוח ועל היכולת להתמודד עם חרדה. הורמון נוסף שמושפע מאיכות התזונה ואיכות החלבון במזון הוא מלטונין - הורמון השינה. ידוע שאנשים שחווים חרדה ודיכאון יכולים לסבול מהפרעות בדפוסי השינה, שעלולות להגביר חרדה ודיכאון. המזון שאנחנו אוכלים גם משפיע על חיידקי המעי, המיקרוביום, ומתחילות להצטבר עדויות שגם הוא קשור למצב הרוח". 

באופן אישי, כחובב מתוקים, אני שם לב שבזמן שאני חרד או מדוכא הרצון לאכול מתוקים או מזונות עתירי פחמימות – יורד משמעותית. זה מקרי?

"חשוב לציין כי אנשים שונים מאוד בתגובה שלהם לאוכל בעת חרדה. בעוד קבוצה מסוימת של אנשים תאכל יותר בעת חרדה, יש קבוצה אחרת שבה תירשם ירידה בצריכת המזון".

גם זה עלה במחקר שלכן.

"נכון. אנשים דיווחו כי במהלך חודש הם העלו או הורידו במשקל, וזה ככל הנראה קשור לאופי שלהם. גם במחקרים אחרים בעולם נמצא שאנשים דיווחו על עלייה או ירידה של כ־2 ק"ג. כלומר אותו שינוי, רק בכיוונים הפוכים אצל אוכלוסיות שונות". 

הנתונים מראים כי בסגר הראשון ישראלים חוו פחות חרדה ביחס למדינות אחרות. באילו מדינות זיהית חרדה גבוה או נמוכה במיוחד, ולאילו גורמים את מייחסת זאת?

"אין לכך תשובה מוחלטת. בישראל היתה הרבה פחות תמותה בתחילת הקורונה לעומת ספרד, איטליה או ארה"ב וייתכן שלכן ראינו פחות חרדה. יכול להיות גם שהישראלים רגילים לחיות בחרדה מתמדת ופחות רגישים לסף החרדה. עם זאת, נצטרך לבחון זאת לאורך זמן, וכידוע - יהיו למגיפה הזו השלכות ארוכות טווח". 

עלייתם של ה"פודיז"

לפי המחקר שלכן, כ־60% מהנבדקים ציינו שתזונתם לפני המגיפה היתה בריאה יותר ביחס לתזונה בזמן תקופת הקורונה. לאילו גורמים את מייחסת ירידה זו באיכות התזונה?

"ירידה באיכות התזונה אינה נובעת רק ממשיכה טבעית למזון 'מנחם' בזמנים של קושי, אלא גם מקושי כלכלי לרכוש מזון בריא יותר. בקרב משפחות, להורים רבים יש פחות זמן להכין אוכל, ובכך נפגעת היכולת לשמור על ארוחות מסודרות ומזינות.

"גם משפחות ממעמד סוציו־אקונומי גבוה מצאו את עצמן נפגעות: הדרכים הרגילות להשגת מזון נפגעו. אנשים קשישים חששו לצאת מהבית ולא יכלו לראות את הילדים שלהם או לקבל עזרה בהכנת מזון. מדובר כאן על מערך שלם הקשור לרכישה, הכנה, נגישות מזון ופניות להכין מזון בריא". 

ויש גם את עניין הסטריליות במזון.

"נתקלתי בחשש מהעברת חיידקי הקורונה במזון, ובקניית מזון ארוז בשקיות. יש אנשים שקנו הרבה יותר מזון מוכן, מה שתרם להפחתת איכות המזון. במקום לאכול פירות, ירקות ומזון טרי - אנשים צרכו ממש ההפך ממה שכדאי לאכול בתקופה הזו. בקורונה גם ראינו עלייה ב'פודיז' - אותם בשלני גורמה בבית. אנשים אפו הרבה יותר לחם, פתאום כולם התחילו לגדל מחמצת ללחם ולהחמיץ ירקות".

האם חלק מההתנהגויות הללו עשויות ללוות אותנו גם בטווח הארוך, במה שעלול להוות סיבה לדאגה?

"יש אנשים שכאמור ניצלו את הזמן לאמץ הרגלי חיים בריאים יותר. לעומתם, המחקרים בתחום מראים שיש ציבור גדול יותר, מבוגרים וילדים, שבילו יותר שעות מול מסכים, מה שהביא ליותר אכילה, ירידה בחילוף החומרים וכפועל יוצא מכך התפתחה השמנה. אנשים התחילו באכילה רגשית כפיצוי לשעמום, מתוך חרדה; וההתנהגות הזאת יצרה נזק ארוך טווח. אלה קילוגרמים שיהיה קשה מאוד להוריד בעתיד".

באופן מיוחד את חרדה לנוער.

"נכון, אני חרדה לנוער שתקופה ארוכה לא היה לו עבור מה להתלבש ולצאת מהבית. מחקרים בעולם מראים על צריכת אלכוהול גדולה יותר בקרב בני נוער, גם במבוגרים. זו התמכרות ויכול להיות שהתרחבות המגיפה הבאה, התמכרויות למיניהן - סוכר ואלכוהול למשל - כבר מעבר לפינה".

מהן הטעויות הנפוצות שעושים הורים בכל הקשור לתזונת ילדיהם?

"התנהגות נפוצה היא השקטת הילדים באמצעות מסכים וממתקים. ויתור על ארגון וסדר בשעות הארוחה והשינה. בנוסף, בקרב ילדים, נוער ומבוגרים אני מזהה מגמה של נטילת יותר מדי ויטמינים. בהקשר הקורונה דובר על ויטמין D ויכולתו למנוע תחלואה. אבל זה ויטמין שנאגר ברקמות השומן בגוף, ולקיחתו בלי שיש בו חוסר עלולה לגרום לתוצאות הרסניות, למשל למסת העצם. יש איזו סברה שאפשר לאכול ג'אנק פוד ללא הפסקה אבל כשלוקחים ויטמינים התמונה מתאזנת. אז לא - שום דבר לא יכול להחליף תזונה בסיסית טובה".

האם ההמלצה הגורפת לרוב האנשים הבריאים היא דיאטה ים־תיכונית?

"תזונה ים־תיכונית היא דפוס תזונה מומלץ ביותר. זהו אינו דפוס התזונה הבריא היחיד, כמובן, כאשר הדגש בתזונה בריאה הוא בהפחתת מזון מתועש ואולטרה־מעובד, וצריכת מזון טרי שכולל הרבה ירקות ופחות פירות, וכן דגנים מלאים, קטניות, שומנים מסוגים בריאים, דגים, מוצרי חלב במתינות וכמה שפחות בשר בקר".

סימון המוצרים הביא לשינוי בצריכה?

"אנשים מושפעים מהסימונים, וזה כמובן לטובה. כדי שלא לקבל את סימון האזהרה האדום, יצרנים עושים מאמץ להפחית כמויות של נתרן, שומן רווי וסוכר. צריך רק לוודא שהרכיבים הללו לא יוחלפו, לדוגמה, בהרבה ממתיקים מלאכותיים או בחומרים חדשים אחרים שאינם בריאים. המשיכה למתוק היא אנושית, אולם יש חשיבות לסף המתיקות שאליו אדם מתרגל. כשאוכלים פחות סוכר, לאורך זמן הכמיהה למתוק יורדת.

"מעבר לכך, לא לחינם ההנחיות החדשות בארה"ב ממליצות כלל לא לחשוף ילדים לממתקים לפני גיל שנתיים. סוכר מזיק לנו, איננו זקוקים לו וחוש הטעם מתרגל אליו במהירות. לכן חשוב כל כך שלא להרגיל ילדים קטנים לטעמים מתוקים שאינם טבעיים". 

"המדינה צריכה להתערב"

מה אפשר לומר על הסטיגמה כלפי אנשים הסובלים מהשמנה? האם היא עדיין קיימת כמו פעם, או שמא היא הולכת ופוחתת?

"אני מקווה שיש איזשהו שינוי, אבל הסטיגמה עדיין קיימת. לצערי, אנשים עם השמנה זוכים ליחס פחות מכבד, גם מרופאים. כלומר, מתייחסים פחות לתלונות הרפואיות שלהם, מפנים אותם פחות לבדיקות. פעמים רבות אנשים עם השמנה סובלים גם מחוסרים תזונתיים משמעותיים, כלומר איכות התזונה שלהם הרבה פחות טובה, מה שמשליך על התפתחות מחלות כרוניות".

סיפרת על כך שאנשים הסובלים ממחלות לב או סוכרת מתקשים למלא אחר ההנחיות הבריאותיות המתאימות להם נוכח מצבם הכלכלי. עד כמה נפוצה הבעיה הזו, ומה ניתן לעשות לגביה?

"בישראל לא ברור עד כמה הבעיה נפוצה, פשוט כי אין גוף שמודד בקביעות חוסר ביטחון תזונתי. המדינה חייבת להקים גוף ייעודי לנושא עם אנשי מקצוע מכל משרדי הממשלה: החינוך, הכלכלה, האוצר, הרווחה והבריאות. 

"מה שכן עולה מנתונים ישראליים הוא ששיעורי ההשמנה והסוכרת גבוהים משמעותית בקרב אוכלוסיות במעמד סוציו־אקונומי נמוך. שיעורי הסוכרת מגיעים לכ־25% בקרב אוכלוסייה במצב סוציו־אקונומי נמוך, וידוע שעל כל סוכרתי מאובחן יש לפחות עוד סוכרתי או טרום־סוכרתי נוספים. לפיכך, הבטחת תזונה ראויה ומספקת לאוכלוסייה באי־ביטחון תזונתי היא חובה, ומחייבת הנגשת סל מזון בריא ובסיסי.

"אם ילד לא מקבל מזון מזין הוא לא יכול ללמוד, למשל. אלא שבזמן הסגר סגרו את מפעל ההזנה שסיפק ארוחות ל־200,000 ילדים. בנוסף, בישראל ניתנים תקציבים על בסיס לא קבוע, לדוגמה - תלושי מזון ב־700 מיליון שקלים שהקריטריונים לחלוקתם לא נקבעו מראש או בהסכמה בין־משרדית, ולא בוצע לגביהם תהליך חשיבה מעמיקה. נכון להיום, יש הרבה אנשים שנופלים בין הכיסאות". 

המדינה צריכה להתערב יותר?

"חיוני שהיא תתערב במדיניות המחירים ותבחן אפשרות להשית מסים על מזון מזיק. חטיפים, כמו גם משקאות מוגזים וקלים, אינם שונים מסיגריות, ואף מזיקים יותר. בנוסף, חייבים להכניס ביטחון תזונתי אישי ולאומי לסדר היום ולדאוג לחקלאות בת־קיימא, כי מי מבטיח שלמדינת ישראל יהיו מאגרי מזון בעתיד?"

אגב ביטחון תזונתי אישי, עד כמה האנושות מתקדמת לכיוונים של תזונה מותאמת אישית?

"יש ניצנים בתחום דוגמת זיהוי גנים הקשורים להשמנה, אולם עדיין לא יודעים טוב מספיק כיצד לתרגם את הממצאים להמלצות קליניות לציבור. יש חברות מסחריות שעושות מכך הון, אבל להגיד שהתשובה נמצאה? אנחנו עדיין רחוקים. עם זאת, אנחנו בזמן ייחודי של התקדמות מדעית, וכולי תקווה שמסדי הנתונים הגדולים - שיאפשרו שילוב בין היסטוריה רפואית, מידע גנטי והרגלי אכילה ומידע על הרכב המזון מחברות ייצור - יוכלו להתחבר ולייצר תובנות שאין לנו כיום".

לסיום, אי אפשר בלי טיפ לירידה במשקל.

"חשוב לשמור על ארוחות קבועות וגם על שעות שינה כדי לא ליצור טריגר להורמוני סטרס בגוף. אבל מעבר לכך - תהיו מודעים למה שאתם אוכלים. אנשים שאוכלים בהיסח הדעת, מול המסך, למשל, נמצאים במצב שבו הם לא מחוברים מספיק לתחושת השובע והרעב ואוכלים ללא קשר אליהן. בעידן המסכים קל יותר להגיע לאכילת יתר". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו