"עם החיסונים נגמור במהלך חודש מארס־תחילת אפריל. מדובר בחיסונים לאוכלוסייה הבוגרת. אחר כך יבואו החיסונים לילדים. אני מניח שהם יאושרו במהלך אפריל־מאי, ונקבל את החיסונים הללו מייד אחרי זה. ואנחנו כבר בקשר עם שתי החברות הגדולות. אני מקיים קשרים אישים עם המנכ"לים שלהם. או שזה יהיה אותו חיסון - או חיסון מותאם. יהיו גם חיסונים שמותאמים למוטציות השונות שמתפתחות. אנחנו מנהלים מו"מ על עשרות מיליוני חיסונים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מאמין שישראל תוכל לצאת ממשבר הקורונה כמדינה מובילה וכי הסכמי הייצור עם חברות החיסונים הגדולות ייטיבו עימה. בפברואר אשתקד קיים שיחת רקע, אז אמר שיש נגיף חדש, הקורונה, שהולך לתקוף אותנו. הוא אמר שזה יהיה ארוך וקשה, וכעבור שנה השאלה המתבקשת היא כמה זמן עוד נסתובב עם הדבר הזה - עם המגבלות, עם ההדבקות ועם המסיכות.
"המסיכות? עוד ייקח זמן", אומר נתניהו בראיון ל"ישראל השבוע", "הילדים הם רבע מאוכלוסיית ישראל. נצטרך לפתח יכולת אחרת. אנחנו חיים בעידן הנגיפים. דאגתי שישראל תהיה המובילה בעולם - לא רק על ידי רכש - לחיסון הבא. הכוונה היא להפוך את ישראל לחוליה הכרחית בשרשרת האספקה העולמית של החיסונים".
לפני תחילת הראיון, בכמה דקות של צילומים בחדר הישיבות הצמוד לחדרו בלשכה, תרגל נתניהו את השלאגר הגדול "נה נה נה, נה נה נה נה". עבד בדייקנות על האינטונציה העולה ויורדת ועל המקצב. נזכר בלהיט של נטע ברזילי. אולי מצב הרוח הזה הוא תוצאה של ההערכה בליכוד כי מצבם טוב ממה שמשתקף בסקרים, לקראת הבחירות. הנשק הסודי שפעל גם בסבב הקודם הוא תוכנת ה"אלקטור" שתפקידה לגייס בימים האחרונים וביום הבחירות עצמו מספר עצום של מצביעי ליכוד פסיביים, שיכולים להסתכם בכעשרה מנדטים. אבל עוד לפני הקלפיות, החיסונים הם צו השעה, וכך גם החזרת התלמידים שעוד יושבים בבית, אל בתי הספר.
אין אפשרות לחייב את המורים להתחסן?
"יש בעיות משפטיות, אני בכלל נתקל בבעיות משפטיות אינסופיות. לא בכדי אמרו נציגי ה־OECD שישראל היא המדינה הכי ביורוקרטית והכי משפטית. החוק צריך להתאים את עצמו לחיים ולא החיים לחוק. שמירה על הבריאות של העם, כמו גם הביטחון, מחיייבים שינוי בחוק - אז משנים את החוק. את התובנה הזאת עדיין לא הצלחתי להנחיל לכל המערכות בישראל. משפטנות יתר, משפטיזציה, היא מכת מדינה לא פחות מחסר משפטי".
למה תלמידי כיתה י' לא הולכים לבית הספר?
"כי הם יכולים ללמוד בזום והכיתות הנמוכות פחות. והם גם מדביקים. אבל נפתח אותן במהלך חודש מארס".
מדברים על דיפלומטיית החיסונים. יש לנו חיסונים לתת. אתה העלית את זה או שראשי מדינות פנו אליך בבקשה?
"פנו אלינו כשלושים מדינות. כולם רוצים לדעת איך חוללנו את הנס הזה וכולם רוצים ליטול בו חלק, אם בידע ואם בסיוע. המצב בעולם קשה. כמובן שהתקשורת בארץ לא מספרת על זה אלא על הבעיות ועל הקשיים כאן. התקשורת בחו"ל מדברת על הנס הישראלי. אנחנו עומדים להוציא את האוכלוסייה הבוגרת, מעל 16, מהקורונה. לפתוח את המשק. אין לאף מדינה פריביליגיה כמו הדרכון הירוק. אני קבעתי קו - חיסוני עירך קודמים. מבטיחים קודם כל שיש לנו מלאי לכל אזרח, מעל ומעבר. סיכמתי עם פייזר שתהיה לנו אספקה רצופה, לא צריך לעצור את החיסונים השניים. אפשר להתקדם בצורה מלאה ועד סוף מארס נסיים לחסן את האוכלוסייה הבוגרת במדינה. את החיסונים העודפים אנחנו נותנים במסורה, היינו רוצים לתת יותר, לגורמים ולמדינות אחרות".
הנתונים של ה"וורלדומטר" מראים שיש לנו כ־715 אלף מחלימים. מספר הנפטרים גבוה מ־5,500. זה מראה שההדבקה היא ברמות גבוהות ושמה שעשינו לא עבד - מלבד הטיפול שהצוותים הרפואיים יודעים לתת לחולים והחיסונים. כל מה שבאמצע, לא עבד.
"קודם כל צריך להבין - אין פתרון אחר, ואת זה הבנתי מלכתחילה. כל אובדן של חיי אדם הוא טרגדיה. אבל צריך להתייחס לדברים באופן יחסי לגודל המדינה. בלגיה עם 22 אלף מתים. הם בגודל שלנו. צ'כיה עם 19 אלף מתים. שבדיה, שהיתה כביכול מדינת המודלים - 12 אלף מתים. בריטניה עם 120 אלף. היא גדולה מאיתנו פי 7. הם פי ארבעה מאיתנו ביחס לנפש. ישראל נמצאת במקום פחות רע ממדינות אחרות.
"אבל אין ספק שהפתרון האמיתי זה החיסונים, לכן פעלתי בזמן. הקדמתי את מדינות העולם בהבטחת האספקה שמאפשרת לנו לצאת מהקורונה ראשונים בפערים עצומים. אני מזכיר לכם שמעל 90 אחוז מהתמותה, מהתחלואה, מרוכזים בבני 50 ומעלה. ואם קוראים את הדברים האלה בני 50 ומעלה - לכו להתחסן. אל תאמינו לפייק ניוז. החיסון הזה הוא טבעי. מה שלא טבעי זה הקורונה. אלמלא עידן החיסונים, שהיום יש כאלה שאומרים שזה לא טבעי כביכול, הגיל הממוצע של תוחלת החיים היה 30 שנים. העובדה שהביאו חיסונים לאבעבועות רוח ומחלות אחרות העלתה את תוחלת החיים לשמונים וכמה שנים".
הבטחה מביידן
עושה רושם שאנחנו הולכים לעבור די מהר מסדר יום של מגיפות לסדר יום של חורף מדיני, ובראשו חזרה מהירה להסכם הגרעין. יש גם דיבורים על חזרה לפתרון שתי מדינות לשני עמים.
"אני חושב שהבחירות הקרובות הן על מי יהיה ראש הממשלה הבא - אני או יאיר לפיד. תשאל כל אזרח מי עמד איתן מול הלחצים שהגיעו מהממשלים האמריקניים, והיו כמה ממשלים שרצו לדחוק אותנו לקווי 67' ולהביא אותנו לסכנה גדולה. לפיד אמר שהפתרון מבחינתו זה לעקור 100 אלף יהודים, לעשות ויתורים ונסיגות שיסכנו את ביטחוננו. אז להפך, האמריקנים יודעים לכבד את העמידה האיתנה שלנו גם מבחינה מדינית וגם בנושא איראן.
"זו עוד שאלה, מי יעמוד מול איראן. אני או לפיד? אני, שמוביל את ההתנגדות העולמית להתחמשות הגרעינית של איראן, או לפיד, שתמך בהסכם הזה יחד עם חבריו. זה לא רק בתחומים האלה. מי יזניק את הכלכלה שלנו הלאה? אני, שהבאתי את המהפכה הכלכלית בישראל, שכבר הוצאתי את ישראל ממשבר כלכלי גדול, או לפיד, שהיה שר האוצר הכושל ביותר. מי הביא מיליוני חיסונים ומי יביא מיליוני חיסונים? לפיד שאמר שיהיו פה רק חמישה חיסונים? הוא רק טעה בפאקטור של מיליון..."
אבל הבעיה היא לא עם המחלוקת שלך עם גנץ, לפיד או השמאל, אלא המחלוקת עם ביידן והאנשים שלו.
"הוכחתי שאני יכול לשמור על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל מול לחצים ששום ראש ממשלה לא עמד בהם".
אבל עדיין הושג הסכם. מלא חורים, אבל הסכם.
"ההתנגדות שהובלתי בנאום שלי בקונגרס הובילה לכך שדעת הקהל בארה"ב המשיכה לראות באיראן גורם עוין, כפי שקורה גם היום, ולכן כשהתחלף הממשל הם יצאו מההסכם. אבל אני לא אומר שהמאבק בהתגרענות האיראנית הסתיים; להפך, הוא נמשך. פצצות אטום בידי איראן הן איום קיומי על מדינת ישראל. המאבק למנוע את זה, זה היעד הראשון של ראש הממשלה הבא. מי יעשה את זה - לפיד יחד עם שותפיו גדעון סער ובנט? או אני שהובלתי את המאבק העולמי ומוביל עדיין? כל עוד אני ראש ממשלה לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. אעשה כל מה שצריך למנוע זאת, ואמרתי את זה גם לנשיא ביידן. עם הסכם או בלי הסכם".
זאת אומרת שבמצב הנוכחי, הפתרון האחרון שנשאר לנו זה פתרון צבאי.
"למה? פעלנו בהרבה דרכים, לא אפרט את כל מה שעשינו - בלחצים מדיניים, בהעברת סנקציות כלכליות ואחרות מול איראן, גם בתקופת אובאמה. בפעולות מודיעיניות, בפעולות כמו הפשיטה המדהימה על ארכיון הגרעין והפצת החומר הזה שמראה את תוכניותיה והפרותיה להשגת נשק גרעיני ועוד אמצעים שלא אפרט כרגע".
הזכרת את השיחה עם ביידן.
"בעקבות שיחתי עם ביידן, הנושא האיראני קיבל קדימות גבוהה מאוד. אלמלא הפעולות שאני הובלתי בעשור האחרון, לאיראן כבר היה ארסנל גרעיני שהיה מאיים על עצם קיומנו. לפי תוכניותיהם, הם כבר היו אמורים להגיע לפצצה, והם לא שם בגלל ההתנגדות שאנחנו מובילים. זה נושא שכמובן רוצים להבליע, אבל זאת המשימה הראשונה של ראש ממשלת ישראל הבא".
"חזרה להסכם?
אנחנו לא ב־2015"
ביידן, קלינטון ואובאמה - לא בדיוק שותפים אידיאולוגיים. אבל אצל אובאמה עוד דיברו על אופציה צבאית. ביידן כלפי חוץ לא מדבר על אופציה צבאית. גם הוא ילך בלית ברירה על אופציה כזאת?
"אני לא מדבר על ביידן. הוא מדבר בעד עצמו. הוא אומר שהוא מתנגד לנשק גרעיני בידי איראן. אני שמח לשמוע את זה ממנו. אבל איני מפקיר את גורל מדינת היהודים בידי אחרים וגם הטובים שבידידינו. אני שומר ומפתח את האופציות למנוע נשק גרעיני בכל מחיר. כך עשינו וכך נעשה. לא אפרט מעבר לזה".
השאלה שעולה מזה, בהנחה שנצטרך להיות הרבה יותר אקטיביים, האם חילופי השלטון בארה"ב קירבו את האזור למלחמה?
"אני טוען שחזרה להסכם הגרעין הקודם היא טעות איומה. קודם כל משום שאנחנו כבר לא ב־2015, ואיראן התקדמה באמצעות ההסכם שנותן לה לפתח באופן שערורייתי צנטריפוגות שמעשירות אורניום - הליבה של פצצות האטום - במהירות הרבה יותר גבוהה, וחוץ מזה היא גם הפרה את ההסכם. אז משני הצדדים, מקיום ההסכם ומהפרתו, איראן של 2021 היא לא זו של 2015. לחזור להסכם שסולל את דרכה לארסנל גרעיני יהיה טעות גדולה, שתביא גם את האיום עלינו אבל גם על כל האזור וכתוצאה מזה נקבל את ההתגרענות של מדינות רבות במזה"ת. זו התפתחות איומה בהיסטוריה האנושית ואעשה כל מה שביכולתי למנוע את זה".
והלחצים לא עלולים לחסל בעצם את הסכמי השלום בינינו לאמירויות, למרוקו?
"להפך - הם רק מחזקים את ההסכמים. כי כל המדינות שחוששות ממיטוט המשטרים שלהן על ידי פעולה חבלנית של איראן ותוקפנותה, רואות בנו נדבך יסוד של הגנתן בגלל הנחישות שאני מוביל בהתנגדות לאיראן. ההבנה של המדינות הללו שישראל היא בעלת ברית חיונית שלהן היא מרכיב יסוד, לצד היכולת הטכנולוגית והכלכלית שמעוררת השתאות שם. הייתי אומר שהתפיסה של השלום בינינו לבין העולם הערבי השתנתה לחלוטין. אני ביטלתי את הווטו הפלשתיני שהיה קיים, שלא נתן לנו לפרוץ למרחב הזה ולממש את האינטרסים שלנו - גם הכלכליים וגם הביטחוניים - עם מדינות ערב. את הדבר הזה אין להשיב".
אני רואה משהו הפוך, אדוני רה"מ. מאחר שאיראן גם מאיימת על האמירויות וגם על סעודיה, ולהן יש יחסים עם איראן ולנו אין, אז ממשל כמו של ביידן יכול לגרום להן להתקרב לטהרן ולהתרחק מאיתנו.
"הכלל הקיים בזירה המדינית הוא תורת הלחץ של ז'בוטינסקי. אם צד אחד לוחץ בכיוון שהוא שלילי עבורך, אתה צריך ללחוץ לצד הנגדי ולאזן אותו. זה מאמץ אינסופי. אני מביא את הלחצים ההפוכים. גם על ידי שילוב אינטרסים עם מדינות ערב, וגם על ידי התנגדות למגעים של הממשל האמריקני, וגם מול דעת הקהל האמריקנית והעולמית. עד היום הצלחנו במאמצים עצומים למנוע מאיראן את ההתחמשות הזאת ולחצות קווים אדומים שהצבתי בזמנו. אינני אומר שהמאמץ נפסק. השאלה שצריך לשאול היא - מי ימשיך אותו?"
כשמתפרסם ב"ג'ואיש כרוניקל" שישראל הכניסה לשטח איראן איזה מתקן בכובד של טונה וביצעה איזו פעולה - המסר הזה מיועד למישהו?
"אני לא מתייחס למסרים. אני גם לא מתייחס לפעולות. אני מתייחס למדיניות. המדיניות שלי היא למנוע בכל דרך, גלויה או סמויה, דיפלומטית או ציבורית, כלכלית או צבאית, מאיראן להשיג נשק גרעיני. אם הם ישיגו נשק גרעיני הם יוכלו או לתקוף אותנו ישירות או לשים מעל ראשינו מטרייה גרעינית ולהשתמש בה כאמצעי למתקפה קונבנציונלית עלינו באמצעות טילים סטטיסטיים ומדויקים. כל ההיסטוריה משתנה כשזה קורה.
"בסוף הכל קשור להיסטוריה שלנו כעם. לפני 2,500 שנה צורר פרסי אחר חשב שהוא יכול להשמיד את העם היהודי והוא נכשל. אני אומר לצוררים האלה שרוצים להשמיד את מדינת היהודים - גם אתם תיכשלו. יש בנו את העוז והאמונה והנחישות להגן על ארצנו ולא ניתן למשטר האייתוללות לעצור את מהלך 3,000 ומעלה שנות היסטוריה יהודית. כדי לעכב את איראן דרושים שני דברים יסודיים: ראשית - אופציה צבאית אמינה. שנית - לחצים כלכליים. את שני הדברים הללו הצלחנו לקיים לאורך השנים ונצטרך לקיים אותם בשנים הבאות".
מה אתה חושב על ההתנפלות על הרמטכ"ל בעקבות הנאום שבו דיבר על המדיניות מול איראן?
"אני חושב שהיא אבסורדית. רוב הציבור תומך במדיניות החזקה שאני מוביל".
"לא מחפש להתחבב"
יש טענה שבבית הדין הבינלאומי בהאג כל הזמן עולים מדרגה ומגביהים את הלהבות נגדנו, והתגובות שלנו הן פושרות. אנחנו לא מרתיעים את הפלשתינים מלהמשיך לפעול שם. למשל החלטה על הגברת ההתיישבות או פיתוח E1 בתגובה להחלטה של האג.
"אני חושב שאנחנו מנהלים גם את זה ברמות שונות. אני מעדיף לא לדבר על כך. לשמחתי עדיין לא היה מימוש של ההחלטה השערורייתית של בית הדין, שאומרת שלחיות בירושלים זה פשע מלחמה. או לומר שחיילים שלנו - שאין שניים להם בהימנעות מקורבנות ופגיעה באוכלוסייה אזרחית, שנלחמים בטרוריסטים שאין שניים להם בפגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית - מבצעים פשעי מלחמה. זה אבסורד, שערורייה. דיברתי עם עשרות מנהיגים בשבועות האחרונים נגד ההחלטה הזאת. אני מקווה שנצליח להסיר את רעיון העוועים הזה. לא רוצה לפרט. הפתרונות המוצעים בשיח הפופוליסטי ימני כביכול הם לא הדרך היעילה. הדרך היעילה היא מה שמשיג תוצאות. עד רגע זה השגנו תוצאות".
מאשימים אותך בדבר חמור יותר - זה שאתה לא מצליח ללכד את מצביעי הימין. שחלק ממצביעי הימין מאיימים בעצם לבחור ממשלת שמאל.
"כשבעים אחוזים מאזרחי ישראל הם ימנים. יש מאמץ כביר בתקשורת לפלג את המחנה. אנחנו עומדים כפסע לפני הזדמנות היסטורית להקים ממשלת ימין על מלא, ממשלה יציבה חזקה בהנהגתי. מול זה האפשרות האלטרנטיבית היא ממשלת שמאל על מלא או חלקית. הם יעשו ביניהם רוטציות. כמה אנשים במדינת ישראל רוצים לראות רוטציה? ארבעה. לא אחוזים - ארבעה! זה אבסורד, אחרי שעברנו את החוויה הבלתי נשכחת הזאת של רוטציות ופריטטיות.
"מי שמצביע לבנט ולגדעון סער בעצם מעביר קולות מהימין לשמאל. ולא בכדי אתה רואה את פרשני השמאל באולפנים מעודדים את ההצבעה להם. למה? הם רוצים לראות ממשלת ימין? כי הם מבינים שזה הדבר שימנע מאיתנו את ההזדמנות החד־פעמית הזאת להקים ממשלת ימין יציבה וחזקה ואמיתית בראשותי. אני מאמין שבחודש הנותר תהיה התפכחות".
כמה הליכוד צריך להשיג בשביל לממש את המטרה הזאת, כדי שיהיו לימין 61 מנדטים?
"כרגע אנחנו יושבים על 30 מנדטים עם גוש של 60. מה שאנחנו רואים זה דבר מדהים - גוש של כמעט עשרה מנדטים של מצביעי ליכוד שיושבים בבית. התפקיד שלנו הוא להוציא אותם לקלפי. בבחירות האחרונות היינו צריכים להביא כ־300 אלף מצביעים ואכן עשינו את זה. עכשיו יש לנו משימה להביא בין תשעה לעשרה מנדטים לקלפי. שיבואו ויצביעו. אני מאמין שזו משימה אפשרית. בנט וסער לא מסבירים שאין להם דרך להקים ממשלה בלי לפיד ובלי מרב מיכאלי, בלי מרצ ובלי המשותפת. בנט עשה הסכם עודפים עם גדעון. זאת אומרת שהוא מעביר קולות מהימין לשמאל".
אתה ניהלת את הקמפיין הראשון שלך לפני 25 שנה. מה ההבדל בין אז להיום?
"ההבדל העצום הוא שהיום אין לנו קמפיין. היום יש לנו עשייה. היום הבוחרים רואים את ההתהוות וזה לא קשור לסיסמאות ולסלוגנים ולסרטי תעמולה. זאת העשייה בהתגלמותה. זה השוני במסע הבחירות הזה".
אולי השינוי הגדול זה היחס שלך לציבור הערבי?
"שינוי עצום והיסטורי".
אתה קראת להם בדרך כלל "הציבור הלא יהודי", עכשיו אתה אומר "החברה הערבית".
"אני אומר גם ערבים. בדקתי כמה השקענו בציבור הערבי. ראיתי שיש מאבק בין קידמה לבין האפילה של האסלאם הקיצוני. תמיד רציתי לראות שהערבים בוחרים בקידמה ומשתלבים במדינת ישראל. בדקתי כמה השקעתי מ־2011 ועד היום - זה לא רק ה־15 מיליארד שקלים לסגור את הפערים. אלא 21 מיליארד שקלים, משום שנתנו גם מיליארדים לבדואים בצפון, בדרום. לציבור הדרוזי להגברת האבטחה. תוכנית תעסוקה.
"זו מדינת הלאום של העם היהודי אבל חייב להיות פה שוויון זכויות והזדמנויות אזרחי לכל אזרח ואזרח, וזו גם התפיסה של ז'בוטינסקי. השוני הגדול הוא שהיום נפקחו עיני הציבור הערבי. אמרתי להם: אל תלכו להצביע לרשימה המשותפת, משום שהיא לא מייצגת אתכם. היא מקצינה את השיח. היא גוררת אתכם לרחוב ללא מוצא של התנגשות בציונות, של תמיכה בטרור. לנרטיב של הרש"פ וחמאס.
"הקמנו תשע תחנות משטרה במגזר. היתה רק אחת. הייתי בעכו. מופת לדו־קיום ולמיגור הפשיעה. השבוע גם היינו בג'ואריש ברמלה. חצי שנה כבר אין שום דבר. יש היום שר ומפכ"ל שנלחמים עם סכין בין השיניים בפשע, כדי שילדים יוכלו לצאת לרחוב בלי חשש שמישהו יירה בהם. והם ראו את ארבעת הסכמי השלום והעובדה שהמשותפת התנגדה להם. זה מחולל מהפך. זה לא רק שאנחנו משנים את היחסים בין ערבים ליהודים מחוץ לישראל - אנחנו משנים את היחסים בתוך מדינת ישראל".
איך קרה שרוב מי שנקראו "נסיכי הליכוד" עזבו את הליכוד ונלחמים נגדך?
"לא יודע. תשאל אותם. אני לא שיניתי את דרכי. לא את משנתי האזרחית ולא הביטחונית, שאומרת שעלינו להתכונן למלחמה כדי להגיע לשלום. וגם לא את משנתי המדינית שאמרה לפנות לדעת הקהל ולשיח אמיתי ונוקב כדי להבטיח את עתיד המדינה. הם עברו למחנה האחר. זו זכותם. לא רוצה להיות הפסיכולוג כאן".
חלק מהם מנופפים בספרים של ז'בוטינסקי ואומרים שהליכוד תחת הנהגתך כבר לא ליברלי.
"אני מאוד ליברלי. אני ליברל במתכונת הקלאסית של המאה ה־19. ליברליזם כלכלי עם מרכיב חברתי מרכזי. אתה לא יכול לדאוג לחברה בלי כלכלה חופשית כי אחרת הכלכלה מצטמקת. ואין לך את המשאבים לתת לצורכי הציבור. רק כלכלה צומחת. אני מאמין בזכויות הפרט. וחופש בכל התחומים".
ההתקפות של התקשורת מחזקות אותך?
"מחזקות אותי בפנים. בכלל, כדי לעשות את מה שאני עושה צריך את הכוחות הנפשיים לעמוד במתקפה אינסופית, יום־יום, שעה־שעה, נגדי. נגד רעייתי, נגד ילדיי. זה מחייב תחושה עמוקה של שליחות. בלי זה אין טעם בכל המאמץ הזה. יש תחושה של ציבור גדול מאוד שבמהלך השנים השתחרר מלפיתת התקשורת הזאת, התקשורת הקרתנית, הבין את האמיתות שאני אומר כאן. התמיכה הציבורית העצומה היא שנותנת לי את הכוח להמשיך במשימה. אם ההתקפות עלי מחזקות אותי כלפי חוץ? אני מאמין שבלי זה היו לנו 50 מנדטים".
אז הן כן יעילות.
"ברור. אם יש לך רוב של שבעים אחוז שהוא ימני אז היית אמור לקבל חלק גדול מזה. ההתקפות חסרות הרסן משפיעות על חלק מהציבור. אני לא מחפש להתחבב, אני לא בנוי כך. שואלים איך אני עומד בזה. אני שואל - מה האלטרנטיבה שלי? לא לעמוד בזה? להרכין ראש? להגיד דברים שאני לא מאמין בהם? לעשות דברים שאני חושב שיסכנו את מדינת ישראל? אם אתה לא יכול לסבול את החום - צא מהמטבח, אמר טרומן. אני יכול גם יכול לסבול את החום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
