דאגת הגל החמישי בבתי החולים: "לא בטוח שנעמוד במשימה"

השבוע, במסגרת גל הקורונה החמישי, הגיעה ישראל לנקודת הזמן שבה שוב נשבר השיא המפוקפק של מספר הנדבקים, כאשר ביום אחד אובחנו 11,978 אנשים חיוביים לנגיף. למרבה הצער, כנראה מדובר בשיא זמני בלבד, שכן גל האומיקרון הנוכחי צפוי לפי תחזיות המומחים להוביל את המדינה ל־30 אלף נדבקים ביום כבר בתחילת השבוע הבא, ובעקבות כך בעוד שבועיים לכ־600 עד 800 חולים קשים.

הקורונה מלמדת אותנו כל העת דברים חדשים. עוד לא הספקנו להפנים את מדיניות ההכלה של המתים וספירת החולים הקשים של הגל הרביעי, וכבר קיבלנו וריאנט חדש, מידבק הרבה יותר אם כי גם קל יותר, עם מדיניות חדשה שזכתה לכינוי "הכלת נדבקים". כעת, קשישים ומדוכאי חיסון נקראים להסתגר בבית ולשמור על עצמם, כאשר הציבור רואה בכך סימן להלך רוח שבו "נשאר רק להתפלל".
הציבור עצמו מתקשה להבין את המדיניות החדשה, שבמסגרתה, למרות התחלואה הגוברת, בכירי מערכת הבריאות משחררים הגבלות לנכנסים מחו"ל ולא מגבילים התקהלויות, בטענה שבמספרים גדולים אין כבר תועלת לצעדי המנע האלו.

מי שלא יכולים להרשות לעצמם הקלות הם הצוותים הרפואיים בבתי החולים, שנערכים לעוד עומס בלתי אפשרי, בתנאים של חוסר תמידי באמצעים וציוד. "בין הגל הרביעי לגל החמישי לא נוספו מיטות ולא מכשירי אקמו לבתי החולים, הבטיחו מאה מיטות טיפול נמרץ לבתי החולים ולא קיבלנו", אומר פרופ' חזי לוי, מנהלו הוותיק של בית החולים ברזילי באשקלון ומי שעד לפני כחצי שנה היה מנכ"ל משרד הבריאות והתווה את מדיניות הטיפול בגלים השני והשלישי. "אני מניח שנבוא ונרים דגל אדום אם נצטרך, כדי להגביר את היכולת לטפל באזרחי ישראל. חייבים לדון ברצינות איך מטפלים בחולים. סגר זה אחד הכלים להתמודד עם המצב ואני מקווה שלא נצטרך להיות שם, כי זה יהיה בעייתי גם מבחינת אכיפה, ויגרום לתופעות קשות מאוד".

מדיניות בתנאי דחק

בברזילי סגרו לפני פחות מחודש את מחלקת הקורונה האחרונה, ומאז טיפלו לסירוגין בחולים בודדים שאושפזו בבידוד באחת המחלקות האחרות. השבוע עלה מספר חולי הקורונה המאושפזים לעשרה, ובהם שני ילדים.

"כל המחלקות הפנימיות כאן מלאות ב־130 אחוז תפוסה, אין לי מקום לגפרור במסדרונות", מתריע לוי, "יש גם מחלות חורף - שפעת ועוד, אני כבר שבועות מתעסק במציאת מקומות אשפוז. אנחנו עמוסים מעל הראש וכל פתיחת מחלקת קורונה תבוא על חשבון חולים פנימיים, ואני לא יודע איפה לשים אותם. הצוות כבר עייף ושחוק".

בתחילת השבוע קיימו מנהלי בתי החולים שיחה קשה עם השר הורוביץ ועם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, שבה הציפו את הקשיים לקראת גל האשפוזים הצפוי, לצד גל של תחלואת שפעת - שמעמיסה גם היא על בתי החולים. לוי: "אמרנו שאנחנו מעריכים שאם יהיו עשרות אלפי מאומתים ביום - חלקם יגיעו לאשפוז, אבל אנחנו מקווים שלא תהיה הרבה תחלואה קשה. בשנתיים האלו זו פעם ראשונה שמתמודדים עם קורונה ועם מחלות חורף במקביל. כמנכ"ל משרד הבריאות הכנתי את המערכת לנושא השפעת ואז לשמחתי היא לא התפרצה, כי אנשים התחסנו. עכשיו לא מתחסנים ויש שפעת".

בגלים הקודמים שידרו מנהלי בתי החולים איתנות, אך הפעם כולם במערכת הבריאות כבר יודעים שמחיר העומסים הכבדים הוא פגיעה באיכות הטיפול עד כדי צמצום שירותים אחרים בבית החולים. "נילחם לתת שירותים אבל לצערי אני לא בטוח שנעמוד במשימה. לא רק אנחנו, כל בתי החולים".

על המדיניות הנוכחית, שבה איומי הסגר כבר אינם על הפרק והתחושה בציבור היא שכל ההגבלות הוסרו כחלק מהכלת ההדבקה, אומר לוי: "ברגע שמדברים על עשרות אלפי נדבקים בנגיף, שיודעים שהוא מדביק מאוד אך החיסון מגן מפניו, כבר אין משמעות לקטיעת שרשראות הדבקה. איך אני יכול לקטוע שרשרת ולתחקר אלפי אנשים? זה לא ממשי. גם אין מספיק PCR לרוץ אחרי כולם. אנחנו עלולים למצוא עצמנו בסגר דה־פקטו. לכן מוצאים דרכים לבדוק הרבה אנשים כדי שהמשק יתחיל לעבוד. זו מדיניות בתנאי דחק.

"אנחנו נמצאים כרגע בשעת מבחן. שלא תנוח דעתם של אנשים גם אם מדברים על מחלה לא קשה. אני עדיין קורא לאנשים להתחסן ולהימנע מהתקהלויות ללא מסיכות. ערבות הדדית היא המפתח למנוע את התרחישים הקשים האלו שאנשים פוחדים מהם אך מטילים את האחריות על הממשלה. תפקידנו לפעול בהתאם להנחיות, והציבור חייב להבין ולשתף פעולה. אי אפשר לתלות הכל באובדן אמון בממשלה".

תחושה של פול גז בניוטרל

אובדן אמון הציבור בהחלטות הממשלה מוביל אזרחים לא מעטים לתחושה שהחיסונים הם כבר לא הפתרון האולטימטיבי. אדוה לוטן עומדת בראש עמותת "מדעת", ששמה לעצמה למטרה לקדם את בריאות הציבור בעיקר בתחום הנגשת מידע על חיסונים. היא גם חברה בוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא חיסוני קורונה, ולדבריה כעת, ערב הגל החמישי, היא מזהה חוסר אמון וחוסר שיתוף פעולה מצד הציבור.

"אנחנו נמצאים בשפל משמעותי. הממשלה הנוכחית לא ממש פעלה לשקם את האמון הירוד של הציבור, וחוסר ההיענות הבולט לחיסון ילדים ולחיסון הבוסטר מעיד על כך מצוין. מערך ההסברה החל לעשות עבודה טובה יותר אבל זה עדיין לא מספיק".

בשבוע שבו הציבור החל לתהות אם האסטרטגיה הממשלתית היא הדבקה המונית וחסינות עדר, אומרת לוטן כי "אין פלא שברשתות החברתיות צחקו ואמרו 'שיהיה לנו בהצלחה'. יש תחושה שמי שמעוניין להמשיך ולשמור על עצמו, לא מקבל כלים והגנה שהמדינה אמורה לספק. זה לא ייחודי לתקופה הזו של הגל החמישי, אבל מה שאפשר היה להתמודד איתו בתקופת הרגיעה, עכשיו נראה דרמטי.

"אין אכיפה של ההנחיות. לא עושים מספיק אפילו לגבי דברים בסיסיים כמו עטיית מסיכות ושמירת מרחק או החלטות להתקין מסננים. התחושה הכללית היא שאפילו בממשלה הרימו ידיים. יש הרבה דיבורים ומידע שנזרקו לאוויר וזה מרגיש כמו פול גז בניוטרל. קשה מאוד לעקוב אחרי ההנחיות וקשה להבין את הלוגיקה מאחורי מה שצריך לעשות. מי שלא מנסה לעקוב בצורה צמודה אחרי מה שנאמר, בכלל לא מצליח להבין מה קורה".

לדברי לוטן, אחת הסיבות לפער הזה זו האווירה שנותרה אחרי שנתיים כאוטיות מבחינת המידע שהציבור מקבל, שילוב של פייק ניוז ברשתות, התנהלות התקשורת, והתחושה שלמדינה אין כלים להתמודד. "גופי תקשורת מחפשים זווית סנסציונית, להראות עמדה מול עמדה. את הנזקים אנו רואים יום־יום וזה ישפיע בצורה רחבה גם בעתיד".

לוטן מציינת כי שלב הסקנת המסקנות והפקת הלקחים מהגלים הקודמים לא נעשה באופן מוצלח. "יש כמה דברים שאני לא רואה שיפור, כמו למשל היעדר מדיניות ברורה. יש אמירות מאוד מעורפלות על החיים לצד המגיפה, אבל אין באמת מסר מהמדינה מה היא מתכננת לעשות כדי לשמור עלינו. יש צורך לשנות מדיניות ולהגיד 'חברים - אנחנו מתמודדים עם איום חדש', מה שידוע היום ידוע כבר כמה שבועות והיה מספיק זמן לגבש איזושהי תפיסה, אבל זה לא קרה. אני לא חושבת שמישהו חושב שאפשר לבלום את הגל, אבל אפשר לנסות לשטח את העקומה. למשל לשמור על ילדים מתחת גיל 5 שאינם יכולים להתחסן.

"גם אם זו מחלה פחות אלימה - זו עדיין קורונה, והיא עדיין עם סיבוכים וסיכונים ארוכי טווח. לא נראה את אותן עקומות כמו בדלתא אך זה לא אומר שהמחלה הפכה להיות בלתי מזיקה. כן נראה את המאושפזים ואנשים שנפגעו ונפטרו מהמחלה".

לוטן חברה בוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה ובין היתר היתה שותפה להחלטה על מתן חיסון רביעי. ההחלטה התקבלה עוד בסוף דצמבר, אך מנכ"ל משרד הבריאות החליט לאשר אותה רק השבוע. "יש סיכון למנה הרביעית בבני 60 ומעלה, אך הוא נמוך מאוד לעומת הסיכון עבור אותם אנשים מהמחלה", היא אומרת, "במצב הזה ההחלטה לתת את המנה הרביעית היתה נכונה. קצת התפלאתי שלקח הרבה זמן לאשר אותה, ראינו בגלים קודמים מה המחיר של דחייה והמתנה עם חיסון".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שנהג לבקר לא פעם את החלטות הממשלה בנושא המאבק בקורונה, דווקא סבור הפעם שהצעדים שנתפסים כאסטרטגיה שלפיה "המדינה עברה לתפילות" - הם הנכונים והמידתיים.

"זו לא הרמת ידיים, אלא העברת חלק מהאחריות לציבור, וזה היה צריך להיעשות מהיום הראשון", הוא אומר, "לכן אמרנו כל הזמן שהסגרים כמדיניות זו לא מדיניות של בריאות הציבור. בתפיסת בריאות הציבור אנשים צריכים להסתגר בבית אם הם החליטו לצמצם סיכון, ולא כי יש שוטרים בחוץ. נכון שיש אנשים חסרי אחריות אך רוב הציבור בישראל הולך עם המלצות משרד הבריאות ושומר על בריאותו. עם כל הבלבול יש עקורונות ברורים - בן אדם חולה לא יוצא מהבית. זה נכון לפני הקורונה ונכון אחרי הקורונה.

"לא הסתרנו את הביקורת שהיתה לנו מתחילת האירוע בישראל, על כך שהגישה הכללית לא מספיק שיתפה והעצימה את הציבור".

לדעת לשחרר

שבועיים לפני הגעת האומיקרון, תרגלו ראש הממשלה, השרים וכל המערכות הרלוונטיות תרחיש דומה של הגעת וריאנט חדש עוקף חיסון, שזכה בתרגיל לכינוי "אומגה". "טוב שנערך תרגיל כזה, אבל במקום אומגה הגיע אומיקרון - שמדבק מאוד וגורם לתחלואה קלה יותר", אומר פרופ' לוין, "ולכן נקודת האיזון והגמישות המחשבתית והתפעולית שונה. יש מה לשפר בפעולות הממשלה בעניין איסוף מידע ושינוי תוכניות בהתאם אליו.

"אנחנו לא מספיק טובים ברמת השטח - חסרים לנו פתרונות מקומיים. למשל 'שגרירי בריאות' בשטח, כמו אחות בית ספר או איש מקצוע אחר שיכול להתעדכן בידע מקצועי ולתרגם אותו לקהילה שלו, בין שבבית ספר או בארגון כזה או אחר.

"אחד הלקחים בעיניי מהמגיפה הוא שצריך בכל רשות מקומית יחידת בריאות. אני מקבל הרבה פניות מחברות היי־טק, ארגונים ועיריות, עם שאלות קונקרטיות איך מתרגמים הנחיות למדיניות, כי קשה להתמודד עם ההנחיות".

על ה"זיג־זג" בהנחיות אומר פרופ' לוין: "ברור שעדיף לייצר יציבות, אבל ההנחיות צריכות להשתנות כל העת בהתאם למצב. אני מתרשם שקצב תיקון הטעויות הנוכחי יותר מהיר. בעבר היתה התבצרות בעמדות וגם כשהיה ברור שצריך לסגור או לפתוח - היתה איטיות בתגובות. יש מערכת פתוחה יותר לביקורת ושינויים. ועדיין נעשות טעויות. למשל, סגרנו יותר מדי את השמיים, וברגע שהכל התפשט אין בזה טעם. למשל העובדה שמדיניות הבידודים והבדיקות לא תואמת את האומיקרון ולא יעילה.

"המערכים לא נסגרו בין גל לגל, אך אלו מערכים זמניים וזו הטעות של הממשלה. לא צריך ממונה קורונה בבית ספר, אלא ממונה בריאות בבית ספר. לא צריך 'ועדה לסיווג מדינות' אלא יחידה אפידמיולוגית קבועה ורב מקצועית בנתב"ג שמקבלת אינפורמציה ומפיצה אותה".

השבוע הנוכחי עמד בסימן מגיפת הבידודים שהקשתה על תלמידים, הורים ומקומות עבודה, עם יותר מ־110 אלף איש שהיו בבידוד, ובהם יותר מ־75 אלף תלמידים. במקביל, עמדו רבים במשך שעות בתורים ארוכים לבדיקות קורונה, והמעבדות הגיעו לסף יכולת הספיקה שלהן.

"צריך להיערך להמשך פעילות של גופים חיוניים", אומר לוין, "למזלנו רוב האוכלוסייה בישראל מוגנת, וכדי לא להשבית את המשק חייבים לתת למגעים לעבוד, כי שרשראות ההדבקה יימשכו בכל מקרה.

"השילוב של תחלואה ובידודים ומדיניות מחמירה, יגרום לכך שצוותים של מחלקות שלמות בבתי חולים יהיו בבידוד. באנגליה הושבת שירות האמבולנסים לא בגלל שהעובדים חלו בקורונה אלא בגלל הבידודים, וצריך ללמוד להתמודד עם זה. בבתי הספר צריך לשחרר מבידוד מגעים מחוסנים. אצלנו זמינות הבדיקות גבוהה וכל הכבוד להקמת מערך הבדיקות המפואר, אבל בשלב מסוים הדבר הזה לא יוכל להחזיק. צריך להכיר בבדיקות ביתיות. חייבים במגיפה להיות גמישים, צריך לדעת לשחרר. לא צריך לקדש את התו הירוק כי ייתכן שהוא סיים את דרכו. זה לא תורה מסיני, הוא יוצר אשליית ביטחון לא נכונה".