ועידת המשפיעים: עיתונאית ועיתונאי ימני משוחחים

אילנה דיין ועמית סגל היו אמורים לנהל דיון מרתק על הפוליטיקה בזמן בחירות • מהר מאוד הם עברו ל"שיח" אחר לגמרי, שבו רק סגל נאלץ להתגונן • דעה

אתה נורא משונה בעיניי. מתוך חדשות 12 // אתה נורא משונה בעיניי. מתוך חדשות 12

ועידת המשפיעים של חדשות 12 כבר תפסה לה מקום של כבוד בכל הקשור לראיונות פוליטיים בשנים האחרונות, ובצדק. בתוך תקופת בחירות כה אינטנסיבית שימשה ומשמשת במת ערוץ החדשות המוביל בישראל לראיונות בפורמט נקי, נגיש ולרוב בצורה מקצועית ומחדשת, ראיונות שגררו את הכותרות הנכונות.

דווקא בגלל זה עלתה רמת הציפייה מהראיון הכפול שהתקיים במהלך הוועידה בין אילנה דיין לעמית סגל, ראיון שעל פי ההיגיון אמור היה לעסוק בשיח פוליטי-תקשורתי בזמן בחירות; ודווקא בגלל זה, למי שחיפש דיון אמיתי, נכונה אכזבה. כמו כמעט כל הראיונות הפוליטיים שמתקיימים עד כה ברוב כלי התקשורת, נסב חיש מהר הראיון על שאלת כן־ביבי־לא־ביבי. עמית עוד ניסה בהתחלה למשוך לכיוונים אחרים, אבל שלוש דקות וחצי בתוך השיחה כבר החליטה אילנה למשוך לנושא היחיד שחשוב פה: נתניהו והתיקים. מי שחיפש קרב יציע־עיתונות ברמה גבוהה, לעומת זאת, מצא שם את מבוקשו, כמו גם את מה שכולנו כבר הבנו מזמן: יש עיתונאים, ובמקרה שלנו - המלכה האם ומלכת התחקירים דיין, ויש עיתונאים ימנים. שזה כמו עיתונאים רגילים אבל בלי אינטגריטי. עם כוכבית.

שני עיתונאים ראויים ואינטליגנטיים שאמורים היו לנהל דיון מרתק על אודות שיח פוליטי בזמן בחירות, עברו מהר מאוד לדיונים אחרים לגמרי, שחידדו את הקביעה שאי אפשר להפריד בין העיתונאי לזהות הפוליטית שלו. העניין הוא שרק סגל היה זה שנאלץ להתגונן בראיון - סליחה, ב"שיח" הזה. בעוד היה ברור לכולנו שלגיטימי שסגל ייאלץ להתעמת עם עובדת היותו מתנחל במקור, או בשפתה העדינה והעקיפה של דיין "האם אתה מגיע כשליח שגדל בעפרה כדי לתקוע סיכה בבלון של השמאלנים?", אילנה לא היתה צריכה וגם לא תצטרך להתעמת עם שאלות כמו "האם בית גידולך גרם לכך שהחלטת לערוך קלטת שכמעט שלחה קצין קרבי לכלא על לא עוול בכפו" (בפרשת סרן ר'), או "האם העובדה שאת מזוהה עם השמאל גרמה לך להיכנע ללחצים ולקבור את התחקיר השני נגד ארגון 'שוברים שתיקה' (שבוע אחרי הצהרותייך ש"איש לא יאיים עלינו!")? איש לא ישאל את אילנה את השאלות האלו, בטח שלא במהלך ועידת המשפיעים. פה הרי לא מדברים על פוליטיקה, אלא על דרכי הסיקור שלה, ומשתדלים שלא לקחת צד. לא?

***

ועוד משהו: הראיון של מרב מיכאלי אצל סיון רהב מאיר במהלך אותה ועידה היה דוגמה נאה ל"איך מתראיינים בזמן בחירות", ועל כל יועץ תקשורת לצפות בו. נאהב או לא, מיכאלי לא מסתירה את דעותיה ותמיד מנמקת אותן באופן אינטליגנטי בלי להיגרר לצעקות ול"אני לא הפרעתי לך, אתה לא תפריע לי". העובדה שרהב מאיר המצוינת היתה המראיינת בטח לא הזיקה, וכך קיבלנו ראיון ברמה גבוהה, שבו הוכיחה מיכאלי למה ואיך היא הפכה כיום לכתובת המובילה למצביעי השמאל הקשה, שמחפשים בית עם מנהיגה שיודעים בדיוק מה ה"אני מאמין" שלה. מברוכ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר