שלושה מועמדים בבחירות 2021 נמצאים קרוב מאוד לקו הגמר, במקום שבו ציפו להיות כשעוד עמדו על קו הזינוק: בנימין נתניהו, כראש המפלגה הגדולה ועם סיכוי ממשי להרכיב קואליציה של 61 ממפלגות הימין; יאיר לפיד, שהצליח, לא מעט בזכות נתניהו, למצב את עצמו כאלטרנטיבה המרכזית, שלא לומר היחידה, למרות עוד כמה שטענו לאותו כתר בדיוק; ומרב מיכאלי, שהצליחה להעמיד את מפלגת העבודה מהקרשים, בלי חיבורים ובלי גנרלים.
וכשיש רק שלושה מרוצים, זה אומר שיש הרבה יותר שאינם. גדעון סער, למשל. אם היה יודע שיגיע למצב שאליו הגיע בישורת האחרונה, ספק רב אם היה הולך להרפתקה הזאת מלכתחילה. עובדים במטה מעידים שהנוכחות במקום נעשית בלתי נסבלת מיום ליום. שסער לא רק שנהיה מריר יותר, אלא גם חשדן יותר. כמי שערק ממפלגה בעצמו, הוא כנראה יודע מה עובר בראשם של הכפופים לו ברגעים אלה. לדבריהם, סער מתנהג כאילו כל אחד, כל מועמד וכל עובד מטה, חשוד בכוונות נטישה וחזרה לליכוד.
האווירה הקשה במטה לא פוסחת על האסטרטג הראשי טל זילברשטיין. עיקר הביקורת עליו היא גם על העובדה שהוביל קו אנטי־נתניהו בצורה כבדה ומגושמת מדי. שכל תכליתה של המפלגה מרגע היווסדה נסב סביב המסר הזה באופן בלעדי. יאיר לפיד מציע תקווה. נפתלי בנט רוצה להפוך אותנו לסינגפור. אבל לגדעון סער אין שום מסר. שום הבטחת בחירות לרוץ איתה.
ביקורת נוספת היא על העובדה שהמסר היחיד הזה הגיע מוקדם מדי. כבר בראיון הראשון שהעניק אחרי שפרש מהליכוד, הכריז שמי שמעוניין שנתניהו יהיה ראש ממשלה - שלא יצביע תקווה חדשה. אחרי שהטיל את הפצצה בשלב כה מוקדם, אם אין שפנים נוספים בהמשך - ואכן לא היו - נותר סער ללא תחמושת. ודווקא בזמן הקריטי. ולטל זילברשטיין חלק גדול בכך.
לדברי גורמים במטה סער, להערכתם, אם יסיים במספר קטן של מנדטים, ואם לא יהיו בחירות נוספות מיידיות, יפרוש סער מהחיים הפוליטיים ויותיר את קבוצת חברי הכנסת שנכנסו על גבו להכריע בעצמם לגבי גורלם. יודגש כי זו הערכתם, אף שלא שמעו את סער אומר זאת מפורשות.
וכשזה מצב הדברים, סער היה צריך להסתער על האולפנים ולהחזיר את המצביעים. אלא שבמטה הבחירות שלו גילו, באמצעות בדיקות וקבוצות מיקוד, כי הופעותיו רק פוגעות בשיעור התמיכה במפלגה.
התסיסה שם לא עוצרת במטה הבחירות, אלא גם ברמת השטח. כשעזב סער את הליכוד, עזבו איתו כמה עשרות פעילים מקומיים, ראשי ערים, סגנים וחברי מועצות עיר, רובם ככולם מהליכוד. בימים האחרונים חלק מהם ניתקו מגע. הכעס שלהם רב. לא לילד הזה פיללו. נראה כי חזרתם לליכוד היא רק עניין של זמן.
באשר למועמדים לכנסת, העניין מורכב יותר. למרות מגעים שמתנהלים ולמרות הרמיזות של נתניהו כי הפעם יצליח להעביר אחרי הבחירות ממפלגות אחרות לליכוד, חברי הכנסת יחשבו פעם, פעמיים ושלוש לפני שילכו למהלך כזה. לא כי הם נאמנים לסער, אלא כי הם חושבים על עצמם. את אורלי לוי תקפו, אף שלא פרשה ממפלגה אלא ניצלה את מעמדה העצמאי כמפלגה נפרדת. מה שיעשו להם הוא כאין וכאפס.
במטה סער מכחישים את הדברים. גורמים במפלגה אומרים כי העדויות על מתיחות במטה מופרזות, וכי המצב הפוליטי הנוכחי טוב לאין ערוך מכפי שמוצג. צריך לזכור שמדובר במפלגה חדשה, אומר בכיר בתקווה חדשה, ושהצליחה לשרוד עד כה יותר ממפלגות אחרות שקמו בזמנה, כמו עפר שלח, שנעלם, ורון חולדאי שגווע. לדבריו, דווקא העובדה שהמסר החד הגיע מייד בהתחלה, גרמה לכך שתקווה חדשה עוד רלוונטית.
לדבריו, גם אם לנתניהו תהיה קואליציה, המפלגה לא תתפרק ותשב באופוזיציה. תהיה זו המפלגה היחידה שתתקוף את הממשלה מימין. להערכתו, נתניהו יוכל לשרוד את מערכת הבחירות הנוכחית אם ירכיב ממשלה, אבל מדובר בממשלה שתתפרק מהר ולא תוכל לשרוד, כאשר גורלה יהיה תלוי כל העת על חודו של ח"כ אחד.
להגדיל את בנט
נפתלי בנט התחיל את הקמפיין עם יותר מ־20 מנדטים בסקרים, שאת מחציתם איבד עם כניסתו של סער למגרש. אחרי תקופה ארוכה שבה השתרך מאחור, דווקא כעת, לקראת הסוף, הוא נראה יציב יותר מסער וברוב הסקרים אף גובר עליו. לא לשם כיוון בנט שהכריז על עצמו מועמד לראשות הממשלה, אבל מבחינות רבות מדובר ברע במיעוטו. האתגר של בנט הוא להיערך לניסיון שתיית המנדטים של הליכוד, שפועל להדביק אותו ליאיר לפיד, קשר שאותו מכחיש בנט מכל וכל.
בנט יכול היה להתנער בקלות מההאשמות של הליכוד, אם היה מתחייב להצטרף לממשלת ימין בראשות נתניהו, לכל הפחות במידה שיהיו 61 יחד איתו. אולם הוא חושש כי התחייבות כזאת תגרע ממנו מנדטים של מתנגדי נתניהו שעוד נמצאים אצלו. קמפיין הליכוד נועד לשאוב קולות שנמצאים אצל בנט, תוך שימוש במסר כי בנט ישתף פעולה עם לפיד כדי להיות ראש ממשלה ברוטציה, אך הוא גם נועד להגדיל את בנט על חשבונו של סער. להפוך אותו ליריב מרכזי כמעט כמו לפיד.
למרות קמפיין הליכוד הדורש מבנט להתחייב שלא יישב בממשלה של לפיד, בנט למעשה כבר התחייב. עוד לפני הקמפיין. יו"ר ימינה מתעקש שכמי שרואה עצמו מנהיג פוליטי במחנה הימין, אין מצב שיפנה לו עורף. שהוא רץ למרחק ארוך גם אם ייאלץ לוותר הפעם על האפשרות לראשות הממשלה ברוטציה. זה לא אומר שהמו"מ שינהל עם הליכוד יהיה קל ומהיר. בדיוק להפך. הוא יהיה קשה וארוך. אבל בסוף יושלם. יחד עם זאת, במידה שלנתניהו לא יהיו 61, ההערכה היא כי מבחינת בנט הכל פתוח. כולל ממשלה עם מרכיבים מהשמאל, שהוא עומד בראשה או אחר עם הסכם רוטציה.
בליכוד מעריכים כי הקמפיין להעברת הקולות לא יפגע במפלגת הציונות הדתית. שהיא נמצאת בטווח הבטוח שבין ארבעה לחמישה מנדטים. בצלאל סמוטריץ' לא עמעם את המסר ודיבר ברור מהרגע הראשון. הציונות הדתית היא חלק מגוש הימין ותשב רק בממשלה ימנית. ההצלחה של סמוטריץ' בהעברת המסר היתה כה גדולה, שביהדות התורה, בפעם הראשונה, נאלצו להוציא סרטונים ולנהל קמפיין נגדו כדי למנוע זליגת קולות.
בניגוד לאחרים, שמדברים רק על דברים שברומו של עולם, במפלגת הציונות הדתית מדגישים גם את העניינים המגזריים; דברים שהוזנחו בתקופתם של בנט ושקד, שהעדיפו לעסוק בנושאי ביטחון, כלכלה ורפואה. בין הנושאים שלהם הוקדש סרטון קמפיין מיוחד הוא העלות הגבוהה שמשלמים הורים לילדים במוסדות הממ"ד ובחינוך הדתי בכלל. לרוב האוכלוסייה הדבר לא נוגע. למאות אלפים במגזר הדתי הוא נוגע בעצב רגיש במיוחד. העובדה שמנהיג הציונות הדתית החליט להרים את הכפפה בעניין, אחרי עשרות שנים של הזנחה, היא חידוש מרענן עבורם.
קמפיין החיסונים נושא פרי
מרצ הצליחה להתאושש בסקרים, אבל לא יצאה מכלל סכנה. נראה שקמפיין הגעוואלד הועיל והבייס ירוץ ביום הבחירות להציל את המפלגה הוותיקה מכיליון. גם בני גנץ מגיע לקו הגמר במצב בטוח יחסית. נראה שגם המסר שלו עבד והתומכים לא נטשו, למרות קריאתו של לפיד.
הנעלמים הגדולים במערכת הבחירות נותרו: שאלת 61 המנדטים של הימין, כוונותיו של בנט, וכן מה מידת עומק שיתוף הפעולה בין נתניהו למנסור עבאס, ואם תהיה הרשימה הערבית האסלאמית, שפרשה מהמשותפת, לשון המאזניים. בימים האחרונים פועל עבאס לבסס את מעמדו בקרב אנשי התנועה, ופועל לשכנע, כנראה בהצלחה, כי הוא ורק הוא יוכל להחליט אחרי הבחירות לאן לנווט את המנדטים שיקבל. עבאס רוצה חופש פעולה על מנת שאם יבחר בנתניהו, לא ייתקל בהתנגדות מבית. בתנועה האסלאמית הדרומית הדברים מתנהלים מאחורי הקלעים ובחדרי־חדרים, אולם על פי הקולות המועטים שחמקו החוצה, נראה כי עבאס יכול להיות מרוצה.
נתניהו לא רוצה ממשלה של 61. החתירה שלו היא לפחות ל־62. על פי הסקרים הפנימיים בליכוד, הדבר אפשרי, אולם תלוי בכך שאחת ממפלגות השמאל לא תעבור את אחוז החסימה. במידה שכולן יעברו - המשימה נעשית כמעט בלתי אפשרית.
נתניהו מעריך כי אחרי ה־61 יגיעו גם ה־62 ואפילו ה־67, אלא שהוא לא מוכן להיות תלוי באיתמר בן גביר אפילו יום אחד. אם יקבל 62, בן גביר יישאר בחוץ. אם לא - נתניהו ייאלץ למנותו לשר.
בינתיים האווירה בשטח הליכודי חיובית, וזאת בלשון המעטה. בכנסים של נתניהו, בערך 5-4 כל ערב, האנרגיות מטורפות. נתניהו דואג להלהיט את השטח באמצעות הפחת התקווה שבניגוד לשלוש הפעמים הקודמות, ממשלת ימין הפעם נמצאת בהישג יד. מהעבר השני הוא גם מייצר את המתח. מנדט אחד שייפול לצד הלא נכון, ולפיד ראש הממשלה.
זה קרה מאוחר, אבל קמפיין החיסונים החל בימים האחרונים לשאת פרי. הדיווחים מאירופה וארה"ב על הסגרים, ועל חודשים ארוכים שעוד צפויים להם בהתמודדות עם המגיפה, בעוד שכאן הכל מתחיל לחזור לשגרה - החלו לתת את אותותיהם גם בסקרים. הליכוד בעלייה. עם מחיר גבוה של יותר מ־6,000 מתים, התחושה היא כי בסופו של דבר אכן יצאנו ראשונים מהקורונה.
נתניהו לא מסתפק בהישג העבר, וכבר מנפנף במהלך הבא - שיקום הכלכלה. זהו קלף חזק של נתניהו. בתחום המדיני והכלכלי, הוא מוביל על כל היתר. את הנושא המדיני הוא לא הצליח להרים אחרי ביטול הנסיעה לאבו דאבי. נותרה הכלכלה.
יאיר לפיד הגיע גם הוא לסוף שבע רצון. מצד אחד לא נכנע לקמפיין הליכוד ולא הכריז על מועמדותו לראשות הממשלה, ומנגד, הצליח להגיע בפער גדול משאר הטוענים לכתר: גדעון סער ונפתלי בנט, מה שמבטיח שלא תקום ממשלה אלטרנטיבית בלעדיו בשום מקרה. עם רוטציה או בלעדיה.
לפיד מכחיש שניסה להוריד את כחול לבן ברגע האחרון, ומאשים את בני גנץ בקמפיין נגדו. לדידו של לפיד, פנייתו בישורת האחרונה מכוונת למתלבטים. 12 מנדטים מהציבור עוד לא החליטו למי להצביע, כאשר רוב־רובם של הקולות ילכו לגוש המרכז־שמאל, או בשמו החדש: מחנה השינוי, ורק מיעוטו למפלגות הימין. מדובר במאגר עצום של מנדטים שאותם לפיד מייעד לעצמו כמוביל המחנה.
גם מרב מיכאלי יכולה לחייך. את מפלגת העבודה, כאמור, הקימה מעפר מבלי להזדקק לגורם נוסף. בלי חיבורים בעייתיים, ובלי אופציה לעריקים. המפלגה אמנם רחוקה שנות אור מימי זוהרה, אבל בנתונים הקיימים, ואחרי לא מעט מהמורות ותקלות שיכלו לחרב הכל, מדובר בהישג לא רע.
