היעד של גוש השמאל: הפעלת לחץ על הנשיא ריבלין

בקרוב יחל המצעד של משלחות הסיעות למשכן הנשיא לקראת החלטתו על מי להטיל את הרכבת הממשלה החדשה. לטעמנו, לו תפקד המשטר שלנו ברוח של היגיון צרוף, לא היה נזקק הנשיא כלל ל"התייעצויות". די היה לו בהצצה בתוצאות הבחירות. נתניהו, כמנהיג המפלגה הגדולה בפער, היה למועמד הטבעי, אך בעיקר ההגיוני, להרכבת ממשלה.

אולם בשיח שהתקיים באחד האולפנים, הוזכר שמו של גדעון סער כמועמד להרכבת הממשלה. כן, סער שכשל, שתקוותו לרשת את נתניהו צומצמה לשישה ח"כים. הוא, ולא נתניהו, שסיעתו גדולה פי כמה מ"תקווה חדשה" שנופצה. לא אופתע אם הנשיא יהיה נתון לחיבוטי נפש, לקראת האפשרות - אפשרות בלבד, בעת כתיבת מילים אלה - כי יהיה עליו להטיל על נתניהו, שנוא נפשו, את מלאכת ההרכבה. זה אפיון עובדתי של יחסי הנשיא עם ראש הממשלה. ישנם אף המעריכים כי מקננת בריבלין חרדה עקב סלידתו מתפקודו של נתניהו. והחרדה רק הולכת וגוברת.

שונאי נתניהו אינם שוקטים: הם מבקשים לנצל את שלהי כהונת הנשיא. יש המרמזים שמא עליו להתפטר, ובכך ייחלץ מן האילוץ למנות את נתניהו להרכיב ממשלה, אם זה יגייס רוב לממליציו. לחצים אלה כמוהם כיוזמה מכוערת להלביש גם על משרת האזרח הראשון מעטה פוליטי מובהק. ואם ימלא ריבלין אחר משאלת הלב של שונאי נתניהו, הוא ייזכר כמי שהכתים את מוסד הנשיאות. הכל, כמובן, בתנאי שיצליח נתניהו לגייס רוב של ממליצים.

בתום כהונת ריבלין, ביולי, האם גם על יורשו יופעל הלחץ כדי שימנה מועמד לראשות הממשלה ממחנה פוליטי, ולא דווקא על פי מניין ממליציו, כמתחייב? ככל הידוע לנו, ריבלין ידחה את עצת אחיתופל זו להתפטר. כמו בעבר, הוא יטיל על נתניהו להרכיב ממשלה, אם כך תחייב המציאות. בפגישותיו האחרונות באירופה שיבח ריבלין את נתניהו על מאבקו בקורונה. על כן נראה כי הנשיא ריבלין יסיים שבע שנות כהונה ללא "זבנג" נשיאותי מהדהד. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו