"אנחנו בתחושה שאנחנו במלחמה על שני בתים. נלחמים לא רק על הבית בישראל אלא כבר על הבית פה", כך אומר שהם ניקולא, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית (IAC), שיערוך את הכנס השנתי שלו בחודש הבא. הוא מתייחס בעיקר לעלייה ברוחות האנטישמיות בארה"ב, שמוסוות בתור שנאת ישראל, בין היתר על ידי הכנסת תכנים של ה־BDS לתוכני הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, והתקפות על יהודים בגלל המצב בישראל.
אחרי שנתיים של מגיפה, הכנס הוא ציון דרך עבור יהדות ארה"ב: בפעם הראשונה כנס גדול של ארגון יהודי־אמריקני חוזר למתכונת שאינה וירטואלית, ויהיה מפגן כוח שישקף את מיקומו של ה־IAC ככוח עולה בהוויה היהודית־אמריקנית.
לטענת ניקולא, שהוא גם אחד המייסדים של ה־IAC, הישראלים שגרים בארה"ב כבר לא רק ישראלים לשעבר שצופים מהצד. הם חלק אינטגרלי מהחיים הציבוריים של יהדות צפון אמריקה, ודוגמה לכך היא ההובלה של הארגון בתקופת מבצע שומר החומות.
"כשהתחיל המבצע בעזה היו מעט מאוד ארגונים יהודיים שהיו מוכנים לצאת לרחובות. בשלב מסוים ערכנו ב־IAC ישיבת מנהלים כדי לדון במה עושים. היתה תחושת חוסר ביטחון באותה תקופה כי היו תקיפות נגד יהודים והתראות על תקיפה של מפגינים, כך שעריכת הפגנה זה לא צחוק. היינו בעיצומו של הדיון לגבי עד כמה מהר אפשר להתארגן. בשלב מסוים כל הפלאפונים צלצלו, כי באותם רגעים החלו ליפול טילים באזור הרצליה ותל אביב. יצאנו להפסקה כדי לבדוק שהמשפחות בסדר, וכשחזרנו לזום ראיתי בעיניים של כולם מסר ברור: יש לנו 24 שעות לצאת לרחובות, אנחנו נעשה את זה, כי אלה המשפחות שלנו. כשהודענו על כך, לא מעט ארגונים שאמרו קודם שהם לא מעוניינים פתאום אמרו שיצטרפו אלינו".
לדברי ניקולא התפקיד שממלאים הישראלים בתוך הקהילה היהודית מתבטא לא רק באירועי חירום, אלא גם בשגרה, בתחזוק הזיקה לישראל באופן שוטף ממקום של חיבור בסיסי, שאינו פוליטי או בעל אג'נדה כלשהי. הקהילה היהודית אמריקנית היא לא קהילה, היא קהילות ברבים, וכל אחת טרודה בעניינה, הוא סבור.
"זה לא סוד שיש המשך נסיגה בתוך הקהילות היהודיות אמריקניות מהזיקה לישראל, וה־IAC ממלא בחלק מהמקומות את הפער הזה". הוא מדגיש בכך שלמעשה ה־IAC עבר מעין שינוי תדמית, בזכות ההכרה בו כ"גשר חי" לישראל ולא רק ארגון גג לישראלים בארה"ב.
"אני חושב שהקול הזה של ה־IAC הוא קול שהפך לאסטרטגי. אנחנו רואים בכנס כמה יהודים אמריקנים וכמה מנהיגים יהודים מגיעים. יש שינוי באופן שבו מסתכלים על הקהילה שלנו ועל ה־IAC. הם רואים בנו שותפים".
זרקור של הזדמנויות
אתה אומר שיש פער - אנשים לא אוהבים או מזדהים עם ישראל כמו פעם. האם זה אומר שישראל הפכה להיות נושא פוליטי?
"יש שונות בין קהילות יהודיות באמריקה, וזה לא מקשה אחת. יש אזורים שאנחנו מרגישים שהנכונות לתמוך בישראל בצורה אקטיבית הצטמצמה. יש תהליכים עמוקים שמתרחשים בקהילה ובארה"ב שלאו דווקא קשורים במה שקורה במדינת ישראל, ויש להם השלכות גם על הקשר עם ישראל".
כלומר, אין להסתכל על ישראל רק מהפן הפוליטי.
"אסור לצמצם את זה לפוליטיקה. לא רק הדינמיקה בישראל משפיעה. יש פה צד שני (יהדות ארה"ב; א"ל), וגם בו יש שינויים. תפקיד של מנהיגות בעת הזו הוא חיזוק הקשר, ולשים את הזרקור על ההזדמנויות ופחות על הבעיות. יש לדעתי יותר מדי פוקוס ושיח לאורך שנים על הבעיות והפערים - וברור שיש פערים תרבותיים, ולעיתים גם פערים בתפיסה של מהי מדינת ישראל - ואלו פערים שימשיכו להיות גם שנים קדימה.
"לכן, אני מאמין שמנהיגות מתמקדת בכך שהקשר עצמו חשוב והכרחי לעתיד של ישראל והעם היהודי. הם קשורים אחד בשני, מעבר לכל מחלוקת. זה מה שהכנס שלנו עושה: מצד אחד מעודד דיונים וגם ויכוחים לגבי מה שצריך לעשות היום, ואיך העתיד צריך להיראות, אבל ברור שמדובר בעתיד משותף... המכנה המשותף הוא שכולם אוהבים את ישראל. אנחנו מנסים לצאת משיח של הגדרת שייכות לקטגוריות. זה לא חלק מהמהות לדבר עכשיו למי אתה מצביע, אם אתה ליברלי או קונסרבטיבי, ואם אתה שומר שבת או לא. אלא מה אתה עושה לחזק את ישראל והעם היהודי".
לדבר "ישראלית"
לפחות 3,000 איש צפויים להגיע לכנס, ובהם דוברים רבים מישראל שישתתפו בפאנלים לוהטים על סוגיות בוערות. אורח הכבוד מישראל יהיה שר הביטחון בני גנץ.
הכנס, כאמור, הוא הגדול ביותר של הקהילה היהודית בשנתיים האחרונות וצפוי להיות בסימן של אחדות מול ישראל. "הסיסמה היא: 'ישראל. ביחד.' זו המהות. והדגש שאנחנו שמים השנה הוא על אנטישמיות. רוב השיח שלנו על אנטישמיות קשור ל־BDS על כל גווניו".
האם הארגון עדיין מוגדר כסוג של גשר חי?
"עכשיו זו המורשת, ופשוט לגדל את הילדים שמדברים 'ישראלית'. אנחנו נלחמים במלחמה - כל תנועות ה־BDS מאוד מבוזרות ואנחנו משתמשים גם בתפיסה מבוזרת (כדי לסכל הצלחות של התנועה; א"ל)".
ניקולא גם מודאג מכך שסוגיית ישראל נשאבה אל תוך הדיון סביב לימודי תיאוריה ביקורתית של גזע - נושא חם שמפלג בתי ספר והורים בארה"ב. "הצד השני בעצם מנסה להכניס לתוך התוכניות האלה השוואות בין תנועת 'חיי שחורים נחשבים' לבין מצב הפלשתינים. השוואה בין ישראל לקולוניאליזם", מספר ניקולא. בסופו של דבר הצליחו ניקולא וארגונו למנוע שרבוב של ישראל לסוגיה במונחון הרשמי שמופץ לבתי הספר בקליפורניה במסגרת ניסוח תוכנית הלימודים. "אמרנו להם שאם זה יעבור, המשמעות היא שאנחנו כמשלמי מסים לא נוכל לשלוח את הילדים שלנו לבתי ספר בקליפורניה. זו המשמעות. וזה הצליח, וזה נפל".
אפשר להניח שלא תוגש גלידת בן אנד ג'ריס בכנס?
"לא תוגש. הכנס הזה הוא לאוהבי ישראל. בתפיסה שלנו תמיכה ב־BDS היא חלק מהאנטישמיות המודרנית. ברגע שאתה מבקש מילד לכתוב למה ישראל היא אפרטהייד, אתה הופך את בית הספר או את העיר למקום שמפלה לרעה מהגרים מישראל. ישראל היא חלק מהזהות שלו. זה נקרא 'אפליה על בסיס ארץ מוצא'. מאז הצו של טראמפ (שמונע מימון פדרלי עבור תוכניות כאלו; א"ל) הצלחנו להכניס את השיח הזה לכל מיני רמות. פעם אחר פעם בשנה האחרונה הוכחנו שברגע האמת אנחנו נמצאים שם בחזית ובשביל הקהילה".
מה אתה רוצה להשיג בכנס?
"אני רוצה תחושת ביחד. אנחנו עסוקים באיך לייצר עתיד לישראל ולעולם היהודי - לא לתאר אותו אלא גם לכתוב אותו".
