המפכ"ל יעקב שבתאי: "המהומות התפשטו כמו אש, לא צפינו אותן"

על מדף מאחורי שולחנו של מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב קובי שבתאי, מוצב פסלון של לגיונר רומאי חמוש. בסיום הראיון שאלתי אותו על כך, ושבתאי חייך: "למדנו הרבה מהרומאים, אנחנו מיישמים את הטקטיקה שלהם בפיזור הפגנות - חומת מגינים, קו הגנה, קו בלימה - הכל למדתי מהם. אנחנו טובים בהרבה דברים אבל בשנים האחרונות אני מרגיש ששכחנו את היסודות. בגלל זה אנחנו חוזרים להשתמש גם באלות".

אלמלא הזמן שדחק, נראה ששבתאי היה שמח להרחיב על טקטיקות הפריסה של הלגיון הרומאי. למעשה, מתקבל הרושם שהנושאים הללו מציתים את דמיונו הרבה יותר מהאדמיניסטרציה של חדרי הישיבות, ולא בכדי הוא מדבר על תקופות השירות שלו ביחידות השטח כ"טובות בחיי".

לגיונרים בצד, בחודשים האחרונים חוו אזרחי ישראל תקופה קשה מאוד שהזכירה אירועים אחרים בתולדות האימפריה. כמו פלישת הוונדלים, למשל, או ביזת רומא והעלאתה באש. בלוד, ביפו, בעכו ובנגב סבלו האזרחים מהתפרעויות קשות, אבל הלגיון לא בא.
"להגיד לך שצפינו את זה? אז התשובה היא לא", מודה שבתאי, "היה מתח, אבל אף אחד לא צפה אותו ברמות האלה".

איפה הכשל? איפה טעיתם?
"אני לא יודע להגיד עוד, כי אנחנו עדיין בודקים את עצמנו. אני - חד וחלק - בטוח שהנושא של המדיה החברתית עשה את שלו, הטיקטוק והרשתות, זה משהו שלא היה בעבר ולכן אירוע אחד הלהיט את השני, מההצקות לחרדים בירושלים זה התגלגל לכל מיני הקפצות, ירושלים, הר הבית, כל מיני מקומות. יש פה מטענים, דברים שאולי לא טופלו, מתחים שנוצרו במקומות מסוימים, וזה עבר כמו אש בשדה קוצים".

כאזרח, ההרגשה היתה של הפקרות. איפה היתה המשטרה?
"ביום שבו התחילו המהומות לא היו מספיק כוחות משטרה בלוד לטפל באירוע הפוגרום. ואני בפירוש קורא לזה פוגרום - הצתה ותקיפה וכל האירועים האלימים. רוב הכוחות היו מרוכזים בירושלים, מכל הארץ. עם כל הכבוד, כל תחנת לוד והתגבור ששלחנו לא יכלו לטפל ב־40 אירועים במקביל. לא יכולנו. אני שם את הדברים על השולחן ולא מנסה להסתתר. היו שם אירועים קשים מאוד. אבל התעשתנו והבנו מה קורה, הורדנו את הכוחות מכיוון ירושלים בחזרה לכיוון הערים ותגברנו את פלוגות מג"ב שגייסנו, קיבלנו את כוחות מג"ב מיהודה ושומרון, והגענו למצב שבארבעה ימים חיסלנו אינתיפאדה עם אפס הרוגים מהצד השני. זה עוד לא היה בישראל".

זו לא פעם ראשונה שיש התקוממות כזו של ערביי ישראל.
"אני בוגר מאורעות אוקטובר, בוגר ועדת אור, האירועים הפעם היו ברמה הרבה יותר קשה - אם זה שימוש באמצעים כנגד שוטרים, ירי לכיוון שוטרים, הלינצ'ים. מהרגע שנכנסנו לתמונה הצלחנו לדכא את זה. חלק מזה נבע מכך שהשתמשנו באמצעים שלא השתמשו בהם עד היום. ובפעם הראשונה, ייאמר לזכות הממשלה, הכריזו על מצב חירום בתוך לוד, מה שאפשר לנו לעשות סדר. והנה, הפלא ופלא, זה עושה את שלו. באירועי אוקטובר כמעט שלא עצרנו אף אחד, ופה עצרנו יותר מאלפיים. נכון להיום 700 איש נשארו במעצר, יותר מ־300 כתבי אישום. לא היה מיצוי דין כזה".
אנשים עדיין חוששים, יש הרגשה שהאירועים לא באמת נגמרו.

"השטח עדיין רוחש וגועש, ואירוע כזה יכול להתפרץ פעם נוספת, מהנקודה שבה הוא הפסיק. ולכן אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק בשביל לראות איך אנחנו כן מתחזקים ומתעצמים, קודם כל לדאוג שאירוע כזה לא יחזור, ואם כן - אז שנדע לתת את המענה בצורה מיטבית".

במהלך האירועים פורסם שתלית את המהומות בפרובוקציות של איתמר בן גביר ושהצגת סימטריה בין יהודים לערבים.
"יכולה להיות ביקורת, אני פתוח. מה שנאמר בחדרי חדרים, נאמר בחדרי חדרים, אני לא מתייחס לזה. וברור שבכמות האירועים אין סימטריה - אי אפשר להשוות את כמות האירועים שהיו משני הצדדים, כמות הנפגעים וכמות ההרוגים. וקראתי לזה קודם אינתיפאדה.
"מה שאמרתי בפומבי הוא שנבוא חשבון עם כל מי שפרע ועבר על החוק. מבחינתי כל אדם שהורגים אותו זה רצח. לא משנה כרגע מי ומה. בהיבט הזה של האכיפה יש שוויוניות. כשהורגים בן אדם ולוקחים חיים, צריך לטפל בזה".

תמרור עצור לשכונה בנגב

שבתאי מבקש בראיונותיו האחרונים להציג את תוכניות העבודה של המשטרה לקראת דיוני התקציב הקרבים. חשוב לו להדגיש את הצורך בהקצאת משאבים לטובת המשטרה ואת חשיבות עבודתה. הוא מספר על צוותים אסטרטגיים שהכינו תוכניות עבודה, ומפרט כמה דברים שכבר נעשו, כמו הקמת יחידות אופנוענים בערים הגדולות שמסוגלות לתת מענה מהיר לאזרחים. "הניידות תקועות בפקק, ועד שהן יגיעו זה כבר לא רלוונטי. האופנוענים מגיבים מהר ומספקים מענה".

הוא מתאר גם פריסה מחודשת של כוחות בנגב, שם הקימה המשטרה ארבע מפקדות ייעודיות לטיפול באתגרי המשילות, שכוללות פריסה של 300 שוטרי מג"ב ברהט ("יש ירידה ברורה באירועים, וגם כשקורה אירוע אני יודע איך לטפל בו"); מפקדת כבישים שמונעת התפרעויות בצירי התנועה ("מה שהיה - שיירות ותהלוכות, שבאים ועושים לנו רעש ופנטזיות - נגמר הסיפור"); ופריסה דומה בתוך באר שבע ("כל אלה שמשתוללים שם על יד הקניון ועושים חראקות ועניינים? בחודש וחצי האחרונים הורדו 37 כלי רכב והלכו לגריטה. להשמדה"); וכמובן - נושא הסמים ("בשבועיים האחרונים, כשהחזרנו את הכוחות אחרי שהיו בפעילויות אחרות, יש שם תפיסות יפהפיות").

וגם במגזר הערבי בגליל ובמשולש נעשית עבודה: "כולם אומרים מגזר ערבי, אבל לא היו משאבים. לקחתי 300 שוטרים מתוך הכוחות הקיימים, והם הוקצו למגזר הערבי לתגבור ולהקמת יחידות חדשות".

אני עוקב אחרי הפרסומים של המשטרה, ומתקבל הרושם שרוב המעצרים בסופו של דבר הם של חבר'ה צעירים, בגילי ה־20. ברור שהם "חיילים" של ארגוני פשע, אבל כמעט שלא שומעים על פעילות שלכם נגד ראשי הארגונים.
"אנחנו נמצאים בכל מקום שרק אפשר, כי את הנחש צריך להרוג מהראש וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. הקמתי נכון לעכשיו שלוש יחידות כלכליות נוספות, מעבר למה שהיה, שמיועדות לתחומים האלה. חיזקנו את הרמות המרחביות שמטפלות בדברים האלה, חיזקנו אותן באנשים. התחום שנתקוף עכשיו חזק מאוד הוא התחום הכלכלי. אפשר לתפוס עבריינים עד מחר, אבל זה פחות משפיע בשטח. ברגע שאתה תוקף אותם כלכלית, אתה כן משפיע".
תוכניות העבודה של שבתאי כוללות את שיפור השירות לאזרח, כולל דיגיטציה של שירותי המשטרה, הגשת התלונה, גביית העדות וכן הלאה. וכמו המפכ"לים שלפניו, גם הוא נותן דגש חזק לתדמית המשטרה בציבור.

"אם היינו מצליחים להוציא רבע ממה שהמשטרה עושה החוצה, משטרת ישראל היתה ממוצבת במקום אחר. אני לא מתלונן על התקשורת. מה שמעניין עכשיו במהדורות זה לא שוטר שעזר לזקנה לעבור את הכביש. יותר מעניין כלב נשך שוטר, זה נשמע יותר טוב. ככה זה ואני מקבל את זה. אנחנו לא חפים מטעויות ולא משגיאות, ואם אני לא בסדר תוציא את זה. בפרק הזמן שיש למדיה להוציא דברים הם צריכים רייטינג, ומה שמוכר זה הדברים הצהובים ופחות העשייה. אנחנו עובדים על שיפור היכולת שלנו להוציא את הדברים החוצה ומשטרת ישראל הולכת להיות שקופה בנתונים, בעשייה".

השוטר אזולאי כהשראה

אחד הנושאים החשובים לשבתאי הוא העבודה של המשטרה עם "קהילות" - ערבים, חרדים, בדואים, יוצאי אתיופיה, קשישים, הקהילה הגאה, בני נוער ועוד. "אני תמיד לוקח את הסרט של השוטר אזולאי בתור דוגמה, שלפעמים אתה יכול לפתור בעיות בלהבין אחד את השני. אנחנו לא שם. אנחנו לא ברשתות החברתיות של כל הקבוצות האלה, אנחנו לא שומעים מה הן אומרות, לא יודעים מה הן חושבות. ואז אתה בא למקום כלשהו לפתור בעיות, ואם תהיה הידברות, תהיה תקשורת, נוכל לעשות המון".

אחת הדוגמאות לכך היא תחנת שבת שפועלת בבני ברק, המותאמת לצרכים ההלכתיים של התושבים. "משתדלים לעשות כמה שיותר בלי לחלל שבת, כדי שלא יראו אותנו כגורם זר ויוכלו להיעזר בנו. אין שער אלקטרוני בכניסה, כותבים בעט שבת מיוחד ואם יהיו סיורים נעדיף שיהיו בהם שוטרים לא יהודים".

גישה כזו הוא רוצה לאמץ גם במגזרים אחרים. להיכנס גם לבתי ספר ערביים למשל, בכל מה שקשור להסברה - משמרות הזה"ב, אל־סם, מניעת אלימות, אלימות במחשב ועוד. וגם חיכוך חיובי הוא חלק מתוכנית העבודה. "מתי הנער הערבי הממוצע פוגש את השוטר? כשהוא פושע. כשמאוחר מדי. זאת התפיסה שלי הרבה שנים, עוד כשהייתי מפקד תחנה במגזר הערבי. לא 'אם לא תאכל יבוא שוטר', להפך - יבוא שוטר כי הוא בא לשמור עליך".
בחלק מהנושאים שהמפכ"ל מציג, נראה שהוא לא משוחח איתי, אלא דרכי, אל קהל שלא נמצא בחדר. מדבר על "משטרה מתנדבת", "משטרה ירוקה" ורעיונות דומים. גגות המשטרה מופו לצורכי ייצור חשמל סולארי, הקצינים הבכירים יעברו לרכבים היברידיים, יהיה מיחזור ועוד יוזמות אחרות שנראה שנועדו להרשים את מקבלי ההחלטות. הם אולי פחות ישושו להקצות תקציבים כדי לתגבר את הכוחות הלוחמים אבל בשביל אנרגיה ירוקה ייתנו צ'ק פתוח. שבתאי הוא אדם חם וישיר, ומשפת הגוף שלו ניכר שהוא מבין מה חשוב באמת.

בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על התנכלויות בצפון, במה שנראה כמו פרוטקשן. מה קורה שם?
"כרגע אין מישהו שפנה ואמר שהוא רוצה את הכסף. אבל כנראה זה איזה גוף שיבוא אחר כך ויציע 'שירותי שמירה'. זו ההשערה. אנחנו על זה. אנחנו מטפלים במי שאנחנו מכירים, בדרך כלל כשהם משתחררים מהכלא הם מתחילים עוד פעם ואז אנחנו עולים עליהם שוב. לוקח זמן להבין את זה וגם צריך ראיות.

"זה לא שאתה יכול עכשיו לעצור בן אדם כי אתה חושד בו או אפילו יודע שהוא עובר עבירה. אני צריך להביא ראיות לבית משפט. וכדי לאסוף ראיות לבית משפט דרושים כמה מרכיבים. זה שאני יודע לא מספיק, אני צריך לבסס את זה. הנה, בתל אביב עכשיו נפלנו על פרשייה עם כמות עצורים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים שחולטו לטובת המדינה, ויש פה הליך בנושא הזה. ויש עוד כמה דברים בקנה. אנחנו משקיעים בזה מאמצים".

גם אחרי שאתה אוסף ראיות ומבצע מעצרים, הרבה פעמים בתי המשפט משחררים. יכול להיות שיש לכם בעיה שם?
"על שופטים אנחנו לא נדבר. אני מכבד את מערכת בית המשפט ואת השופטים. אבל אתה יכול לראות שבמקומות מסוימים גם לנו זה צורם ואז אנחנו מערערים על ההחלטה, ובחלק מהמקרים גם קיבלו את הערעורים שלנו. זה גם משתנה ממקום למקום. בדרום למשל, בתי המשפט מאוד בסדר עם מה שצריך בדרך כלל, במקומות אחרים אתה רואה גישה אחרת. אבל אפילו פה, במחוז חוף, ראית שבמהומות האחרונות הכניסו אנשים למעצר עד תום ההליכים".

נושא נוסף שהמפכ"ל מעדיף לא לגעת בו הוא השר לביטחון הפנים, עמר בר־לב. בשבועות האחרונים נדמה שבר־לב נוקט קו לעומתי למשטרה. אחרי האירועים בדיר אל־אסד הוא קרא לחקור את השוטרים, ובדיון בכנסת השבוע טען שהמשטרה פועלת באופן מפלה כלפי ערבים ואחרים, כשאמר "יש עוד מגזרים בחברה שהמשטרה לא מתייחסת אליהם בצורה שוויונית כמו לאזרחים רגילים".
המפכ"ל, בתגובה, בורר מילים בזהירות: "לא שמעתי את כל ההתבטאויות שלו, אני מודה. השר פוליטיקאי, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה או כשהוא רוצה, אני מכבד אותו. אני ממשיך לעשות את העבודה שלי בצורה הכי שוויונית והכי טובה שאני יודע לעשות".

בעבר היו ארגונים אזרחיים פוליטיים שהמשטרה עבדה איתם, כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם. איפה המשטרה עומדת היום? עוד יש שיתופי פעולה כאלה?
"כל מקרה נבדוק. יכול להיות שיש ואני לא יודע. אבל אני בעד שיתופי פעולה עם כולם - כל זמן שאלה גופים לגיטימיים, שומרי חוק ועובדים על פי אמות המידה הנדרשות. אין לי בעיה לדבר עם כולם, כל זמן שלא לוקחים את זה לכיוונים אחרים".