הרב גרוסמן: "במוסדות השונים אין הסתרה מתחת לשטיח. המודעות להטרדות במגזר החרדי קיבלה תנופה"

הרב יצחק דוד גרוסמן 

מייסד ונשיא רשת מוסדות החינוך  "מגדל אור"

רבה של מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית ועומד בראש "מפעלות הרב גרוסמן". זוכה פרס ישראל למפעל חיים (2004), אות עיטור הנשיא ומגן הסובלנות

הרב יצחק דוד גרוסמן, רמת החיים בישראל ירדה ב־2020 ב־4.4 אחוזים, הירידה החדה מזה קרוב ל־20 שנים. 1.5 מיליון אנשים עלולים להיכנס למעגל העוני, ומדברים על כך ששיא המשבר הכלכלי עוד לפנינו. מה עושים?

"אנחנו נתקלים בתופעה מאוד מוזרה. בת"א ניצבים לך בגאון רבי קומות וגורדי שחקים. במקביל, הטכנולוגיה שלנו נמצאת בהתפתחות מואצת. אבל בתחומי הרווחה והטיפול בעוני, בעיקר בפריפריה, אין התפתחות. אני מלווה את התחומים הללו 50 שנים ולא מצליח להבין - איך עד היום לא שמו דגש על הנקודה הזאת? יש בישראל משפחות שהן דור שני ושלישי של עוני".

אתם מחלקים חבילות לנזקקים, אבל למשנתך הפתרון חייב להיות לאומי. 

"כבר שנים רבות עמותת 'מגדל אור' שבראשה אני עומד מובילה את מבצע 'חג שבע', חלוקת חבילות מזון למשפחות במצוקה. בחג הפסח זה קל וחומר, כי הסעיף הראשון בהלכות פסח הוא לדאוג לעניים. גם ההגדה מתחילה בהא לחמא עניא - לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים, כל דיכפין ייתי וייכול - כל מי שצריך מוזמן. כלומר, גם חכמינו הדגישו את העזרה ההדדית. אז אמרתי לנוער - נאסוף מצרכים, נארגן חבילות ונביא לנזקקים. 

"אבל, וזה אבל גדול, אני מבחין שבכל שנה המצב נהיה גרוע יותר. בגלל הקורונה אנשים רבים שאף פעם לא ביקשו עזרה בחייהם - פתאום מבקשים עזרה. נכון לשבוע הנוכחי חילקנו כ־17,000 חבילות, ולאור המצב נמשיך גם אחרי החג. המדינה אמנם עושה הרבה, אבל עד היום לא ראיתי מצב שבו הממשלה עוזבת הכל ושמה  דגש דווקא על הנושאים הללו. אני מקווה שהממשלה החדשה, כשתקום, תציב בראש סדר העדיפויות את הנושא הזה ותעלה אותנו על גל חדש. במגיפת הקורונה השקיעו מיליארדים, וגם העוני הוא סוג של מגיפה. צריך למצוא כל דרך בעולם להיכנס בעובי הקורה בנושא אחת ולתמיד".

אתה אופטימי. בינתיים מדובר בגידול של כ־200% בביקוש לסלי מזון, שלצידו גם ירידה בתרומות. איך אתם עומדים בביקושים ומאיפה משיגים עוד תרומות?

"בשנים עברו הייתי נוסע לחו"ל כדי לגייס כסף, והשנה זה כמובן לא התאפשר. אנחנו עושים את המקסימום - פונים לאנשים, לוקחים חובות עתידיים, יש לנו שיתוף פעולה עם רשת שופרסל שאפשרה לנו לגייס תרומות בסניפיה. הרי אי אפשר להגיד לא לבקשות שאנחנו מקבלים. קשה להאמין באיזה מצוקות אנשים נמצאים".

מה אתה רואה ושומע מהם?

"אני שומע הרבה עצב. הרי אדם לא יבזה את עצמו בשביל מצרכים אם אין לו צורך אמיתי בהם. זה מראה איפה אנחנו נמצאים. אבל דווקא סיפור אחד ששבה את ליבי הגיע מהצד השני, של המתנדבים. הגיע אלי אדם שאיבד את רגליו, ואמר לי - 'הרב, רגליים אין לי אבל לב יש לי. יש לי טנדר ואני רוצה לעזור בחלוקת חבילות. תצוות אלי מתנדב, אני אסיע אותו לאן שצריך והוא יירד ויעניק את החבילות'. וכך היה".

מרייכל ועד ריבלין

הפעילות שלך עוסקת בועד נדבך בפן החברתי. באמצעות אנשי חברה, דת, חינוך, תרבות ואקדמיה אתה מוביל את "הפורום החברתי", כדי לייצר שינוי של ממש בחברה הישראלית. אמנה בנושא נחתמה לאחרונה בבית הנשיא, אך האם יש בה כוח כדי לאחד בינינו?

"כולנו מרגישים את הקיטוב. בקורונה לא היה רק ריחוק פיזי, אלא גם ריחוק חברתי. בבחירות האחרונות שמתי לב שרוב התשדירים התמקדו במדוע האחר לא טוב ולא ראוי. אתה בקושי רואה למה כן, מה אפשר לעשות. ולתוך הבלאגן הזה נכנסים החרדים והחילונים, סיפור קשה בפני עצמו. אפשר להבחין שיש התרחקות האחד מהשני, וזו סכנה גדולה מאוד. לאחדות יש כוח ושנאה היא דבר נוראי; לכן אני ועוד רבים וטובים - ביניהם מרים פרץ, גדי איזנקוט, נתן שרנסקי ועידן רייכל - החלטנו להוביל את האמנה המדוברת. 

"עיקר הבעיה זה הנוער. אמרנו, בואו נתחיל מלמטה, נאסוף צעירים מארגוני נוער, נארגן מעגלי שיח, ונתחיל להסביר. אני לא רוצה שילד מקיבוץ יפעת, גניגר או מזרע ירגיש רע לדבר עם ילד דתי או חרדי. אנחנו חיים באותה מדינה, אותו עם, למה צריכה להיות שנאה?"

אתה גר במגדל העמק. בוודאי יש לך שכנים שלא שומרים שבת. זה עשוי ליצור פער, מרחק.

"זה נכון, יש לי פה שכנים שמחללים שבת, ולומר לך משהו? אנחנו החברים הכי טובים. אני רב, יש לי זקן, כובע שחור ושטריימל והם לא שומרים את השבת. זה לא סותר. הם יעשו מה שהם מאמינים בו, ואני אעשה מה שאני מאמין".

אתה טוען שגם לפוליטיקה יש חלק בשיח השנאה.

"הפוליטיקה הרחיבה את זה. בפוליטיקה, אדם צריך לדאוג לטובתו, וכאשר דרך השנאה מביאה יותר קולות - אז כך יהיה. אלא שבדרך זו מביאים חורבן למדינה. אז רבותיי, יקיריי, יש עולם גם אחרי הבחירות. אתם לא מבינים כמה כוח יש לכם ואיך אתם משפיעים על הנוער. האמנה שלנו נשלחה גם לפוליטיקאים מרכזיים ולראשי מפלגות במטרה לשנות את השפה, להוריד את גובה להבות השנאה. שנאה זה חורבן".

אגב, הקרע בעם ישראל כזה חמור? יש הטוענים שאנחנו לא בתקופה כה מפולגת, ושלאורך ההיסטוריה כבר חזינו בשסע ובפילוג גדולים יותר; שיש מרכז כובד שגם חילונים וגם דתיים מתכנסים סביבו.

"זה נכון שלפי ההיסטוריה היו זמנים קשים יותר, אבל התהליכים של השנה האחרונה, למשל מערכות הבחירות, הובילו לפילוג משמעותי. בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם, וזה משהו שעלינו להימנע ממנו כדי שחלילה לא נגיע לחורבן בית שלישי.

"זה שאדם לא חושב כמוני, זה לא אומר שהוא נגדי. בכניסה לביתי הצבתי שלט גדול בכניסה: 'יהי רצון שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם'. בעניין זה אני נוהג לומר: מדוע יש לנו שתי עיניים? הרי יש לנו רק אף אחד, פה אחד. אז נדרשות שתי עיניים - אחת כדי לראות את חסרונותיי והשנייה כדי לראות מה טוב אצל האחר. אלא שלעיתים אנחנו הופכים את זה, מסתכלים מה טוב אצלנו ומה רע אצל האחר".

נוצר רושם שהקורונה השקיטה, למשל, את היחסים המתוחים שבין דת ומדינה. אחריה אנחנו צפויים לראות שינוי במגמה זו – והדברים יחזרו אל המוקד?

"יש לעשות כל מאמץ למנף את הקורונה כדי למצוא את השביל הנכון שיאפשר חיים משותפים. זו צריכה להיות המשימה, וזה תלוי במנהיגים, בצורת הדיבור שלהם, במסר שהם מעבירים, שצריך להדגיש אחדות. ואחדות זה לא דבר תיאורטי, כי למילים יש השפעה. אם כולנו נדבר בשפה מתונה ומאחדת, נחיה וניתן לחיות - המציאות שלנו תשתנה לטובה".

לאורך השנים סבלת לא אחת מהיחס של העדה החרדית כלפיך. בעבר אף כינו אותך "חרדי מחמד". האם אתה עדיין סובל מהיחס הזה? 

"זה נכון שהיו תקופות פחות טובות, אבל זכיתי שכיום היחס אלי הוא נפלא, מכולם. אנשים מכבדים את העבודה שאנחנו עושים. כתוב במשלי 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'. יחס הזולת אלינו הוא שיקוף של יחסנו אליו. כך שהכל תלוי איך אתה ניגש לאנשים".

"מי שרוצה - מתפלל"

סיפרת בעבר כי המפגש הראשוני שלך עם הנוער של מגדל העמק התרחש באמצעות ביקור בדיסקוטקים, וכי הנוער החילוני של פעם היה תמים יותר. עד כמה שמר הנוער החרדי על התמימות, ועד כמה הוא חשוף לרשתות חברתיות ולטכנולוגיות השונות, למשל?

"הגעתי למגדל העמק ממאה שערים, והייתי נאיבי. שאלתי איפה הישיבה והנוער, וכשאמרו לי שהם בדיסקוטק, הייתי בטוח שמדובר בישיבת דיסקוטק. הנוער אמנם היה בהלם כשראה אותי, הם חשבו שאם רב כמוני הגיע, אז כנראה מישהו נפטר ואני מחפש מניין. אלא שלשמחתי נוצר לי איתם חיבור מצוין. בשלב מסוים הלכתי עם אחד הבחורים לבקר את אחיו בכלא, ואז גם החלטתי להתנדב וללמד את האסירים פרקי אבות פעמיים בשבוע. לאט־לאט נוצרה בבתי הסוהר תוכנית שנקראת 'מדרשות', וכיום יש קרוב ל־1,000 אסירים במדרשות האלה. בשב"ס כבר היה מי שאמר שזו התוכנית הכי מוצלחת שיש מבחינת שיקום. מהרעיונות הללו גם התחלנו את קריית החינוך 'מגדל אור', שמונה היום יותר מ־22 אלף בוגרים.

"באשר לנוער החרדי היום, זה לא סוד שקיימת בעיה גדולה מאוד לאור ההתפתחויות של רשתות חברתיות כאינסטגרם ופייסבוק, וכתוצאה מכך נוצר אפקט חזק מאוד גם בנוער החרדי. לפני כל הטכנולוגיות האלה, אם רצית לחטוא ולראות דברים שלא מתאימים, היית צריך לקום, לעזוב את מאה שערים למשל, לצאת החוצה ולחפש.

"היום האייפונים השפיעו בגדול. מוציאים אייפון ומתחברים לכל מה שרוצים. במציאות זה הביא חולשה גדולה אצל ילדים רבים. זו חולשה לימודית, כי בסופו של דבר להיות בן ישיבה זו עבודה קשה מאוד, ואם הראש של הילד במקום אחר - הוא יתקשה להתחבר. ילד שמתקשה להתחבר ומתחיל להתנהג אחרת, מרגיש לא שייך. לכן, בין השאר, הקמנו את כפר הנוער זוהרים, כדי להחזיר לתלם נוער חרדי שנשר והידרדר".

איך מחזירים למוטב נוער שהידרדר?

"אנחנו איתם בדרך שלהם, מקבלים אותם כפי שהם. אחד רוצה להתפלל - מתפלל. אם לא רוצה, אז לא רוצה. יש שם חוות סוסים טיפולית, פעילות חקלאית, התחברנו עם רשת אורט לטובת הנוער, הכל כדי לאפשר להם את התנאים שהם צריכים".

אתה מזהה גם תופעות חיוביות בטכנולוגיה?

"החבר'ה שבסופו של דבר חוזרים לתלם אחרי אתגרי הטלפונים החכמים למיניהם - יוצאים הרבה יותר חזקים".

כולם מדברים בימים אלה על פרשת יהודה משי זהב, אבל אולי הוא מסמל תופעה רחבה יותר שכדאי לדבר דווקא עליה. כך שמבלי להתייחס לפרשה זו, עד כמה נפוצים טורפים מיניים והטרדות מיניות במגזר החרדי, ואיך יש להתמודד עם התופעה?

"בזמן האחרון יש הרבה מודעות לדבר. פעם היה אסור לדבר על זה, זה היה טאבו. לאור המצב, כפי שהוא מתפתח היום ומקרה רודף מקרה, אז גם הרבנים וגם אנשי חינוך בעולם החרדי מבינים שכן נדרש שיח בנושא. אני חייב לומר שהנושא הזה הרבה יותר פתוח ממה שהיה פעם. אנשים מבינים שלאור ריבוי המקרים, חייבים לדבר על זה, להזהיר מפני זה ולטפל. 

"אני מזהה שינוי גדול בעולם החרדי, גם הרבנים מבינים שצריכים לטפל בזה. בכל תלמודי התורה והישיבות - הרבנים הגדולים בדעה שצריך להסביר לילדים להיזהר אם הם מקבלים הצעות כאלה ואחרות. כל נושא המודעות לדבר, כאמור, קיבל תנופה גדולה".

המודעות היא צעד אחד, אבל לעיתים הפנייה לרשויות המדינה כדי להתלונן על תקיפות מיניות נתפסת כבגידה ועלולה להסתיים בנידוי. איך גורמים למשפחות לחנך את הנוער שלא לשתוק, אלא להתלונן?

"אני יכול לומר לך שהיום מדווחים. אצלי כולם יודעים במוסדות, ולא רק אצלי, שהדרך היא לדווח לרשויות ולא להחביא דברים מתחת לשטיח. יש הבנה שברגע שלא מדווחים, אז אדם שפוגע עלול לפגוע בעוד אנשים. יש הבנה שאדם שמתלונן לא מציל רק את עצמו, אלא מציל עוד אנשים".

אנשים פחות מפחדים להיות מנודים מהקהילה?

"אני חושב שיש פחות פחד בעניין הזה, בהחלט".

יש מי שאומר שבקהילה החרדית שיח על מיניות הוא מחוץ לתחום עד רגע לפני החתונה. גם היום זה המצב? יש דרך לנרמל להם שיש דבר כזה - מיניות, חינוך מיני?

"בציבור הכללי זה נקרא כך, אצלנו זה נקרא אחרת - שיעור מוסר, למשל. אותה מטרה אבל בצורה יותר עדינה. ונותנים לזה היום יותר דגש מאשר פעם לאור כל מה שרואים מסביב".

לסיום, בחודש יולי הנשיא ריבלין צפוי לסיים את תפקידו. בעבר דיברו עליך כעל מועמד לתפקיד. זה עוד רלוונטי מבחינתך?

"זה לא רלוונטי. פעמיים הציעו לי להיות הרב הראשי לישראל. הרב עובדיה יוסף הוביל זאת בזמנו, ובפעם השנייה הרב אלישיב. כל רבני ישראל חתמו, ואבי התנגד. הוא התעקש שהשליחות שלי בחיים היא הנוער. זו משימת חיים שהיא קודש הקודשים, ואסור לעזוב אותה. מעבר לכך - אני לא חושב שאני מתאים להיות נשיא. לכן, אל תרצה מה שאתה לא".

חג שני הערב. מה אתה מאחל לבית ישראל?

"חג ישראל נקרא חג החירות, כי יצאנו מעבדות לחירות; וחירות היא לא רק פיזית - אלא גם רוחנית ונפשית. אני מאחל שנצא לחירות רוחנית ונפשית, חירות פנימית. שנצליח לראות את הטוב במדינה, בחיים. כשרואים את הטוב נהנים מחירות נפשית". √

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו