חשיפה: מי עומד מאחורי קמפיין האיומים המצרי נגד ישראל

אלפי פוסטים, סרטונים וסיסמאות חרכו את הרשתות החברתיות בחודשים האחרונים סביב שכנתנו הגדולה מדרום. מי שנחשפו אליהם הרגישו בצדק שמצרים "מכה בתופי המלחמה". אימוני צניחה ורחיפה, תנועת ספינות טילים, תותחים מתנייעים, משגרי טילים ומטוסי קרב הופיעו בזה אחר זה בטיקטוק, בפייסבוק וברשת X. פעם אחר פעם הודגש כי "הגליה היא קו אדום" ו"צבא מצרים מוכן".

המסרים הפכו בוטים יותר ויותר, אלימים יותר ויותר, עד כדי איומים על ישראל בשפה העברית ושימוש במוטיבים אנטישמיים. מעל הכל, צפה השאלה מי הגורמים שעומדים מאחורי מה שנראה כמו קמפיין השפעה מאורגן.

בישראל העלו חשד למעורבות של גורמים במזרח התיכון בעלי אינטרס לחבל במערכת היחסים העדינה בין ישראל לבין מצרים - שתי מדינות שלמרות כל התהפוכות, מקיימות הסכם שלום יציב במשך כחמישה עשורים. לא שחסרים גורמים באזור עם ניסיון בקמפיינים תודעתיים. בטורקיה, באיראן ובקטאר - בכולן נצבר ניסיון רב בתעמולה ברשתות החברתיות. נדמה שלכולן יש גם אינטרס לחבל בהסכם השלום, אבן היסוד החשובה ביותר ביציבות האזורית. אלא שבאירוע הנוכחי, נראה שאף אחת מהמדינות הללו לא שימשה "בסיס האם" של קמפיין ההשפעה.

"תגרמו לציונים לחשוב"

4 בפברואר. באווירה החמימה של הבית הלבן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטיל פצצה לעיני המצלמות. במפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכריז מנהיג העולם החופשי כי אוכלוסיית עזה צריכה להתפנות לירדן ולמצרים. בקהיר זועמים. בעקבות כך, ביקורו של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בבית הלבן נדחה עד להודעה חדשה. באותו יום ממש, פורסם פוסט בחשבון ה־X האנונימי jwry_shry ובו איום להצליף בטראמפ ובנתניהו עם חגורה. הפוסט לווה בסיסמאות "לא להגליה" ו"מצרים תכפה את רצונה". אחרי כן פורסם סרטון ישן מאימוני הצבא המצרי בליווי הסיסמאות "ההגירה היא קו אדום" ו"כולנו א־סיסי".

במקביל, החשבון @egyptian_army123 ברשת טיקטוק פרסם סרטון עם המסר: "כשתחל המלחמה, לא נמתין לברית. כוח עממי וצבאי ירעיד את יסודות האדמה ואת כל מי שעליה". הסרטון כלל הדמיה של פסל פרעוני יוצא ממקדש, ולאחר מכן אימונים של צבא מצרים. בסרטון אחר הוכרז: "אף אחד לא ישבור אותנו, אנחנו מוכנים לכל התרחישים". ברקע: הדמיות של חיילים וטנקים מצריים. סרטון נוסף שפורסם כלל הדמיה של תקיפת הכור בדימונה בתגובה לכתבה בישראל, שעסקה בתרחיש דמיוני של תקיפת סכר אסואן.

שלושה ימים לאחר הצהרת טראמפ, פרסם החשבון האנונימי pop2166 סרטון ישן מאימון של צבא מצרים. "יום שישי מבורך לצבאות החזקים ביותר עלי אדמות. תמוך בצבא שלך. בהצדעה למצרים. הטל מורא על אויבך בכוח. אתה המלך המצרי וכולם מתחשבים בך. אם פטריוט כלשהו רואה את הציוץ הזה שאינו שלי, שיעקוב אחריי ואני אעקוב אחריו".

ניתוח הפרסומים של @pop2166 בכלי AI ובאופן ישיר הראה דפוס ברור של חזרה על התוכן בנוסח ובמסרים. למשל הסיסמה "א־סיסי - קו אדום" וטענה שתמיכה בצבא תפחיד את ישראל. כמו כן, ניכר שימוש מופרז באמוטיקונים (רגשונים), טכניקה נפוצה בקמפיינים של השפעה. כך גם פורסמו איומים רבים כמו "צבא מצרים ישמיד את ישראל".

חשבון חשוד נוסף כונה "ג'יהאן סלאח", על שמה של יועצת כלכלית בממשלת מצרים. אותו חשבון החל להפיץ מאז פגישת נתניהו וטראמפ בבית הלבן שלל איומים ותיאוריות קונספירציה. בין היתר, הופצה תמונה מפוברקת של נתניהו עם מנהיג סוריה החדש אחמד א־שרע בהתייעצות ביטחונית. כמו כן, הופצו מסרים בעברית כגון: "המצרים, המנהיג א־סיסי והצבא המצרי הגדול הם הסיוט של הציונים", וגם: "בוקר טוב לכל החברים... ובוקר שכולו שחור ואסונות על נפשם של הציונים". אותו חשבון נוהג לתקוף גם את קטאר, ובאחד הפוסטים הוצג האמיר של דוחא בהדמיה בבית כנסת עם כיפה וטלית וכונה "ציוני מכוער".

כאמור, לא רק איומים נגד ישראל עלו בחשבונות, אלא גם מוטיבים אנטישמיים במקרים חריגים. לדוגמה, ב־15 בפברואר, החשבון @Egypt_Sun2025 פרסם תמונה של ניצולי שואה בסוף מלחמת העולם השנייה וכתב: "שִלחו את התמונה הזאת לציונים ותגרמו להם לחשוב. לא נסלח ולא נשכח על הכיבוש שלכם. בשביל פלשתין אתם הגורמים המלוכלכים ביותר על פני האדמה".

"ישראל היום" ראיין מומחים מצרים ובחן מאות פוסטים של הקמפיין. מהבדיקה עלו המאפיינים המשותפים הבאים: ראשית, החשבונות כללו סממנים מצריים מובהקים, לרבות שימוש בסלנג, בשמות, בקטעים מסרטי קולנוע ובשירים. שנית, הם הביעו תמיכה גורפת בא־סיסי, שלא לומר הערצה. שלישית, החשבונות בדרך כלל תוקפים את יריביה הפוטנציאליים של מצרים, ולא רק ישראל מותקפת על ידם.

הציר האיראני מואשם בהפצת טרוריסטים שיעים במדינות ערב. האחים המוסלמים וחמאס מואשמים בחתרנות תחת השלטון בקהיר. נשיא ארה"ב מוצג כתינוק מגודל. באחד הסרטונים, שלקוחים הישר מהטלוויזיה המצרית, גבר בחליפה, שעליו מולבש פרצופו של א־סיסי, עובר במשרד ומחלק סטירות ליריביה של מצרים. תחילה למי שמסומן בתור האחים המוסלמים, בהמשך לראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד, אחר כך לישראל ובסוף לארה"ב.

נוסף על כך, נמצא כי האינטראקציה של החשבונות עם גורמים המזוהים עם סין, רוסיה, איראן וקטאר - נמוכה מאוד עד לא קיימת. כמעט שלא נמצאו שיתופים של חשבונות המזוהים עם מדינות אלו, וכפי שתואר, השתיים האחרונות זוכות ליחס עוין במיוחד, עובדה שמעלה תהיות לגבי הנרטיב שקודם על ידי גורמים אנונימיים בתקשורת הישראלית.

תעשייה של השפעה

"חשבונות כאלה שייכים למנגנוני הביטחון באופן ישיר", אמר ל"ישראל היום" הסופר והפרשן המצרי מוחמד חיראללה, שחי באירופה ומכיר היטב את המערך. "יש הרבה מקומות במדינה עם קבוצות גדולות של אנשים שמבצעים את המשימות האלו בהתאם להחלטה של קצינים. אומרים שהעובדים האלה זוכים לשכר של בין שבעת אלפים לעשרת אלפים לירות, עם בונוסים מיוחדים למי שמעלה הצעות שמשרתות את המטרה הנדרשת. הם נקראים 'ועדות אלקטרוניות' (ליז'אן אלקטרוניה)".

"עשרות פעמים הייתי נתון למתקפות שלהם", סיפר חיראללה, "עד כדי כך שנאלצתי לפנות לרשויות בשבדיה ולהגיש תלונה רשמית שנמצאת בחקירה. תאר לעצמך שהם הפכו אותי לחבר באחים המוסלמים למרות שהייתי ממייסדי החזית למאבק באחים המוסלמים במצרים. הם אמרו שאני חבר באחים המוסלמים וסוכן מוסד בו־בזמן. די בשתי ההאשמות האלה כדי לגרום לאחד הקנאים להרוג אותי אם אחזור למצרים לאחר כמה שנים. רק בגלל מה שנאמר עלי". הסופר הוסיף כי בשלב מסוים, התקשורת המצרית הממסדית הצטרפה להסתה נגדו, והקדישה לו תוכנית שלמה בשל קשריו עם עיתונאים ישראלים.

"הוועדות האלקטרוניות" הן תופעה מוכרת ברחוב המצרי. באופן אירוני, בשלהי 2024 המשטר פתח בקמפיין מעצרים נגד עשרות חשודים בחברות בוועדות כאלה, ש"שימשו להפצת חדשות כזב". בין היתר הם הואשמו בפרסום תיעודים של הפגנות ישנות כדי לעורר מחדש מחאה נגד א־סיסי. התקשורת הממסדית במצרים טענה באותו זמן כי מדובר בקבוצות שמזוהות עם שלושה גורמים: האחים המוסלמים, טורקיה וישראל.

כבר לפני עשור הוועדות הפכו לכלי תעמולה וחדרו עמוק לעורקי התרבות המצרית. התופעה נרחבת יותר מטוקבקיסטים בתשלום או ממערכי בוטים. כך כתב במאמר העיתונאי הבכיר ווליד עבאס: "'ועדות אלקטרוניות' במצרים הפכו מתופעה של צעירים שקידמה את המהפכה (בימי האביב הערבי ב־2011) לתעשייה שעליה השתלטו סוכנויות מסוימות כדי להגן על המשטר. מומחים בחקר הרשתות החברתיות אישרו כי מצרים נחשבת לאחת המדינות עם מספר החשבונות המזויפים הגבוה ביותר - לרבות חשבונות לא פעילים, כפולים או מזויפים, שמשמשים להגדלת מספר מעריצים".

עבאס הסביר כי "הוועדות נוצרו על ידי פלגים פוליטיים שונים כדי לעקוב אחר הרשתות החברתיות ולקדם כוחות פוליטיים מסוימים, תוך עיוות של דמויות אחרות בעמודי פייסבוק וטוויטר. התופעה לא מוגבלת למפלגה פוליטית או לסוכנות ביטחונית ספציפית - אלא לשירותי הביטחון דרך האחים המוסלמים ועד לנוער המהפכני. אל לנו לדמיין בימינו ש'וועדה אלקטרונית' היא קבוצת צעירים שיושבת מול כמה מחשבים. עדויות מעובדים לשעבר בוועדות מאשרות שאנחנו עומדים בפני תעשייה אמיתית או לפחות חברות אמיתיות. אולמות עם שורות של עובדים מאחורי מחשבים ופקידים ממונים".

"לא רוצים מלחמה"

במצרים מספרים על בעיה חברתית של ממש שיוצרות "הוועדות האלקטרוניות" ותרבות הפייק. למיזם בדיקת העובדות המצרי "סחיח מיסר", היה פרסום מאיר עיניים בנושא. בשנת 2017, "חברת שירותי המדיה המאוחדת" החלה ברכישות ענק של גופי תקשורת מאנשי עסקים, כולל כאלה שהיו באופוזיציה בימי השלטון של הנשיא הקודם חוסני מובארק.

בשנים שלאחר רכישתם, העיתונים "א־דוסטור", "סוות אל־אומה", "מהפכת 25 בינואר" ו"אל־ווטן" החלו לתמוך ישירות בועדות האלקטרוניות. המטרה היתה להפיץ מידע כוזב ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ולגייס תמיכה עבור השלטון. החברה רכשה את השליטה גם על ערוצי טלוויזיה מצריים כמו DMC.

לקראת הבחירות לנשיאות במצרים בדצמבר 2023 הופץ ההאשטאג על ידי אחת הוועדות האלקטרוניות שמכונה "א־דולגיה". הסיסמה היתה מקורית למדי: "כולנו תומכים בא־סיסי ל־2030". את הוועדה הוביל אז חשבון ראשי בשם "המאסטרו", שכולל תחתיו קבוצת חשבונות, חלקם אנונימיים וחלקם מזויפים.

במיזם המצרי זיהו אז שימוש גובר בסיסמה באופן חופף לעלייה גוברת בביקורת על הממשלה או קריאות להפגנות. אלא שבמקביל, העיתונים "אל־ווטן" ו"א־דוסתור" המזוהים עם השלטון דיווחו על הקמפיין כ"הפגנת אהבה לא־סיסי בטוויטר", כאילו מדובר באיזו יוזמה עממית ספונטנית. בעקבות כך, ההאשטאגים שתומכים בשלטון זינקו לראש המגמות הפופולריות ברשת.

גם במקרה שלנו, גופי תקשורת גדולים במצרים קידמו במקביל את השיח נגד ישראל, אם כי בצורה "פחות מתלהמת" וללא איומים מפורשים. אבל חלק מהמגישים, כמו איברהים עיסא, דאגו להדגיש כי לקהיר "אין עניין במלחמה של פסיכופתים".

למרות זאת, הערוץ המצרי "אקסטרה ניוז", שמחזיק במיליוני עוקבים ברשתות, פרסם בעצמו סרטונים שקידמו אותן ועדות אלקטרוניות. לדוגמה, סרטון שבו א־סיסי מצהיר: "לא להגליית פלשתינים מעזה למצרים. זה קו אדום מבחינתי". בהמשך מופיעים אותם תיעודים שנראו בחשבונות חשודים, כמו חיילים מצרים שצונחים ממטוסים וכוחות מתאמנים. מדובר בערוץ נוסף ששייך ל"חברת שירותי המדיה המאוחדת".

הבעלים של אותה חברת ענק איננו איש עסקים מסוים. חברת ההשקעות ששולטת בה שייכת למודיעין המצרי, זה שמנהל גם את התיווך בין ישראל לארגון הטרור חמאס סביב הסכם הפסקת האש בעזה ושחרור החטופים. מדובר במנגנון הביטחון הקרוב מכולם לנשיא א־סיסי, שאחד מבכיריו הוא בנו מחמוד א־סיסי.

ולא רק אותם גופי התקשורת, אלא ממש אותה ועדה אלקטרונית השתתפה בקמפיין הנוכחי. "קבוצות המדיה החברתית שפרסמו תמונות וסרטונים של הצבא המצרי עם טקסטים עוינים ואיומים על ישראל, מגיעות כולן מרשת אחת", מגלה ל"ישראל היום" הסופרת והחוקרת המצרית דאליא זיאדה. "זוהי ועדה אלקטרונית הפועלת בצמוד למנגנוני הביטחון במצרים. הם קוראים לעצמם 'א־דאולגיה', שניתן לתרגם כ'תומכי המדינה'. הם רשת של פעילים ויוצרי תוכן שמפרסמים מסרים ומובילים קמפיינים ברשתות החברתיות מטעם המדינה המצרית".

לדברי זיאדה, "הם שימושיים ביותר במצבים שבהם ההנהגה המצרית רוצה להעביר מסר מסוים לקהל הבינלאומי מבלי שהוא יופיע כמסר רשמי, אלא יגרום לו להיראות כעמדה עממית. הם היו פעילים במיוחד מאז קריאתו של טראמפ למצרים ולירדן לקלוט פליטים מעזה לפני כמה שבועות. מכיוון שההנהגה הפוליטית במצרים לא רוצה לסכן את מערכת היחסים שלה עם ארה"ב, היא הפעילה את הרשת האלקטרונית א־דאולגיה כדי לייצר פוסטים כאלה וזה ייראה כעמדה פופולרית".

החוקרת מוסיפה כי מצרים השתמשה בוועדה גם כדי להגיב לראיון של נתניהו בארה"ב, שבו טען כי קהיר מונעת מעזתים לצאת מהרצועה. "למרבה הצער, המסרים העוינים נגד ישראל מגיעים לא רק מחשבונות מדיה חברתית שפועלים מטעם המדינה המצרית. גם כמה אנשי תקשורת מסורתיים וכלי התקשורת שלהם, שמפוקחים באופן דיסקרטי על ידי המודיעין המצרי, הפיצו אותם.

"נוסף על כך, יותר מחבר פרלמנט אחד הביע עוינות כלפי ישראל. חבר הפרלמנט המצרי מוסטפא בכרי, למשל, הזהיר את ישראל בפומבי ואיים כי 'הצבא המצרי מוכן להשתלט על תל אביב ביום אחד'. דובר הצבא המצרי פרסם סרטון של שיר שהופק על ידי המחלקה לענייני מוסר של הצבא המצרי, המציג את הכוח הצבאי של הארמייה השנייה בסיני. המילים נושאות איומים ברורים על אויב ללא שם, אבל קל מאוד לנחש תוך כדי צפייה בקליפ שהאויב ללא שם הוא ישראל".

הממשלה המצרית לא חוששת שהדבר הזה יפגע ביחסים בין המדינות או לכל הפחות יעודד אזרחים לפעול באלימות נגד תיירים?
"זה סיכון מאוד מחושב. מצרים לא רוצה להיכנס למלחמה עם ישראל או עם אף אחד אחר. מצרים לא נקלעה למלחמה עם אתיופיה, החלשה יחסית, על סכסוך נהר הנילוס, למרות כל האיומים הרשמיים לעשות זאת. לכן באמת קשה לחשוב שמצרים תרצה להיכנס למלחמה עם כוח צבאי אדיר כמו זה של ישראל. המטרה של כל המופע הזה היא הקהל הביתי והערבי. הצבא המצרי משחק למען הקהל המקומי, שכבר נוקט עמדה עוינת כלפי ישראל מתחילת המלחמה בעזה. הם רוצים להראות לכולם שהצבא עדיין חשוב לשמירה על הביטחון והיציבות, למרות הכישלון שלו בניהול ענייני המדינה ובפתרון המשבר הכלכלי חסר התקדים שאנו סובלים ממנו כעת".

בלם משמעותי נגד מחאות

מניתוח מגמות של הצ'אט בוט GROK ברשת X עולה תמונה דומה. ביקשנו לבדוק את ההאשטאג שעלה פעמים רבות בחשבונות החשודים: "מצרים היא מדינה גדולה מאוד". בניתוח עלו שלוש קבוצות שהשתמשו בו: חשבונות אישיים של תומכי המשטר המצרי, חשבונות של עיתונאים או משפיענים מצרים, וחשבונות "חשודים" (בוטים או חשבונות מזויפים). עוד צוין כי רוב החשבונות פעלו ממצרים, על בסיס מיקומים ספציפיים ושעות פרסום התואמות את אזור הזמן.

GROK העלה חשד שחלק מהחשבונות מופעלים במסגרת מערך השפעה ממסדי. "חשבונות אלה עשויים להיות קשורים לגורמי תקשורת ממשלתיים או לקבל הנחיות מגורמים רשמיים. הסימנים לכך כוללים שימוש חוזר בטקסטים זהים או כמעט זהים, תזמון פוסטים בו־בזמן או בסמיכות גבוהה, וחוסר באינטראקציה אישית אותנטית עם משתמשים אחרים". לפי הניתוח, יש עדויות לפעילות מתואמת של חשבונות חשודים, שיכולה להצביע על קמפיין ממסדי או תמיכה מלאכותית בהאשטאגים.

בדקנו האשטאגים נוספים שהשתמשו בהם חלק מהחשבונות החשודים בתאריכים 16 בפברואר עד 21 בפברואר. נציין כי ב־17 בפברואר פורסם כי שגריר ארה"ב בישראל, יחיאל לייטר, האשים בסוף ינואר את מצרים ב"הפרות רציניות" של הסכם השלום, והבטיח להעלות את הסוגיה על השולחן בתקופה הקרובה. GROK זיהה באותם ימים עלייה במספר המסרים בחשבונות החשודים ובחריפות שלהם. כך, לדוגמה, ההאשטאג "לא להגליית הפלשתינים למצרים" פורסם בין 150 ל־200 פעמים לכל הפחות בתקופה הנדגמת. ההאשטאג "לא להתערבות הישראלית" הופיע כ־180 פעמיים לפחות. והאיום "המצרים הם סיוט", שבו השתמשו בין 200 ל־250 פעמים לפחות בחשבונות שונים באותו פרק זמן שלעיל.

התופעה שמתוארת כאן לא ייחודית כמובן למצרים. בכל העולם קמפיינים של תודעה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית. בשיחה עם "ישראל היום" מסבירה ד"ר שרון חליבה־עמיר, מומחית לתקשורת פוליטית וחוקרת בכירה באוניברסיטת בר־אילן: "היום זה ידוע שלמבצעי תודעה יש מטרה כפולה - פנימית וחיצונית. אגב, בישראל מנהלים אותם באמצעים משוכללים יותר כמו בינה מלאכותית, שהרבה יותר קשה לזהות. היום זה כלי נשק לא פחות עוצמתי - וזה בשימוש בכל העולם. קודם כל בדמוקרטיות, אבל גם במדינות דיקטטוריות, שם זה הרבה יותר משמעותי. ברוסיה, למשל, מנסים לשכנע את הציבור שהאוקראינים הם הנאצים החדשים. אצלם זה הרבה יותר קל בגלל הצנזורה. יש מדינות כמו הודו, שבהן פיברקו סרטונים של מנהיג מפלגה שמת ושיחקו לאנשים בראש.

"היום הרשתות החברתיות הן הבלם הכי משמעותי לתנועות מחאה. הן משרתות את השלטון ואת הממשל בכל מדינה. היום אנחנו כבר לא בתפיסה האוטופית והרומנטית שהרשתות החברתיות מביאות לדמוקרטיזציה של העולם והחברה. משרד המשפטים בישראל, למשל, פונה לפייסבוק ומבקש להסיר או לחסום תכנים כאלה וכאלה. הבקשות הן להסרת תכנים מסיבות של הסתה, פגיעה בביטחון המדינה וכו'.

"בכל העולם הרשת החברתית לרוב לא תהיה בעד חופש הביטוי, אלא תקבל רוב מוחלט של הבקשות האלה. בפייסבוק מדווחים כמה בקשות התקבלו מכל מדינה וכמה נענו. בכל מדינה יש הליך אחר, כמובן, אבל מה שקובע זה הכסף. לרשתות החברתיות יש תמריץ להיענות לבקשות המדינתיות מן המניע הכלכלי ועל מנת שלא להיקלע לעימות עם השלטון, מה שעלול להסתיים ברגולציה על פעילות הפלטפורמה. היום המרחב הזה של הסושיאל מדיה משמש כדי למשטר ולמשמע אזרחים. מובן שזה נעשה בעקיפין, אבל מכיוון שהמדיניות של הרשתות החברתיות תואמת את הצרכים והרצונות של השלטון, זה מה שקורה בפועל".