גילויים חדשים בפרשת הרב יאווע: "הוא רצח לי את הנפש, ועכשיו עושה וידוא הריגה"

שעת ערב קרירה בירושלים. הם מתקבצים יחד בחדרון לימוד ותפילה קטן בשכונת בית ישראל. שביל אפלולי מוביל אותנו בדרך אל מקום מפגש שנבחר בקפידה. זה לא היה להם פשוט להתקבץ. הם חרדים אדוקים, וחוששים מחשיפה - אבל עבורם המטרה חשובה מכל. הם נחושים לספר על הזוועות שהעביר אותם מנהיג הקהילה שממנה נחלצו בעור שיניהם; נחושים לגבות מחיר על הצלקות שנותרו בגופם ובנפשם.

מוקדם יותר החודש עצרה המשטרה את הרב מנחם יאווע, בן 51 מירושלים, העומד בראש ישיבה סגורה המוכרת בשם "חיי תורה לובלין". שמו המלא הוא מנחם ברוך יאבו. הוא התחנך במוסדות סאטמר בניו יורק, עלה לארץ ב־1996 והתחתן. על פי החשד, הרב יאווע התעלל מינית בתלמידיו הקטינים במשך שנים. לאחר דיון בהארכת מעצרו, השופטת חווי טוקר החליטה להשאירו במעצר בית. מעצר הבית הסתיים ב־15 בדצמבר, והמתלוננים הרבים זועמים על כך שבית המשפט הורה לשחררו בזמן שהחקירה בעניינו עדיין מתנהלת.

יאווע התקרב לחסידות ברסלב, ובמשך שנים גר בשכונת שובו בנים ברחוב החומה השלישית (בשנים אלו קרא לעצמו נתן יאווא) כתלמידו של הרב אליעזר ברלנד, שהואשם והורשע במעשים מגונים ונידון למאסר. לאחר עזיבתו את חצר הרב ברלנד הוא הקים "קהילה" משלו, שבה פועלים ישיבה ותלמוד תורה לבנים באותו מבנה ובית ספר לבנות הממוקם בקרבת מקום.

לדברי המרואיינים, מדובר למעשה במוסדות חינוך כאוטיים למדי. בבית הספר של הבנים, תוכלו למצוא בכיתה אחת ילדים בני 7 לצד נערים צעירים בני 13. כולם באותה הכיתה, ללא פיקוח. הצוות החינוכי מורכב מנערים, לעיתים אלה בניו של הרב או תלמידי הישיבה שמשגיחים על הילדים. גם בישיבה אין הפרדת גיל. במשרד החינוך אומרים שכבר ביולי 2023 הם הוציאו למקום צו סגירה, והשבוע שוב הגיעו פקחי המשרד להזהיר כי יש לקיים את הצו.

זו לא הפעם הראשונה שבה מתפרסמות בתקשורת עדויות קשות על מעשים שונים המיוחסים לרב יאווע - "מנהיג הכת", כמו שמכנים אותו היושבים לצידי. ארבעה מתוך ששת הנוכחים מדברים עם כלי תקשורת לראשונה. הם מבקשים לפתוח צוהר לחיים בתוך החצר הסגורה, לספר על החיים בתוך מה שהם מגדירים ככת, על השליטה בתודעתם, על הביזוי וההשפלה, וגם על הפגיעות המיניות. השמות בכתבה זו בדויים.

"הגעתי לישיבה של יאווע לפני עשר שנים. אח שלי הביא אותי לשם", מספר אהרון, רווק כבן 20, עדין למראה. "אני בחור ליטאי. מנחם יאווע אמר לאח שלי: 'תביא בחורים תמימים שלא שואלים שאלות'. לאחר שהגעתי, הוא התחיל לשלוט בי. הוא היה צועק עלי ומשפיל אותי מול כולם, הופך אותי למושא לבוז וללעג - וככה משיג שליטה מוחלטת עלי".

"שיטת קירוב הנערים עבדה בתחילה בידי יאווע בעצמו", מסביר נתן, בן 30, נשוי ואב לארבעה בנים. "הוא היה מסתובב בשמחות בית השואבה ובאירועים שונים, ו'צד' בחורים תמימים מכל העדות והחוגים. הוא חיפש נערים ממשפחות שמתמודדות עם מצבים מורכבים - הורים גרושים, משפחות ברוכות ילדים, יתומים, גרי צדק, בעלי תשובה. בהמשך תלמידיו נאלצו לעשות את העבודה ולגייס בשבילו בחורים. היו לו דרישות מדוקדקות. עברו אצלו אלפים. מעטים הם אלו שהוא הסכים לקבל לישיבה, וגם זה היה לתקופת ניסיון. מי ששאל שאלות - עף משם בשבוע הראשון. מי שהצליח להישאר שם חודש - כאילו נגזר עליו להיתקע שם כל חייו".

ומי שנשאר, מה משאיר אותו בפנים?

"בשבועות הראשונים הוא מקבל מיאווע הרבה חום ואהבה. הוא משוחח איתו המון. רק כשהנער מספר בחוץ כמה טוב לו, יאווע עובר לשלב שבירת הנפש. הוא מרבה להראות לנער כמה שהוא חוטא וטועה ומלא בבעיות, ושרק הוא יכול להוציא אותו מכל הבעיות האלו. במקביל, הוא מאשים את הורי הנער בכל הבעיות, וכך מצליח להפריד את הקשר ביניהם ולהשתלט לו על הנפש. בשיעורים הוא מתמיד לדבר בשבח השפלות והכניעה, ובמעלת ההתבטלות המוחלטת לצדיק הדור".

"הרגשתי שאני שלו"

מהר מאוד עולה בשיחה נושא הכדורים הפסיכיאטריים. אהרון אומר: "ליאווע היה בישיבה ארון מפוצץ בכדורים פסיכיאטריים, שאותם הוא חילק לבחורים רבים". הנוכחים הנוספים בחדר מתפרצים לדבריו: "גם לי הוא חילק", "לי הוא אמר לבלוע כדורים שישתיקו את השאלות ואת התהיות שלי", "הוא נתן לי כדורים כדי שאהיה שמח".

תהיתם פעם מאיפה מגיעים כל הכדורים האלה?

"חלק מהשגרה היתה לשלוח תלמידים לקבל קצבת נכות על סעיף נפשי", מספר אהרון. "אותם תלמידים הוציאו מרשמים לתרופות פסיכיאטריות והביאו אותן לרב, שחילק אותן לפי ראות עיניו. יאווע היה נותן גם לי כדורים. הוא היה אומר לי שהכדורים ישמחו אותי ויעזרו לי להרגיש טוב יותר. לא ידעתי אז מה הם מכילים, אבל תחושת העייפות והבלבול שהרגשתי רק גרמה לי לחשוב שאולי הוא צודק. הרגשתי שאני מטושטש ושאני לא יכול לחשוב בצורה בהירה - אבל כל זה לא הפריע לו. הוא המשיך לשלוט בי ובאחרים, כי הבחורים שסבלו מההשפעות הפיזיות של הכדורים לא היו מסוגלים למרוד בו, או להבין מה קורה להם באמת".

העדויות האלה לא מפתיעות. באחד מהתיעודים של שיעוריו נשמע יאווע אומר לתלמידיו: "ברוך ה', הרב ליצמן פתח את המעיינות. שייקחו כולם כדורים, מי שיש לו בעיה נפשית. יש גם טיפות שמרגיעות, ברוך ה'. יש אנשים שצריכים כדורים".

נתן: "ראיתי אצל תלמידו שתי שקיות ניילון לבנות מלאות בכדורים. שאלתי אותו מה זה, והוא אמר לי: 'הרב ביקש שאני אאסוף מכולם'. היו שם זיפרקסה, קלונקס, ריספונד, דפלפט. אחד הבחורים בישיבה התארח אצלי לשבת וסיפר לי שהרב נתן לו כדורים".

"גם בי הרב פגע - נפשית, מילולית, כלכלית. הוא הפך אותי לשבר כלי", מספר יצחק, בן 29, גרוש ואב לארבעה. גרושתו עדיין קשורה לקהילה של יאווע, ולטענתו, שלושה יועצי נישואים ציינו בפניו שההסתה הקשה שהיא עברה נגדו במסגרת הקהילה הובילה לגירושים שלהם. "לא לחינם הוא שינה את שמו מיאבו ליאווע. את יאווע הוגים כמו י-ה-ו-ה. שם השם. הוא רצה שנבין שהוא אלוהים, וגם אמר זאת בשיעור. הוא אמר לי שאני צריך להתבטל אליו ולשרת אותו.

"בנערותי הארכתי את הפאות. זה לא מצא חן בעיניו, ויום אחד הוא קרא לי לחדר, תפס מספריים והתחיל לקצץ לי את השיער. תוך כדי כך הוא אמר לי: 'כשקונים עבד צריך לעשות בו מעשה'. באמת הרגשתי שאני שלו לכל דבר. לאחר מכן, בבחרותי, הוא ישב מולי ואמר לי: 'כשנולדת היית אמור למות, ואני הצלתי אותך. אתה מאוד צריך אותי', וצחק בהנאה. הוא הפעיל עלי לחץ מצד חברי הקבוצה לחלק את העלונים שלו בכל יום שישי, וכשזה לא עזר הוא היה אומר לי: 'אני רואה ברוח הקודש שאמורים להיות לך ילדים בעלי מומים. רק אם תחלק את העלונים תינצל ויהיו לך ילדים בריאים'.

"בגיל 23, כשכבר הייתי נשוי, הוא שלח אותי לפסיכיאטר. הוא רצה שאוציא קצבה ואביא לו את הכסף. הוא ביקש שאקח זיפרקסה וציפרקלס, כי התחלתי לשאול עליו שאלות, וגם לא הגעתי לישיבה באופן סדור כי הנוכחות שם ממש עשתה לי רע בנפש. הוא אמר לי: 'כל הפורש מרבי עקיבא פורש מחייו', כלומר שאני עלול למות אם לא אתייצב כמו שהוא רוצה. פעם שאלתי אותו בתמימות: 'הרב, יש ירידת הדורות, אז איך אתה אומר שאתה יותר גדול מדוד המלך? איך מותר לצדיק לעבור עבירות?'. הוא לא ענה מעולם, ורק התחמק: 'תעלה את המינון דחוף' ו'במופלא ממך אל תדרוש'".

"כולם בכת חייבים לקרוא לילד הראשון שלהם 'מנחם', על שמו", מספר נתן. "לילד הראשון שלי קראתי מנחם, למרות שאשתי לא הסכימה בשום אופן. הוא אמר לי: 'אל תדאג, היא תתרגל לזה ותאהב את זה, אתה עושה את זה בתור הכרת הטוב לרב'".

החיים תחת הרב נדמו לחיים מחוץ לחוק. "הוא התיר לנו לנהוג בלי רישיון נהיגה, היה מעמיס ילדים מעל המותר. הוא מינה את תלמידו להיות אחראי על גניבת ציוד מהמדינה - היה עוקר מנורות רחוב, קופות צדקה של קופת העיר, ספסלים, כל מה שצריך בשביל הכת", מספר אחד המשתתפים. "הוא היה אומר שכל העולם נברא בשביל הישיבה, ומצווה עלינו לגנוב מכולם".

מפרק המשפחות

יצחק המשיך לצרוך את הכדורים בהוראת הרב במשך תקופה ארוכה, ואלה, לדבריו, השפיעו על חיי האישות שלו. "אמרתי לו שזה מוריד לי את הכוח לשמח את אשתי. במשך שנה שלמה לא התייחדנו. העונש שלי על השאלות והתהיות ועל העובדה שהפסקתי להגיע בקביעות לשיעורים היה עלילה נוראה. הרב והרבנית אמרו לאשתי: 'הוא מקבל סיפוק מיני מהבנות שלו'. אשתו של אחד מיוצאי הכת סיפרה לי שהרבנית אמרה לאשתי שהיא צריכה להתגרש. הנשים בכת מקבלות את ההוראות מהרבנית. התחננתי לבן של יאווע שיעזרו לי בשלום בית, והוא אמר לי: 'אם לא תודה שפגעת בבנות שלך, לא נעזור לך'. פתאום החברים הכי טובים שלי התחילו להפנות לי גב. הייתי לבד, בלי משפחה, כי כשהייתי בן 16 הוא ניתק אותי מאמא שלי, ובהמשך גם מאבא שלי, בתירוץ שזה לא רצון ה' שאהיה איתם בקשר.

"ארבעה שבועות לפני שהעיפו אותי מהבית בהוראתו, לפני שסולקתי באופן סופי, הבן שלו צעק עלי והטיף לי בלי סוף שהדירה שייכת לאשתי, ושאני צריך לבטל את הסכם הממון שעשיתי לפני החתונה. חשבתי שכך אציל את הנישואים, אז נכנעתי. ביטלתי את הסכם הממון, ומייד לאחר מכן מצאתי את עצמי בנתק מוחלט מהבית ומהבנות שלי. כשלושה חודשים לאחר מכן, קראו לי מהמשטרה לקחת מכתב תלונה של אשתי, שבו היא טענה שהיכיתי אותה, שפגעתי בבנות - דברים שלא היו ולא נבראו מעולם. חודש לאחר מכן קראו לי לחקירה שלקחה חצי שעה, ושחררו אותי על המקום".

יצחק מספר שהוא מלווה היום על ידי המרכז לנפגעי כתות, ושהגיש תלונה במשטרה על הפגיעות המיניות שחווה. בעימות שנערך במשטרה, מתאר יצחק, יאווע השתמש בשיטותיו. "הוא אמר לחוקרת: 'את יודעת שלאיש הזה יש תעודה של סכיזופרן'. אמרתי לו: 'כל התלמידים שלך מוגדרים כסכיזופרנים, לרובם הוצאת קצבאות על סעיף נפשי ולרובם גרמת לקחת כדורים כדי לשלוט בהם'".

במפגש שערכנו השתתף גם דוד, חברו של אברך בקהילה לשעבר וכיום אב לשבעה, שמסכת הייסורים שלו טרם הסתיימה. לדבריו, אותו חבר - שאת דבריו דוד השמיע לנו בהקלטה ממקור ראשון - חושש מאוד לספר את הדברים בעצמו. "הוא הגיע אל יאווע בגיל 15, וגם אותו הוא שלח להוציא קצבת נכות. הוא פרוד מאשתו כבר שמונה שנים בעקבות בקשתו לעזוב את הקהילה, והאישה שלו עדיין שם, קשורה מאוד לרבנית.

"אני זוכר שהוא סיפר לי איך הרב חילל שבת כמה פעמים מול עיניהם. פעם אחת הפריע לו הרעש של המזגן, והוא ביקש מאחד הבחורים שיכבה את המזגן בשבת - והבחור ציית. בפעם אחרת הם ראו אותו במצלמת האבטחה מכבה את המזגן בראש השנה, שחל בשבת. את חילולי השבת שלו הוא תירץ בכך שהוא הצדיק ומותר לו. השליטה היתה גם כספית. יום אחרי החתונה של החבר שלי, דרשו ממנו להביא לרב 24 אלף שקלים ממתנות החתונה".

דוד מספר כי הגיהינום של חברו התחיל כשהוא החליט ללכת לתפילות במקום אחר - ומאותו הרגע הוא סומן כמי שאשתו צריכה להתגרש ממנו. "החיים שלו הפכו לגיהינום. הרב התנפל עליו בגידופים: 'אני אראה לך מה זה, אתה בעל רודן לאשתך, אני אגיד לאשתך להתלונן עליך במשטרה והיא תושיב אותך בכלא, ואז תלמד את הלקח'. ואכן, אחרי כשבועיים, בבוקר בהיר אחד, בעודו יושב בכולל, אשתו התקשרה למשטרה בצייתנות של חסידה מושבעת וגרמה למעצרו לארבעה ימים, עם קנס לחצי שנה על תנאי והרחקה מהבית לחודש, בתואנה שהוא מכה אותה ואת הילדים.

"החבר שלי הדגיש בפניי שלא היה ולא נברא. בשנה האחרונה החברותא שלו, שהצליח לצאת מהכת, סיפר לו שיאווע הודה בפניו שהוא זה ששלח את אשתו לכלוא אותו, באומרו: 'אין מה לעשות - רק ככה הוא יבין'. קלינאי תקשורת ומטפלים אמרו לו שילדיו נמצאים בפיגור לימודי של שלוש שנים מאחורי בני גילם. הוא אדם מרוסק. צל אדם. לקחו לו את אשתו, את ילדיו, את כבודו. בתביעת הגירושים (שהוצגה בפנינו לצורך אימות הדברים; מ"ס), אשתו כתבה שהסיבה לכך שהיא רוצה להתגרש ממנו היא שכשהם התחתנו, הוא התחייב בפניה שיציית ליאווע ויהיה חלק מהקהילה".

עוצמת הבושה והחטא

דוד הצליח גם הוא להימלט מהקהילה, ומספר: "כשאני עזבתי את הכת, ואף רציתי להוציא ממנה שנים מחבריי, יאווע שלח גברתנים שהרביצו לי מכות רצח בכל חלקי גופי כשחיכיתי בתחנת אוטובוס".

"אני זוכר דבר טראומטי עבורי", נזכר אהרון. "היה לו חדרון בישיבה שבו היה מקום רק למיטה וכיסא, לא מעבר. זה לא חדר מנוחה. ראיתי אותו מסתגר שם עם בחורים במשך שעות, בכל פעם בחור אחר". וכמו ניתן האות לפתוח את הזיכרונות הקשים והכואבים ביותר מהחיים בצילו של הרב יאווע - והם מספרים על הדברים הנוראים ביותר.

"הטראומה הראשונה שלי עם יאווע היתה בגיל 14 וחצי, בחתונת נכדו של הרב ברלנד באולם 'כינור דוד'", מספר נתן. " הוא יצא איתי מהאולם, התקדם איתי לכביש החשוך, ליטף לי את היד במשך 40 דקות ודיבר איתי על כך שאני חוטא בפגם הברית. במהלך שהותי בכת הוא הזהיר אותי שחלילה לא אזלזל בו, אפילו לא בטעות, כי אוכל להיעקץ מעקיצתו, ואיים באמצעות כל מיני פסוקים שמי שפורש ממנו - כפורש מן החיים, וחייו יהיו מלאים ברע ובצרות. כך הפכתי להיות תלותי בו, ללא יכולת לצאת".

"הוא לקח אותי לחורבה ישנה באמצע הלילה", מספר יצחק על שנותיו הראשונות בקהילה. "הוא תפס לי את הראש - ופשוט נישק אותי בפה בטירוף במשך כמה דקות רצופות. הייתי המום. זה היה דוחה, מזעזע. תוך כדי כך הוא אמר לי: 'נו, תנשק אותי גם בפה, לא מגיע לי?' ושאל אותי בחיוך חולני: 'אתה נהנה?'. כשהייתי בן 15 הוא עשה מעשה מזעזע עוד יותר. הושיב אותי עליו ונגע בי במקומות מוצנעים בגוף, גלגל אותי עליו כמו כדור, עשה בי כרצונו ונגע היכן שהוא רק רצה. כשסיים, הוא שאל אותי בחיוך: 'נו, איך היה?'".

הסיפורים האלה ואחרים שבים ועולים בשיחה בינינו, וגם בעדויות נוספות שעולות בכלי התקשורת בתקופה האחרונה סביב מעצרו של יאווע. ראובן, בן 31, נשוי ואב לארבעה, חווה את אחת הפגיעות הקשות ביותר, ואף הגיש תלונה במשטרה. הוא מספר כי בגיל 15, כשהיה בישיבה, הרב קרא לו ואמר לו שהוא רואה ברוח קודשו שהוא נכשל בהוצאת זרע לבטלה. "הוא אמר לי: 'בגלל זה סבא שלך לא מצליח לעלות למעלה בשמיים'. הוא לקח את הדבר שכל בן נוער עושה, ושיחק בי כאילו הוא נביא. הרגשתי שאני משתגע מעוצמת הבושה והחטא. יום למחרת הוא קרא לי לדירה ברחוב סמוך, נעל את הדלת, סגר את החלונות והתחיל לנשק אותי בפה בטירוף ולעשות בי מעשים מגונים. שאלתי אותו: 'הרב, מותר לעשות את זה?' והוא ענה: 'רק איתי מותר, איתי זה לא פגם, אני לא נהנה מזה, אני עושה את זה כדי לשמור עליך עד החתונה'.

"במשך ארבע וחצי שנים, שלוש פעמים בשבוע בממוצע, בימי חול, בשבתות ובחגים, הוא התעלל בי מינית בדירות שונות שלקח מאברכים בתואנה שהוא צריך לנוח בצהריים, או מזוגות שנסעו להורים. הוא שכר חדרונים ברחובות סמוכים. בשעת מעשה הוא ביקש ממני לכוון את הפסוקים 'יישקני מנשיקות פיהו', 'שים נא ידך תחת ירכי', 'גדולה עבירה לשמה'. שבוע לאחר נישואיי, הוא הגיע אלי הביתה כשאשתי לא היתה נוכחת והתחיל להתפשט. אמרתי לו: 'הרב, הבטחת לי שעד החתונה וזהו, שתרד ממני'. הוא התלבש והלך".

להשתיק כל התנגדות ומרד

בשלב הזה, כשראובן סירב להתמסר להתעללות של הרב, הוא התחיל לסבול מנידוי ומהשפלות. "הוא דיבר נגדי, העליל עלילות, ניסה להשפיל אותי בכל דרך כדי להחליש לי את הנפש. באחד הימים הלכתי לישיבה, שהיתה אז במבנה אחר, והתחלתי ללמוד שם. יאווע ראה אותי וקרא לי לחדר, ואיך שהדלת נסגרה הוא התחיל לנשק אותי בפה ברמה חולנית. באותו רגע הכל צף לי מחדש. הוא אמר לי: 'אני שמח שחזרת, עכשיו תוכל להתעלות בעבודת ה''. הבנתי לאן הוא חותר.

"הפסקתי להגיע לכת באופן סופי והגשתי תלונה במשטרה, ומאז הוא לא מפסיק לרדוף אותי. הוא ניתק ממני את שני האחים שלי, ניסה לסכסך ביני לבין אשתי וביני לבין ההורים והמשפחה שלי, עם כל מיני עלילות. הוא עדיין מנסה לגנוב ממני את חלקי בדירה. כשהייתי בכת הוא אפילו אמר לי שאם אראה את הצוואה של אבא שלי - שאקרע אותה, כי כדאי שהבית יהיה שייך לישיבה הקדושה. לאח אחר שלי, שעדיין נמצא בכת, הוא אמר לשכנע את הוריי שירשמו את הדירה שלהם על שמה של הישיבה, כלומר הוא ניסה לנשל אותם מרכושם.

"הוא שלח את הבן שלו לאיים עלי שיש לו עבריינים שיטפלו בי, הוא שלח תלמיד שלו לפנצ'ר לי את הגלגלים של האוטו, להעליל עלי עלילות בעניינים מכוערים, ועכשיו הוא מנסה לקחת ממני גם את הכסף שלי", ראובן ממשיך ומתאר את הרדיפה מצד הרב ושלוחיו. גורל דומה צפוי לכל מי ששואל שאלות, מפקפק, מגלה סדקים בנאמנות המוחלטת לרב או מבקש לעזוב. "אני מרגיש שמלבד זה שהוא רצח לי את הנפש, עכשיו הוא עושה וידוא הריגה. אני לא יודע מה השלב הבא".

"אם היו כאלה שמרדו, יאווע היה דואג שהם יקבלו את 'העונש' המגיע להם", מספר אהרון, "ופעמים רבות העונש היה מכות פיזיות קשות, שנעשו בצורה שמטרתה היתה להשתיק כל התנגדות או מרד. הוא אמר לנו בשיעורים: 'כל הנמצא בחוץ יידקר בחרב' (ישעיהו יג, מס), שלא נחלום לעזוב".

"אני אישית ראיתי אותו כמה פעמים מתדרך לתת מכות לבחורים שיצאו ממנו", מתאר נתן. "בחלק מהפעמים הייתי נוכח בעצמי. זה היה מזעזע. הוא אדם גס רוח בלי רחמנות, וראיתי את השנאה ואת האכזריות על הפנים שלו. הוא היה מבקש שתוך כדי המכות נצעק 'מנוול'. הוא נימק שכשאנשים שומעים שאותו בחור הוא מנוול - אף אחד לא ירחם עליו, וכך אפשר יהיה להמשיך לתת לו מכות עד שהוא ייכנע. הוא ביקש ממני אישית לספר לשון הרע על תלמידים שיצאו מהכת, להגיד שכביכול הוא זה שהעיף אותם כי הם עשו מעשים מגונים. הוא העליל עלילות כאלה גם על אבות שהתנגדו שבניהם יישארו בכת.

"בהתחלה האמנתי לכל העלילות שלו, אבל פעם אחת שאלתי אותו איך יכול להיות שאומרים על כל בחור שיצא מהכת שהוא מנוול. התשובה של יאווע לשאלות האלה היתה: 'מי שעושה נזק לישיבה - אני חייב להשתיק אותו. הם לא מתעסקים איתי, הם מתעסקים עם ה' בעצמו'. ברגע שאתה מספר שהבחור מנוול, אף אחד לא יקשה עליך קושיות. אנשים מבינים לבד להתרחק ממנו, ולא מרחיבים בנושאים האלה מטעמי צניעות. הוא ידע וייצר תכסיסי שקר, והשתמש בהם לאורך 20 השנים האחרונות.

"כולנו ידענו מה מצפה לנו מרגע ההחלטה לפרוש מהכת, ובאמת, מהרגע הראשון שיצאתי משם יאווע שלח את תלמידיו לשקר לרבני השכונה, לחבריי ולשכניי שפגעתי בנערים. לחלקם הוא גם סיפר שפגעתי בנשים".

נתן והצעירים האחרים מספרים על מקרים שבהם ההכפשות הללו נצעקו ברחוב, בפרהסיה, כדי לבייש ולנדות את ה'מורדים', ועל מקרה אחד שבו אחד מהם נלקח למעצר ולחקירה במשטרה, ושוחרר כעבור לילה לאחר שלא נמצאו שום תימוכין לתלונות שהוגשו נגדו.

"הולכת שולל ויצירת תלות"

העדויות הרבות על הזוועות הגיעו גם לידי בית הדין המיוחד בראשות הרב שמואל אליהו, שמטפל בפגיעות מיניות בתוך הקהילה. חבר בית הדין הגדול לשעבר הרב ציון בוארון הצטרף לדיונים בפרשה, ובפסק הדין נכתב שיאווע הוא "לא רב ולא צדיק ולא ראש ישיבה, אלא רשע, מושחת, חוטא ומחטיא את הרבים". אליהם הצטרפו רבנים נוספים מהשורה הראשונה, שהוקיעו את האיש ואת מעשיו.

גם המרכז הישראלי לנפגעי כתות דיווח כי הגיעו לידיו עדויות שמעלות חשד להטרדות ולפגיעות מיניות מצידו של יאווע. "על בסיס העדויות", נכתב בהבהרה מטעם המרכז, "הקהילה של הרב מנחם יאווע היא קבוצה בעלת מאפיינים כיתתיים מובהקים ופוגעניים, שאנשיה ברמאות מולכים שולל אחרי דמות כריזמטית המציגה את עצמה כדמות רוחנית, תוך כדי שמופעלות עליהם טכניקות פסיכולוגיות שונות, כדי לייצר בהדרגה תלות במנהיג הקבוצה ולהכין את הקרקע לניצולם ולפגיעה בהם".

באופן אירוני, המחשבה שמדובר בכת לא היתה זרה ליאווע ולאנשיו. "מדי פעם הוא היה מדבר איתי על כתות נוספות, כמו 'לב טהור'", מספר נתן. "פעם הוא סיפר לי שהוא הכיר אישית את ראש הכת, שלמה הלברנץ, וגם את אליאור חן ועוד. הוא היה קורא בקפידה כל כתבה שיצאה אז על 'לב טהור'. הייתי רואה איך הוא מנתח את זה במשך שעות ביחד עם מקורביו. הוא רצה לבדוק אם חושדים בו שהוא ראש כת, וביקש שאתן לו נימוקים למה הוא לא ראש כת. כך הוא ניסה להכניס אצלי בתת־מודע שהוא לא ראש כת. הוא היה מבקש ממני שאחפש עבורו באינטרנט כל מיני ראיונות על 'לב טהור', כולל באנגלית, ושזה חשוב לו.

"בדיעבד, אני מבין שהוא הכין את עצמו ליום הזה. פעם אחת הוא שאל אותי מה לדעתי היה נכון ליהודה משי זהב לעשות במצב שאליו נקלע, והמשיך לנתח איתי מה חיים ולדר היה צריך לעשות במצב שלו. זה היה מעסיק אותו הרבה. הוא מאוד פחד שיחשפו גם אותו, כי במשך השנים היו כל מיני כתבות קטנות נגדו באתרים החרדיים. הוא ביקש ממני לכתוב תגובות באינטרנט בשמות בדויים על כך שהוא צדיק ושמעלילים עליו עלילות, ושמי שאומרים עליו שהוא ראש כת הם בחורים שהוא עצמו זרק, כי הוא תפס אותם חוטאים בעניינים של קדושה, ושהם רק רוצים להתנקם בו".

את השיחה אנחנו מסיימים בבית הוריו של אחד מיוצאי הקהילה. המקום מלא ארגזים. ההורים לא מסוגלים להישאר יותר במקום שהרס את חייהם, פגע בבנם וניתק אותם מבניהם האחרים. הם מבקשים ממני בדמעות להשמיע גם את קולם, ולהבהיר שניצלו את תמימותם, גזלו חלק ענק מנשמתם וניתקו אותם מילדיהם.

רגע לפני שאנחנו נפרדים, יצחק מבקש להעביר מסר ליאווע: "בנפש שלי התעללת, את הכסף שלי גנבת, בגוף שלי פגעת ואת שמי הטוב הכפשת. אבל דווקא בגלל ההתעללויות, אני אעודד את כולם שאפילו מהמצבים הכי שפלים, כמו מה שאתה עשית לי - אפשר לחיות מחדש ולהיות משפיע טוב ואור על כולם".

* * *

מדוברות בית המשפט נמסר: "על אף עיכוב הביצוע שנתן בית המשפט לצורך הגשת הערר, לא הוגש ערר. לפיכך תם מעצר הבית". נתן: "היינו בבית המשפט מ־9:00 והם עיכבו את הדיון עד שהסתיים ב־14:00, ואז נתנו לנו עד 16:00 להגיש ערר. לא היה לנו עורך דין ולא זמן להתעסק עם זה בשעתיים".

עורכי הדין אלי פרי וישראל וולנרמן, המייצגים את הרב, מסרו: "בחקירה הוכח כי התלונות מופרכות ושקריות. בית המשפט קבע שהחשד נגדו נחלש, ושטענות הרב לעלילה נגדו ממניעים זרים מוצאות תימוכין בחומר החקירה. הרב עומד על חפותו המלאה, ולא ייתן לקומץ אנשים שנזרקו מהקהילה להרתיע אותו מלהמשיך להפיץ תורה ברבים".