ישראל מבצעת "טיהור אתני"? תשובה למשה בוגי יעלון

1

מה זה "טיהור אתני", בוגי? רצחו את בנינו, כרתו את ראשיהם, אנסו את בנותינו ולאחר ששברו את האגן של הנאנסות ירו בראשיהן, שרפו חיים הורים וילדים לאחר שקשרו אותם יחד לכיסא. הם רצחו אפילו את אלה שהקדישו את חייהם לעזור להם. ואז חטפו מאות - ילדים, זקנים, נשים וגברים, גוררים אותם אל מחילותיהם. לו יכלו, היו עושים כך לכולנו. במשך שנים הצהירו על כוונותיהם ב"אמנת חמאס". זאת עילת הקיום שלהם: להשמיד את היהודים ולהחריב את מדינתם - לא להיטיב את תנאי חייהם, לבנות חברה צודקת, או לשמוח בילדיהם ולראותם גדלים ומתפתחים. "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה" - זה המוטו בפתיחת האמנה, ומשם זה מחריף.

במשך שנים השלינו את עצמנו שבצד השני קיימת חשיבה דומה, ובחשבון אחרון יגבר השכל הישר. לכן התעלמנו מהסימנים המרשיעים שהיו גלויים לכל מי שעינו לא סומאה בחטא הקונספציה. ידענו שהם משתמשים במלט שסיפקנו כדי לבנות עיר תת־קרקעית שתשמש נגדנו; מה לא עושים למען מעט שקט מדומה.

2

7 באוקטובר מחק הכל. הוא הוכיח בדם ובאש שהשאלה האמיתית היא דיכוטומית: אנחנו או הם. אין תקווה לאחריתם, אין מצב שבעתיד ישלימו עם קיומנו מרצונם הטוב, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא וגם לא בעוד אלף שנה. תרבותם שונה משלנו, המסורת הדתית שלהם אחרת, הם לא מכירים את התנ"ך ולא את תרומתנו האדירה לאסלאם. הם לא מכירים את ההיסטוריה של עמנו או של הארץ הזאת, ואפילו לא את ההיסטוריה שלהם עצמם, שלא דרך העדשה של המטיף במסגד. השנאה כה תהומית וקטלנית, עד שבהינתן האפשרות הם יבחרו למות ובלבד שגם אנחנו נמות איתם.

זו אינה דעה קדומה, אלא מבט מפוכח על מאת השנים האחרונות. אירועי 7 באוקטובר המחישו זאת בצורה מזוקקת: למשך שעות אחדות ניתנה להם האפשרות להגשים את מאווייהם האפלים, והם עשו זאת בחדווה ואף הסריטו בגאווה את סרטוני הזוועה והעלו אותם ברשתות החברתיות. אלה היו "רצח עם" ו"טיהור אתני" שבוצעו בכ־1,200 מבני עמנו ונועדו לכולנו, אלא שלמזלנו, לאחר ליקוי מאורות משווע התעשתנו ועצרנו אותם. אין טעם להתלונן על עקרב שהכיש; זה טבעו. אנחנו יכולים רק לבוא בטענות אל עצמנו אם לא נדע להיזהר.

3

כיצד עוצרים את האויב? בחוקיו שלו. חוקי האזור העתיקים מלמדים שהאויב אינו נרתע מאבידות בנפש. הוא משתמש באוכלוסייתו כבמגן אנושי ואינו רואה בעיה למקם חומרי נפץ מתחת לגן ילדים או לבית חולים; ההפך: מבחינתו, אם המדיניות להשתמש בילדים כבמגינים אנושיים מביאה להריגתם, זה משרת אותו ביחסי הציבור בעולם, מכיוון שזה מציג את היאהוד כרוצחים. האנטישמים הקבועים מחכים להזדמנות להאשים אותנו בחטאי חמאס.

ואם אבידות בנפש אינן מרתיעות את האויב, על אחת כמה וכמה הרס מבנים. הם מוכנים לחיות בקור מקפיא באוהל דולף ולהתחמם רק מהידיעה שרצחו כמה יהודים. העולם תמיד יבוא לעזרתם, ויכריח את היהודים לספק להם דלק וחשמל ואוכל בעיצומה של המלחמה. "סיוע הומניטרי" מכנים זאת. הסיוע הזה חרץ את גורל חטופינו, כי בהיעדר תמריץ לשחרור החטופים, מדוע שהאויב יעשה זאת מרצונו? התמיכה בעולם אינה נעצרת ב"סיוע הומניטרי"; רבים תומכים ברוצחים וקוראים להשמדת מדינת היהודים.

4

אז מה יעצור אותם, אם אבידות בנפש וחורבן פיזי אינם מספיקים? קיר הברזל שנציב מולם. זה מאמרו הידוע של ז'בוטינסקי: "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא יבגדו בתקווה זו... רק כאשר אין להם כל תקווה, כאשר בקיר הברזל לא נראה אף לא סדק אחד, רק אז מאבדות את קסמן קבוצות קיצוניות, שסיסמתן היא 'לעולם לא'".

מהו קיר הברזל? בפרספקטיבה של כמאה שנים למדנו שהדבר היחיד המרתיע את אויבינו וצורב בתודעתם את תבוסתם, הוא לקיחת אדמה. ולא הותרתה שוממה, אלא הושבת יהודים בה. מידה כנגד מידה. אלה חוקי האזור העתיקים

מהו קיר הברזל? בפרספקטיבה של כמאה שנים מאז נכתב המאמר, למדנו שהדבר היחיד המרתיע את אויבינו וצורב בתודעתם את תבוסתם, הוא לקיחת אדמה. ולא לקיחתה והותרתה שוממה, אלא הושבת יהודים בה. מידה כנגד מידה: רציתם לסלק אותנו מאדמתנו - ובזה הצדקתם את הזוועות שביצעתם בילדינו - אנחנו נסלק אתכם מהאדמה שממנה שלחתם את חוליות המוות שלכם. אסור שחמאס ייצא מהמערכה עם אותו גודל שטח שהיה ברשותו קודם. זו תובנה מצילת חיים.

יישובים יהודיים בצפון רצועת עזה, למשל, יהיו תשובה ציונית הולמת לטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה. זהו חוב מוסרי כלפי הנרצחים שדמם זועק מן האדמה, וזאת הדרך היחידה לשלם לאויבינו כגמולם ולהרתיעם בעתיד הקרוב מטבח דומה. זה לא "טיהור אתני", אלא סילוק אויבינו ממקומות שמהם יוכלו לפגוע בנו וחיזוקם בחלוצים שיתיישבו שם. קיר הברזל אינו רק כוח צבאי - שהוא אמצעי לקיומנו ולא מטרה; קיר הברזל הוא, כפי שהסביר ז'בוטינסקי לקראת סוף מאמרו: "חיזוקו של השלטון בארץ־ישראל".

5

והערה על ההשלכות החמורות של דבריך. אין שום עימות צבאי או קונפליקט פוליטי־מדיני אחר בעולם, הזוכה לעוצמה דומה של יחסי ציבור, סיקור תקשורתי ודיון בינלאומי. כי זה הכלל: אם יש יהודים בסיפור, העולם מתעניין; ואם אפשר גם להאשים אותם, כאילו הם חוטאים במה שהעולם עשה לנו רק לפני כ־80 שנה, זה מפתה עוד יותר. רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר המצהיר שישראל מבצעת "טיהור אתני" בעזה - מונח המתכתב עם "רצח עם" - מספק אישור לאויבינו ולתומכיהם. האישור מהדהד את עלילת הדם של האפיפיור שלפיה יש לבדוק אם ישראל מבצעת רצח עם בעזה. אמירה חמורה כזאת מפי גורם צבאי ומדיני בכיר לשעבר, דוחפת את שונאינו לפגוע עוד יותר ביהודים ובמדינתם.

6

עוד במאה הראשונה לפנה"ס הדגיש אב בית הדין העליון שלנו, אבטליון, את חומרתן של אמירות חסרות אחריות: "חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת, וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל" (אבות). במאה ה־12 ביאר הרמב"ם את המשנה: כשהחכם מדבר להמונים, עליו להישמר מאוד שדבריו לא יובנו באופן שיגרום לבעלי אמונה אחרת להשתמש בזה לחיזוק אמונתם. זה עלול לגרום לתגובת שרשרת עד לכפירה ולהמרת האמונה.

בוגי, בדבריך שצוטטו בהרחבה בעולם העברת אנשים שלא היתה להם דעה ברורה על המלחמה, לצידו של האויב. קביעותיך חיזקו את המוטיבציה וההצדקה לפעולות טרור ממשיות נגדנו. חסידים פירשו את הקריאה "היזהרו!" מלשון זוהר: חכמים, הקפידו שדבריכם יהיו זוהרים ומאירים ולא יחללו את שם ישראל; במיוחד בזמן שחיילינו לוחמים על קיומנו.