הדילמה הסורית: איזו דיקטטורה אלימה, רצחנית, ומושחתת עדיפה?

"לכל אנשינו בעיראק, אני מקווה שתשמעו אותי. חברים במיליציות השיעיות בעיראק בדרך לסוריה ובדרך לחלב. זה המסר האישי שלי לעיראקים, לכל אם עיראקית ולכל אב עיראקי. תדעו שהילדים שלכם הורגים את עצמם במו ידיהם. הם חופרים את הקברים שלהם במו ידיהם. המלחמה שלנו לא מולכם. המלחמה של הסורים היא עם המשטר הפושע של אסד. זאת לא המלחמה שלכם. שיעזבו לעיראק". את הדברים האלה אמר בזעם השבוע פעיל באופוזיציה הסורית.

מאז יצאה לדרך המתקפה של ארגוני המורדים במחוז חלב לפני עשרה ימים, בעלי בריתו של משטר אסד נזעקים לעזרתו. תומכי המורדים, שמורכבים בחלקם מארגוני ג'יהאד סלפי, חוששים מההתערבות של איראן ורוסיה. שתי המדינות שהכריעו את הכף עבור הרודן אסד בעשור הקודם, ששימרו את שלטונו על כידוני רובים ומטוסי קרב, התגייסו שוב. פעילי מיליציות שיעיות חוצים את הגבול, מטוסי קרב של מוסקבה תוקפים יעדים באידליב. לא בכדי התומכים של המורדים מתענגים על השחתת כרזות של מנהיג איראן חמינאי. לא סתם הם מקללים את הרוסים.

פעיל סורי באידליב, המזוהה עם האופוזיציה למשטר אסד, סיפר בשיחה עם "ישראל השבוע" כי העיר המהווה את המעוז של המורדים "סובלת מעוני גדול, ולרוב האנשים אין אספקת מזון יומית". לדבריו, "המצב הכלכלי עכשיו טרגי אבל האנשים עדיין מעוניינים לשוב לבתים שלהם". זאת, על רקע ההשתלטות על שטחים חדשים בצפון סוריה.

לדבריו, "רוסיה ומשטר אסד מפציצים באמצעות המטוסים, אבל התקיפות האוויריות שלהם פוגעות בשווקים ובבתי חולים באידליב. התקיפות בוצעו גם נגד בתי חולים ומרכזי התכנסות בעיר חלב".

עם זאת, הוא מגלה כי "עכשיו אין למשטר יכולת להפציץ את כל המקומות או להגביר את התקיפות האוויריות, מכיוון ששדות התעופה נפלו לידי המורדים וגם שדות התעופה הנותרים מופצצים".

במילים אחרות, שדות התעופה הצבאיים והאזרחיים שנכבשו בשבוע האחרון באזורי חלב ואידליב, גרעו יכולות משמעותיות מצבא אסד. הארגונים מנצלים גם כטב"מים כדי לתקוף אתרים אסטרטגיים.
הפעיל מסביר גם שההפצצות ותקיפות התגמול נגד אזרחים נמשכות לאורך כל ימי ההסלמות במלחמה, ורק מצטמצמות בתקופות רגיעה לאזורים הסמוכים לחזיתות, שם מתרחשת בעיקר הפגזה ארטילרית מדי יום.

גם המלחמה הזאת היא מערכה רב־זירתית. במערב סוריה, צבא אסד והארגונים האסלאמיסטיים נלחמים בעיירות ובכפרים במחוז חמה. אחרי כיבושה של חלב, המורדים רואים בעיר הגדולה שמדרום את היעד הנכסף הבא. סמל למשטר העריצות של משפחת אסד. במקום הזה, בתחילת שנות ה־80, חאפז אל־אסד, אביו של, הורה לצבאו לטבוח בעשרות אלפי אזרחים בתוך שבועות בודדים. העילה היתה מרד של תנועת "האחים המוסלמים", הסבתא האידיאולוגית של ארגוני הג'יהאד שפתחו במתקפה הנוכחית.

יותר מארבעה עשורים לאחר מכן, הארגונים האלו עדיין נוטרים טינה. ברחבי חלב הופלו והושחתו פסליו של חאפז אסד. ראש הברזל שלו הפך לכדור משחק שנבעט ברגליהם של המורדים. הכרזות שבהן מופיע בנו הרודן בשאר נתלשו מהקירות. הדגל הסורי בעל הפס האדום שאותו הנחיל, מורשת מפלגת הבעת' הסוציאליסטית, מוסר בכל הזדמנות. הוא מוחלף בדגל של האופוזיציה הסורית בעל הפס הירוק. אפילו ארמון האירוח של המשפחה בעיר נפרץ לעיני המצלמות. לסורים יש סיבות רבות לתעב אותה. משפחת אסד אחראית להרג ולרצח של מאות אלפים מבני עמם, לעינוי של מאות אלפי עצורים ושבויים, לגירוש חצי מהאוכלוסייה הסורית, ולהחרבת שלושת רבעי סוריה.

למרות זאת, חלק מתושבי העיר הביעו פחד אמיתי לעתידם. "למי שחוששים לחלב, אל תפחדו עליה, היא תתייצב", ניסה להרגיע השבוע המגיש הסורי של רשת "אל־ג'זירה" הקטארית, פייסל אל־קאסם. "רק תשוו את המצב באזורים ששוחררו לפני כמה שנים למצב באזורי המשטר. יש קניונים ואוניברסיטאות ברמה בינלאומית. יש חשמל ואינטרנט 24 שעות ביממה. התנורים פועלים 24 שעות ביממה. יש אפילו תעשיות נפלאות.

"קחו את הרכב שלכם למשחררים והם יהפכו אותו לרכב יוקרה", הבטיח קאסם למיליוני עוקביו, "למרות המצור וההפצצות, המצב של האזורים המשוחררים טוב יותר מהאזורים המורעבים של המשטר. אין בהם חשמל למעט בתקופת החגים. אל תפחדו על חלב. הסורים יהפכו אותה לאיסטנבול. נכון שהמשחררים לא מושלמים, אבל הם טובים יותר מהמשטר".

"אני מקווה שהדברים של ד"ר פייסל אל־קאסם הם בבחינת סרקזם", כתב על כך העיתונאי הערבי־טורקי יוסף א־שריף, "המצב באזור המכונה 'משוחרר' בסוריה לא טוב יותר מבשאר האזורים בסוריה. האזרח הסורי לא מרגיש חופשי ובטוח כששולטות עליו כנופיות ומיליציות, כאלה שיש להן מונופול על הביטחון, הכסף והנשק.

"פעם שאלתי בכיר טורקי לשעבר: 'טורקיה השתלטה על צפון קפריסין והפכה אותה למדינה דמוקרטית. העולם לא מכיר בה, אבל האזרח חי שם בשלום ובחירות. אז מדוע לא לעשות אותו הדבר באזורים המשוחררים?' התגובה שלו היתה מזעזעת. הוא אמר ש'טבע האנשים שונה בין אזור לאזור. אנחנו לא צריכים לוחמים בקפריסין אלא בצפון סוריה. שם לא צריכים מהנדסים, רופאים ואנשי תרבות, צריכים לוחמים!'"

גולה סורית זעמה על ההשוואה לצפון קפריסין. "האזורים ששוחררו עד כה מופצצים ללא הרף על ידי המשטר הסורי ורוסיה. הם נמצאים בשליטה של קבוצות חמושות שהן השלטון דה־פקטו, ולא גורמים נבחרים. גם אין שלטונות קבועים". ולמרות זאת, היא מדגישה כי המצב הביטחוני בצפון סוריה טוב לאין שיעור מאשר באזורים שתחת משטר אסד: "השליטה בשטחים האלה מתחלקת בין מאות קבוצות חמושות של איראן, עיראק, לבנון, אפגניסטן ופקיסטן. אין לאף אחד שלטון מרכזי, וכך התרבו מקרי החטיפה והרצח. מבחינה כלכלית, אלה האזורים הגרועים ביותר, מה שהביא לזינוק במספר הגניבות וחסרי הבית שישנים ברחובות ובגנים ציבוריים. לעומתם, לחצי מהסורים בצפון יש תעודות וחיים נורמליים, אף שהם נאלצים לשאת נשק כדי להגן על בתיהם".

מדובר בתזכורת מצמררת לניצול הטורקי של "כוח האדם" בצפון סוריה בתור שכירי חרב. לוחמים סורים נשלחו בשנים האחרונות לחזית בעימות צבאי בלוב כדי לתמוך בממשלה האסלאמיסטית בטריפולי ולשרת את האינטרסים של אנקרה בתמורה לתשלום. אותה ממשלה זמנית נעתרה בחדווה לאינטרסים של טורקיה בים התיכון וחתמה איתה על הסדר מיטיב מאוד מבחינת הגבולות הימיים. בתמורה, הסולטאן החדש תרם את בשר התותחים הסורי כדי לבלום את המתקפה על טריפולי מצד הכוחות של מערב לוב.

שבויות כורדיות

שלא במקרה, אסד הוא לא היעד היחיד של המורדים. ארדואן ניצל את ההזדמנות כדי לפגוע בכוחות הכורדיים, אלה שעלולים בבוא היום לחבור למיעוט הכורדי הגדול בארצו ולדרוש מדינה עצמאית.
מלבד ארגון תחריר א־שאם, פועל בשטח איגוד אחר של פלגים המכנה את עצמו "הצבא הסורי הלאומי", שזוכה לחסות טורקית. הפלגים האלה תוקפים את השטחים שבשליטת הכוחות הכורדיים, שנהנים מחבל אוטונומי בצפון־מזרח סוריה. השבוע מאות משפחות כורדיות נאלצו לעזוב בשיירות את חלב ואת תל רפעת שמצפון לה. פשעי המלחמה לא איחרו לבוא.

בפאתי חלב, ישאר איברהים (25), אב כורדי לשני ילדים, עזב את העיר ונרצח. הוא הוצא להורג בכיתת יורים על ידי המורדים ונקבר ליד אחד מעצי הזית באזור במהירות האפשרית. כמה מהלוחמות הכורדיות, שפעם נחשבו לאימת מחבלי דאעש, נפלו בשבי. בתיעודי השפלה שלהן, הג'יהאדיסטים קיללו אותן וכינו אותן "חזירות" ו"כלבות" בעודם נושאים אותן לג'יפים. בסרטונים קשים שהפיצו האסלאמיסטים, הם תיעדו מקרוב את גופות החיילים הכורדים שנהרגו בלחימה מולם.

הכורדים, שמאוגדים במסגרת של כוחות סוריה הדמוקרטית, לא טמנו ידם בצלחת. בימים האחרונים הם תקפו עמדות של צבא אסד והמיליציות השיעיות במזרח סוריה, באזור דיר א־זור. שם הם זכו לגיבוי של תקיפות אוויריות מטעם הקואליציה הבינלאומית של ארה"ב. הכורדים, בשיתוף פעולה עם בני שבטים מקומיים, ניסו להשתלט על כפרים שנכבשו על ידי המיליציות האיראניות. במקביל הם נלחמים במיליציות הפרו־טורקיות.

פעיל כורדי מאזור העיר אל־חסכה שבצפון־מזרח סוריה סיפר לאתר ה"אינדיפנדנט" בערבית כי יש פרויקטים שמטרתם לחולל שינוי דמוגרפי בסוריה. "ראינו איך גורשו הכורדים של העיר חלב מבתיהם. אנחנו בהחלט מקבלים אותם בברכה באזורים שלנו, אבל הגירוש הזה מעיד על כך שהשינוי הדמוגרפי בסוריה עדיין נמשך. כולם נלחמים בכורדים. המשטר הסורי נלחם בנו, טורקיה נלחמת בנו, הקבוצות החמושות נלחמות בנו. הם מונעים דווקא מהכורדים להקים מדינה עצמאית. למה הקהילה הבינלאומית מתירה ליהודים להקים מדינה עצמאית ולא מאפשרת לכורדים להקים מדינה משלהם?"

אם כורדית, שעזבה את חלב עם כל בני משפחתה לאזור תל רפעת שמצפון, סיפרה לתקשורת הערבית כי "מאז המתקפה בחלב לא ידענו טעם של ביטחון ויציבות. ציפינו לגורל הזה כי עזבנו גם לפני שש שנים את העיר עפרין ואנחנו עוברים ממקום למקום. הבאתי איתי את האוהל שלנו וכמה דברים בסיסיים. אילו מזוודות אפשר להעביר בעקירה חדשה? זאת לא תהיה הפעם האחרונה. אנחנו לא יודעים מתי יהיה הסוף".

עדה אתנית אחרת שנתונה כעת בסכנה היא הקהילה הנוצרית־אורתודוקסית בחלב. גורמים דיפלומטיים אמנם דיווחו במידה יתרה של אופטימיות כי 50 המשפחות של הקהילה היוונית העתיקה בטוחות. השגרירות היוונית בדמשק והקונסוליה בחלב יצרו קשר עם המשפחות, שרבות מהן מבקשות להיכלל במבצע פינוי שעשוי לצאת לפועל על ידי סוכנויות האו"ם. ההתפתחות הזאת הגיעה אחרי פנייה נרגשת של הקהילה הנוצרית־אורתודוקסית ליוון. בני הקהילה ביקשו מהמדינה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לסייע להם. בעבר העדה מנתה מיליוני בני אדם שנמלטו מסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011. כעת נותרו כמה אלפים בודדים בחלב ובדמשק.

על הרקע הזה, למנהיג של ארגון תחריר א־שאם, אבו מוחמד אל־ג'ולאני, יש גישה מתוחכמת יותר כלפי מיעוטים מאשר דאעש. במקום לבצע מעשי טבח המוניים ולרכוש לעצמו אויבים, אנשיו משפילים אותם בשטח, בעוד הוא משחק בתפקיד "השוטר הטוב".

השבוע דווח כי אל־ג'ולאני נפגש עם המשפחות של כלל העדות הנוצריות בחלב, שמונות כ־20 אלף איש. ההערכה היא שהמפגש נועד "להפחית את החששות שלהם". מקורות ערביים דיווחו כי הוא ביקש לברר מה הדרישות של הנוצרים בעיר והסביר להם את הנסיבות ש"אילצו את הפלגים להיכנס לחלב". לסיום, הוא דיבר עם הנוצרים על "תוכנית הביטחון שהוכנה עבור חלב".

במקביל, בתקשורת של האופוזיציה הסורית הציגו לראווה נוצרים שסיפרו כמה המצב "רגיל לחלוטין". "הכנסיות נפתחות והחשמל חזר טוב יותר ממה שהיה", אמרה אחת הנשים ברחוב. המסר העקיף והטקטי של המורדים די ברור: אנחנו לא דאעש. לכן אין מה להקים קואליציה בינלאומית נרחבת נגדנו.

השבר העלאווי

בזמן שהחזית המרכזית עברה למחוז חמה, המורדים התקרבו לאזורים העלאוויים של מערב סוריה. נכון לעכשיו, ארגון תחריר א־שאם ניסה להתקדם לעבר הכפרים של העדה, שמהווה את בסיס התמיכה של משטר אסד. עם זאת, הכוחות בשטח הצליחו לבלום את המתקפה. לצד העלאווים, יש לציין, עומד גם רכס הרי אנסריה, שמשמש גבול טבעי של מחוז לטקיה. כך מתאפשר להגן בצורה טובה יותר מפני פולשים.

מטבע הדברים, לא כל העלאווים מרוצים משלטון אסד. חלקם מדברים על האבידות הקשות בשדות הקרב מבין בני משפחותיהם המשרתים בצבא אסד. הם סבורים, בצדק, שהם הופקרו על ידי משטר אסד, שדואג בעיקר למצב הכלכלי של בני המשפחה והמקורבים לשלטון. "מבחינתי, זה לא משנה אם בשאר אסד יהיה בשלטון או ילך ויבוא מישהו אחר במקומו. המצב לא יהיה גרוע יותר ממה שהיה בשנים האחרונות", אמר אחד מהם ל"אינדיפנדנט".

עיתונאי סורי קבל על כך שמרבית תקציב המדינה נשאב לצבא אסד במשך שנים: "תארו לעצמכם שהפסדנו מיליארדי דולרים על הצבא הזה במשך יותר מ־50 שנה, ואז גילינו שהוא מצליח לשמור על שליטה אך ורק באמצעות מעשי ביזה, גניבה והשפלה. זה לא צבא לאומי אלא צבא ההגנה לכנופיה. עובדה שהוא לא יכול לעמוד מול אף פלג של האופוזיציה הסורית למשך שעה אחת בלבד אלמלא המיליציות האיראניות והמטוסים של רוסיה. ואם כך, כמה זמן הצבא הבלתי פטריוטי הזה יכול לעמוד מול ישראל?"

תומכי המשטר, מצידם, עוסקים בעיקר בהשוואות לדאעש כדי לגייס אהדה. "חלב התרבותית, חלב ההיסטורית, חלב שכל דבר בה יפה, הפכה לחלב של הנחשלות עם נוכחותם של הטרוריסטים. היא הפכה למקום מפחיד, לדאעש, לרוח רפאים... אבל בקרוב ניפטר מהרוח הזאת", הצהירה העיתונאית הסורית לילה מערוף. בשתי תמונות היא השוותה בין חגיגות חג המולד בחלב תחת שלטון אסד לבין הפלתו של עץ אשוח, כביכול על ידי אחד החמושים.

"זה נכון שהעם בחלב היה עני והמצב היה רע כמו בכל סוריה. אבל הם חיו, יצאו ובילו עד מאוחר ועבדו", היא התעקשה לומר, "עכשיו הבתים והמשכורות שלהם נגנבים. עכשיו אפשר לבקש לארגן מופע מוזיקה?". כמו שופרות תעמולה אחרים, מערוף מתהדרת בגאווה בכך שהמצב תמיד יכול להיות הרבה יותר גרוע. כי אמנם אסד מנהל משטר עריצות רצחני וטבח בבני עמו, אבל לעומת אויביו, הוא מתכסה בעלה התאנה של מתן חופש דת. בדיקטטורה שלו כולם מדוכאים, ולא רק עדה דתית מסוימת. למרבה הצער, לא מעט סורים מקבלים את המשוואה האכזרית הזאת.