נהרו לקלפיות: מאחורי הקלעים של מטה טראמפ בישראל

כ־300 אלף ישראלים־אמריקנים, כפול מאשר ב־2020, הצביעו בבחירות לנשיאות ארה"ב בשבוע שעבר, וזה לא מקרה • "90 אחוז מהם בחרו טראמפ", אומרים במטה הרפובליקני בישראל ומתארים כיצד עבדה האופרציה, מדוע הדמוקרטים זנחו את השטח הישראלי, ולמה חשובה ההצבעה אפילו במדינות שאינן מתנדנדות

שלטים של קמפיין טראמפ בישראל. צילום: AP

אזעקה תל־אביבית פתחה את שיחתנו ביום שלישי אחר הצהריים, מפלחת את התחושה החלומית סביב השולחן. אמנם זה שבוע מגיעות מארה"ב בשורות מהממות בשרשרת, אלא שבארץ עדיין מלחמה. איך הנשיא החדש מתכוון לטפל בה - זו אחת השאלות שמייד תידון כאן.

מהמרחב המוגן שבנו אל משרדי חברת BSI בניהולם של נציגי המפלגה הרפובליקנית בישראל, אריאל סנדר ועו"ד מרק צל. האחרון משמש זה עשרות שנים בהתנדבות יו"ר השלוחה הישראלית של המפלגה, שזה עתה ניצחה ניצחון מוחץ בבחירות בארה"ב. סנדר, איש הימין הפוליטי מצעירותו, עוסק זה שנים בלובינג, בקמפיינים וביחסי ציבור. לא היה אפשר להחמיץ את הופעותיו הרבות בערוצי התקשורת בארץ בחודשי הבחירות באמריקה.

אלא שהשניים, אנשי המטה שלהם ועשרות מתנדבים שפעלו למען הניצחון של טראמפ בכל רחבי הארץ, עשו הרבה יותר מתקשורת. בעבודת שטח קשה, מעל ומעבר לכל המערכות הקודמות בארה"ב, הם הניעו הפעם לפחות 300 אלף ישראלים בעלי זכות הצבעה להשתתף בבחירות לנשיאות ארה"ב. אלה הם המספרים הגדולים ביותר מאז ומעולם של ישראלים־אמריקנים שמשתתפים בבחירות מעבר לים.

בארץ חיים כחצי מיליון איש שיש להם זכות הצבעה בארה"ב, והמאמצים לגייס את קולם לבחירות באמריקה אינם חדשים. "יש הבדל גדול בינם לבין אמריקנים שחיים בגרמניה, בבריטניה או במדינות אחרות", אומר עו"ד צל. "שם מדובר בדרך כלל בהגירה זמנית של בודדים לצורכי עבודה. בארץ מדובר בישראלים שורשיים שגרים פה, שהם והדור השני והשלישי משמרים את האזרחות האמריקנית, כלומר ישראלים לכל דבר. הרבה פעמים הם בכלל לא מודעים לזכותם להצביע. זה לא בראש שלהם, או שהם חושבים שאין להם זכות הצבעה כמו ישראלים שחיים בחו"ל. או אפילו מדובר בישראלים שחיו לפני שנים באמריקה, קיבלו שם אזרחות, שכחו ממנה ומעולם לא ניצלו את זכות ההצבעה. התפקיד שלנו הוא קודם כל ליידע אותם", מסביר עו"ד צל.

צוות קמפיין טראמפ בישראל, צילום: יהושע יוסף

כדי להתמודד עם חוסר הידיעה הזה פעל בארץ עוד ב־2012 מטה בשם "I vote Israel", שפורמלית פנה לכל האמריקנים החיים פה, אך למעשה כוון לגייס את הרפובליקנים. מ־2016 המפלגה פועלת בגלוי לגייס מצביעים מישראל לטובתה.

אז, בהתמודדות בין קלינטון לטראמפ, הגיע מספר הישראלים שהצביעו ל־120 אלף. ב־2020, כשביידן היה המועמד, עלה מניינם ל־160 אלף. הפעם הכמות כמעט הוכפלה. ואגב, בזמן שהרפובליקנים נאבקו פה על כל קול, הדמוקרטים פשוט ויתרו על הקהל הישראלי. לא ברור למה, אך לא היה אפשר להחמיץ את הקמפיין הרפובליקני בארץ, בעוד הדמוקרטים כמעט לא נראו ולא נשמעו.

התוצאות בהתאם. "90 אחוז מהישראלים שהשתתפו בבחירות הצביעו לטראמפ", אומר עו"ד צל, "דיברתי במהלך תקופת הבחירות עם אלפי אנשים בארץ. היתה רק חיילת אחת, מלאס וגאס במקור, שהתכוונה להצביע לקמלה האריס. כל השאר הצביעו לטראמפ".

התוצאה המדהימה הזו הושגה בזכות שלושה מרכיבים, אומר אריאל סנדר. "העבודה על הקמפיין נמשכה חצי שנה. השלב הראשון היה פרסום ברשתות הדיגיטליות, שבהן קראנו לישראלים בעלי זכות הצבעה להירשם כדי שיוכלו לממש את זכותם. זה יצר הצפה של פניות למתנדבים שלנו, שישבו במטות השונים ברחבי הארץ, בין היתר ברעננה, באריאל, בזכרון יעקב, בבית שמש, באפרת ובחדרה. המתנדבים עשו את עיקר העבודה. השלב השני, בסמוך לבחירות, היה פרסומות בערוץ 14. המרכיב האחרון היה שלטים באיילון. כל פעימה כזו הביאה איתה מבול פניות ובקשות הדרכה כיצד להצביע".

אך היתה סיבה נוספת להצפה: טבח 7 באוקטובר. "אנשים מכל חלקי האוכלוסייה, שבעבר הבחירות באמריקה לא עניינו אותם, הצביעו בפעם הראשונה כי הרגישו שחייבים לעשות הכל כדי להחליף את הממשל הנוכחי. היו לי מצביעים קשישים וצעירים, מאילת, מהגולן, מבאר שבע ומחיפה, וכמובן מאפרת ומרעננה, חיילי מילואים ואפילו מישהו בן 94. היתה גם תופעה חדשה של הצבעה חרדית במספרים גבוהים, כנראה בעקבות הנחיה של הרבנים", מספר צל.

הביורוקרטיה האמריקנית

יצירת העניין בקרב בעלי זכות ההצבעה היתה החלק הקל. כי אחרי שעוררו את הבוחרים, נתקלו מנהל השטח מעיין יעקב, מנהלת המערכות הממוחשבות קרול גזית, דובר המפלגה בארץ אור עמיאור והיועצת האסטרטגית דנה מזרחי־בראודה בשתי בעיות גדולות. האחת - שיטת ההצבעה.

בניגוד לישראל, שבה בסך הכל צריך להגיע לקלפי, לבחור פתק ולשים במעטפה, בארה"ב המצביע נדרש למלא טופס מסובך, שבו בדרך כלל הוא נשאל על שורה ארוכה של בעלי תפקידים נוספים העומדים להצבעה. כשמצביעים בדואר או בדוא"ל מחו"ל, כפי שנעשה מישראל, הפרוצדורה מסובכת עוד יותר, וגם משתנה ממדינה למדינה בארה"ב. בקיצור, פקעת ביורוקרטית מועדת לכישלון.

כדי להתמודד איתה, נציגי הקמפיין והמתנדבים נדרשו אפוא לערוך אינספור שיחות הדרכה להמוני הפונים, איש־איש על פי הכללים הנהוגים במדינתו ובמחוז ההצבעה שלו.

"המתנדבים עבדו הכי קשה", אומר סנדר. "הם קיבלו את הטלפונים והיו צריכים לברר את המידע ולהדריך כל פונה כיצד להצביע". אלא שהפונים העלו קושיה נוספת, והיא מה הטעם להצביע במדינות שאינן מתנדנדות. בסוף היה ידוע, למשל, שניו יורק וניו ג'רזי ילכו לדמוקרטים, ופלורידה לרפובליקנים. מרבית העולים, בניהם ונכדיהם מגיעים מהערים הגדולות במדינות שהתוצאה בהן ידועה מראש, לכאורה בלי אפשרות להשפיע על התוצאה. אם כך, מה הטעם לטרוח ולהצביע?

את התשובה האמיתית גילו אנשי הקמפיין בעצמם רק אחרי הבחירות. טראמפ רצה לנצח לא רק במספר האלקטורים, כפי שעשה ב־2016, אלא גם במספר המצביעים הכולל. "טראמפ אמר דבר נכון: הדרך הכי טובה להתמודד עם הניסיונות לגנוב את הבחירות היא מסה של קולות. לכן ההנחיה שקיבלו כל המטות, גם בתוך ארה"ב וגם בעולם, היתה להביא את מרב המצביעים שאפשר, גם ממדינות שלא היו מתנדנדות", מגלה סנדר.

מה שקורה בישראל

טראמפ גבר על האריס בפער של 3 מיליון קולות בערך. עשירית מהם הגיעו מישראל. זו תרומה נאה לניצחונו. נוסף על כך, כ־100 אלף מהישראלים כן רשומים במדינות המתנדנדות, ובראשן פנסילבניה. כלומר, למעטפות שהגיעו מהארץ היתה השפעה על הקרב המרכזי.

לדברי עו"ד צל, גורמי ממשל בפנסילבניה הערימו קשיים ולא רצו לקבל את הקולות שנשלחו מישראל. "גם שם וגם במישיגן, כמה פעמים התלוננו למטה הראשי על כך שמסרבים לקבל את המעטפות ששלחנו בכל מיני תירוצים. רק ההתערבות הזו גרמה לכך שהקולות כן התקבלו", אומר צל. טראומת בחירות 2020, אשר טראמפ ורבים מאנשיו עדיין משוכנעים כי נגנבו, עדיין לא נמוגה. לאור התוצאות של הבחירות הנוכחיות, אפשר להבין עוד יותר את הספקנות.

למפלגה הרפובליקנית יש 50 סניפים מסביב לעולם, אולם למטה הבחירות הראשי במאר־א־לגו הקול הישראלי היה חשוב במיוחד. הסיבה היא מיליוני המצביעים הנוצרים־אוונגליסטים, שכל פיפס שזז בישראל משפיע עליהם. "התבקשנו לעדכן את המטה שם על כל דבר שעשינו פה, כדי לגעת בבוחרים האוונגליסטים. מפתיחת הקמפיין בגוש עציון, כינוס בחירות בשומרון ועד שלטים בירושלים - הכל עף לשם. המטרה היתה שהם יניעו את הקהילות שלהם שם מכוח מה שנעשה פה, וזה עבד", מספר סנדר.

יועץ התקשורת אור עמיאור שליווה גם את מערכות הבחירות הקודמות, מציין כי מהרחוב הישראלי נעלמה ההתנגדות לטראמפ. "בקמפיין הראשון ב־2016 אף אחד לא ידע על קיומנו. הפעם קיבלתי אינספור הודעות ברשתות החברתיות מאנשים שאני לא מכיר, שביקשו להצביע ולהשפיע. זה היה די מורכב לערוך קמפיין בחירות אמריקני בישראל בזמן מלחמה. מצד שני, זה גם מה שגרם לאנשים להבין את גודל השעה. החשש מפני ממשל דמוקרטי היה מוחשי מתמיד. בעבר גם בישראל התייחסו לטראמפ כדמות מוקצית וחשודה. הפעם הוא התקבל כקונצנזוס בארץ. הראיה לכך היא שלטי הענק שהעלינו באיילון ולא גררו תגובה שלילית אחת, להפך - תמיכה גורפת בכל חלקי הציבור. כך שהניצחון הוא גדול והיסטורי, לטראמפ ולישראל".

ואכן, מה שבסופו של דבר חשוב הוא כיצד הניצחון המוחץ של טראמפ ישפיע על יחסי ישראל־ארה"ב. מינויי המפתח שעליהם הודיע השבוע הנשיא הנבחר הם מעל ומעבר לכל מה שאפשר היה לצפות. ב־2016 טראמפ הגיע לא מוכן לשלטון. לא היה לו ניסיון בממשל ציבורי, ודאי שלא בניהול המעצמה החשובה בעולם. על רבים מהמינויים התחרט די מהר, מה שגרם לתזוזה אינסופית של שרים ויועצים.

הפעם, לעומת זאת, הוא מגיע מוכן, ומבחינתה של ישראל ההכנות האלה כוללות שיבוץ של אוהבי ישראל הגדולים ביותר בתפקידים החשובים ביותר.

היינו כחולמים

ראש וראשון הוא היועץ לביטחון לאומי, שיושב על אוזנו של הנשיא ושהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר בתחום החוץ והביטחון. טראמפ בחר לתפקיד הזה את מייק וולץ, חבר קונגרס מפלורידה, שהוא בין היתר תומך ישראל מושבע. עמדת וולץ היא שנוסף על החזרת הלחץ המרבי על איראן באמצעות סנקציות, יש לאיים עליה צבאית. זה בדיוק המסר שישראל מצפה לו.

שילוב תמונות של בכירי ממשל טראמפ החדש: מאסק, רמסוואמי, הגסת', רטקליף ואחרים, צילום: אי.פי, רויטרס, אי.אף.פי, GettyImages

גם שר ההגנה המיועד, פיט הגסת', התבטא בעד אולטימטום צבאי לאיראן. "יש רגעים שאנחנו לא יכולים עוד לבעוט את הפחית במורד הכביש בניסיון למנוע מאיראן להשיג פצצה גרעינית... עכשיו (צריך) לומר לאיראן 'אנחנו מתחילים ספירה לאחור. יש לך שבוע, יש לך X זמן, לפני שנתחיל לפרק את מתקני ייצור האנרגיה שלך'. אנחנו מפרקים (לאיראן) תשתית מרכזית, מוציאים את אתרי הטילים, מוציאים פיתוחים גרעיניים, מוציאים יכולות נמל... אני יודע שזה לא רעיון פופולרי. אני לא רוצה מגפיים על הקרקע, לא כיבוש, ולא רוצה מלחמה אינסופית, אבל איראן נמצאת איתנו במלחמה אינסופית כבר 40 שנה".

הגסת', כמו רוב הבכירים בסביבת טראמפ, מכיר בזכותו של העם היהודי על יהודה ושומרון, ועל כן לא מתנגד להתיישבות באזורים האלה. הוא גם תומך בזכות היהודים להתפלל בהר הבית. "ראיתי שם את הווקף עוקב אחרי היהודים, מונע מהם להתפלל ומצלם אותם. ראיתי מוסלמים שמתפללים, בעוד שליהודים ולנוצרים זה אסור. זה מעלה שאלות", אמר ב־2019 לאחר ביקור בהר עם הרב חיים ריצ'מן. לקרוא ולא להאמין.

השגריר האמריקני המיועד, מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר, הוא ממייסדי הברית הנוצרית־יהודית בארה"ב. כבר 50 שנים הוא מוביל קבוצות תיירים בארץ - בכל הארץ. האקבי, ידיד קרוב של טראמפ, תומך מוחלט בישראל, לפעמים יותר מהישראלים עצמם. הוא תומך בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. "יש מילים שאני לא אומר. 'גדה מערבית', 'התנחלויות'. לא - אלה יישובים, כפרים וערים ביהודה ושומרון... אולי אקנה בית באפרת", הכריז באחת ההזדמנויות. ועוד מפי האקבי: "הקשר של היהודים לשילה חזק מהקשר של האמריקנים למנהטן" היא מנטרה ששגורה על לשונו. גם את רעיון הריבונות אינו פוסל. ישראל לא יכולה לבקש נקודת מוצא טובה מזו.

מרקו רוביו, מזכיר המדינה המיועד, הוא תומך מושבע שגם לו לא צריך להסביר שום דבר על בעיותינו. רוביו יעמוד באופן מוחלט לצד ישראל גם בעניין הפלשתיני. גם הוא לא אומר "שטחים" או "גדה מערבית", אלא "יהודה ושומרון". עם כניסתו לתפקיד הוא צפוי לבטל את העיצומים שהטיל ממשל ביידן על אזרחים ישראלים - צעד שנגדו יצא בחריפות.

אליס סטפניק, השגרירה המיועדת לאו"ם, העלתה נושא אחד ויחיד בהודעה שפרסמה לאחר שבחר בה טראמפ. "העבודה שלפנינו עצומה, כאשר האנטישמיות מרקיעה שחקים", כתבה מי שהובילה להתפטרות ההיסטורית של יושבות ראש האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, עקב הרכנת הראש שלהן מול תומכי חמאס בקמפוסים. סטפניק, שהיא גם אדם חכם מאוד, ערוכה למערכה הדחופה ביותר בעיניה בבניין הזכוכית במנהטן. לא יכולנו לבקש יותר מזה.

היועצת האסטרטגית לקמפיין, דנה מזרחי־בראודה, בעבר דוברת של שרי ביטחון, מתרגמת לעולם המעשה את משמעות ההצהרות המקדימות מפי אותם אנשים שטראמפ בחר בהם. "כשאלה האנשים במשרדים החשובים בוושינגטון, שר הביטחון או מנכ"ל משרדו לא יצטרכו עוד לדפוק כמו קבצנים על דלתות הפנטגון כדי להביא חימושים. טראמפ יאפשר לצה"ל להתעסק בניצחון המלחמה ולא בכלכלת חימושים. הוא עזב את הבית הלבן כאשר המורשת שלו היתה הסכמי אברהם, ועכשיו הוא חוזר אחרי ארבע שנים כדי להביא לסיום המלחמות".

שאלת סיום המלחמה אכן צפויה לעלות על סדר היום של טראמפ ונתניהו, כאשר ייפגשו לאחר כניסת הנשיא לתפקידו. "יש מתח בין הרצון של טראמפ להביא לסיום המלחמות, כפי שאמר שיעשה, לבין התמיכה שלו בישראל והרצון לאפשר לה לעשות מה שבעיניה נכון", מסביר צל. הוא מדגיש גם כי "ישראל אינה אוקראינה. יש במפלגה התנגדות רבה להמשך התמיכה באוקראינה. ישראל זה סיפור אחר. טראמפ ייתן לנו לנצח, אבל הוא גם ירצה לראות את סיום המלחמה".

גם סנדר מפריך את הטענות כאילו טראמפ יזנח את ישראל בגלל הגישה הבדלנית שהתחזקה בקרב הרפובליקנים. "היתה לנו פגישה מצוינת בקיץ עם דון ג'וניור, הבן שלו והאיש המשפיע ביותר בימים אלה. המשפט שאמר הוא 'אתם צריכים לנצח, ואנחנו ניתן לכם הכל'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר