הפרקליטות מציגה: שוחד, מרמה - והפיכה משפטית

אחרי מאמצים רבים שכללו בין היתר פתיחת חקירה ללא הסכמת יועמ"ש תוך הפרת חוק יסוד: ראש הממשלה, השתלת רוגלות שלא כחוק, עינויים והשפלות כדי לגייס עדי מדינה, הצליחה הפרקליטות להעמיד שלושה כתבי אישום נגד בנימין נתניהו. למרבה הצער, שניים מהם על העבירה השימושית "מרמה והפרת אמונים". עבירה זו כל כך מעורפלת, שרק פרשנות שיפוטית יכולה לצקת בה תוכן.

לשון החוק אניגמטית: "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד". השופט מישאל חשין כינה אותה "ייחודית ומיוחדת (...) רקמה פתוחה (...) שגבולותיה אינם ברורים כלל ועיקר". לא הרבה, אבל ניחא. יש לנו ראש ממשלה שיש לסלק מהדרך, אז נסתפק בה.

מכיוון שעם מרמה והפרת אמונים לא הולכים למכולת, הצליחו הפרקליטות והמשטרה לסרוג גם עבירת שוחד, שהיא חמורה בהרבה ואף מוגדרת היטב. והנה, שלוש שנים לאחר פתיחת המשפט, כינסו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים את נציגי הפרקליטות וסנגוריו של נתניהו והמליצו לתביעה לוותר על סעיף עבירת השוחד, מכיוון שיש קשיים לבסס אותה. היועמ"שית החדשה והנמרצת, גלי בהרב־מיארה, לקחה כמה שעות לחשוב על העניין, ולמחרת דחתה את ההצעה.

הפרקליטות, ברוך השם, נהנית מכיסיו העמוקים של הציבור ופטורה ממנגנוני ביקורת. לכן היא יכולה לתבוע נבחרי ציבור רק בשביל הספורט והדחת ראש ממשלה שלא מקובל עליה. כמו כן, אף אחד לא יקבל הדחת ראש ממשלה בגלל מרמה והפרת אמונים.

משפטו של נתניהו משרת מטרות רבות, שאינן קשורות כלל לרדיפת צדק. האחת, הוא מאפשר הגשת עתירות הדורשות ממנו לצאת לנבצרות. אלה נדחו בינתיים, אם כי לא ברור מדוע הוגשו מלכתחילה. חוק יסוד: ראש הממשלה מחייב אותו להתפטר רק אחרי הרשעה חלוטה בערכאה האחרונה, ונתניהו עדיין בראשונה. מטרת המשפט השנייה היא לאפשר ליועמ"שית למנוע ממנו לעסוק בעניינים שקשורים לרפורמה המשפטית, שכן נתניהו הוא האדם היחיד במדינה שחל עליו ניגוד עניינים. לעומתו, שופטי בית המשפט העליון דנים בעוז ובמרץ בכל תחום שהוא, כולל תחומים שנוגעים להם ישירות כמו נוכחותם בוועדה למינוי שופטים.

משפט נתניהו נפתח במאי 2020. מאז היו שתי מערכות בחירות. באחרונה הוא ניצח ברוב גדול. משמע - לבוחריו לא אכפת מהמשפט. הם אפסנו אותו במחסן הזוטות ובחרו, כחוק ובאופן דמוקרטי, את רה"מ שעליו הם סומכים

והמשפט הוא הגביע הקדוש של כל מי שנואשו מלהביס את נתניהו בבחירות: הוא מספק כינויי גנאי למי שמתעב אותו ממילא. קודם "החשוד", אחר כך "הנאשם". המשפט מייצר ניגודי עניינים שאמורים להיערם על ראשו מצד הפרקליטות, היועמ"שית, העותרים הסדרתיים ואולי מתישהו בג"ץ יצטרף. המשפט מאפשר למצוא סיבות להצרת צעדיו של ראש הממשלה, עד שמיטב המוחות המשפטיים יצליחו לזקק ממנו נבצרות.

כל זה היה יכול להתנהל למישרין, אלמלא פרצה המלחמה. זו נראתה לכוהני דת "רק לא ביבי" לא רק כאיום קיומי מתמשך, אלא בעיקר כהזדמנות להסיר מעליהם את עולו של נבחר הציבור הפופולרי ביותר בעשורים האחרונים. משזה לא קרה - הביטו הכוהנים בדאגה על אחת מתופעות הלוואי המצערות של המלחמה: ייתכן שהקרקס שנקרא "משפט נתניהו" ייאלץ להאט את מהלכו, האיטי ממילא.

במהלך המלחמה שירתו חלק מסנגורי נתניהו במילואים. ראש הממשלה היה טרוד בציר פילדלפי, בחיזבאללה, בממשל ביידן - כל אלה זכו למידה של התחשבות מהשופטים (לא מהפרקליטות, חלילה. עליה לא חלים אילוצים כמו כסף או מילואים) - דחייה קטנה פה, דחייה קטנה שם. אחרי הכל - הציבור דורש, מתעקש, מייחל לספור בקבוקי שמפניות! על שלוש עבירות סל מעורפלות ועבירת שוחד שהשופטים ביקשו לבטל, על השטויות האלה מוכנה מערכת המשפט, כשהיא מוצלפת על ידי אדוניה בתקשורת, לטרטר ראש ממשלה בזמן מלחמה. היא דורשת ממנו להכין עדות, לפנות את לוח הזמנים שלו (שדי עמוס כרגע), לשבת שעות במקום שמיקומו ידוע לאיראנים ולחיזבאללה, בתוספת הבטחה מצד מערכת המשפט: "המרחב המוגן בבית המשפט נמצא בלובי הקומה השנייה ובקומה מינוס 1 - בהתאם להנחיות פיקוד העורף כ'המרחב הכי מוגן שיש'". מלחמה או לא מלחמה - ההצגה חייבת להימשך!

מטרת העל של כל ההליך המכוער והמופרך הזה, כפי שניסח אותה בבהירות ברוך קרא, הפרשן המשפטי של חדשות 13: "ברור שנתניהו לא יכול לנהל מלחמה ולתת עדות בבית המשפט במקביל, אבל הוא טען בעבר שזה אפשרי. לכן המסקנה המתבקשת היא לא לקבל את הבקשה שאף נאשם בעולם לא היה זוכה לה, אלא לתת הודעה מעודכנת לבג״ץ, שלפיה העמדה ההיא לא עמדה במבחן המציאות. ולכן המסר צריך להיות אחת מהשתיים: או התפטרות או נבצרות".

משפט נתניהו נפתח במאי 2020. מאז היו שתי מערכות בחירות. באחרונה שבהן ניצח נתניהו ברוב גדול. משמע - לבוחריו לא אכפת מהמשפט. הם אפסנו אותו במחסן הזוטות. הם קראו ושמעו הדלפות, חרפות ונבואות זעם והם בחרו, כחוק ובאופן דמוקרטי, את ראש הממשלה שעליו הם סומכים. והנה, יועמ"שית שמונתה על ידי ממשלה קצרת ימים, בג"ץ שמינה את עצמו לפוסק אחרון בכל סוגיה שהיא, פרקליטות פוליטית - כולם משתמשים במשפט כדי לשבש את השליחות שלשמה נבחר נתניהו, וכל זה בזמן המלחמה הארוכה בתולדות ישראל.

ובמקום לעצור את המשפט לחלוטין, יש מי שמתעקש להמשיך כרגיל, בבחינת תיקוב העבירה פרומת השוליים את רצון העם.

השבוע סירבה הפרקליטות לבקשת נתניהו לדחות את עדותו, בטענה שהדחייה "נוגדת את האינטרס הציבורי". בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, בנימוק "לא שוכנענו כי חל שינוי מהותי שעשוי להצדיק את שינוי מועד העדות". ברור. כולה מלחמה. בסך הכל ראש ממשלה. לוח הזמנים שלו, שחשוב מבחינה לאומית לאין שיעור מזה שלהם - הוצב במקומו הראוי. בית המשפט גם סירב להיענות לשינוי מיקום, מכיוון ש"לא הונחה בפנינו תשתית מספקת". הגיוני. הרי את היועמ"שית ופרקליט המדינה בחרו ועדות איתור, ואת נתניהו בסך הכל יותר משני מיליון מצביעים. ככל הנראה אלה לא נחשבים ציבור, והאינטרס שלהם לא רלוונטי.