במאי אחד במעצר מנהלי הצליח לאחד ימין ושמאל למאבק נגד שב"כ

אברהם שפירא התעורר לפנות בוקר בביתו שביישוב יצהר והחל להתארגן ליום צילומים. באותו היום הוא היה אמור להגיע לגבעה מסוימת ולתעד רועי צאן, כחלק מסרט שעליו הוא עובד. הוא שתה כוס קפה ויצא לדרכו בסביבות השעה 5:30. בשער הכניסה ליישוב המתינו לו שוטרי ימ"ר ש"י, והוא נלקח למעצר. זו היתה הפעם האחרונה שרעייתו, מלכות, ראתה אותו או דיברה איתו באותו השבוע. יום למחרת התבשרה כי הוטל עליו מעצר מנהלי לחצי שנה.

כמעט חודש חלף מאז, ורק השבוע החל הסיפור לעורר הדים, לאחר שמגיש הטלוויזיה שמעון ריקלין ואיגוד הבמאיות והבמאים השמיעו קול מחאה. העובדה שאיש תקשורת מהזרם המתנחלי, יוצרי קולנוע שמזוהים עם השמאל ואנשי ימין המתויגים כקיצונים התאגדו כולם יחד כדי להיאבק במעצר הזה - מעידה על כל סימני השאלה שצפים סביב הסיפור.

26 ישראלים נלקחו למעצר מנהלי מאז הקמת הממשלה - כמספרם המצטבר של סך כל העצורים המנהליים מאז שנות ה־50 - ואף אחד מהם לא עורר את הרעש התקשורתי שחולל מעצרו של איש הקולנוע. האומנם מאחורי דמותו של במאי מוערך, שיצירותיו התיעודיות שודרו בערוצים מרכזיים, איש שכל מכריו מתארים כ"עדין" - מסתתר פעיל אלים ומסוכן שעוסק בפעילות טרור לאומני? או שמא, כפי שטוענים מנגד, המוטיבציה מאחורי מעצרו קשורה בכך שבדיוק בימים אלה הוא עמד להשלים את סרטו הבא, שעוסק בדפוסי הפעולה של שב"כ?

עמונה - סיפור חייו

"אני נולדתי כאן", מספרת מלכות, תושבת יצהר בת 26. לפני עשור בדיוק ("אברהם דאג לשלוח לי פרחים מהכלא") השניים נישאו. אברהם היה אז בן 19, ומלכות - בת 16 וחצי בלבד, "חריג אפילו במושגי יצהר". הם השתקעו ביישוב, ויחד הביאו לעולם ארבעה ילדים: חן יהודית (9), עוז יצחק (7), רועי (6) ושלהבת (4).

בעוד מלכות פיתחה קריירה כמטפלת רגשית באמצעות כלבים, אברהם פנה לתחום יצירת הסרטים כבמאי. הוא למד בביה"ס "תורת החיים", מוסד לימודים לקולנוע יהודי, ובתוך זמן קצר התברר כי הוא בעל כישרון בלתי מבוטל. למרות גילו הצעיר, 29 בלבד, הוא מחזיק ברזומה של שלושה סרטים בתוכנית "זמן אמת" בתאגיד השידור הציבורי. כולם עוסקים באחד מהנושאים הנפיצים ביותר בישראל - נוער הגבעות.

"סביר להניח שרובנו אִפסנו איפשהו בזיכרון את פינוי עמונה - מאחז בלתי חוקי שהוקם על קרקעות פלשתיניות ונהרס", פתח את התוכנית "זמן אמת" המגיש אסף ליברמן ביולי 2017. "אלא שמעבר לכותרות המפוצצות ולמשברים הפוליטיים, עבור 45 משפחות עמונה היתה בית, על כל המשתמע מכך. זה בוודאי נכון לגבי משפחתו של אברהם שפירא, שגדל בעמונה מאז היה בן שנתיים. בשנה שעברה, כשהוחלט על פינוי המאחז, הוא לקח מצלמה והתחיל לתעד את המתרחש דקה אחר דקה. רק ברגע אחד נשמטה מצלמתו - הרגע שבו הרימו אותו שוטרים והוציאו אותו מהבית בפעם האחרונה".

שפירא הפך לדרך חייו את שיטת הדוקו־אקטיביזם, שיטת קולנוע שבה העיתונאי החוקר לא רק מתעד את המציאות, אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. בדצמבר 2017 היא ליווה את אלישע ירד, מהדמויות הבולטות של השנים האחרונות בגבעות יו"ש, בסרט "הגבעה האחרונה" - גם הוא ב"זמן אמת" - בעודו שוהה עם הנערים לאורך חודשים ומתעד את בניית הגבעה, את הפינויים החוזרים ונשנים ואת העימותים עם כוחות הביטחון, ובהם שירות הביטחון הכללי. חודשיים לאחר מכן פורסם סרט נוסף שלו - ראיון ראשון עם מאיר אטינגר, נכדו של הרב מאיר כהנא ומי שהוגדר בעבר כיעד מספר אחת של שב"כ בגבעות.

לאורך השנים האחרונות עסק שפירא בלא מעט פרויקטים נפיצים ומאתגרים - סרט על רועי הצאן ביו"ש והסכנה שבפניה הם עומדים, תיעוד פינויים ועוד. לפני כמה חודשים ירד לחווארה, לדברי חבריו ורעייתו, כדי לתעד את הבנייה מחדש של הפיצרייה המפורסמת בתוך הכפר העוין - זו שצה"ל הרס ימים בודדים לאחר 7 באוקטובר, אחרי שבעליה השתמשו בתמונתה של חטופה בפרסומת. האירועים הסלימו, הם אומרים, ופורעים פלשתינים השליכו עליו בלוקים ואבנים. הוא התקשר לכוחות הביטחון וביקש שיחלצו אותו. סרטון שפורסם השבוע תיעד כיצד הוא זורק אבנים לעבר הפורעים, כהוכחה לטענה שהוא אלים. "העובדה שהוא לא רעול פנים ולא מסתיר את זהותו מוכיחה שהוא רק הגן על עצמו", אומרת מלכות.

אצבע בעין

הפרויקט האחרון שלו שפורסם היה אצבע בעין של ממש ל"חטיבה לסיכול טרור וחתרנות מדינית בקרב מגזר ישראל וזרים", או בכינויה המוכר יותר - "החטיבה היהודית". באוגוסט האחרון פורסם סרטון בן שש דקות שבו גלעד ניצן, תלמיד ישיבת מרכז הרב, מעיד כיצד בשב"כ ניסו לגייס אותו, ולאחר מכן איימו עליו.

אלחנן גרונר, עורך "הקול היהודי", אתר תחקירים שמזוהה עם הגבעות ועם יישובי הימין האידיאולוגי ביו"ש, מספר כי שב"כ היה מאוד מוטרד מפרסום הסרטון וניסה להפעיל לחץ על ניצן. "במשך חודשיים הוא לא הסכים לפתוח את הפה, ולבסוף הוא הסכים. הוא יצא לדרך ותפס טרמפים במרכז העיר ירושלים. בתוך שנייה עצר לידו רכב, וברגע שגלעד עלה הנהג התחיל לשאול אותו שוב ושוב על שב"כ, עד שגלעד הבין שמנסים ללחוץ עליו לא לדבר. כשגלעד הגיע אלינו לבסוף, הוא היה בהלם. הוא סיפר שכמעט הסתובב והלך".

במקביל לסרטון ההוא, שפירא עבד על סרט נפיץ נוסף. יחד עם שמעון ריקלין וערוץ 14, הוא עסק ביצירת סרט על האירועים שקדמו לרצח רבין, בדגש על שיטות הפעולה של שב"כ. יומיים קודם למעצרו התקבל האישור מערוץ 14 להתקדם לישורת האחרונה - חודש עריכות. "מדובר בחומרים מטורפים על שב"כ, והוא עבד על הסרט תקופה ממושכת. פתאום, יומיים אחרי האישור להמשך העבודה - הוא נעצר", אומר גרונר.

שפירא עובד בימים אלו על כמה סרטים נוספים, שלא ממש ישמחו את המערכת: סרט על פרשת מותו של אהוביה סנדק, מאבק שאותו הוא מתעד וחוקר מהרגע הראשון, וכן סרט על העינויים בשב"כ של עמירם בן אוליאל, שהורשע בפרשת דומא.

"אנחנו עובדים ביחד על סרט על שב"כ כבר תקופה ארוכה", מספר שמעון ריקלין. "אחרי האירועים הנוראים ב־7 באוקטובר עצרנו לכמה חודשים, ואז, כשהתחלנו מחדש - הוא נעצר. אני אומר לך ששב"כ היו מאוד לחוצים מהסרט הזה, ואני יודע את זה כי ניסיתי להשיג תגובות מכל האנשים שקשורים לסיפור. אני חושב שהתלבש להם טוב לעצור אותו, והם רק חיפשו תירוץ".

בצעד חריג ביותר, מי שהצטרפו לריקלין במחאה הם אנשי איגוד הבמאים והבמאיות, שרבים מהם כלל לא קרובים לדעותיו - וזאת בלשון המעטה. "מעצר מנהלי הוא כלי חריג וקיצוני במדינות דמוקרטיות, על אחת כמה וכמה כשמדובר במעצר שעלול להיות קשור בחופש הביטוי ובביקורת על הגוף העוצר", כתבו באיגוד במכתב לשר הביטחון.

"לטענת שב"כ, סיבת המעצר היא מידע הקושר אותו לפרעות בכפר ג'ית, שבהן נהרג תושב הכפר, אך מנגד נטען ששפירא מעורב כעת ביצירת סרט המבקר את שב"כ ואת דרכי פעולתו, ושהמעצר מיועד להניא אותו מעבודתו העיתונאית. חופש היצירה והביטוי הוא מיסודות הדמוקרטיה, גם כשהביטוי לא מוצא חן בעיני גוף כזה או אחר במנגנוני הביטחון או הממשל. לכן אנו פונים לשר הביטחון, יואב גלנט, ומבקשים לפעול בהליך כדין, הכולל את בירור העובדות. יש לפעול בדרך זו ולסיים את המעצר המנהלי. אין אזרח העומד מעל החוק, ומנגד אין לגורמי הביטחון והאכיפה זכות לדרוס את החוק".

מי שמוביל את המחאה הוא אלי זינגר, מפיק ובמאי קולנוע. "יש כאן פרקטיקה חמורה מאוד של השתקה. מדובר בבמאי שעבד על סרט דוקומנטרי שעלול לפגוע בתדמית של שב"כ, ומצא את עצמו מאחורי סורג ובריח ללא משפט. אנחנו לא ניתן יד להשתקתם של יוצרים ולפגיעה בדמוקרטיה", אמר.

מעצר בלי ראיות

"אולי הוא במאי, אבל הוא גם פעיל טרור בזמנו החופשי", מאשימים גורמים ביטחוניים. מדובר באמירות חריפות ביותר, שמדגימות את הפער הבלתי נתפס בין הטענות לקנוניה ולניסיון להשתיק ביקורת נגד שב"כ, לבין הדברים שמובאים בשם שב"כ או אנשים שמעורבים במעצר המנהלי, שמגדירים אותו "אדם שמעודד טרור", לא פחות, בשורה של מקרים.

לידי "ישראל היום" הגיעה הפרפרזה של תקציר הטענות נגד שפירא, כפי שהוגש למקבלי ההחלטות. "מכוון צעירים לפעילות אלימה. חשוד כמי שלקח חלק באירועי הטרור בכפר ג'ית (האירוע שבו נרצח פלשתיני והוצתו ארבעה בתים). חשוד כמי שהוביל פעילים באירוע הטרור בכפר בורין ב־18 ביוני. לפי שב"כ, המידע בעניינו מצביע על מסוכנות גבוהה ומיידית לביטחון המדינה".

"אף אחד לא טען שהוא נעצר כי הוא במאי, אלא כי הוא עושה סרט שמוציא את שב"כ רע", אומר זינגר. "מה ששב"כ אומרים בתגובתם אני אומר במילים אחרות: אין לנו שום בדל ראיה, ומכיוון שזה בחיים לא יחזיק בבית משפט - אין פה שום עניין פלילי. זו תפירת תיקים קלאסית. האירוניה היא שזה בדיוק מה שאברהם חושף בסרט שעליו הוא עובד".

"אין כל קשר לסרט הזה, שעובדים עליו רבים וטובים זה שנים, ואף אחד לא עצור בגלל סרט ביקורתי. זו טענה הזויה", טוענים הגורמים הביטחוניים. "כל ניסיון לייחס לשב"כ שיקולים לא עניינים הוא רק מצד גורמים בעלי אינטרס, שרוצים להרתיע את הארגון מלפעול נגד טרור יהודי במסע דה־לגיטימציה פרוע. אם הוא במאי תמים, שיספר מה עשה או מתכנן - וילך הביתה. כל החומרים מוצגים לשופט. אם החליטו על מסוכנתו וידוע שזה אקט מניעתי וסיכולי, כנראה יש סיבה".

"בימים שבהם מפעל הנקניקיות של מערכת אכיפת החוק נחשף בפני הציבור, הספין הקבוע של טרוריסט מסוכן לא תופס", זינגר דוחה את דבריהם. "לא בלי ראיות, בלי הליך משפטי רגיל, ובלי שום יכולת להתגונן מפני החומר החסוי ששב"כ מציג במעמד צד אחד בשיטות אנטי־דמוקרטיות. אדרבה, אם לכאורה יש חומר מודיעיני, תגישו כתב אישום. הטכנולוגיה קיימת. אבל פה מדובר במעצר השתקה מובהק. כשאין סיבה - מוציאים צו מעצר מנהלי. מדובר בבושה לשלטון החוק".

השאלה כיצד קבעו בשב"כ כי הוא היה מעורב באירוע האלים בכפר ג'ית נותרת ללא מענה, וזוהי כנראה ליבת הבעיה. המעצרים המנהליים, שעד לפני כמה שנים היו ספורים בלבד, הפכו לשיטת עבודה. אם באירועים חמורים ביותר, כמו הטבח במערת המכפלה או פרשת מחתרת בת עין, היו עצורים מנהליים בודדים - היום מחולקים צווי מעצר כאלה כמעט כדבר שבשגרה.

בתחילת השבוע נערכה הפגנה למען שחרורם של כמה עצורים מנהליים מול כלא רימון. אחד המפגינים נעצר, ולאחר מכן נכלא במעצר מנהלי, בטענה כי גם הוא היה חלק מהאירועים בכפר ג'ית. השימוש בשיטה זו מאפשר לשב"כ לעצור אנשים מבלי לחשוף סייענים ושיטות, אך גם כולל חוסר שקיפות מינימלי. אזרח נעצר ונכלא למשך חודשים בלי כתב אישום, בלי פסק דין, ובמקרים רבים - בלי הוכחות שקופות לכך שעשה משהו. בשב"כ מבקשים מהציבור אמון, אך סימני השאלה מתרבים, ונראה שהתשובה "סמכו עלינו" כבר איבדה את ערכה.

בחינה של תגובת שב"כ בנוגע לשפירא מעלה סוגיה נוספת בנוגע להיסטוריה שלו מהשנים האחרונות. "אברהם שפירא הוא פעיל אלים וקיצוני, המעורב בהכוונת נערי גבעות וצעירים לביצוע פעילות אלימה באזור השומרון", כתבו. מילה וחצי שכורכות בתוכן סיפור גדול יותר. לפני כשנתיים וחצי, כשהחלה ההסלמה שנמשכת עד היום ביהודה ושומרון, שפירא וחבריו הקימו קבוצה בשם "נלחמים על החיים". בקבוצות ווטסאפ שפתחו הם יזמו הפגנות רבות לאחר כל פיגוע תחת הכותרת "לא שותקים", וכדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות לפעול באופן משמעותי יותר נגד הטרור. חלק מההפגנות הללו היו נורמטיביות, ואחרות יצאו משליטה.

"נלחמים על החיים", חשוב להבהיר, לא מעודדת אלימות כלשהי באופן יזום, אך הקבוצה בהחלט מלבה כעס נגד מקבלי ההחלטות, ורומזת בבוטות שאינם עושים די כדי למגר טרור. שפירא, למשל, עמד מאחורי עריכת כמה סרטונים שעסקו במתקפה חריפה על ראש שב"כ רונן בר, שלטענת חברי הקבוצה עוסק ברדיפה אחר אנשי ימין במקום לעצור מחבלים.

בשנה האחרונה כבר נעשו פעולות, כולל מעצרים מנהליים, נגד חלק מחברי הקבוצה. אלישע ירד הורחק מיו"ש ונאסר עליו ליצור קשר עם חבריו, ואריאל דנינו היה במעצר מנהלי בן כחצי שנה. אין ספק כי במערכת הביטחון רואים בקבוצה איום, ועושים מאמצים שלא צלחו עד כה כדי לבלום אותה. האם יש קשר בין "נלחמים על החיים" לבין מעצרו? גם על כך אין תשובה גלויה.

פרחים מהכלא

"זה לא טבעי לי להתראיין", מודה מלכות שפירא, "אבל הדבר האחרון שאני רוצה זה שנצא מסכנים, אף על פי שאולי מבחינה תקשורתית זה נשמע טוב. אני גאה באברהם, ומשוכנעת שלקחו אחד מהטובים והפכו אותו לעבריין ולפושע.

"אבל לא אשקר, יש לי המון רגעים של שבר, במיוחד בשבוע הראשון, כשבעצם לא ידענו מה איתו. חגגנו עשר שנות נישואים לפני כמה שבועות, וזה היה רגע קשה מאוד. החברות והשכנות הציפו את הבית בעוגות ובבלונים, והוא שלח פרחים מהכלא, אבל אני הייתי מרוסקת, ישבתי ובכיתי. זה הזוי, בשבוע שהוא נעצר היינו אמורים לצאת אחרי הרבה מאוד זמן לחופשה של חמישה ימים, ופתאום הכל נקטע".

איך הילדים מתמודדים?
"הגדולים מבינים יותר מה זה אומר שאבא לא יהיה בבית חצי שנה, וזה קשה להם. לקטנים זה אפילו יותר מאתגר, כי הם לא מבינים מה הכוונה. הבן שלי התחיל כיתה א' בלי אבא שלו, ועד עכשיו קשה לו מאוד להיפרד. אני מסבירה להם שאבא גיבור. שהוא לא בכלא כי הוא גנב או רצח, כמו הרבה אנשים שהיו שם. אני מקווה שזה יחלחל, ושהם באמת ייצאו מחוזקים".

הופתעת מהתמיכה של איגוד הבמאיות והבמאים?
"וואו, כן, מאוד. לא ציפיתי לזה, כי אנחנו כל כך רגילים שאין תמיכה לציבור שלנו, לאדם עם כיפה גדולה ופאות ארוכות, כי ישר מקטלגים ומתייגים אותו. כל כך שמחתי לשמוע שהם מבינים את העניין ושהם תומכים בו. פנו אלינו חברים שלו, קולגות מכל הקשת. יש מפיקה חרדית שעובדת איתו ומתעדת את הנושא כדי לתווך את זה לציבור שלה, ויש חבר שהוא ממש שמאלני שמתקשר ודואג לי. זה מטורף, וזה באמת מרגש".

יכול להיות שהוא לא מי שאת חושבת? שהוא אלים כמו שאומרים בשב"כ?
"אברהם הוא מאוד אקטיביסט, ומרגיש שיש לו אחריות על ציבור שלם שאין לו במה בתקשורת. הוא בא מתוך הציבור, וכך יש לו אפשרות להביא אותו באמת. הוא איש מאוד שקט, הוא פשוט יוצא עם המצלמה ונמצא שם בשטח. הוא לא עובד עם צוותי צילום ולא עם אנשים סביבו, אלא פשוט מתעד את מה שקורה. המעצר הזה הפתיע אותנו מאוד. בכלל לא היתה אופציה מבחינתי שדבר כזה יקרה, הוא לא איש כזה".

ובכל זאת, אם שב"כ אומר - צריך לסמוך עליו, לא? כך אנחנו עושים במקרים אחרים.
"אני איבדתי אמון בשב"כ, ובכלל במדינה, בתחילת המלחמה הזו. אני מרגישה שהם מתבלבלים, ולא מבינים מיהו האויב ומיהם האנשים שפועלים לטובת עם ישראל. אם יש לכם משהו נגדו - תגידו את זה בצורה נורמלית בבית משפט. אני האחרונה שתצא נגד דבר כזה, אבל הם לא מוכנים להוכיח כלום. אני באמת חושבת שזה לא יכול להיות צירוף מקרים שהוא עובד על סרט כזה, שיוצא נגדם - ופתאום הוא נעצר. אני מאמינה שלא נוח להם עם העשייה שלו, ובמיוחד עם הסרט האחרון. לא מתאים להם שהוא בוחש בפנים ובודק מה קורה. אז הם הפילו עליו את הדבר הזה, כי אין להם שום דבר אחר נגדו. אני בטוחה בזה. אני מכירה אותו".

הטענה של שב"כ היא שהוא לקח חלק באירועים האלימים בכפר ג'ית. את יודעת איפה הוא היה בלילה הזה?
"ככל שזכור לי הוא היה במפגש עם המשפחה, ואז חזר הביתה. אני לא חושבת שהוא היה שם בכלל".

אכיפה בררנית

שמעון ריקלין, שמוביל את המאבק, אומר כי הוא לא מקבל את הטענות שאברהם היה חלק מהאירועים בג'ית. "למיטב הבנתי הוא לא עשה כלום, ואני עומד על זה גם עכשיו. אני אומר לך במאה אחוז - הוא לא שרף כלום והוא לא רצח אף אחד. הוא בן אדם חמוד מאוד, ואחרי שהכרתי אותו הפכנו לידידים טובים. לא הסכמנו על הרבה דברים, אבל זה לא משנה. אני חושב שהוא איש מקסים ונהדר, וזה בלתי מתקבל על הדעת שהוא עשה את מה שנטען שהוא עשה.

"אתה יודע מה, אם אתם חושבים שהוא עשה את זה - תעצרו אותו ותעמידו אותו למשפט. תראה מה קורה כאן. בערוצים האחרים מדברים על הבחורה שזרקה חול כאילו היא ילדה וטענו שהעלימו אותה, אבל אף אחד לא עשה לה כלום. ופה בן אדם נעלם, הוכנס לכלא בלי משפט או כלום - והעולם שותק. אף אחד לא אומר מילה".

ריקלין מציין כי מספר המעצרים המנהליים מרקיע שחקים, מה שמראה על מדיניות, לדבריו. "מה בסך הכל אנחנו מבקשים? שלא יהיו אכיפה בררנית ומעצרים מנהליים. אם אתם טוענים שאנחנו לא כמו ארגנטינה, אל תעשו דברים כאלה. 26 אנשים נעצרו בקדנציה של הממשלה הזו, יותר מאשר ברוב שנות המדינה יחד".

אתה אופטימי לגבי הצלחת המאבק?
"לא. אין מספיק מאבק, והימין יותר מדי ממלכתי ומקבל ברפיסות את התנהלות שב"כ. צריכים לעשות כאן הפגנות גדולות, כי המעצרים המנהליים הם דגל אדום לדמוקרטיה הישראלית. יכולים להרוס פה חיים של בן אדם בלי משפט או כלום. מי שמתיימרים לדבר על מדינת חוק ועל נאמנות למגילת העצמאות, מי שלא רוצים שתהיה פה דיקטטורה או שנהיה ארדואן - לא יכולים לתמוך במעשים כאלה. זה לא הגיוני".

ביצהר לא מסתירים את הכעס שלהם על המובילים והמאפשרים של המדיניות הזו - רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
"הם צודקים. רה"מ נתניהו ושר הביטחון גלנט לא עושים כמעט שום דבר כדי להפסיק את הטירוף הזה של המעצרים המנהליים. ראש הממשלה, בשתיקה ובחוסר פעולה, משתף פעולה עם צעד דרקוני נגד אזרחים ישראלים, וזה לא בסדר. נקודה. מבחינתי תעשה מזה את הכותרת".

***

משב"כ נמסר בתגובה: "אברהם שפירא הוא פעיל אלים וקיצוני, המעורב בהכוונת נערי גבעות וצעירים לביצוע פעילות אלימה באזור השומרון. שפירא נעצר לחקירת משטרה בחשד שלקח חלק באירועי הטרור בכפר ג'ית ב־15 באוגוסט, שבמהלכם נרצח פלשתיני והוצתו ארבעה בתים, שמחלקם אף חולצו תושבים מתוך הלהבות בידי כוחות צה"ל. במהלך חקירתו הוא לא שיתף פעולה, ובהיעדר חלופה פלילית הוחלט על מעצרו המנהלי, עקב המסוכנות הרבה מהמשך פעילותו. מעצרו והמודיעין שבבסיס המעצר נבחנו על ידי ביהמ"ש המחוזי ואושרו למלוא התקופה.

"הטענה השקרית שלפיה שפירא נעצר בשל היותו במאי סרטים משוללת כל יסוד, והרקע למעצרו הוא המסוכנות הנשקפת ממנו, בפרט בעת הזו. שב"כ לא יירתע ממילוי תפקידו על פי חוק, גם מול השמצות וטענות שקריות".