באמצע הפגישה שאני מקיים עם חיים רגב, שגריר ישראל לאיחוד האירופי ולנאט"ו, נכנס לפתע ללשכתו איש צוות מהשגרירות ומבקש לדבר עימו בדחיפות. הוא מעיף לעברי מבט ומבקש מרגב דקה מזמנו. רגב מאשר לו לדבר בנוכחותי, ואיש הצוות מעדכן אותו במינוי מתוכנן של חבר פרלמנט אנטי־ישראלי בעל רקע עשיר של אמירות אנטישמיות לתפקיד בעל חשיבות בפרלמנט של האיחוד האירופי. רגב יוצא מהלשכה ומתחיל סבב אינטנסיבי של שיחות. לאחר כ־20 דקות הוא חוזר ללשכה, ומבשר: "דחינו את ההחלטה על המינוי למועד אחר. המינוי הזה היה מאפשר לאדם שפועל נגדנו באופן בולט לשבת בעמדה בכירה, שממנה הוא יכול להסיט תקציבים בתחום מסוים לפעילויות נגדנו מכל מדינות האיחוד. נכון לעכשיו, המינוי סוכל בזכות החברים הרבים של ישראל באיחוד.
"בישראל יש הרבה אנשים שחושבים שאירופה נגדנו - זה לא נכון. אירופה מורכבת מהרבה תפיסות עולם וגישות, ובתוך המארג הזה יש למדינת ישראל הרבה מאוד חברים, כמעט בכל מדינה אירופית, שאוהבים אותנו ועוזרים לנו במאבק שלנו בימי שגרה - ובוודאי בתקופה הזאת, שבה אנו נאבקים נגד אויבים שמעוניינים להשמיד אותנו".
עד כמה זה חשוב שיש לנו חברים טובים באיחוד האירופי? התשובה היא שיש לדבר חשיבות אסטרטגית עצומה. מלבד העובדה שהאיחוד האירופי, על 27 מדינותיו וכ־500 מיליון תושביו, הוא שותף הסחר הגדול ביותר של מדינת ישראל ונחשב גוף בעל עוצמה כלכלית משמעותית, עם תקציב צפוי של כ־200 מיליארד יורו בשנת 2025 - יש עוד פרמטרים רבים שבגינם כדאי להיות בקשר טוב עם האיחוד. האיחוד האירופי הוא שחקן משמעותי עם השפעה רבה בפוליטיקה הבינלאומית, מאחר שהוא מקובל על כל הצדדים ברוב הסכסוכים הבינלאומיים - למעט הסכסוך בין אוקראינה לרוסיה, שבו נכון לעכשיו, ובזמן ממשל דמוקרטי בארה"ב בראשות ג'ו ביידן, מהלכים בינלאומיים רבים מבוצעים בתיאום עם האמריקנים, פעמים רבות מאחורי הקלעים. כמו כן, שגרירי המדינות החברות באיחוד, המוצבים בבריסל כדי לייצג את ארצם במוסדות האיחוד, נחשבים עילית הדיפלומטים שבארצותיהם, ורבים מהם ממונים לאחר מכם לתפקידי מפתח בשירות החוץ.
גם נמלי האיחוד מהווים צומת מרכזי ליבוא וליצוא של סחורות לרחבי העולם, ויש להם חשיבות אסטרטגית לישראל בשגרה ובימי מלחמה. הרבה מהרגולציה שנקבעת באיחוד משפיעה מיידית על סחורות שמגיעות לארץ ויוצאות ממנה, ומשפיעה על הכיס של אזרחי ישראל. דוגמה לכך היא הסכם "שמיים פתוחים" שנחתם עם האיחוד, שהוזיל מאוד את הטיסות בין ישראל לאירופה. גם רבע מהפעילות המחקרית שישראל מבצעת עוברת דרך תוכנית "הורייזון", שבה ישראל משתפת פעולה עם האיחוד האירופי ומאגדת את החוקרים המובילים בעולם.
"הפוליטיקה באיחוד האירופי היא סיפור מורכב, בגלל הצורך בקונצנזוס של 27 המדינות כדי להעביר החלטות משמעותיות, מה שגורם לכך שתהליכים באיחוד מתרחשים לאט, משום שלוקח זמן לגבש הסכמות שמקובלות על כלל המדינות החברות. כך שמצד אחד יש קושי לקדם מהלכים מול האיחוד, ומהצד השני אפשר גם לבלום יוזמות שליליות נגד ישראל עם וטו של מדינה אחת. זה דבר שמאוד משמעותי לישראל בשנים האחרונות, בדגש על התקופה שאנחנו חווים מאז 7 באוקטובר", מסביר רגב.
"ישראל מייחסת כיום חשיבות גדולה לאיחוד האירופי. לראיה - זו אחת השגרירויות הגדולות של ישראל בעולם. שר החוץ ישראל כ"ץ זיהה את האיחוד כמוקד כוח, והוא פועל בצורה נחרצת מול גורמים באיחוד כדי לקדם סנקציות על איראן ועל אויבי ישראל האחרים, ומביא את שחרור החטופים לקדמת הבמה. ההשקעה הגדולה של משרד החוץ ושל המשלחת שפועלת באיחוד האירופי סביב השעון, עזרה לנו להשיג תמיכה בישראל לאחר 7 באוקטובר בפרלמנט הקודם, שהיה פרלמנט מאתגר".
הנציג ספרדי - הדגל ישראלי
במשרדו של אנטוניו "טונו" לופז (54), חבר סיעת הפרלמנט הגדולה והמשפיעה ביותר בפרלמנט האירופי, "מפלגת העם האירופי" (EPP), תלויים דגל ספרד, דגל האיחוד האירופי ודגל ישראל. "יש הרבה אנשים באירופה שמבינים שהאויבים שלכם הם גם האויבים שלנו. ישראל ואירופה צריכות זו את זו, כי רק ככה הדמוקרטיות שלנו ישרדו את ההתקפות מצד משטרים מסוימים שלא אוהבים דמוקרטיות", מסביר לופז. "חשוב שתדעו שאתם לא לבד. יש מיליוני אירופאים שתמכו במפלגות שתמיד תומכות בישראל, והם מבינים שמי שפגע בכם ב־7 באוקטובר לא יסיים עם ישראל וישבע, אלא יפגע בהמשך גם באירופה. בזמן הקמפיין של המפלגה שלנו בספרד, אמרתי פעמים רבות שאם ישראל תיפול - אירופה תיפול אחריה, ועדיין הגענו למקום ראשון בספרד בבחירות לפרלמנט האירופי. לצד זאת, נכון להגיד שעדיין חלק גדול מהאוכלוסייה באירופה לא מבין את עומק האיום על החיים הליברליים שלנו, ואת העובדה שיש קבוצות טרוריסטים שממומנות על ידי איראן, ושיש ממשלים אוטוקרטיים בסין וברוסיה שמאיימים על הדמוקרטיה. באופן כללי, אל תחשבו שכולם באירופה נגדכם. בבקשה תלמדו את המורכבות של הפוליטיקה האירופית, כמו שאנחנו באירופה צריכים להבין את המורכבות הפוליטית הישראלית".
אתה מספרד, ואנחנו רואים אצלכם ממשלה שמאוד עוינת את ישראל, ועולות לא מעט טענות לאנטישמיות במדינה.
"אם אתה שואל אם ספרד היא מדינה אנטישמית - התשובה היא לא. לצערי, מכיוון שיש לנו ממשלה שכוללת אנשי שמאל קיצוני, ושכרתה ברית עם טרוריסטים לשעבר מחבל הבאסקים, לפעמים נראה שזה המצב, שיש אנטישמיות רבה. אבל המציאות היא שאנחנו מתמודדים עם ממשלה בעייתית שהכניסה לתוכה אנשים שבעבר פעלו נגד החוקה, והכל מתוך אינטרס פוליטי הישרדותי של ראש הממשלה פדרו סנצ'ס, ומשם מגיעות האמירות האנטישמיות הקיצוניות נגד ישראל.
"אנחנו רואים את דפוס הפעולה הזה גם בצרפת. גם שם השמאל הקיצוני מבקר את ישראל ומשתמש ברטוריקה אנטי־ישראלית כדי להביא עוד מצביעים. בספרד המצב משתנה. הנה, בבחירות לאיחוד האירופי מפלגת הימין־מרכז סיימה ראשונה מבחינת מספר הקולות, לפני הסוציאליסטים של ראש הממשלה סנצ'ס. כעת המפלגה הגדולה לאיחוד האירופי מטעם ספרד היא אחת שתומכת בישראל, ואני מאמין שהימין יחזור לשלוט בספרד. במקביל, במרוצת השנים למדתי שבפוליטיקה הבינלאומית חשוב לא להכליל, ולא יהיה נכון להגיד שספרד היא מדינה אנטישמית".
טונו לופז הוא אחד מחברי הפרלמנט הוותיקים של מפלגת EPP, ואף היה המזכ"ל שלה במשך 20 שנים. בחמש השנים האחרונות, במסגרת המושב הקודם של הפרלמנט, הוא כיהן כראש השדולה למען ישראל באיחוד האירופי.
איזו פעילות למען ישראל אתם עושים בשדולה?
"עצרנו המון יוזמות שליליות שחברי פרלמנט אנטי־ישראליים, בעיקר מהשמאל הקיצוני, ניסו לקדם כדי לפגוע ביחסים של האיחוד האירופי עם ישראל וכדי לפגוע בישראל עצמה. החל מהאשמות כוזבות שלפיהן ישראל מבצעת רצח עם, ועד להפסקת שיתופי פעולה בין האיחוד לישראל. יצרנו בריתות עם חברי פרלמנט ממפלגות רבות, כדי לעצור החלטות שיפגעו בישראל במישור הבינלאומי. אני חושב שבמפלגה שלנו אין באמת מישהו שהוא נגד ישראל, ובדרך כלל אני שומע שלרוב הממשלות באירופה יש יחסים בילטראליים טובים עם הממשלה שלכם. היחסים הטובים עם אירופה מבוססים על ערכים משותפים ודמוקרטיה, והם הכרחיים גם לישראל, כי אירופה היא שותפה משמעותית בצמיחה של ישראל, והיא משמשת עבורה גם שכבת הגנה מול האיומים שיש על ישראל.
"השמאל הקיצוני כאן צבוע בביקורת שלו כלפי ישראל. למשל, בחמש השנים האחרונות ערכתי אירוע לטובת קהילת הלהט"ב והזמנתי את חברי הפרלמנט מהשמאל - והם בכלל לא הגיעו, אף שלכאורה הסיוע לקהילה הגאה הוא חלק מהאג'נדה שלהם. בסוף הכל פוליטי. הרי לחברי הפרלמנט מהשמאל הקיצוני אין באמת מושג מה קורה בישראל ובעזה. רובם בכלל לא היו שם, הם מצטטים אחרים ומדקלמים סיסמאות חסרות משמעות. כשמדברים איתם רציונלית ואומרים להם, למשל, 'בואו לישראל ולרמאללה ולעזה ותראו את ההבדל בהתייחסות לקהילה הגאה' - הם לא רוצים לראות את האמת, כי עבורם כל הנושא של ישראל קשור לאינטרסים ולפוליטיקה".
לא מה שרואים בטלוויזיה
אצל ברט יאן רויסן, חבר הפרלמנט ההולנדי מטעם סיעת הימין ECR, הקשר לישראל מגיע ממגוון מניעים וכולל אלמנטים תרבותיים, ערכיים, אידיאולוגיים, דתיים וגם רגשיים. "אני חבר גדול של ישראל, ויש הרבה סיבות לכך. אני פוליטיקאי נוצרי, ויש לנו רקע דומה. אנחנו חולקים כיום ערכים דומים. אני גם מסתכל על העבר, וראינו מה האנטישמיות ושנאת היהודים הביאו עימן. אני קורא עכשיו ספר על מה שקרה ליהודים מאז ימי הביניים ועד עכשיו, כולל השואה כמובן, ואני רואה את האכזריות שבה אירופה והנוצרים התייחסו בעבר ליהודים. הדבר מהווה זרז מבחינתי לעזור לישראל וליהודים ביבשת, ואני מאמין שלקהילה הבינלאומית, ולנו כנוצרים, יש אחריות לביטחון הקהילה היהודית ולביטחון המדינה שלכם".
כמו רבים אחרים בפרלמנט האירופי, כשיאן רויסן מדבר על זהות ערכית - הוא מדבר על שיטת המשטר: "כשאנחנו מדברים על ערכים דומים, אני מדבר על דמוקרטיה, והעובדה שישראל היא מדינה דמוקרטית מייצרת אפשרויות רבות לשיתוף פעולה בינינו. אני מתרשם ממה שקורה בישראל בעשורים האחרונים - החדשנות, הסטארט־אפ ניישן. אני רואה את ישראל כחלק מהעולם המערבי. זו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
האם אתה חושב שיש קשר בין טבח 7 באוקטובר לבין תוצאות הבחירות בהולנד שהתקיימו זמן קצר לאחר מכן, ושבהן הימין עלה לשלטון?
"בהחלט יש קשר. מייד אחרי הזוועות של 7 באוקטובר, ראינו הפגנות נגד ישראל ברחובות הערים המרכזיות בהולנד והפגנות בתחנות הרכבת של הערים הגדולות - הפגנות שראינו בחלקן ביטויים מובהקים של אנטישמיות. יש לי הרושם שהרבה אנשים בהולנד ראו את הפשעים שחמאס ביצע, וראו שבתוך המדינה יש אנשים שתומכים במעשים הללו - ועבור חלק גדול מההולנדים זה היה לא מקובל, והעלה שאלות קשות לגבי האנשים שחיים בתוכנו ושתומכים בטבח. אז כן, לשאלתך, הטבח ב־7 באוקטובר וההפגנות נגד ישראל השפיעו על הבוחרים, שפנו לימין הפוליטי ושמודאגים מסוגיית ההגירה מהמזרח התיכון.
"אנשים במדינה שלנו שראו את ההפגנות שאלו מהיכן מגיע המימון להפגנות האלה, ראו את הדגלים הפלשתיניים בכל מקום והזדעזעו מהאנטישמיות שליוותה חלק מההפגנות - והם לא מוכנים לקבל את זה. יש גם הבדל בין מה שהתקשורת מספרת לבין המציאות. נראה שהתקשורת שכחה את מה שקרה ב־7 באוקטובר, אבל הרבה אנשים לא שכחו. לכן יש הבדל גדול בין מה שרואים בטלוויזיה לבין איך שאנשים מצביעים בקלפי, כי בסופו של דבר אנשים הם לא טיפשים".
אתה נתקל בעוינות בגלל התמיכה שלך בישראל?
"בעיקר ברשתות החברתיות. בפרלמנט יש דעות שונות לגבי הסוגיה של ישראל, אבל מעולם לא היו עימותים של ממש".
מה דעתך על הסנקציות המוטלות על מתיישבים?
"אני לא תומך בסנקציות נגד המתנחלים. לדעתי הן מבוססות על תפיסות עולם שגויות לגבי המציאות בהתנחלויות. אני יכול לשער שיש לעיתים תקריות אלימות מצד מתנחלים, אבל אני לא חושב שהסנקציות האלה נגדם אכן יעילות. אפילו להפך. יש לי גם בעיה עם ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שלפיה ההתנחלויות אינן חוקיות. מבחינה היסטורית וחוקית, לישראל יש הזכות לטעון בעלות על חבלי הארץ הללו, ולכן צריך לדבר על הנושא במקום להתנגח ולקבל החלטות שיפוטיות ומעוררות מחלוקת. אני יודע שבפרלמנט יש רבים שחושבים אחרת ממני לגבי ההתנחלויות, אבל אני לא היחיד שחושב כך בפרלמנט האירופי".
משרדו של יאן רויסן פונה לרחוב מרכזי בבריסל. על אחת המרפסות הנשקפות מחלונו ניתן לחזות במחזה שכיח בבירה הבלגית - דגל פלשתין גדול. אני מכוון את תשומת ליבו של יאן רויסן לדגל, והוא מחייך וחוזר לשטף הדיבור. "אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי בפרלמנט האירופי, ובאירופה בכלל. יש לי רושם שבפרלמנט הנוכחי, לאחר הבחירות, אנחנו נמצאים במצב שונה, עם פחות כוחות עוינים לישראל ויותר כוחות פרו־ישראליים. נוכל להביא יותר החלטות פרו־ישראליות, ללחוץ עוד על שחרור החטופים ולקדם עוד יותר את המודעות לעובדה שלישראל יש זכות להגן על עצמה. אגב, רק לפני כמה חודשים, עוד בכהונת הפרלמנט הקודם, היה רצון להעביר החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית, והיא עברה רק אחרי שהוספנו להחלטה את זה שהפרלמנט תומך בהשמדת חמאס ובשחרור כל החטופים כחלק מהתנאים להפסקת האש".
ומה לגבי מדינה פלשתינית?
לצד הונגריה, אוסטריה וגרמניה, אחת מהידידות הבולטות של ישראל היא צ'כיה. "הקשר שלנו לישראל ולעם היהודי הוא קשר חזק, בעל רקע היסטורי שהולך מאות שנים אחורה. ליהודים יש חלק משמעותי בהתפתחותה של צ'כיה, ויש הרבה אזרחים צ'כים שהסתירו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי", אומרת איטקה זאנאמנקובה, השגרירה הצ'כית בוועדה המדינית־ביטחונית באיחוד האירופי, מהתפקידים הבכירים בנציגות של הרפובליקה הצ'כית באיחוד. מתוקף תפקידה, זאנאמנקובה אחראית לגיבוש המדיניות הצ'כית במגוון נושאים הקשורים למדיניות החוץ של צ'כיה באיחוד. "גם במהלך ההיסטוריה המודרנית צ'כיה עזרה לישראל, כולל סיוע צבאי בשנים הראשונות להקמתה. גם כיום יש קשרי סחר, מחקר ופיתוח חזקים בין המדינות, ויש יחסים בילטראליים טובים מאוד בין ישראל לצ'כיה".
כשזאנאמנקובה מציינת את העזרה של צ'כיה לישראל גם בתקופה הנוכחית - הכוונה היא לחסימה של יוזמות לחרם או לפגיעה ביחסי האיחוד האירופי עם ישראל. אחד המקרים הבולטים קשור להסכם אסוציאציה - הסכם התאגדות האיחוד האירופי־ישראל, שיוצר משטר מקיף וכוללני ביחס לרוב תחומי הסחר הבינלאומי, ואף ביחס לתחומים מדיניים, חברתיים ותרבותיים בין האיחוד לישראל. המשמעות הכלכלית של ההסכם עבור ישראל היא אדירה. מאז תחילת המלחמה יש גורמים באיחוד, בעיקר בהובלת ז'וזפ בורל וכמה מדינות כמו אירלנד וספרד, שמנסים ללחוץ על ישראל לפתוח מחדש את ההסכם. כדי לפתוח את ההסכם יש צורך בקונצנזוס של 27 מדינות האיחוד, אך מדינות כמו הונגריה, אוסטריה, גרמניה וצ'כיה מתנגדות לשינויים בהסכם.
לאחר לחץ מאסיבי של כמה חודשים, הוסכם כי יתקיים דיון בהסכם האסוציאציה של ישראל עם האיחוד האירופי תחת המסגרת של "סיוע מנהלי ושיתוף פעולה" (AAC), אך כמה מדינות כבר הבהירו שהשיח יהיה ענייני ולא יערער על קיומו של ההסכם.
יש לישראל חברים באיחוד האירופי?
"יש מדינות שיש להן יחסים טובים עם ישראל, שמבוססים על אינטרסים וערכים משותפים. העובדה שישראל משתתפת באירוויזיון תמיד מזכירה לי שהיא חלק מאירופה. ישראל היא מדינה דמוקרטית, וזה מעודד את השותפות בין הצדדים. אני מאמינה שישראל שייכת לאירופה, ואנחנו צריכים שמערכת היחסים הזאת תמשיך להתקיים בצורה מיטבית".
למה בעצם חשוב לישראל להיות בקשר טוב עם האיחוד?
"האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. הוא שותף אסטרטגי בנושאים כמו טכנולוגיה וחקלאות, שבהם יש לישראל הרבה מה לומר ולהוביל מבחינת חדשנות. מעבר לזה, לאיחוד האירופי יש כוח פוליטי בזירה הבינלאומית, וכשמסתכלים על המצב בעולם, שבו כל הזמן יש בחירות, כולל בארה"ב, זה לא יהיה נכון אסטרטגית לשים את כל הביצים בסל אחד. אני מאמינה שעדיף לכם ולכל מדינה אחרת להיות שותפים בעיקר עם המערב, ולכן יש חשיבות אסטרטגית לכך שישראל תעבוד עם המדינות באירופה, ובוודאי עם המדינות הידידותיות אליה שמאמינות בצדקתה".
מהשיחות שקיימתי, אני מבין שבאיחוד האירופי יש כמעט קונצנזוס לגבי פתרון שתי מדינות לשני עמים, גם בקרב המדינות המיודדות עם ישראל. האם הגישה הזאת עדיין רלוונטית אחרי טבח 7 באוקטובר?
"אני לא רואה אופציה אחרת מאשר הרעיון של הסכם שלום עם הרשות הפלשתינית. הרי אם הרשות תקרוס, מי ישלוט על הפלשתינים? הפלשתינים צריכים לשלוט על עצמם, אחרת הקיצוניות תמשיך להתחזק. אנחנו מפרידים בין חמאס לבין הרשות הפלשתינית, שבה אנו רוצים לתמוך כדי שיהיה גוף פלשתיני מסודר שאיתו ניתן לנהל שיח".
מה הגישה שלכם לגבי סנקציות על מתנחלים?
"הסנקציות חייבות להיות מגובות בראיות ומבוססות על פשעים שקרו בוודאות. אם מדובר באנשים שפגעו באחרים וביצעו פשעים - אז סנקציות הן כלי אפשרי בסל הכלים של האיחוד האירופי".
אנטי־ציונות היא אנטישמיות
בריסל מהווה מרכז עצבים מרכזי לדיפלומטיה האירופית, ולא מעט ארגונים יהודיים פועלים בתוכה, מתוך הבנה שהתחדדה אצל רבים מיהודי התפוצות מאז 7 באוקטובר, שלפיה ככל שישראל בטוחה יותר - כך גם יהדות התפוצות בטוחה יותר. רבים מיהודי התפוצות חיים בידיעה שישראל היא תעודת הביטוח של יהודי העולם, ולרבים מהארגונים הגדולים בעולם היהודי יש סניף שפועל בבריסל, להבטחת היכולת לקיים חיים יהודיים בטוחים באירופה. במקביל, הם מכריזים בפה מלא שהם ציונים, מסייעים לישראל ככל האפשר וקושרים בין האנטישמיות לאנטי־ישראליות.
אנטוניו לופז, ספרד: "השמאל הקיצוני צבוע בביקורת שלו כלפי ישראל. ערכתי אירוע לקהילת הלהט"ב והזמנתי את חברי הפרלמנט מהשמאל, והם לא הגיעו. עבורם כל הנושא של ישראל קשור לאינטרסים ולפוליטיקה"
"המעורבות עם האיחוד האירופי היא בסיסית לשמירה על יהודי אירופה ועל אורח חייהם. שיתוף פעולה יעיל עם האיחוד האירופי הוא חיוני כדי להבטיח שיוזמות לטיפול באנטישמיות ולתמיכה בחיי היהודים יהיו איתנות ומיושמות היטב", אומרת רעיה קלנובה, סגנית הנשיאה והמנכ"לית של הקונגרס היהודי האירופי (EJC). "האיחוד האירופי ממלא תפקיד מכריע בהגנה על יהודי אירופה, במאבק באנטישמיות ובשמירה על המורשת התרבותית היהודית. לפני 13 שנים, ה־EJC הקים את קבוצת העבודה של הפרלמנט האירופי נגד אנטישמיות (WGAS), קבוצה חוצת־מפלגות עם חברים משפיעים בפרלמנט האירופי - כולל חברי הפרלמנט האירופי, שמתאגדים לא רק כדי להילחם באנטישמיות, אלא גם כדי לתמוך בחיי היהודים ובביטחון של הקהילות היהודיות באירופה".
לדבריה מצטרף גם דניאל שוואמנטל, מנהל המכון הטרנס־אטלנטי של הוועד היהודי־אמריקני (AJC), המוצב בבריסל מאז 2011. "באופן כללי, לישראל יש הרבה יותר חברים באירופה, כולל בפרלמנט האירופי, ממה שחושבים. הסיבה לכך שלעיתים קרובות זה נראה אחרת, היא שמתנגדיה של ישראל נוטים להיות רועשים יותר ואגרסיביים יותר, כי עבור מצביעי השמאל הקיצוני שמתנגדים למדינה היהודית, הסכסוך הישראלי־פלשתיני נמצא לעיתים קרובות בראש סדר העדיפויות הפוליטי. כתוצאה מכך, הם משקיעים הון פוליטי גדול ואנרגיה רבה בתקיפת ישראל. ידידי ישראל, במיוחד כשמוסיפים גם את המחוקקים שהם ניטרליים ומאוזנים, הם רבים יותר. אבל עבור רבים מהם, כמובן, הסכסוך הישראלי־פלשתיני לא ניצב בראש סדר העדיפויות".
גם הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה, המאגד עשרות ארגונים ומאות קהילות יהודיות ברחבי היבשת, מציין את חשיבות הקשר בין הארגונים היהודיים לישראל: "אנחנו עוסקים באופן פעיל ורציף בעשייה למען ישראל במישור הפוליטי, הדיפלומטי והתקשורתי. בפעילות בקרב מנהיגים ופוליטיקאים אירופאים מובילים, אנו שואפים לבנות רשתות תמיכה בפרלמנטים לאומיים, בקרב ממשלות ובתוך הפרלמנט האירופי, כדי להבטיח שכשמתרחשות הצבעות מפתח או מתגבשות החלטות - נוכל לגבש קבוצת תמיכה פוליטית ולתמוך בישראל. בתחום התקשורתי, אנחנו מביאים לישראל משלחות עיתונאים מרכזיים ולאירופה מומחים ישראלים מרכזיים, כדי לקדם איזון בדיווחים בקרב כלי תקשורת מיינסטרימיים, וכדי להסביר את הלחצים הייחודיים שאיתם מתמודדת ישראל.
"מאז 7 באוקטובר ראינו עלייה ניכרת באנטישמיות ובאנטי־ציונות, שזו אנטישמיות בתחפושת, אבל זה לא השפיע במידה רבה על התמיכה בישראל במפלגות הרלוונטיות בפרלמנטים, או במוסדות פוליטיים אחרים באירופה. מובן שהסביבה מאתגרת יותר, אבל התמיכה עדיין שם".
שותפות ערכית
ואכן, חלק ניכר מעבודתה של המשלחת הישראלית לאיחוד האירופי הוא לעודד אנשים שתומכים בישראל, ושמרגישים שיש להם הרבה במשותף עם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, להרים את קולם ולצרף חברים נוספים למאבק על הלגיטימציה של ישראל באירופה. "נקודת המבחן שבה ניתן לבדוק מי איתך ומי נגדך היא באירועי קצה, למשל במלחמה, ו־7 באוקטובר הראה כמה האיחוד האירופי נמצא איתנו", אומר רגב.
חיים רגב, שגריר ישראל לאיחוד האירופי: "גורם בכיר מהאיחוד, ידיד ישראל, סיפר כי הסקר הכי משקף מבחינתו היה הצבעת הקהל באירוויזיון. בניגוד להצבעת השופטים במדינתו, עדן גולן זכתה לתמיכה גורפת של הציבור שם"
"חשוב להבהיר שיש באיחוד לא מעט גורמים אנטי־ישראליים, ובהם כ־40-30 חברי פרלמנט מהשמאל הקיצוני, שחלקם אף אנטישמים (מתוך 720 חברי פרלמנט), וכן עוד כמה עשרות בודדות של חברי פרלמנט שמתנגדים לישראל מסיבות כאלו ואחרות. אבל בהכללה, האיחוד האירופי הראה תמיכה מרשימה עוד בשבוע הראשון למלחמה, כשהמנהיגות הראשונות מהעולם שהגיעו לביקור סולידריות בישראל היו נשיאת הנציבות האירופית (הממשלה של האיחוד) אורסולה פון דר ליין ונשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה. הן גם היו מהראשונים שהניפו דגלי ישראל והאירו בנייני ממשל בצבעי כחול־לבן כתמיכה בישראל. להפגנה התמיכה שנערכה ימים ספורים לאחר הטבח הגיעו אלפים, כולל כל מנהיגי האיחוד האירופי וראשיו, וכולנו עמדנו דקה דומייה, העצובה ביותר בחיי.
"העברנו בפרלמנט האירופי החלטות תמיכה חסרות תקדים, שבהן הפרלמנט למעשה אימץ את הקו הישראלי שלפיו שחרור החטופים והשמדת חמאס הם תנאי לסיום המלחמה. שרי החוץ הקודם והנוכחי של ישראל התקבלו כאן לביקורים, ו־15-14 משלחות של קרובי חטופים נועדו עם בכירי האיחוד. במהלך התקופה הזאת גם ראינו צעדים פרקטיים, כמו סנקציות על חמאס ועל אישים וגורמים איראניים".
מהתקפה למגננה
בחודשים האחרונים עברה ישראל למצב של מגננה, והלחץ עליה הולך וגובר. מלבד סנקציות נגד מי שמכונים באיחוד "מתנחלים אלימים וקיצונים" וגופים הקשורים אליהם - יש גורמים באיחוד שמנסים לאיים על הסכמי הסחר, כאמור, ולתרום לדה־לגיטימציה של ישראל. כרגע יש גם שיתופי פעולה מסוימים שגורמים שמתנגדים למדיניות הישראלית מצליחים לעכב אותם בגלל המלחמה, אך בשלב זה לא מדובר בנושאים מהותיים. "יש מדינות אנטי־ישראליות שמנסות לקחת את שיתופי הפעולה בין ישראל לאיחוד ולהפוך אותם למנופי לחץ. יש כאלה שאומרים: בואו נתקדם עם ישראל בהתאם לאופן שבו היא מתייחסת לפלשתינים, ורק אם היא מתקדמת עם הפלשתינים".
רגב מסביר שהמציאות באירופה מאתגרת את ההסברה הישראלית. ערוצי התקשורת המרכזיים מראים תמונות מזוויעות מהמלחמה, בדגש על תמונות שהפלשתינים מפרסמים, שכוללות סיפורים רבים על ילדים שנהרגו מההפצצות הישראליות, מה שמייצר קושי רב בהסברה מול האירופאים. מול זאת, חברי המשלחת הישראלית עסוקים בשיח פוליטי עקבי, כדי להזכיר מדוע ישראל נלחמת. "המטרה שלנו היא לתת לגיטימציה ו'כיפת ברזל מדינית' להשגת יעדי המלחמה, ומבחינת האיחוד האירופי בהחלט עמדנו ביעד הזה. חייבים להבין שאנשי משרד החוץ עובדים מאוד קשה מאז המלחמה.
"באיחוד האירופי מבינים את החשיבות של ישראל, שאנחנו דמוקרטיה ושיש לנו ערכים משותפים המהווים קרקע לשיתוף פעולה. לפי מה שבדקנו, המתמודדים לחברות פרלמנט בבחירות לפרלמנט האירופי שתמכו בישראל באופן מוצהר לא נפגעו בקלפיות, ואלה שתמכו בפלשתינים לא הרוויחו מכך יותר מדי. כאנקדוטה, לאחר הבחירות ביוני האחרון נפגשתי עם גורם פוליטי מאוד בכיר מהאיחוד, ידיד ותומך של ישראל. הוא סיפר כי הסקר הכי משקף מבחינתו היה הצבעת הקהל באירוויזיון האחרון, וכאן מתייחסים לזה ברצינות. בניגוד להצבעת השופטים במדינתו, עדן גולן הישראלית זכתה לתמיכה גורפת של הציבור שם. במטה הבחירות נשמו לרווחה, החששות שלהם הוסרו, וזה נתן להם אינדיקציה ברורה לכך שלמרות הביקורת הקשה על תמיכתם בישראל, הם הולכים לנצח בגדול - וכך אכן קרה.
"בסוף לנושא המזרח התיכון היתה השפעה מעטה, אם בכלל. הנה, גם הנשיאה פון דר ליין וגם נשיאת הפרלמנט מטסולה תמכו בישראל, ועדיין נבחרו מחדש. הקו שאני מציג הוא שאנחנו מדינה חזקה, מפותחת, שווה בין שווים. יש לנו אינטרסים משותפים, ואני אומר לחבריי באיחוד שאם הם ירצו - נעשה דברים ביחד, ואם הם לא ירצו - לא נעשה. אנחנו יכולים להרוויח המון משיתוף הפעולה עם האיחוד, והוא מאוד כדאי לשני הצדדים. אבל בסופו של דבר, אני שב וחוזר על המסר שלפיו המלחמה שלנו היא גם המלחמה של אירופה, וללא ניצחון ישראלי אירופה תשלם מחיר כבד. כיום יש יותר ויותר אנשים באירופה שמבינים את זה ונמצאים בצד שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
