ד"ר דן סגיר
חוקר ומרצה בנושא הגרעין הישראלי
עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. מחבר הספר "דימונה - ההרתעה הגרעינית של ישראל"
ד"ר דן סגיר, אנחנו לאחר שבוע מתוח שבו איראן איימה שתתקוף אותנו בפעם השנייה, בתוך פחות מארבעה חודשים. לאן האירוע הזה עוד יכול להידרדר?
"אני מאמין שישראל, איראן וחיזבאללה רוצים להימנע ממלחמה אזורית. מצד שני, אנחנו במזרח התיכון, וכל אחד רוצה לשמור על הכבוד העצמי ועל המעמד שהוא סבור שמגיעים לו".
יש פה נעלם שאולי לא ברור לחלק מהציבור. על פניו, אנחנו לכאורה מדינת גרעין - שאמורה לייצר הרתעה. אבל בפועל, האם הגרעין הישראלי, על פי מקורות זרים, עדיין מרתיע את מדינות ערב? נראה כי חיזבאללה ואיראן לא מתרגשים ממנו יתר על המידה.
"איראן וחיזבאללה לא מתרגשים מנשק גרעיני, וכנראה בצדק. הם יודעים שכל מדינה שפויה לעולם לא תשתמש בו ראשונה. אין קשר בין היותה של ישראל מדינה גרעינית, לפי מקורות זרים, לבין המשבר הנוכחי. המצב העכשווי מתנהל בזירה הקונבנציונלית בין ישראל לאיראן ומול חיזבאללה. חזית איומים נוספת כוללת את החות'ים, סוריה ועיראק. האסטרטגיה הזו של הרפובליקה האסלאמית נמשכת כבר עשרות שנים, ולאחרונה הגיעה לבשלות מדאיגה שאיתה אנחנו נאלצים להתמודד".
לשיטתך, כל השחקנים שתיארת לא חוששים מפעולה בלתי קונבנציונלית. אם כך, אני תוהה מדוע הסוגיה הזאת עלתה בסדר היום הציבורי. רק בחודש שעבר אמר שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן כי מאחר שלא ניתן לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעים קונבנציונליים, "נצטרך להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
"המקרים המוזרים והמדאיגים שבהם אישי ציבור - מהאקדמיה, שר ביטחון לשעבר או שר המורשת הנוכחי - מאיימים או רומזים לשימוש ישראלי בגרעין, הם בעיקר הפקרות. אלה דברים חסרי שחר, שלא עלו לדיון בשום שלב, והסיבה פשוטה: הגרעין הישראלי שפותח, על פי מקורות זרים, ביוזמת ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, שהבין היטב את בעיות הביטחון האינהרנטיות של ישראל, אמר לפי פרסומים שונים שאנחנו זקוקים לנשק שישמור עלינו מפני השמדה. אלא שישראל, מאז 1948 ועד היום, לא עמדה ולא עומדת בפני 'איום קיומי'".
סין תרעד מקור?
אולי כדי להבין טוב יותר את הקונסטלציה הנוכחית, צריך להבין מדוע איראן פנתה מלכתחילה לפיתוח נשק גרעיני.
"התאריך מעיד יותר מכל על הסיבות שלהם לפיתוח נשק גרעיני. ב־2003, כשנתיים לאחר פיגועי התאומים, החליט הנשיא ג'ורג' בוש הבן לכבוש את עיראק ולהפיל את סדאם חוסיין, בהתבסס על הסברה שנמצא שם נשק להשמדה המונית. מבחינת ישראל זו היתה מתנת חינם, שהגיעה עם מחיר: ריסוק הצבא העיראקי והפלת המשטר בבגדד שיבשו לחלוטין את המאזן האזורי, מה שהפך את איראן למעצמה אזורית דומיננטית במפרץ הפרסי.
"עיראק גם הפכה כפופה להשפעה איראנית בגלל הרוב השיעי בעיראק. אבל העניין החשוב יותר היה שכיבושה של עיראק על ידי הצבא האמריקני החריד את ראשי המשטר הפונדמנטליסטי־שיעי ממיטוט המשטר שלהם, והם החליטו להחזיר לחיים את התוכנית לפיתוח נשק גרעיני שהשאה התחיל. זו החלטה רציונלית לגמרי שנועדה לשמר את המשטר שלהם, ולא כדי להשמיד את ישראל או ארה"ב".
אתה מדבר על טיעונים רציונליים, אבל בניסוי שערך הפרופסור הישראלי מורן סרף עלה כי משתתפים שחבשו קסדת מציאות מדומה ונכנסו לנעליו של נשיא ארה"ב - הגיבו למתקפת טילים אינטנסיבית, שלא ברור מה טיבה, בשיגור נשק גרעיני. מדובר על שיעור כמעט דמיוני - 190 מתוך 200 משתתפים, וכמעט כולם הצטערו על השימוש הזה מאוחר יותר. מה ההיתכנות לשימוש לא רציונלי בנשק גרעיני, וכיצד מורידים את הסיכוי לכך?
"אני לא מכיר את הניסוי שהזכרת, אולם בגדול ההחלטה על שיגור טיל גרעיני היא בידי מקבל ההחלטות הראשי בכל מדינה גרעינית לאחר שורה ארוכה של בדיקות ודיונים. ביתר פירוט, בכל המדינות הגרעיניות נשק גרעיני מכונה 'נשק אישי של הקברניט', והוא אינו חלק מהיכולות הכפופות לפיקוד הצבאי. בשל מדיניות ה'עמימות' שאימצה ישראל בכל הקשור ליכולותיה בתחום, אין כל מידע לציבור על תהליך קבלת ההחלטות בישראל בנושא זה".
אתה סבור שהעימות הנוכחי יתנהל מתחת לסף הגרעיני. כיצד, בעצם?
"במהלך השנים שררה נורמה בינלאומית חזקה שנקראת 'הטאבו הגרעיני'. כלומר, כל מדינה שמפתחת נשק גרעיני, בין שהיא נחשבת 'טובה' ובין ש'רעה', למדה והבינה את ההיגיון הגרעיני שקיים מאז 1945, שלפיו לא עושים שימוש בנשק כזה. זה נשק להרתעה אולטימטיבית.
"מובן שהדברים מעוגנים באמנה המפורסמת למניעת הפצת נשק גרעיני - NPT. המדינות החתומות על האמנה, ובהן איראן, מחויבות לאיסור מוחלט של שימוש בנשק גרעיני, ובוודאי מול מדינה שאינה גרעינית. בסופו של דבר, נוכחות נשק גרעיני שומרת על הסדר הבינלאומי ברמה הגבוהה ביותר. יתרה מזו, במהלך השנים יש מי שטוען ומוכיח את זה מספרית, שחלה ירידה גדולה במספר המלחמות בעולם בגלל הנשק הגרעיני.
"אם להיות ספציפיים יותר לעימות הנוכחי, ישראל צריכה להבהיר לאיראנים שכל פגיעה בנכסים אסטרטגיים של ישראל או ירי טילים מאסיבי לעבר מרכזי אוכלוסייה יגררו תגובה הולמת. החות'ים בתימן כבר הבינו את זה, לאחר שהנמל שלהם עלה בלהבות".
אבל האיראנים לא הבינו. בירי הקודם באפריל פגעו בבסיס נבטים ארבעה ראשי קרב של טילי "עמאד". 12 אזעקות אף נשמעו בדימונה. תיאורטית, ואני לא מתייחס פה לישראל, האם פגיעה מכוונת במתקן גרעיני כמוה כשימוש בנשק גרעיני?
"לחלוטין לא. המערכות והמתקנים הגרעיניים של כל מדינה מוגנים מפני פגיעה בנשק קונבנציונלי. אני מסופק אם האיראנים כיוונו את הטילים שלהם לעבר מתקן רגיש בדימונה. לפי כל הסימנים, הם כיוונו לעבר בסיס חיל האוויר בנגב. בכל מקרה, כפי שציינתי קודם לכן, כל פגיעה איראנית בנכס אסטרטגי ישראלי תיענה בתגובה חריפה ביותר.
"אגב, חשוב לזכור שאין לנו עילה אמיתית למלחמה מול העם האיראני, ואף להפך. איראן נשלטת על ידי משטר ששנוא על ידי רוב העם האיראני. לכן - על ישראל להקפיד שלא לפגוע באזרחים איראנים, אלא רק בנכסי המשטר".
תסביר.
"יש לנו יכולת לפגוע בשדות הנפט שלהם, וזה דבר חמור מאוד - משום שלסינים הסכם לקנייה ולרכישה של נפט מאיראן ל־25 השנים הקרובות. אם סין רוצה להבטיח אספקת נפט סדירה מאיראן היא תצטרך לרסן את טהרן, משום שפגיעה בשדות הנפט עלולה להשאיר את הסינים רועדים מקור. אבל אם בתל אביב יהיו הרוגים מטילים, אז שהסינים ירעדו מקור. הרי סין לא תפתח נגדנו במלחמה. ישראל לא יכולה לחיות בפחד כי לאיראן אולי יהיה בעתיד גרעין. אסור לנו לאפשר להם להפוך אותנו לבני ערובה לגרעין האיראני.
"עוד דבר שחשוב לומר, ושהישראלים לא מספיק מבינים אותו: איראן היא מדינה חלשה מבחינה צבאית וכלכלית. משטר האייתוללות חרד לעתידו, ומסיבה זו הם נמנעו מלהשקיע בחיזוק הצבא מחשש שהוא יתמוך בהפלת המשטר שלהם. לכן נבנה יצור כלאיים עם כוח מוגבל, שעונה לשם משמרות המהפכה. חיל האוויר שלהם מיושן ולא רלוונטי, והם לא מהווים איום. אנחנו, לעומת זאת, יכולים לעשות בטהרן ככל העולה על רוחנו. האיראנים פגיעים מאוד, אבל אזרחי ישראל לא ישנים בלילה מפחד, ולא בצדק. האיראנים חשופים מאוד, ויש להם יותר סיבות לחשוש מאשר לנו. הם פשוט פיתחו נגד ישראל דרך למלחמה באמצעות צדדים שלישיים - החות'ים וחיזבאללה".
החששות של רבין
בשנת 2031 מערך הדאגות שלנו אמור להשתנות? זו השנה שבה מסתיים הסכם הגרעין מול איראן, מה שאולי יביא אותה לשלב אחר לחלוטין בפרויקט שלה, אם זה לא יתרחש הרבה קודם. מה צפויה להיות אסטרטגיית ההרתעה של ישראל מול איראן גרעינית, ואיך תושפע מכך מדיניות העמימות?
"מדיניות העמימות היא פנטסטית, ותהיה יעילה עבורנו עד אמצע 2031 ואולי גם לאחר מכן. למזלנו, לא נאלצנו לשלם מחיר פוליטי בשעתו על כך שפיתחנו נשק גרעיני, לפי פרסומים זרים. ההחלטה לנטוש את מדיניות העמימות תלויה בנסיבות הבינלאומיות.
"ראשית, חשוב לזכור שכלל לא בטוח שאיראן תמהר להכריז שיש לה נשק גרעיני. אם היא כן תכריז על עצמה כמדינה גרעינית בגיבוי סיני ורוסי, תהיה לנו בעיה. ייתכן שניאלץ להודיע לארה"ב שאנחנו מסירים את העמימות. זה כמובן צריך להיעשות בהסכמת האמריקנים, כי לפי פרסומים זרים הוחלט בהבנות גולדה־ניקסון שארה"ב תסכים שישראל תחזיק בנשק גרעיני, בתנאי שלא תצהיר על כך. אבל אם איראן תהפוך למדינה גרעינית לא לגיטימית, בסגנון צפון קוריאה, קרוב לוודאי שיוטלו עליה סנקציות משתקות - ולכן אין סיבה אמיתית לחתור להפסקת מדיניות העמימות".
אני רוצה לחזור לפרק מעניין שכתבת בספר שלך "דימונה - ההרתעה הגרעינית של ישראל" (הוצאת כרמל). שם הפרק: "ישראל בלי הגרעין, היסטוריה חלופית". כיצד היתה נראית כיום המציאות הביטחונית שלנו מול איראן, חיזבאללה והחות'ים, לו לישראל לא היתה תוכנית גרעין, כפי שמדווחים שיש לה לפי מקורות זרים?
"האיומים היו זהים. איראן וחיזבאללה לא מתרגשים מנשק גרעיני, כאמור. המציאות היתה בדיוק כפי שהיא היום, למעט החרדה שממשלות ישראל בשנות ה־80, בעקבות תוכנית הגרעין של עיראק ולאחר מכן איראן, נתקפו בה. באותם ימים ישראל היתה יוזמת מן הסתם תוכנית מזורזת לפיתוח יכולת גרעינית צבאית לשם השגת מענה. זה היה מביא אותנו לפתח נשק גרעיני בפרק זמן קצר, אבל המחירים שהיינו משלמים היו גדולים יותר".
יצחק רבין חשש מהאיום האיראני, והוא בוודאי לא היחיד. אם לבחון זאת מהצד השני, עד כמה מנהיגים פוחדים ליזום שימוש בנשק גרעיני?
"כל מנהיג מבין את הסכנות הברורות הנשקפות מכך. לכן מדינות דמוקרטיות כלל לא עסוקות בעניין. אספר לך מעין אנקדוטה המשקפת את הסיפור כולו: בארה"ב יוצא מדי שנה נייר המרכז את האסטרטגיה הגרעינית של ארה"ב. הוא מתעדכן, כביכול, בכל שנה, אלא שבפועל - אין באמת שינויים ואין מה לעדכן, משום שברור לאמריקנים שלא עושים שימוש בנשק כזה. אנחנו מנסים להציל את הכדור מההתחממות הגלובלית ומתבשלים במהלך חודשי הקיץ, אז להשתמש בגרעין?"
אתה כולל בדבריך את פוטין? רק לפני כשלושה חודשים הוא הורה על תרגיל גרעיני.
"זה נכון שרוסיה עסוקה בנשק גרעיני, בוודאי לאחר שכמעט הובסה על ידי אוקראינה. פוטין הצהיר שיש לו נשק גרעיני, ובאותה העת נרשמה חרדה ענקית לשעתיים בכל העולם בעקבות פיצוץ לא מוסבר. בסוף התברר שאין מדובר בפיצוץ גרעיני. פוטין אמנם עבר רגעים לא פשוטים במלחמה מול אוקראינה וניסה לגייס כל דבר אפשרי, אבל למרות כל האיומים - הוא לא באמת התקרב ללחיצה על הכפתור".
פרוטוקול הכפתור האדום
בארה"ב נרשמו בעת האחרונה ניסיונות לבנות פרוטוקול לזמן שבו תידרש לחיצה על הכפתור האדום. אף אחד לא רוצה להשתמש בנשק הזה, אבל מכינים את התשתית לכך.
"הנהלים לא באמת משתנים. ב־1989 הסתיימה המלחמה הקרה, ומעצמות המאיימות צבאית על האיזון הגלובלי דוגמת גרמניה הנאצית או יפן של מלחמת העולם השנייה כבר נמוגו מן העולם. אז מדוע מדינות משקיעות בזה? משום שמדובר במרכיב סטטוס. עניין השימוש הוא כבר פאזה אחרת, משום שכל מדינה שתעשה שימוש בנשק גרעיני יודעת שהיא עלולה להצית מלחמת עולם. זה קשור גם לעובדה שבנושא הגרעין יש שוטר עולמי - ארה"ב. היא יזמה את האמנה, ודאגה שתהיה נצחית, ללא תאריך תפוגה. העולם קיבל את ההיגיון שזה נשק שאין מקום להשתמש בו".
לפחות לא במכה ראשונה. ב־1983 תומאס שלינג וישראל אומן, לימים חתני פרס נובל לכלכלה, תכננו משחק מלחמה מסווג שבמרכזו מלחמה גרעינית. המשתתפים במשחק הודו שהתוצאות היו מבהילות, ובכל פעם הסיום היה דומה - כאוס.
"בהחלט. ברגע שנעשה שימוש ראשון אנחנו כבר בסיפור אחר לגמרי".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
