דונלד טראמפ, רגע אחרי שניצל מניסיון החיסול | צילום: AFP

בונים בונקרים ונערכים לאנרכיה: הירי בטראמפ פתח צוהר לפחדיה הגדולים של אמריקה

"האירוע בפנסילבניה מחזק בציבור את הסברה שיש בארה"ב 'דיפ סטייט', שלא רוצה בטובת האמריקני הממוצע" • ד״ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים ולתקשורת מהאונ' העברית, מסביר איך ירייה אחת עלולה להשפיע על אומה שלמה

ד"ר יונתן פרימן
מומחה ליחסים בינלאומיים ולתקשורת
מרצה במחלקה למדע המדינה, האונ' העברית בירושלים. חוקר מגמות פנימיות בארה"ב, ואת קשרי ישראל והעולם

ד"ר יונתן פרימן, לאחר ניסיון ההתנקשות בטראמפ החלו לפרוח גם הקונספירציות. ממעורבות רוסית ואיראנית, דרך "דיפ סטייט" ועד לכך שאולי, בכלל, הכל היה מבוים. איפה מסתיימת האמת ומתחילה תיאוריית הקשר?
"קשה לומר. הזכרת את רוסיה ואיראן כקונספירציה, אבל במשך שנים קיים מודיעין אמריקני שמצביע על התערבות של מדינות זרות בפוליטיקה האמריקנית. אחד הפוסטים אפילו דיבר על ניסיון של 'הכוחות החזקים בעולם' למנוע מטראמפ להיות נשיא או להעצים את הפילוג הציבורי בארה"ב. האם זה המקרה בניסיון ההתנקשות האחרון? עדיין מוקדם לדעת, אבל זה בהחלט מעסיק את האמריקנים ומייצר שלל תיאוריות קשר".

תסביר עוד קצת ממה מודאג המודיעין האמריקני.
"הדוחות עוסקים במדינות כמו רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. חלקן נוטות לממשל מסוים ומנסות להשפיע באמצעות קמפיינים, כדי להטות את דעת הקהל ולהוביל לשינוי מדיניות, שאולי גם יביא לעליית מנהיג 'מתאים' מבחינתן. ראינו פרסומים גם על מדינות אחרות, כמו סעודיה או קטאר, שמפעילות קמפיינים בארה"ב, תורמות כספים למוסדות להשכלה גבוהה ולגופי תקשורת.

., צילום: יהושע יוסף

"באופן מיוחד, המודיעין האמריקני מצביע על מדינות שעוינות את ארה"ב מבחינה צבאית וכלכלית, והאינטרס שלהן הוא החלשת ארה"ב. איראן, לדוגמה. איראן יודעת כי אם תיפתח מלחמה - היא תפסיד, ולכן היא פועלת כדי להחליש את יכולתה של ארה"ב להילחם".

וכאן כבר נכנסים למערבולת של קונספירציות.
"בדיוק. אז איך מחלישים לגיטימיות של מדינה מסוימת? על ידי הגברת חוסר האמון בשלטון ובדמוקרטיה, על ידי סדיקת הערכים הדמוקרטיים משום שהם מחזקים פלורליזם וסובלנות. באופן ספציפי, וזו לא קונספירציה - המודיעין האמריקני גילה שהמדינות שהזכרתי העצימו את שני הצדדים במחאות 'חיי שחורים חשובים' וליבו את הלהבות.

"לאט־לאט אנשים הבינו, וזה היה פתח לעוד תיאוריות קשר, שלאויביה של ארה"ב לא משנה איזה צד ינצח. מעניין אותם ליצור פילוג, לפרק את החברה מבפנים, ושהוויכוח יהיה תמידי. כך הם סבורים שיגיעו לתוצאות טובות יותר בלי לירות ולו ירייה אחת".

ואם כבר, עדיף שלא יהיה מנהיג שנתפס חזק.
"למען האמת, מבחינתם עדיף שלא יהיה מנהיג כלל".

אחת הקונספירציות היא שאיראן ניסתה לגמול לארה"ב על מותו של הנשיא אבראהים ראיסי.
"האיראנים גם טענו שארה"ב, שהטילה סנקציות על איראן ולא שלחה חלקי חילוף לכלים האוויריים שלה, בנתה על כך שעם הזמן המסוקים יתבלו, מה שיעלה את ההסתברות לתאונה. זו כבר תיאוריה מורכבת יותר: כלומר, אירועי עבר שמזינים קונספירציות נוכחיות.

"כנראה לעולם לא נדע אם איראן או רוסיה עומדות מאחורי הירי בטראמפ, אבל תידרש בדיקה אם יש להן יד בכך. זה לא אומר שהן אלה ששלחו בהכרח את המתנקש, כי ייתכן שהיה פה גם ניסיון לאינדוקטרינציה, שטיפת מוח, משום שהרקע על היורה מבלבל. השאלה המעניינת, שמעסיקה עכשיו רבים בארה"ב, היא האם נוצר בארה"ב אקלים מסוים שהגיע מגוף זר והביא לירי? היורה ידע איפה להתמקם, מתי טראמפ צפוי לדבר, שזה לא פרט גלוי, מה שמלמד על מודיעין איכותי".

הכוח העלום

אתה סבור שמבנה שירותי הביטחון באמריקה וריבוי הגופים הביטחוניים הם כר פורה לעיסוק מוגבר בתיאוריות קונספירציה.
"מסיבת העיתונאים המדוברת היא דוגמה טובה. הופיעו שם השריף, נציגי משטרה ונציגים מארגוני ביטחון אחרים. אזרחי ארה"ב אוהבים שיש הרבה ארגונים ששומרים עליהם - זה משקף חופש, איזונים ובלמים, ריבוי דעות. מנגד, חלק מהכישלון של 11 בספטמבר שויך לריבוי הגופים שהיו אמורים לבצע את העבודה, משום שחלק מהמשימות נפלו בין הכיסאות.

., צילום: EPA

"כמו כן, ריבוי הגופים, ולעיתים הנתק ביניהם - עלולים להיות פתח ליותר קונספירציות. כך, למשל, חלק מהארגונים נתפסים כמזדהים עם ארגון פוליטי, מה שלתפיסת הציבור גורם להם להטיה. יש אמריקנים שלא מאמינים בתהליכים שמתרחשים בארגונים האלה, בוודאי לאחר 11 בספטמבר, ולכן תופסים אותם כחשודים מיידיים בעת התרחשות אירועים חריגים".

אני חייב לומר שתגובות גורמי הביטחון והשירות החשאי לא מוסיפות נחת ומהוות זרז ליצירת תיאוריות קונספירציה נוספות.
"צפיתי במסיבת העיתונאים של השירות החשאי בוויסקונסין, ומשהו לא עבד שם. הם הציגו את עצמם בצורה משונה, המיקרופון דשדש, הטון שלהם היה מוזר. אנשים סברו שאזור העצרת הוא המקום הכי בטוח שיש, שהשירות החשאי הוא הארגון הכי פדנטי בעולם. האירוע הזה מגביר את חוסר האמון במוסדות השלטוניים, ביכולתם להפיק לקחים, ואולי אפילו ביכולתם לשמור על סמלי השלטון. יש פה כישלון ענק שמקרין הרבה חולשה, גם כלפי חוץ - למדינות אחרות.

"נוסף על כך, השירות החשאי נשאל אם בעקבות הירי השתנה מערך האבטחה. התשובה היתה מקוממת, אפילו הזויה: הם לא שינו דבר, וזה בשעה שעוד אירועי בחירות על הפרק. זה דומה לתרחיש שבו השב"כ היה נשאל לאחר רצח רבין אם מערך האבטחה השתנה, ובשב"כ היו עונים שאין צורך בשינויים. הקונספירציות הנוכחיות מראות על היעדר אמון בשירות החשאי, וחלקים בציבור קוראים לטראמפ להסתמך גם על אבטחה פרטית, ואני מניח שהוא שוקל את הרעיון".

כלומר, גם מנהיגים נסחפים לתיאוריות קשר. לפני שרונלד רייגן נותח לאחר שנורה, הוא התלוצץ עם מנתחיו ואמר "אני מקווה שכולכם רפובליקנים".
"גם מנהיגים הם בני אדם ויכולים להאמין בקונספירציות, בוודאי. אמירתו של טראמפ, 'לייבש את הביצות', מתבססת על כך שקיימת קנוניה שמאשימה אותו בקשר לרוסים, ועל כך שיש מי שמנסה לפגוע בתהליכים המשפטיים שלו".

בסמוך למסיבת העיתונאים ביידן ניסה להרגיע את הציבור. הוא הבטיח שהשלטון ישתף בממצאים.
"ואנשים לא מאמינים לו. הרי הוא הציב את טראמפ לא מזמן כ'מטרה'. בסקרי אמון הציבור הפוליטיקאים בארה"ב במקום האחרון. חלקים בציבור מרגישים שפוליטיקאים לא מייצגים אותם. האזרח מרגיש נתק מבחינת יכולת הפוליטיקאי להבין את האמריקני הממוצע, כי הפוליטיקאי כבר לא נתפס כחלק מחוויית החיים".

השבוע חבר הקונגרס מייקל קולינס אמר שביידן נתן את ההוראה. כיצד משפיעות האמירות האלה על הציבור?
"אמירות כאלה, שמגיעות מפוליטיקאים, ובוודאי מהנשיא, מייצרות תחושה שאולי זה נכון, משום שהם חלק מהשלטון והם בוודאי יודעים משהו. אבל זה לא מונע מהציבור להרגיש חוסר אמון רב יותר, ולפיכך לבצע עוד פעילויות לחקר האמת: להצטרף לערוצים ביוטיוב, בטלגרם, לחפש מקורות שיאשרו את הדברים. מעבר לכך, אירוע הירי האחרון מחזק את הסברה שיש בארה"ב 'דיפ סטייט', שלא רוצה בטובת האמריקני הממוצע".

אבל יש גם מי שסבור שהכל היה מזימה של טראמפ. שאי אפשר להרוויח תמונת ניצחון בקמפיין בצורה כה מקרית.
"גם אם יש מי שחושב כך, אירוע הירי מתחבר לאמריקנים רבים לתיאוריית קונספירציה רחבה יותר, שלפיה קיים כוח שבו טראמפ נלחם, במרחב הפוליטי או במרחב הביורוקרטי, שבמובן מסוים תרם או הביא לאירוע האחרון. הרי קראנו דיווחים על כך שאנשי טראמפ ביקשו עיבוי אבטחה ולא קיבלו אותו. יש החושבים שזה לא מקרי. כפי שהבנת, ריבוי דלתות מקדם ריבוי קונספירציות".

עוד בעניין ביידן - תיאוריות קונספירציה שונות ניסו להסביר למי בעצם היה אינטרס להוריד את מצבו הבריאותי מסדר היום.
"בהחלט. אחת הקונספירציות היא שבעקבות אירוע הירי נחלש השיח שהתעצם לאחרונה על מצבו הבריאותי של ביידן. סדר היום התקשורתי כבר לא עוסק בכך כפי שהיה רק לפני כמה ימים".

אילו מגמות ראינו בציבור האמריקני לאחר 11 בספטמבר, או רצח קנדי למשל?
"אמון הציבור בגופים הממשלתיים בשנים האחרונות יורד ויורד. שיעור ההצבעה בבחירות מעיד גם הוא על אי־האמון במערכת. אנשים נוטים להאמין פחות במוסדות השונים ולכן מצביעים פחות. כמו כן, מאז שהצבא האמריקני הפך לצבא מקצועי לאחר מלחמת וייטנאם, חל מחסור חמור בחיילים. אנשים לא רוצים להתגייס מסיבות אידיאולוגיות. קנדי אמר 'אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה'. האמירה הזאת פחות מדברת אל האמריקנים כיום, וזה גם חלק מהמשבר מול הגופים השלטוניים.

., צילום: AP

"המשבר הזה גולש לעוד תחומים. לא מזמן, למשל, דיברו על כך שהממשל מסתיר את עניין החייזרים, ואפילו הקונגרס עסק בכך. זה עוד סוג של 'אני לא מאמין', וזה לא משנה כמה פעמים יחזור השלטון על דבריו. המחשבה בחלק מהציבור היא שיש הסתרה, והסיבות להסתרה הן לא ביטחוניות אלא כי אנשים חושבים שגורם עלום מאחורי הקלעים שולט באירועים, מה שעלול לפגוע בכולם - מבחינה כלכלית, לדוגמה".

והמצב הכלכלי הרעוע בארה"ב לא מוסיף לדברים.
"אנחנו עדים למצב של אבטלה, אינפלציה, מקומות עבודה שנסגרים. מצד שני, יש הרבה מיליונרים, תורמים, והציבור תוהה - איך זה ייתכן? רוב הציבור פשוט מנסה לשרוד, בשעה שיש אנשים שמצליחים בצורה לא פרופורציונלית. וכן, עבור חלק מהציבור טראמפ מייצג עכשיו את הלוחם שיעמוד איתן מול הדיפ סטייט והגורמים העלומים, איש לא יפילו, בשעה שחלק אחר בציבור תופס אותו כאותו איש עשיר, שצבר את עושרו על חשבון משלם המיסים הפשוט".

מוקד החירום של העולם

מבחינה פסיכולוגית, מדוע אנשים מאמצים תיאוריות קונספירציה?
"אנשים בארה"ב ובכל מדינה רוצים להרגיש ביטחון, ודאות. איך מייצרים תחושת ודאות? על ידי גישה למקורות מידע, שיאפשרו יציאה ממסך הערפל באשר למתרחש. ולצד כל הבעייתיות שיש בתיאוריות קונספירציה, הן גם יכולות להרגיע אנשים, כי כך הם יודעים מה קורה - הם פחות מופתעים, ומודעים לכוחות שפועלים מאחורי הקלעים. מצד שני, החשיפה לתיאוריות קשר יכולה לעורר אי־נחת, לגרום ליותר פרנואידיות, להצטרפות ליוזמות קיצוניות. לאחר הירי בטראמפ אמר ארגון ימין קיצוני כי מדובר בעדות לכך שארה"ב בדרך למלחמת אזרחים, ושיש להתחמש. ההצהרות האלה עלולות לייצר תנועה במעמקי החברה.

"זה מזכיר לי את הקונספירציות לגבי מקום הולדתו של ברק אובמה. יש שטענו כי הוא נולד בקניה. בזמן עידן אובמה, שהיה מלא בחוסר אמון, נרשם שיא היסטורי בקניית תחמושת ונשק, מחשש להשלכות בעניין המוצא שלו. הם הרגישו שתכף יתרחש בלגן, ושאי אפשר לסמוך על אף אחד שיבוא לעזרה, גם לא על השלטון".

יש גם מי שמתכוננים לתרחישי אימים.
"אותם אנשים המאחסנים כמויות של אוכל ומים, בונים בונקרים. תעשיית הבונקרים בארה"ב פורחת בשנים האחרונות. אנשים מתכוננים לאנרכיה, ומי שכביכול אמור לסייע להם, השלטון, עלול להיות האויב שייקח מהציבור את ההגנה שלו".

אותם בוני בונקרים מרגישים בטוחים יותר?
"מבחינה פסיכולוגית, מצד אחד קיימת תחושת שליטה של הבנת חלקי הפאזל, ומצד שני - סדר היום שלהם משתנה דרמטית, והם חווים יותר תחושת פרנואידיות".

לא פשוט לחיות כך.
"יש אנשים בארה"ב שעוזבים הכל ועוברים למקומות נידחים בגלל החשש שלהם מהשלטון. הם רוצים להתרחק מהשלטון, שמהווה עבורם סכנה".

לסיכום, אם לחזור לאירוע הירי, אי אפשר שלא לשאול מה התמונה לאחר הירי תעשה לטראמפ: פניו מרוחות בדם ואגרופו מונף באוויר. רק השבוע כתב עליו אילון מאסק כי "בפעם האחרונה שהיה לארה"ב מנהיג כל כך חזק היה זה תיאודור רוזוולט".
"ארה"ב היא מוקד החירום של העולם, 911. האם נגיע לעידן שבו נתקשר ואיש לא יענה? העולם המערבי מבין שאמריקה חלשה עלולה להוביל לאנרכיה עולמית. לכן חשוב שתהליך הבחירות יוביל לכך שהנשיא יהיה בעל הבית, שייתפס כדמות שאפשר לפנות אליה בזמן צרה. ייתכן שחלקים גדולים בציבור תופסים כך עכשיו את טראמפ, בוודאי לאחר ששרד תחת אש.

"זה שיא האירוע עבורו, תמונה שמייצגת את כוחו. הוא ממשיך קדימה, לא מוותר, ולא משנה מה יגידו. מובן שזה מאשש אמרות עבר שלו על כך שאם הוא היה נשיא - פוטין לא היה פולש לאוקראינה ו־7 באוקטובר היה נמנע. התמונה גם מייצגת את החיבור שלו לזהות האמריקנית. במשך שנים פותח טראמפ כל עצרת בחירות בשיר 'גאה להיות אמריקני' של לי גרינווד. כך הוא משדר את זהותו האמריקנית, זהות שאולי כבר איננה, והוא רוצה להחזיר. עכשיו, כשהדגל מונף כך מאחוריו, כמעט כנגד כל הסיכויים - הזהות הזאת, עבור אמריקנים רבים, חזקה מתמיד". 


להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר