בחוץ מלחמה, בפנים הכל פוליטיקה

שבוע שאחרי פרישתם של שרי המחנה הממלכתי מהממשלה - בני גנץ וגדי איזנקוט - היה נדמה שהעסק הולך ומתפרק. שהממשלה תתקשה להחזיק מעמד חודש וחצי - הזמן שנותר אז עד הפגרה. בינתיים, בזמן שחלף מאז, ולמרות בג"ץ חוק הגיוס, הפלת חוק הרבנים, המתיחות בין איתמר בן גביר לראש הממשלה וזעם החרדים, נראה שהשאיפה הכללית להמשיך עם הממשלה הנוכחית ולהימנע מבחירות גוברת על כל היתר.

זה לא מבטיח כלום להמשך. יש בתוך הסיעות החרדיות גורמים שמנסים לחבר את יהדות התורה וש"ס עם המחנה השני, מתוך תפיסה שהליכה עם השמאל תוריד את גובה הלהבות התקשורתי והציבורי נגד הציבור החרדי, ואולי אפילו תביא להישגים רבים יותר בתחום הגיוס ובתחומים נוספים. זה גם מה שעמד בבסיס פגישתו של יועץ השר גולדקנופף, מרדכי בבצ'יק, עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. זה גם מה שעומד בבסיס השיחות שמנהל בבצ'יק עם איילת שקד. בעוד אנשי מחנה הימין שמחוץ לליכוד - בנט, ליברמן וסער - מתכתשים על המקום הראשון ועל סדר הרשימה, פועלת שקד להביא בפעם הבאה גם את החרדים, שנשארו בזמן ממשלת בנט־לפיד בחוץ. אם לא יגיע הגוש הנגדי ל־61, כפי שקרה בשלוש מערכות בחירות רצופות, עשויים להצטרף אליהם מהסיעות החרדיות, מפלגות שלמות או חלקן, ולהעניק להם את האצבעות החסרות.

הבעיה המרכזית של שקד היא שבבצ'יק - שנחשב לכל־יכול בחסידות גור, ומעמדו שווה לזה של הנציג הרשמי בממשלה המשמש הבוס שלו, ויש שאומרים אף נעלה עליו - מייצג לכל היותר את החסידות ולא מעבר לה. שאר הזרמים, הליטאים ובוודאי הספרדים, לא השתכנעו, נכון לעכשיו, שהיתרונות שבצד השני מצדיקים לנטוש את הברית עם הימין המסורתי והליכוד.

בינתיים, גם המאמצים לאיחוד זה מקרטעים. ליברמן מתעקש על המקום הראשון, ובנט לא מוותר. פשרה מסתמנת היא לערוך סקר מקיף, ומי שיביא את מספר המנדטים הרב ביותר הוא שיוביל את הרשימה. בנט מוכן, ליברמן לא. יו"ר ישראל ביתנו טוען שהמנדטים שהוא מביא מוצקים, של בנט נזילים. באחת השיחות בנושא אף נזרקה הטענה שבנט יכול להתחיל עם מספר דו־ספרתי בתחילת מערכת הבחירות, אבל לסיים מתחת לאחוז החסימה עם סיומה. בנט דחה את הטענה. כשהייתי מזוהה עם המחנה של נתניהו, אמר, היתה לו יכולת לשתות אותי בישורת האחרונה. היום ברור לכולם מההתחלה שריצה שלי היא ריצה נגדו.

מי שנמצא בסוד העניינים ושותף פעיל לשיחות הוא יאיר לפיד. מי שנמצא לחלוטין מחוץ ללופ, ושהאיחוד המסתמן מכוון בין היתר גם נגדו, הוא בני גנץ. לכולם ברור שמועמד המפלגה הגדולה ביותר בגוש הוא שיעמוד בראשות הממשלה במקרה של ניצחון. לא ללפיד, לא לליברמן ולא לבנט יש רצון שיהיה זה גנץ. להערכתם, מספר המנדטים שמפלגתו תקבל יהיה משפיל מספיק כדי שגם רוטציה לא יוכל לבקש.

עוד אחד שנמצא מחוץ למגרש ואף אחד כבר לא מחכה שיכנס הוא יוסי כהן. בשבועות האחרונים לא מתקיימים מגעים עם מי שהיה אמור להיות הכוכב הבא של הימין בבחירות הבאות.

היום שאחרי הרשות

שבועות ספורים אחרי טבח 7 באוקטובר ותחילת המלחמה כבר החל הלחץ הבינלאומי, בעיקר האמריקני, להכניס כמה שיותר מהר את הרשות מרמאללה בראשות אבו מאזן לרצועה, כדי לשלוט שם אזרחית. מאז הלך וגבר הלחץ, גם מצד מדינות נוספות, אבל בינתיים נראה כי ממשלת ישראל מתבצרת בעמדתה שלא להכניס את אותה רשות, שבכיריה נזרקו מהגגות ביום שבו ניצח חמאס בבחירות ברצועת עזה ונטל את השלטון. כמו כן, לראשונה מאז הסכמי אוסלו, מביאה הממשלה להחלשה משמעותית באחיזתה של הרשות בשטחים היחידים שכן נותרו בידיה - ביהודה ושומרון.

הממשלה אמנם עדיין לא קיימה נכון להיום שום דיון לגבי "היום שאחרי" אבו מאזן, ולא היא ולא הקבינט קיבלו החלטה רשמית למוטט את הרשות או לבטל את הסכמי אוסלו, אבל יש מי שמקבע עובדות בשטח. ביום חמישי, במהלך ישיבת הקבינט, נרשמה תפנית משמעותית בנושא, עם החלטת השרים לאפשר לצה"ל פעולות אכיפה בשטחי B - הפרה חד־צדדית של הסכמי אוסלו - כתגובה על הפרות אחרות מצד הרשות, בעיקר פעילותה להכרה חד־צדדית, המנוגדת אף היא להסכם. לא מדובר רק בגביית מחיר, אלא בהיפוך המטבע. כרסום בסמכות הרשות בניהול חייהם האזרחיים של ערביי יו"ש. זאת, נוסף על ההחלטה על הקמת חמישה יישובים חדשים במיקומים אסטרטגיים ברחבי יהודה, שומרון, הבקעה וגוש עציון. אם מצרפים לכך את החלטת המועצה העליונה לתכנון, שאישרה כ־6,000 יחידות דיור, כולל במאחזים, מדובר בתנופת פיתוח בהיקפים שלא נראו כמותם 30 שנה.

בעוד מערכת הביטחון מנסה לקבע מצב חדש בעזה, ולהתעקש שמי שישלוט בה הוא לא צה"ל אלא "גורם ערבי" אחר, מעמיק השר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', את אחיזתו של צה"ל ביו"ש, תוך הוצאה הדרגתית של הרשות - והכל למטרה מוצהרת אחת, שאותה הוא רואה כשליחות חייו הציבוריים: מניעת הקמתה של מדינה נוספת בין הירדן לים.

בשנה וחצי האחרונות פועל סמוטריץ', בעיקר מתחת לרדאר, להכשיר את הקרקע ליום שבו הרשות לא תהיה רלוונטית עוד - אולי סביב היום שבו אבו מאזן יפסיק לתפקד כעומד בראשה - לבטל את כל ההסכמים עימה, ולהחיל תוכנית אחרת שבמסגרתה תתפרק הרשות לרשויות מוניציפליות, ללא שלטון מרכזי כלל. כאמור, אין כל החלטה כזאת, אבל תחת סמכויותיו כשר במשרד הביטחון ועם מנוף הלחץ בתפקידו כשר האוצר, יוצר סמוטריץ' בעצמו את המציאות בשטח.

מאז התמנה לתפקידו הצליח סמוטריץ' להעביר את כל הטיפול המשפטי מיועמ"ש איו"ש של צה"ל, שלדעת רבים עוין את ההתיישבות, אל פורום משפטי של 26 משפטנים בתוך משרד הביטחון. את חמשת היישובים שהקימה הממשלה בחר בפינצטה: חלץ, שדה אפרים, אדוריים, נגוהות ואביתר, הממוקם על ציר מגדלים וחוצץ בין שכם לרמאללה. המועצה לתכנון אישרה 21 אלף יחידות דיור, מספר חסר תקדים, וגם הרחבת היישובים הקיימים ובניית שכונות חדשות נעשתו בהתאם לתוכנית האב, ליצירת רצף התיישבותי יהודי ולקטיעת רצף התיישבותי ערבי.

האוצר בראשותו הפך את המגמה של קודמתו בתפקיד, והעביר בזמן קצר 27 מיליארד שקלים לכבישים, ועוד מיליארד למרכיבי ביטחון בדרכים, 85 מיליון שקלים למרכיבי ביטחון במאחזים ועוד 300 מיליון לפיתוח ולתשתיות למאחזים. יהיו כאלה שיראו במהלכים האלה החלת ריבונות דה־פקטו. בלי החלטת ממשלה ובלי חקיקה בכנסת.

כמו כן, פועל סמוטריץ' להחליש בפועל את הרשות, לרוב בניגוד מוחלט לעמדת מערכת הביטחון, המכורה במידה רבה לתיאום הביטחוני עימה ושעדיין נמצאת בתפיסה שרווחה כלכלית תביא לשקט ביטחוני. עד כה חילט האוצר בהוראת השר 2 מיליארד שקלים, שאותם מכנה סמוטריץ' "כספי עזה", והפסיק את הערבויות לבנקים התומכים ברשות, מה שמוביל אט־אט לקריסתה הכלכלית. כל זה קורה תחת ממשל אמריקני שכיוון מחשבתו הפוך לחלוטין, ומבלי לקרוע עימם לגמרי את החבל.

מחוסרי עבודה

ביום חמישי התכנסה הנהלת מפלגת העבודה לאשר את הסכם האיחוד בין המפלגה לבין מרצ. היה זה גם הרגע שבו חשו כמה מבכירי המפלגה הוותיקה שלא מדובר בהסכם איחוד מפלגות, אלא במכירת חיסול. באין מנגנון מפלגתי מפקח, נטל היו"ר החדש, יאיר גולן, את הובלת המהלך, ולמעשה ביטל כמעט לחלוטין את כל מה שהיה במפלגה שפעם הקימה את המדינה.

אם בבחירות הבאות תרוץ רשימת "הדמוקרטים" תחת האותיות "אמת", יהיה זה הזכר היחיד שעוד יישאר לה. בית המפלגה נסגר, וכיום פועלת המפלגה מתוך מטה הבחירות האישי של גולן בתל אביב. במהלך המפקד שלפני הפריימריז פקד גולן אלפי מתפקדים חדשים, שרובם הגיעו איתו ממרצ, וכעת על פי ההסכם אמורים להצטרף 25 אחוז נוספים ממרצ ישירות לתוך ועידת העבודה. מזכ"ל המפלגה, ערן חרמוני, עזב לאחר שהבין שהעבודה כבר לא תהיה מה שהיתה רק לפני שבע שנים וחצי, כשנבחר לראשונה לתפקידו. איש לא יחליף אותו.

גם הסכם הרכב הסיעה בכנסת נותן עדיפות גבוהה ליוצאי מרצ. אלו יוכלו להתמודד לרשימה ויהיה להם סיכוי לא רע להתברג בה, עם צירוף אלפי מתפקדים ממנה שיהיו בעלי זכות בחירה, ועם הבטחת ייצוג במקום הרביעי והעשירי. ההערכה היא שיהיו הרבה יותר בעשירייה הראשונה. מבחינה אידיאולוגית או אחרת אין הבדל גדול בין גלעד קריב למיכל רוזין, או בין נעמה לזימי לאורי זכי. כבר שנים שערכית, העבודה ומרצ חד הם. אף אחד לא העריך שתהיה זו מרצ, שלא עברה את אחוז החסימה, שתבלע את העבודה, ולא להפך.

עם הזימון לישיבת ההנהלה כתבה בקבוצת הווטאספ המצומצמת לחברי ההנהלה, שאליה הוכנס כמובן היו"ר הנבחר גולן, חן אריאלי, חברת הנהלת המפלגה שמשמשת מאז הבחירות המוניציפליות סגנית ראש עיריית תל אביב, כי ההסכם שנחתם לא מקובל עליה. שהעבודה נעלמת. שההנהלה משמשת למעשה חותמת גומי להסכם שנעשה ללא פיקוח ובקרה מצד שום גורם מפלגתי. היא ביקשה לדחות את הישיבה למועד אחר, בין היתר כי מסיבות אישיות לא תוכל להגיע לישיבה שאותה היא רואה כבעלת חשיבות רבה. גולן חשב אחרת. הוא ביטל את בקשתה וכתב בלקוניות כי ממילא לא ההנהלה קובעת, אלא הוועידה. חברי הכנסת המכהנים לא רוצים להתחיל ברגל שמאל עם היו"ר הנבחר ויישרו קו, אף שאיש מהם לא ראה את ההסכם ולא היה מעורב בו. גם לא היועמ"ש של המפלגה. עד שכבר היה מאוחר מדי.

לא שכחו את הפנסיות

בזמן שהארץ סערה על החוק השערורייתי של ש"ס למנות עשרות רבנים, הלך והתגבש הסכם לא פחות שערורייתי, אבל עם חסינות תקשורתית. תחילת המעשה עם החלטתו של סמוטריץ', כשר האוצר, שלא לחתום על תוספות תקציב לצה"ל לבקשת מערכת הביטחון, מבלי לקיים דיון מעמיק על השינויים המפליגים שצריכים להנחיל במערכת כתוצאה מלקחי 7 באוקטובר.

בצה"ל נעמדו על הרגליים האחוריות. לא היתה להם כוונה לשתף שום גורם, גם ממשלתי, למעט אולי שר הביטחון שרואה איתם את רוב הדברים עין בעין, בתוכניות בניין הכוח וסדרי העדיפויות החדשים. אבל סמוטריץ' התעקש וסירב לחתום על הצ'ק. מדובר בתקציב של טריליון שקלים, סכום עתק גם במונחי הוצאות ביטחון.

סמוטריץ' הואשם כמי שפוגע בביטחון המדינה. גם אם נסכים לוועדה, אמרו, הדיונים בה יארכו זמן ובינתיים המלחמה צריכה להימשך. כשראו שהם מדברים לקיר, נכנעו והסכימו לוועדה. רק דבר אחד סירבו בתוקף להכליל בדיוניה. תדונו בכל - בפנסיות התקציביות אל תיגעו, דרשו בצה"ל. הנטייה הראשונה באוצר היתה לזרוק אותם מכל המדרגות, אבל סמוטריץ' הכריע שכדי לדון בטריליון יש להחריג את המיליארד.

זה שהנושא לא יידון בוועדה לא אומר שהבכירים לשעבר יוכלו להמשיך לנפח לבטח את חשבונם. הצעת חוק חדשה המתגבשת בימים אלה, שאותה מובילים ח"כ חנוך מילביצקי ואחרים, תבקש לגרום לבכירי צה"ל לשעבר, שרובם מתפרנסים לא רע גם ללא כספי המדינה, להירתם בעל כורחם לטובת הכלכלה במצוקתה. בזמן שכולם נרתמים, עסקים נפגעים ושכירים נאנקים, גם הם, אם החוק יעבור, יידרשו לסייע למאמץ המלחמתי.