כאילו לא די במערכה הרב־זירתית שעימה מתמודדת ישראל כבר תשעה חודשים, ניצב עתה בפני גורמי הביטחון אתגר חדש־ישן - חמאס טורקיה. הפעם, בשונה מהעבר, טורקיה אינה מסתתרת עוד מאחורי תירוצים והסברים מפותלים. ארדואן של 2024 הוא נטו חמאס, מדבר חמאס, מחבק חמאס וסייען חמאס. יתרה מזאת, שיתוף הפעולה ההדוק שהתקיים לסירוגין בין שירותי הביון של טורקיה וישראל, אינו מקל את ההתנהלות הישראלית במציאות החדשה־ישנה, מסיבה פשוטה: הטורקים היו תלמידים מעולים. הישראלים לימדו אותם כנראה מעט יותר מדי.
במבט לאחור, הסימנים להונאה הטורקית הגדולה - שמשטחה חמאס חזר להכווין פיגועים לשטח ישראל - היו שם כל הזמן, אפילו כשארדואן ניסה להתנחמד ולהתחבר מחדש, בעזרתה הפעילה של ישראל, למערב ולציר הערבי המתון. ברטרוספקטיבה, כמעט הכל אצל ארדואן היה טקטי, זמני. אפילו המפגש במהלך 2022 בין הנשיא הטורקי לנשיא המדינה הרצוג התברר כהונאה, ואין כנראה כמו הסיפור הבא, שפורסם בצנעה בעיתון הטורקי "סבאח", כדי להמחיש זאת:
זה קרה לפני כשנתיים, כשהמוסד ניסה לחטוף מאיסטנבול את ע' - מהנדס פלשתיני, שבמהלך עבודתו בשירות משרד הפנים של חמאס ולימודי הנדסת התוכנה שלו באוניברסיטה האסלאמית, ניסה לשבש את פעולת "כיפת ברזל". על פי הדיווח, שלא הוכחש, שתי חברות תוכנה (נורבגית וצרפתית) שמאחוריהן עמד כנראה המוסד, הציעו לע' עבודה, במטרה לפתות אותו לצאת ממקום שהותו באיסטנבול ולטפל באירוע מחוץ לטורקיה, אלא שע' לא נענה. אחר כך הועברה לע' הצעת עבודה נוספת, הפעם מברזיל, והוא שקל אותה. אלא שאז נכנסה לתמונה סוכנות הביון הטורקית "מיט" (המקבילה הטורקית לשב"כ), והזהירה את ע', שהצליח לחמוק מידי המוסד.
בראש "מיט" הטורקית עמד באותה תקופה הקאן פידאן, כיום שר החוץ הטורקי ואחד המועמדים בבוא היום לרשת את ארדואן. פידאן נחשב באותם ימים לבעל ברית ובר־שיח של ישראל בטורקיה. היום מודים בישראל כי במערכת היחסים הזאת, שלה היו שותפים כמה וכמה ראשי מוסד בישראל, היתה הרבה העמדת פנים.
פידאן של אז היה הכתובת לדרישה הישראלית לגרש את פעילי חמאס המרכזיים מאיסטנבול, ולסכל פעילות טרור שהוכוונה משם נגד ישראל. פידאן של הימים הללו כבר אינו כתובת. רק בחודש שעבר, במהלך המלחמה, הוא השווה (כמו ארדואן) בין העזתים לבין היהודים במחנות הריכוז, ואירח את מנהיג חמאס איסמעיל הנייה. פידאן, כך ידוע היום, היה האיש שסייע לאורך השנים לחמאס לשמר את משרדיו ומפקדותיו באיסטנבול. על פי פרסומים בתקשורת הזרה, פידאן גם חיזק את שיתוף הפעולה החשאי ועוקף הסנקציות של טורקיה עם איראן, ואף שימר ערוץ תקשורת מול מפקד משמרות המהפכה האיראניים דאז, קאסם סולימאני. ה"וושינגטון פוסט" טען בעבר כי פידאן הוא שחשף בפני איראן רשת ריגול ישראלית שפעלה בשטח טורקיה, ובה כעשרה אזרחים איראנים (הטורקים הכחישו זאת).
הסיפור על ע', המהנדס שניסה לחבל מרחוק בכיפת ברזל, ועל הכיפה שסיפק לו לכאורה שירות הביון הטורקי של פידאן, היה רק אחד הסימנים שהיו אמורים להדליק נורה אדומה אצל הדרג המדיני בירושלים.
בערך באותה תקופה נעצרו במזרח ירושלים תשעה חשודים בחברות בחמאס. הללו עמדו בקשר רציף עם אנשי חמאס בחו"ל, בעיקר מטורקיה. כתב האישום שהוגש נגד אחד מהם, בלאל סוב לבן, חשף רק מעט מהידוע. בלאל, כך התברר, נפגש בטורקיה עם גיסו, פהד שלודי, מגורש עסקת שליט, שקודם לכן ריצה שני מאסרי עולם בכלא הישראלי. הוא הסכים לקדם פעילות צבאית של חמאס בירושלים. המשימות של בלאל, איש חמאס, כללו על פי כתב האישום נגדו גם פעילות "דעווה" - הפצת האסלאם באמצעים אזרחיים, לא אלימים; פעילות שבכל הקשור לחמאס, בתי המשפט בישראל קבעו לא פעם שהיא נועדה לשמש בסיס לפעילות הצבאית של הארגון.
12 ק"ג חומר נפץ
גם היום מתרחשת בירושלים פעילות דעווה עשירה, בממדים אזרחיים רבים, שהטורקים עומדים מאחוריה. הפעילות הזאת היא בעייתית לפחות כמו זו של חמאס, שכן טורקיה, בניגוד למשחק הכפול שלה בעבר, בחרה עכשיו צד - את הצד של חמאס. היא אינה מסתירה עוד את זיקתה לארגון, מארחת בגלוי את אנשיו על אדמתה, ואף מטפלת ב־1,500 פצועי חמאס מעזה שהגיעו לתחומה. את החותמת למדיניות הזאת מעניק בחודשים האחרונים ארדואן עצמו, שמתריס שוב ושוב ש"חמאס אינו ארגון טרור" אלא "תנועת שחרור לאומי", וכי ישראל היא "ישות טרוריסטית שמבצעת רצח עם".
טורקיה, שלאורך שנים הבדילה בין חמאס המדיני לחמאס הצבאי, חדלה מאז תחילת "חרבות ברזל" לעשות אפילו זאת. מבחינתה, חמאס מנהל מאבק לגיטימי בישראל והוא חמאס אחד. אולי לכן החשיפות האחרונות בישראל של חוליות טרור שהוכוונו מטורקיה אינן מרגשות את הטורקים. כך בפרשת מעצרו של בלאל סוב לבן, וכך באירוע אחר שבו היה מעורב אנס שורמאן.
בפרשת שורמאן סיכלו גורמי הביטחון פיגוע תופת במרכז הארץ, כשמטען רסס רב־עוצמה במשקל של 12 ק"ג התגלה סמוך למעיין באזור השומרון, ובסמוך לו מכתב עם הנחיות לביצוע הפיגוע. בהמשך לחשיפה זאת, נעצרו כמה אנשי חמאס, ובהם שורמאן, פלשתיני מטול כרם שמתגורר בירדן, שעל פי שב"כ הסכים לבצע פיגוע התאבדות. שורמאן צילם צוואה, והוכשר לנהיגה באופנוע, שייתכן כי היה אמור להתפוצץ עם המטען בריכוז קהל. הוא גויס לפעילות בדצמבר 2023 על ידי עמאד עביד, פעיל חמאס מטורקיה. חקירתו תיקפה בעובדות ידיעות שהגיעו לירושלים בדבר התבססות מחודשת של מפקדת חמאס באיסטנבול, ומעורבותה בהכנת פיגועי תופת בישראל.
הפיגוע האחרון, שאותו ביצע התייר הטורקי חסן סקלאנן סמוך לשער הפרחים בעיר העתיקה בירושלים, מגלם החרפה נוספת במערכה שמתפתחת לאיטה מול חמאס טורקיה. סקלאנן בן ה־34 התפלל במסגד אל־אקצא, רכש סכין בעיר העתיקה, ואז דקר שוטר ופצע אותו בינוני. הוא נורה ונהרג, וגופתו הוחזרה לטורקיה. סקלאנן היה אימאם במסגד במחוז אורפה והגיע לארץ בסיור שארגנה המנהלת לענייני דת בטורקיה, שראשיה גילו במהלך המלחמה עוינות רבה לישראל.
היה זה מקרה ראשון של מחבל טורקי, מקרב אלפי תיירים טורקים שנשלחים בהמוניהם לירושלים כדי לבסס נוכחות טורקית בעיר העתיקה, בהר הבית ובמקומות כיפו, עכו או רמלה. סקלאנן זכה לשבחים מפי אסרה ארדואן, בתו של הנשיא, שצייצה בטוויטר: "ברכות על מות הקדושים שלך. שאלוהים יקבל אותך, גיבור". ראשי חמאס בטורקיה התקשרו למשפחתו כדי לנחמה.
סקלאנן נמנה עם התיירות הטורקית לישראל, שארדואן בנאומיו מייחס לה חשיבות רבה. הנשיא הטורקי, שרואה עצמו כפטרונם של "האחים המוסלמים" בעולם, קורא לכבוש את ירושלים באמצעות נהירה המונית של תיירים מוסלמים לישראל, ולהביא מאות אלפי תיירים מטורקיה לישראל, בעיקר ברמדאן. "עלינו לבקר באל־אקצא הרבה יותר", אמר ארדואן רק לאחרונה. "מטורקיה אמנם מגיעים לירושלים עשרות אלפי תיירים, המספר הגבוה ביותר מכל המדינות המוסלמיות, אך מספרם נמוך בהרבה ממאות אלפי האמריקנים, הרוסים והצרפתים שפוקדים את אל־אקצא. מדוע מאות אלפי מוסלמים לא יבקרו גם הם באל־קודס?" שאל ארדואן, "ביקורים אלה יהיו התמיכה הגדולה ביותר באחינו שם".
המחליף של עארורי
לפחות שלושה בכירי חמאס, שקודם המלחמה עזבו את טורקיה לבקשת השלטונות שם, שבו אליה עתה. גם כמה מן המשרדים שטורקיה סגרה קודם המלחמה, כחלק מהחיזור שלה אחרי המערב וישראל, נפתחו מחדש, והשלוחה הצבאית של חמאס באיסטנבול פועלת שם שוב. זאהר ג'בארין, איש הכספים של חמאס, מי שירש למעשה את סאלח עארורי (חוסל בביירות בראשית המלחמה), מתגורר בטורקיה, וכמו שהיה עארורי, אף הוא מקורב לנשיא הטורקי. ג'בארין, לצידו של פידאן, היה אחראי לתיאום הביקור של איסמעיל הנייה באפריל האחרון אצל הנשיא הטורקי ארדואן. בביקור הזה, אומרים מקורות ביטחוניים, נידונה האפשרות שהנהגת חמאס ששוהה בקטאר תקבע מחדש את משכנה באיסטנבול, אם הקטארים ייענו ללחץ אמריקני וירחיקו את אנשי הארגון ממדינתם.
בחודשים האחרונים נחשפים עוד ועוד פרטים על הרבדים העמוקים של הקשר בין טורקיה לבין חמאס בימים שלפני המלחמה, המשך למעשה של מסכת הפיגועים וניסיונות הפיגוע הרבים בישראל, שהוכוונו לאורך השנים מטורקיה (פרסמנו בעמודים אלה פרטים רבים על כך בעבר). עכשיו מתברר שיחיא סינוואר תכנן להרחיב את אימפריית הרשע והטרור שלו, כדי לבצע פיגועים נגד מטרות יהודיות וישראליות גם בחו"ל, בעיקר ברחבי אירופה. ממסמכים שנכתבו על ידי בכיר חמאס חמזה אבו שנב - מסמכים שצה"ל תפס במהלך המלחמה - עולה שסינוואר תכנן הקמה של בסיס סודי בטורקיה, שישרת אותו למטרה זו. הדברים נחשפו בחודש שעבר בעיתון "טיימס". עכשיו מתברר שבאיסטנבול כבר פעל אגף חשאי של חמאס, בנפרד מהמשרדים באיסטנבול, שדיווח ישירות על פעילותו לסינוואר ולאנשיו.
בישראל מתקשים להאמין שהמודיעין הטורקי, ששיחק משחק כפול - מצד אחד ידע על הפעילות הענפה של חמאס בטורקיה, ומצד שני עבד עם ישראל לסיכול פיגועים איראניים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת טורקיה - לא ידע על הפעילות הנוספת של חמאס, שהיתה קשורה וכפופה ישירות לסינוואר. במבט לאחור, גם ייתכן שנוצר פער בין המידע שהיה בידי מערכת הביטחון הישראלית לבין המציאות, או לפחות הקלת ראש בהתבססות החמאסית בטורקיה, שסינוואר היה מעורב בה.
ובינתיים, בטורקיה עצמה, בעיקר באיסטנבול, מוחצן בימים אלה היחס העוין לישראל, וזאת לצד הגב המוחלט לחמאס, והאימפריה הכלכלית ומכבסת הכספים שחמאס מנהל בתחומיה באמצעות עמותות, קרנות השקעה וחברות. אחת מהן, חברת נדל"ן גדולה, אף נסחרת בבורסה הטורקית.
בחוצות איסטנבול נרמסים עתה בריש גלי דגלי ישראל שנפרסים על המדרכות, גרפיטי עשיר נגד צה"ל וממשלת ישראל מככב במקומות ציבוריים רבים, ומונפים דגלי פלשתין ותמונות של מנהיגי החות'ים מתימן ושל דובר חמאס אבו עוביידה. לאחרונה יש אף מוניות שמסרבות להסיע נוסעים ישראלים, וחנויות שתלו בפתחיהן שלט: "הכניסה ליהודים אסורה".
רק לפני שבועיים נסקל באבנים פוסטר ענק, ועליו דמויותיהם של ביידן ונתניהו. מדובר במעין חיקוי לטקס שאותו מבצעים עולי הרגל למכה (בסמיכות זמנים לחג הקורבן). הוא דומה במהותו לאירוע שמכונה "סקילת השטן", שבו על פי אחת המסורות המוסלמיות בפרשת "עקידת ישמעאל", אברהם ושרה רגמו את השטן באבנים.
דעווה מסוכנת
אם בטורקיה הטקטיקה היא עוינות מופגנת, הרי בירושלים הטקטיקה הטורקית שונה - מלטפת, מתעתעת. היא נועדה לייצר השפעה ונראות של סמלים ודגלים טורקיים באיזורים שסביב הר הבית ובמזרח העיר. במסגרת זאת טורקיה דואגת לטפח ולתחזק כל העת את יחסיה עם הווקף ועם המועצה המוסלמית העליונה בהר הבית. ארגון "לך ירושלים" חשף השבוע את מסע הפרידה מישראל, שערך לפני שבועיים הקונסול הטורקי אחמט ריזה דמירר, עם סיום כהונתו כאן. דמירר כלל במסע הפרידה שלו כמה תחנות ואישים, שיש במפגש איתם כדי ללמד על כיוון הפעולה הטורקי בבירת ישראל, עכשיו ובשנים האחרונות.
דמירר ביקר תחילה אצל אבו מאזן, שם עוטר בעיטור "כוכב ירושלים", ואחר כך פגש גם במופתי של הרש"פ מוחמד חוסין, ובעאוודלה קסוואני, מנהל מסגד אל־אקצא, השלישי בהיררכיית הווקף בהר הבית.
כ־30 אלף תיירים טורקים מבקרים בישראל מדי שנה, רבים מהם באמצעות טיקה, סוכנות הסיוע הטורקית הרשמית שמאחוריה עומד ארדואן. מבחינות רבות זו תיירות דתית. אחד ממפעלותיה הוא "חאן אבו חדיג'ה", לא הרחק מהכותל המערבי (קיומו נחשף לראשונה ב"ישראל היום") - בית קפה שדרכו עוברים אלפי תיירים טורקים בשנה, שמעוטר בתמונות ארדואן, בדגלי טורקיה ובצילום של הסולטן עבדול חמיד, שהתנגד להקמת המדינה היהודית. במקום גם מחולקים חומרי הסברה שצובעים את המקום ברוח המורשת העות'מאנית והאחים המוסלמים.
ראשי טיקה ביקרו לאחרונה בירושלים במרכז יבוס לתרבות ולאמנות, וחנכו שם פעילות נוספת. בעלי מסעדות רבות במזרח העיר אימצו מאכלים טורקיים, וקישטו את עסקיהם בסמלים ובתכנים טורקיים עות'מאניים. חנויות אופנה טורקית, בעיקר לנשים, נפתחות מעת לעת, ובחזית העסקים משובץ הסמל האדום עם הסהר והכוכב, וכן דגלים טורקיים. במזרח העיר פועל גם "מרכז תרבות טורקיה", שמציע קונצרטים מוזיקליים טורקיים, קורסים בשפה הטורקית והרצאות שמחזקות את הקשר עם התרבות הטורקית.
מאור צמח, יו"ר ארגון "לך ירושלים", שאנשיו מתעדים פעילות זו, סבור שישראל חייבת לחזק ולשקם את כושר ההרתעה המדיני שלה מול טורקיה, שהוא לא פחות חשוב מכושר ההרתעה הצבאי. צמח מציע, למשל, להכפיל את מס הקנייה על מוצרים טורקיים ולצמצם שיתופי פעולה בין ישראל לטורקיה במגוון נושאים וזירות שלארדואן ולטורקים יש בהם אינטרס מובהק. מבלי להרגיש, אומר צמח, הטורקים קונים לעצמם עוד ועוד השפעה במזרח ירושלים ובהר הבית, ואילו ישראל אינה באמת מתמודדת מול המציאות הזאת.
הפעילות האזרחית הטורקית בירושלים מזכירה מעט ובמובן מסוים את הדעווה נוסח חמאס וארגוני טרור נוספים. השופטת אילה פרוקצ'יה אמרה בעבר באחת מפסיקותיה על פעילות מעין זו כי "לא ניתן לבודד בין הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית", וכי "כל הבחנה והפרדה ביניהן הן מלאכותיות ושגויות. הפונקציה האזרחית מזינה את התכלית הצבאית, והתכלית הצבאית מספקת את העילה והתכלית לפעילות הכספית האזרחית ולהזרמת המימון הנדרש...". גם אם בירושלים אין אפשרות להוכיח קשר כזה, הרי בטורקיה הזיקות והקשרים בין חמאס והממשל קפצו מדרגה אחרי באוקטובר והמסכות הוסרו כמעט כליל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו